“הליכודניקים החדשים” – מבט נוסף על כשלי ייצוג (טור 85)

בס”ד

אקדים שאני דווקא מאד אוהב לומר “אמרתי לכם”. בטור 11 הסברתי את תופעת “הסוס הטרויאני” בפוליטיקה שלנו, כאשר קבוצת אנשים בעלי תפיסות עולם X מתפקדים למפלגה שדוגלת בתפיסות Y במטרה להצביע בפריימריז שלה ולשנות את אופייה והתנהלותה. ראינו שם את הבעייתיות בתופעה הזאת, את הקושי להתמודד עמה ואת הדרכים שבכל זאת ניתן לעשות זאת. בימים אלו אנחנו פוגשים אותה במלוא תפארתה, ורואים את חוסר האונים המשווע של אלו שבאים להתמודד עמה.

“הליכודניקים החדשים”

בימים האחרונים מתפרסמות כתבות בעיתונות על כך שהליכוד עצר את ההתפקדות באינטרנט למפלגה בגלל חשד שיש קבוצה גדולה של מתפקדים פיקטיביים, שמכנה את עצמה “הליכודניקים החדשים”, שנכנסת למפלגה ומתכוונת לשנות את אופיה לכיוונים חברתיים שמאליים יותר. כך הם מציגים את עצמם בדף שלהם באינטרנט:

אנחנו אתם.

אנחנו אתם. אנחנו אנשי מעמד הביניים. עובדים, לומדים, משרתים, משלמים מיסים. אוהבים את המדינה משמאל ומימין מלמעלה ומלמטה. אנחנו הרוב הדומם,  שקולו לא נשמע כבר  שנים ארוכות במסדרונות הממשלה ובהצבעות בכנסת, ואנחנו  מאד לא מרוצים.​

אנחנו הליכודניקים החדשים. עובדים, משלמים מיסים, משרתים בצבא, עושים מילואים, מקימים בתים בישראל. אחרי קיץ 2011 הבנו שאנחנו לא מיוצגים. כשאנחנו עומדים בכיכר ומצביעים על הבעיות במצב הנוכחי מגזרים אחרים יודעים להפעיל כוח פוליטי. הם טייקונים שמפעילים לוביסטים ומציעים משרות מפתות לפקידים הבכירים. הם מפלגות חרדיות שמנצלות את הפילוג בחברה החילונית וכדי להשיג עוד ועוד הטבות ותגמולים למגזרים שבחרו אותם. ולקינוח- מגזרים מצומצמים מתפקדים בהמוניהם למפלגות ומשפיעים על הרכב הרשימה וסדר היום של המפלגות הציוניות.

אובדן האמון בפוליטיקה הישראלית גרם לכך שאנשים הדירו את רגליהם מהפוליטיקה. בתהליך מעגלי זה נותרנו עם אנשים שאינם מייצגים אותנו, ועושים לביתם ולמגזרים שבחרו אותם. האנשים האלה הם אינם אנחנו. הם בעלי אינטרסים צרים ואינם מעוניינים בטובת המדינה וכלל הציבור.

החלטנו לעשות מעשה. החלטנו להתפקד בהמונינו למפלגת הליכוד על מנת להשפיע מבפנים. כל אחד הוא קול קטן, אך כקבוצה עם אג’נדה ברורה יש לנו יכולת השפעה במוקדי השליטה והכוח.

התפקדו לליכוד והצטרפו אלינו,

מדווח שבינתיים התפקדו כ-12,000 מתפקדים, כמות משמעותית מאד ביחס למספר החברים הכללי במפלגה. רבים כבר הצביעו על כך שמדובר בתופעה פייגלינית, שכן אנשים שלא מזוהים עם דרכה של המפלגה מצטרפים אליה במטרה לשנות אותה, אלא שהפעם, טוענים רבים, זה נעשה מצדה השני של המפה הפוליטית.

הקושי להתמודד עם התופעה

אין פלא שבמערכת דמוקרטית קשה מאד להתמודד עם תופעה כזאת. הליכודניקים החדשים טוענים שהם מצביעי ליכוד אותנטיים שרוצים להחזירו לדרכו המקורית: יתר מעורבות חברתית ואיכפתיות, טוהר המידות, נגד ביבי, בעד החקירות, ועוד ועוד. על פניו זה טיעון שיכול להיות נכון, שכן קשה להצביע מה מכל זה לא מתאים לדרכו של הליכוד. אמנם לא בכדי הם לא משמיעים את קולם בשאלות מדיניות וביטחוניות. רבים טוענים שזה מפני שמדובר באנשי שמאל, או לפחות שזהו אחוז נכבד מביניהם. גם אם תמצאו כמה מהם שאכן מאמינים בדרכו של הליכוד (יש כאלה שנשלחים להתראיין בתקשורת ולהסביר זאת בשם הליכודניקים החדשים כולם), קשה להשתחרר מההרגשה שמדובר בפוטש פוליטי. האינדיקציה העיקרית לזה היא שכל המטרות המוצהרות שלהם שמובאות במסגרת ובראיונות מוסכמות גם על אנשי מרצ והעבודה. מה שמייחד את הליכוד אינו טוהר המידות והאיכפתיות החברתית, ערכים שמוסכמים על הכל, אלא דווקא השאלות הפוליטיות והביטחוניות, ולגביהן יש שתיקה רועמת של הקבוצה הזאת.

מאידך, מה לא לגיטימי בהתמקדות בחלק מהערכים והמטרות בלי להתייחס לכולם? מותר לכל אחד להתמקד במטרה מסוימת ולא לפעול למען האחרות. איך אפשר לפסול מתפקד שמצהיר את ההצהרות הללו, כל עוד הוא טוען להזדהות שלו עם מטרות הליכוד. אפילו אם הוא מצהיר שאינו מזדהה עם כל המטרות, מפלגה היא מכלול של הרבה אנשים עם הרבה ערכים שלא כולם מוסכמים על כל החברים. לגיטימי שיהיו חברים שיזדהו רק עם חלק מהמטרות ויפעלו למענן. לגיטימי גם לנסות ולהשפיע מבפנים, ואולי אפילו להמיר את הליכוד לתפיסותיה של מרצ. ואכן יש מהם שמצהירים בריש גלי על הלגיטימיות של ההתפקדות גם אם אינם מזדהים עם הערכים הלאומיים והימניים של הליכוד. הם מתמקדים במטרות חברתיות ויושר ציבורי. זה רע?[1]

בשורה התחתונה יש כאן תופעה שמטרתה ומגמתה ברורה מאליה לכל אחד, אבל קשה מאד לתפוס אותה ולהצביע עליה, ובוודאי להתמודד עמה בכלים דמוקרטיים. זכותו של כל אדם להצטרף לכל מפלגה ולהשפיע בקולו. החברים הללו מצהירים בצורה מאד בהירה על כוונותיהם בדף שהועתק כאן למעלה במסגרת. שם הם פונים לכל עם ישראל, ימין ושמאל, הרוב הדומם מכל הסוגים, ולהצטרף לליכוד. דומני שאנשי שמאל לא יכולים לומר שהם מזדהים עם מטרותיו של הליכוד. אבל כשתשאל אותם יאמרו לך שהזדהות עם חלק מהמטרות היא לגיטימית, והשפעה דרך הצבעה היא נשמת אפה של התנהלות דמוקרטית וכו’ וכו’. לכאורה הם צודקים, שכן כולנו מחויבים לדמוקרטיה ולערכיה.

למעשה יש כאן יצירתיות של אנשים שמנסים לפעול במסגרת הכללים נגד הכללים עצמם. תופעות דומות ראינו בטור 48, ושם הן דווקא הוצגו בחיבה לא מבוטלת. לא אכחיש שגם כעת אני חש חיבה יתירה לתופעה הזאת וליצירתיות שבה, ולא פחות מכך חש גם שמחה רבה לאידם של אלו שמנסים להתמודד עמה ללא הצלחה, כבולים בטיפשות של עצמם. תמיד נעים לראות שהחכמים מנצחים את הטיפשים, ומכיון שזה לא תמיד קורה לצערי, אין לי אלא להצטרף ולשמוח לאידם. כידוע, כבר אמרו רבותינו שאין שמחה כשמחה לאיד (שם, שם).

תגובות

בעצם מדובר כאן בתופעה של סוס טרויאני שכאמור תואר בטור 11. כבר אז שלחתי את הטור הזה לנפתלי בנט ואיילת שקד כדי שיבינו את הבעיה שיש להם עם תקומה, אך לא קיבלתי מענה כמובן. עשיתי זאת מפני שהמלל הדמוקרטי המבלבל יכול לתעתע, שכן הוא לא מאפשר לאנשים להבין מהי בדיוק הבעייה. בשיחדש (new speak) הדמוקרטי שנוצר סביב התופעות הללו (מפייגלין, דרך תקומה ועד הליכודניקים החדשים), דווקא אלו שדוגלים בדמוקרטיה (כלומר רוצים ייצוג הולם וללא כשלים) מוצגים כמי שפועלים נגדה, ודווקא אלו שחותרים תחתיה (ודוחפים לייצוג כושל) הם הם אבירי הדמוקרטיה. זהו שימוש ציני, אם כי מתוחכם וציני ולכן חביב עליי מאד, בכללי הדמוקרטיה. הם מאלצים את המערכת לעשות את מה שהיא מאד לא אוהבת לעשות: להפעיל קצת את הראש, הן לגיבוש דיאגנוזה והן למציאת פתרונות.

לפני כמה זמן דווח שנפתלי בנט דורש מחברי הכנסת של תקומה להיבחר בפריימריז (בינתיים הוא קצת נסוג, ופטר את אורי אריאל מהחובה המעיקה הזאת). חשבתי שאולי הוא קרא את דבריי, אבל למקרא הכתבה ברור לי שלא. הוא תולה את דרישתו בהוגנות ובכך שאלי בן דהן צריך להיבחר ואורי אריאל ובצלאל סמוטריץ לא. הוא לא מבין שלא מדובר כאן בהקלות לאנשים כאלה או אחרים אלא בבעייה מהותית של כשל ייצוג. הוא פשוט הסיק את המסקנות וחש אינטואיטיבית בבעייה מוסרית, אבל לא באמת איבחן אותה נכון. הוא מגיב למצוקה ומנסה לדחוף את האג’נדה שלו (בלי שהוא באמת מבין שמתנגדיו אכן נוקטים בדרך לא הגונה שיש למנוע אותה ולהילחם נגדה). אם הוא היה מבין את הבעייה המהותית הוא היה יכול להסביר זאת בפשטות ולקבל תמיכה רחבה, מלאה ומובנת מאליה בעמדתו.

גם היועץ המשפטי ובית הדין של הליכוד בוחן כעת את תופעת “הליכודניקים החדשים”, ומדבריו עולה שהוא מחפש דרך איך לאפיין הזדהות של מתפקד עם מטרות התנועה כדי שיוכל לפסול את המצטרפים על בסיס חוסר הזדהות. אך זוהי כמובן שטות, שכן בדיוק בגלל הבעיות הנ”ל אי אפשר באמת לעשות זאת. לכל היותר יחתימו את המתפקדים על הצהרה כללית וחסרת כיסוי של הזדהות עם מטרות הליכוד. אולי יסגרו את הקבוצה של הליכודניקים החדשים, אבל כיצד ימנעו התפקדות של כל אחד מהם לחוד לליכוד, והצבעה בדיוק באותה צורה?

ברור שגם היועץ המשפטי רק מחפש דרך לבצע את מה שברור לכולם שצריך להתבצע, ומסתיר זאת מאחורי סיסמאות דמוקרטיות כביכול. אם אסתכן בניחוש, הוא כנראה לא יצליח בכך אלא אם יתישו את המתפקדים למוות והם יתייאשו, או שהם פשוט לא יצליחו לגייס מספיק אנשים לא ישרים שיצטרפו אליהם (כמו שקרה לפיייגלין). גם הוא לא מבין את הבעייה ולכן לא ימצא את הפתרון.

המסקנה היא שצריך פשוט להפעיל את הראש כדי להבין מה הבעיה, ואז יש סיכוי שהפתרון יהיה כנראה קל, ברור ומובן מאליו. קצת חשיבה תמיד ממקדת אותנו, וזה אף פעם לא מזיק.

דיאגנוזה: מה בדיוק הבעיה

כאמור, כמו בתחומים רבים נוספים, גם כאן הפתרון וההתמודדות מתחילים בדיאגנוזה נכונה. הטיפשים בדרך כלל מפסידים (ראה טור 48). כדי להתמודד צריך קודם כל לבחון מה בדיוק הבעיה, ואת מה בדיוק רוצים למנוע. מההתבטאויות עולה שמה שהם רוצים זה למנוע את הליכת הליכוד שמאלה (או ימינה, במקרה של פייגלין)? אבל למה? באיזו זכות? אם רוב מתפקדיו של הליכוד רוצים בכך – זו זכותם המלאה. אם כך, זו לא יכולה להיות הבעיה, או לפחות לא הבעייה המוצהרת שבה ניתן לטפל במסגרת דמוקרטית. אמנם תופעה כזאת יוצרת כאוס מסוים במערכת, אבל יש כאן זכות בסיסית של אזרחים להשפיע ולהצביע למי שירצו ובכל דרך שירצו לעשות זאת. עם זה קשה להתמודד בלי לשפוך את התינוק עם המים (כלומר לפגוע בדמוקרטיה).

לא אחזור כאן שוב על מה שכתבתי בטור 11, אבל מי שקרא אותו מבין היטב במה מדובר. הדיאגנוזה היא שתופעת ההתפקדות הפיקטיבית יוצרת כשל ייצוג. אין בעיה עקרונית בכך שהליכוד יילך שמאלה או ימינה כרצון מצביעיו. הבעייה שאיתה ראוי וצריך להתמודד היא שנוצר כאן כשל ייצוג. תופעת ההתפקדות הפיקטיבית מונעת ייצוג הולם של הדעות בציבור. הסברתי שם שהיא יוצרת מצב שמצביע בעל דעות של הליכוד העכשווי מקבל תת ייצוג בכנסת. אותם מתפקדים פיקטיביים בעצם משפיעים על רשימת הליכוד ומטים אותה שמאלה (שזה לגיטימי לגמרי כמובן), אבל אז בבחירות הם מצביעים בקלפי למרצ, לעבודה, או לבית היהודי, ובכך משפיעים שוב על מי שייבחר לכנסת. בעצם כל מתפקד כזה מצביע לכנסת פעמיים (פעם בקביעת רשימת הליכוד שתיבחר ופעם שנייה בהכנסת נציגי מרצ לכנסת), בעוד שמצביע הליכוד האומלל שלנו לא מצביע אפילו פעם אחת (כי הנציגים שהוא עצמו יכניס לכנסת במסגרת הליכוד יהיו, כזכור, בעלי השקפות של מרצ). זה תיאור מעט קיצוני כמובן, אבל הוא מבטא את תמצית הבעייה (ניתן לראות את החישוב המדויק יותר בטור 11). התפקדות פיקטיבית יוצרת שדרוג משמעותי אך מלאכותי בייצוגם של המתפקדים הטרויאניים הללו על חשבון המצביעים הישרים האחרים.

הפתרון

גם את הפתרון כבר כתבתי בטור 11. מרגע שהבנו אל נכון את הבעייה – הפתרון פשוט ובהיר מאד. המתפקדים שמצביעים בפריימריז נותנים את קולם בבחירות באופן אוטומטי למפלגה שאליה התפקדו. הם כבר לא יוכלו להצביע בכנסת שכן הם נתנו את קולם למפלגה מסוימת. כך הליכודניקים החדשים יוכלו להתפקד לליכוד כאוות נפשם, אבל הם לא יוכלו להצביע שוב בכנסת, שכן קולם כבר ניתן לליכוד. קצת חשיבה מראה שזה פותר את הבעיה באבחה אחת פשוטה. כל מי שלא באמת רוצה את הליכוד לא יתפקד (שכן קולו יינתן בבחירות לליכוד), ומי שהתפקד באמת ישפיע על הייצוג בכנסת רק פעם אחת ולא פעמיים (כי הוא לא יוכל להצביע בבחירות). מכאן והלאה יתפקד כל אחד לאן  שהוא רוצה וישפיע כהבנתו. זה כבר פייר פייט, ומצביעי הימין והשמאל, המודרנים והשמרנים, או כל סוג מצביעים אחר, יכולים להשפיע כהבנתם בלי כשלי ייצוג שנותנים מעמד יתר למי שנוהג באופן לא ישר (בפרט אם עמדותיו האמיתיות קרובות למפלגה ללא פריימריז. הראיתי בטור 11 שזה מעצים עוד יותר את הכשל).

במקום כל המאמצים והתחמונים שייעשו מכאן והלאה כדי להתמודד עם התופעה, עדיף להפעיל קצת את הראש. זה חוסך המון מאמצי סרק והוצאת אנרגיה מיותרת לכיוונים לא נכונים ולא מועילים, ומעניק הצלחה מובטחת. בדוק ומנוסה.

הערה לסיום: האם הערכים שלנו נמצאים בבטן או בראש?

כבר הערתי שהמלל הדמוקרטי שבו משתמשים בנושא זה מצליח לבלבל את האנשים וגם את הפוליטיקאים. מתפקדים פיקטיביים מסבירים לנו שאנחנו פועלים נגד הדמוקרטיה, ורבים מאיתנו מוצאים את עצמם ללא מענה. אני חושש שאם תעלה בכנסת הצעת חוק לא לאפשר למתפקדים שמצביעים בפריימריז להצביע בבחירות ולתת את קולם למפלגה אליה התפקדו, היא תיפול בבג”צ מפני שהיא סותרת את זכויות האזרח היסודיות (להצביע ולהשפיע).

אין צורך לומר שזוהי שטות, שהרי כל המתפקדים הללו קיבלו את זכותם והצביעו, אלא שהם לא עשו זאת ביום הבחירות אלא ביום שהתפקדו למפלגה. אבל כשהסיסמאות יוצאות מהבטן אין לאנשים יכולת להתייחס אליהן באופן ביקורתי ושקול. אגב, זה לא קורה רק כאן. הערכים בהם אנחנו משתמשים נטבעים בנו במקרים רבים כסיסמאות ולא כרעיונות שאנחנו מבינים ומזדהים עמם. זה מוביל למסקנות ותוצאות בעייתיות שבעצם סותרות את הערכים הללו עצמם, בלי שאנחנו מצליחים להבין היכן נכשלנו. בטור הבא אנסה להביא עוד דוגמאות ולהרחיב בשאלה זו.

[1] אמנם יש קצת התעלמות מכך שהליכוד הוא גם ימין חברתי-כלכלי ולא רק פוליטי-מדיני. אבל לא אכנס לזה כאן.

49 תגובות בנושא ““הליכודניקים החדשים” – מבט נוסף על כשלי ייצוג (טור 85)

  1. אופיר

    תיאור הבעיה מדויק.
    הפתרון שאתה מציע הוא “מלמעלה למטה” – שינוי השיטה על ידי המערכת.
    אני קצת סקפטי כלפי היכולת של המערכת להבין ולבצע פתרונות טובים.
    למה לא ללכת לכיוון אחר? אם *כולם* יתפקדו למפלגות, הבעיה גם כן נפתרת.

    1. אופיר

      באופן אישי פחות חשוב לי שכולם ישפיעו באותה המידה, אלא שתהיה להם היכולת להשפיע באותה המידה. אם לאדם חשוב להשפיע הוא צריך להבין שהדרך לזה בשיטה הקיימת היא התפקדות, וזו אופציה שפתוחה בפניו.
      הבעיה שלא בכל המפלגות יש פריימריז היא נקודה טובה, אבל עדיין משאיר את ההחלטה בידי המצביע (אם קריטי לאנשים פריימריז שלא יצביעו למפלגות ללא פריימריז, או שיתפקדו למפלגה קרובה ברעיונותיה)
      הבעיה שאני רואה בהצבעה לפריימריז כהצבעה למפלגה היא שאתה לא יודע למי אתה מצביע. הרי יהיה מצב בו שמתי פייגלין בקלפי והצבעתי בעצם לדוד ביטן.

    2. מיכי מאת

      אופיר, זה לא קשור לשאלה מה חשוב לך. השאלה היא כיצד מונעים כשל. קראת את טור 11? אם אין פריימריז לא עוזר שלא תצביע להם. הבעיה היא שאחרים כן מצביעים להן.

  2. י.ד.

    קראתי פעם שהיה ניסיון השתלטות קומוניסטית על מפלגת הלייבור באנגליה שנכשל כאשר כל מתפקד נאלץ לחתום על מסמך שבו מסכים עם פירוק ברית המועצות או משהו דומה. אני אנסה לחפש את זה.

  3. יונדב

    בהתחשב בזה שמפלגת הליכוד אפילו לא הציגה מצע בבחירות האחרונות, קשה מאוד לדבר על פוטש פוליטי ביחס למפלגה הזאת. התופעה הזאת לא רק משעשעת אלא גם צודקת – בהיעדר אלטרנטיבה (כי השמאל מגחיך את עצמו לדעת), הליכוד בעצמו בחר לא להיות מפלגה בעלת אידאולוגיה כלשהי אלא פשוט להיות מפלגת שלטון. שלטון עם לפיד והמלחמה בחרדים או עם החרדים עצמם והחרמת לפיד, שלטון עם בנט ואריאל מימינו או עם לבני והרצוג (שלא יצא לפועל, אבל היה קרוב לזה) משמאלו. שלטון שמשחרר מחבלים או שלטון שאוסר על החזרת שטחים – זה הליכוד. מפלגת שלטון גמיש חסרת כל אידאולוגיה עצמאית.
    וברגע שאין אידאולוגיה עצמאית, אי אפשר להתלונן על פוטש מבפנים. אין שום ערך שהוא אינהרנטי מספיק בליכוד כדי שמישהו שיצא נגדו יעשה בכך פוטש (מלבד, כמובן, הליכה לאופוזיציה). ח”כ חרדי שיתמוך בדעות ליברליות (נניח הרב אמסלם בש”ס וסוגיית הגיור, אם כי יש לו נסיבות מקלות) עשוי להיחשב כמרדן, וכנ”ל ח”כ בבית היהודי שיתמוך בנסיגות טריטוריאליות או ח”כ במר”צ שיתמוך בהפרטות. בליכוד פשוט אין שום ערך כזה, ולכן אי אפשר לעשות לו פוטש. ולראיה – המצע.

    1. מיכי מאת

      יונדב, טעות חמורה בידך, וכנראה לא שמת לב למה שכתבתי. זה בכלל לא משנה אם יש להם מצע או לא. כפי שכתבתי הבעיה בהתפקדות פיקטיבית אינה ההזדהות עם המפלגה, ולכן לא משנה אם אין עם מה להזדהות. הבעיה היא שמתפקדים למפלגה אחת ומצביעים לאחרת ונוצר כשל ייצוג. ודוק היטב.

    2. יונדב

      אבל גם בכריכת ההתפקדות עם ההצבעה נוצר מצב של כשל ייצוג –
      אני מתפקד למפלגה מסוימת ופתאום הרשימה שנבחרת שונה לחלוטין מהדעות שלי. לפי ההצעה שלך ההצבעה שלי הולכת לאנשים שאני לא מחויב אליהם.

      המצב הנוכחי עדיף – הוא גם נותן יותר השפעה למי שאכפת לו (וטורח להתפקד למפלגה ולהשפיע עליה), ומצד שני הוא עדיין דמוקרטי לחלוטין. דה פקטו אין חשש לוואקום מפלגתי (כלומר שלציבור גדול לא יהיה למי להצביע), ולכן אין חשש מעשי לכשל ייצוג. אם לליכוד היתה משמעות אמיתית – השתלטות של גומרים אנטי-ליכודניקים על הליכוד היתה גורמת ליצירת ליכוד חדש, וממילא מי שרוצה להצביע ל”ערכי” הליכוד היה מוצא בית.

  4. יוסף ל.

    א. הליכוד נטול מצע ועקרונות פוליטיים הן בתחום המדיני והן בתחום הכלכלי, אוכל את הפרות שלו. אכן אין להם אפשרות להצביע על מישהו כ”לא ליכודניק”. מגיע להם.

    ב. במקרה של פייגלין, הייתה קבוצה שטענה שראשי הליכוד בגדו במצע המקורי של הליכוד של לפני אוסלו על דעתם ולא היה להם זכות לכך ואותה קבוצה פעלה מתוך עקרונות הליכוד ולא רצו למשוך “ימינה” יותר. אבל במקרה של הליכודניקים החדשים הם ממש לא מנסים להסתמך על עקרונות הייסוד של הליכוד. בעיניי המקרה הראשון הוא בסדר גמור מוסרית והמקרה השני לא.

    ג. לדעתי הפתרון המוצלח הוא פריימריז פתוחים (או לפחות שדירוג הרשימה יהיה פתוח כפי שעושה מפלגת זהות). אמנם כאן יש גם כן סכנת השתלטות אבל אם המפלגה עובדת נכון ומשווקת את עצמה כמו שצריך התמריצים עבור הקבוצה הרוצה להשתלט יורדים וזה מפחית את הבעיה.

    1. יוסף ל.

      אני עומד על הטיעון שלי. בהעדר עקרונות מאחדים, מה שקורה היא שהמפלגה הופכת לפלטפורמה שבה כל מיני מועמדים עם דעות שונות מנסים להגיע למעלה. במציאות כזו הגיוני שמתפקד ירצה לקדם את המועמד שלו שמייצג אותו, ולהצביע למפלגה רק עם המועמד הזה ייכנס.

      זה בדיוק המצב שבו נמצא הליכוד היום, אין לבוא בטענה לאדם “התפקדת ולכן תצביע עבור המפלגה” כי בהעדר מצע, ההתפקדות פירושה התפקדות לאנשים ולא התפקדות למפלגה. אין דבר כזה “להתפקד לליכוד”, יש להתפקד לזאב אלקין או לליברלים וכו’. זה מה שקורה כשלמפלגה אין דרך, עוברים מפוליטיקה של רעיונות לפוליטיקה של אנשים ובהסתכלות שכזו הכשל ייצוג שלך אינו תקף כי המועמד הוא המייצג של המתפקד ולא המפלגה.

    2. יוסף ל.

      טוב שוב קראתי את הטור ה-11 ולכן אחדד/אשנה את דבריי:

      א. ראשית, אני לא מכחיש את תופעת הסוס הטרויאני, היא קיימת והיא בעייתית מאוד. אם זאת, אני חושב שיש להבחין בין המישור המתמטי לבין המישור המוסרי. העובדה שיש כשל ייצוג עם השיטה לא בהכרח אומר שמי שעושה זאת אינו ישר. לפחות טענתי ההיא שבמקרה שאדם באמת מאמין במפלגה רק אם המועמד שלו ייכנס בה, הגיוני שהוא לא ירצה להצביע עבורה אם הוא לא ייכנס ואיני רואה בזה פגם מוסרי. מה שכן הוא שאם היה מצע מחייב אז היה אפשר לטעון שאדם שמתפקד למפלגה אם הוא מחזיק בדעות שונות מהמצע, מטרתו היא באמת להיות סוס טרויאני ויש בזה פגם מוסרי. לכן בהעדר מצע לליכוד איני רואה שום פגם מוסרי בליכודניקים החדשים (למרות כשל הייצוג).

      ב. לגבי הפתרון שאתה מציע, עד עכשיו פקפקתי בו ולא הסכמתי בגלל שחשבתי שזה לא הוגן לבקש מאדם להצביע עבור מפלגה שלא מייצגת אותו (אם המועמד שלו לא נכנס) אבל הבוקר קמתי עם רוח אחרת 🙂 ופתאום אני מתחיל להתחבר לרעיון, הרי אפשר פשוט לומר שמחיר ההתפקדות למפלגה כולל לקיחת הסיכוי שהמועמד שלך לא ייכנס ובסוף תהיה חייב להצביע עבור מפלגה שלא מייצגת אותך. אבל אני כן צריך לחשוב על זה.

    3. יוסף ל.

      התכתבתי עם חבר והוא העלה נקודה שרק עכשיו שמתי לב שלא התייחסת אליה והוא עניין הכסף.

      הרי בסופו של דבר ייצוג היא גם תוצאה של כמות הכסף שהושקע בקמפיין. התפקדות הוא דבר שמכניס כסף למפלגה, כסף שמשמש להגדלת הקמפיין וממילא להגדלת הייצוג. אם מפלגה מחליטה שלא להיות דמוקרטית כדי לבצע את תרגיל ה’סוס הטרויאני’, אז למרות שהיא מגדילה את ייצוג שלה במפלגה השנייה, היא מפסידה בייצוג שלה עצמה בכך שיש לה פחות כסף להשקיע בקמפיין. לדעתי זה מרכיב חשוב שמפחית בהרבה את כשל הייצוג כפי שהצגת אותו
      .
      מה את חושה עז לזה?

    4. מיכי מאת

      זניח לגמרי. דמי ההצטרפות הם אפסיים. מעבר לזה, גם אם היו דמים משמעותיים לדעתי אין קיזוזים. אדם שמצטרף למפלגה שאינו מצביע עבורה הוא לא ישר. אם אתה גונב מאישה זקנה זה לא עוזר שכנגד זה אתה מעביר אותה את הכביש כמעשה צופי.

  5. אורן

    אני חושב שמעבר להשפעה הכפולה של הליכודניקים החדשים, יש פה בעיה נוספת שמתפקד משפיע הרבה מעבר לחלקו היחסי באוכלוסיה. לצורך העניין נגיד שאדם שמתפקד למפלגה כלשהי משפיע על זהות השלטון פי 100 מאשר מצביע רגיל בבחירות. כך שמניעת הצבעה בבחירות הכלליות של מתפקדים לא בטוח שתרתיע את הליכודניקים החדשים. הם יהיו מוכנים לוותר על קול שמאלני אחד כדי להרוויח 100 קולות שמאלניים בליכוד. לכן, אני חושב שהדרך הנכונה להתמודד עם הבעיה היא שימוש באותו נשק כנגד השמאל. כלומר, התפקדות של אנשי ימין למרץ ולעבודה. ככה המתפקדים מהשמאל יעמדו בדילמה אם למשוך את הליכוד שמאלה, או להגן מפני משיכת מרץ ימינה. כל עוד אין חשש שמישהו ימשוך את מרץ ימינה, אנשי השמאל יכולים להתפקד לליכוד בלי חשש. או במילים אחרות, ההגנה הכי טובה היא התקפה.

    1. מיכי מאת

      אורן זה מה שהסברתי בטור 11. אם למתפקד יש יותר השפעה אז שכולם יתפקדו, ואם מצביעי הימין לא מוכנים להתפקד לליכוד או להתפקד פיקטיבית למרצ זו בעיה שלהם. שיבואו בטענות לעצמם. לכן הבעיה העיקרית היא בדיוק כשל הייצוג ולא דברים אחרים. מפלגות שאין להן פריימריז מקבלות יתרון מובנה. מפלגות שיש להן פריימריז הבעיה פחותה אם כי כמובן גם קיימת (כי אנשים ישרים לא מתפקדים פיקטיבית ואז לא נותר האיזון).

  6. משה ר.

    הפתרון שהצעת מתעלם מהפסיכולוגיה שיש בבחירת מפלגה על ידי הציבור. אני נוטה להאמין שאנשים, בהנחה תיאורטית שישנה מפלגה חדשה שמצעה זהה לזאת של הליכוד (מה שהמצע שלה לא יהיה) ואת הליכוד עם מצע “משודרג”, ימשיכו להצביע לליכוד בכמויות. למרות שהמצע החדש יהיה רחוק מהשקפתם. לכן, נראה לי שהפתרון של שקיפות מלאה על המצע של מפלגה מסוימת כולל כל האספקטים שהיא שמה דגש עליהם יוגדר כחוקה מפלגתית וכל מתפקד ומועמד יצהיר על אותם עמדות ולא יהיה ניתן לשנות את אותן עמדות. רוצה לחשוב אחרת, בבקשה, במפלגה אחרת

    1. אורן

      אני גם חשבתי בהתחלה כך, ובאמת יש אמת בטענה הזאת, אבל מצד שני, אם יש אנשים מספיק בורים שלא טורחים לברר את עמדות המפלגה שאליה הם מצביעים, אולי יותר טוב שלא ננסה להגן על כוחם האלקטורלי. כלומר, מי שרוצה להשפיע צריך להיות מספיק מעורב ומודע, ומי שלא טורח לברר באופן מינימלי, שישא בתוצאות.

    2. אורן

      בחירה לא מבוססת רק על מצע שכתוב באינטרנט. אלא גם לפי האנשים הבולטים במפלגה ומנהיגה, ההתבטאות שלהם בתקשורת, והמחויבות שלהם למנהיג המפלגה. אם יתחילו להתעורר מתנגדים לביבי בתוך הליכוד, אני מניח שהנושא הזה יגיע לכותרות, מה שיגרום לנטישת מצביעים של הליכוד לטובת מפלגות יותר מאוחדות.

    3. מיכי מאת

      משה, ראשית דבריך לא מעשיים בעליל : מי יקבע מה מתאים למצע, ואיך משנים ומשפיעים על מצע? כל פעם להקים מפלגה חדשה? זה לא רציני.
      אבל כך או אחרת דבריך לא פותרים את בעיית כשל הייצוג. שוב ושוב חוזרת כאן אותה אי הבנה של הבעייה. ומי שיש לו פסיכולוגיה כזו או אחרת – שיתמודד. אני לא צריך לפתור בעיות פסיכולוגיות של אנשים אלא לתת להם ייצוג הולם והוגן. זה הכל.

    4. משה ר.

      במחילה, אני באמת לא מבין למה הכשל הנל שונה מהיכולת שלא לבחור בבחירות (בשני המקרים הייתה לך אופציה להשפיע יותר ובחרת שלא). אין תנאים להתפקדות. רוצה להשפיע יותר? תתפקד לאחת ותצביע לאחרת, תשכנע אנשים בעמדותיך או שתצביע בבחירות (אם לא הצבעת)

    5. משה ר.

      ואני לא חושב שזאת בקשה מוגזמת לדעת בדיוק מה אני קונה כשאני מצביע (לא מדבר על רזולוציה של חוק חסר חשיבות, על אג’נדות שהן ליבת המפלגה) ולקבל אותה לאחר הבחירות

    6. מיכי מאת

      משה ר., נדמה לי שזה לא כ””כ מסובך.
      ראשית, יש מפלגות שאין בהן פריימריז ולכן אני לא יכול להתפקד פיקטיבית אליהן. האם היית רוצה לתת למצביעיהן של מפלגות אלו כוח כפול רק מעצם העובדה שהן לא דמוקרטיות?
      שנית, מה על מפלגה קטנה שמתחרה במפלגה גדולה? הרי הגדולה יכולה להפריש 105 ממתפקדיה כדי לחסל את הקטנה וכל מצביעי הקטנה לא ישנו מאומה בגדולה. זה נשמע לך סביר?
      ושלישית, האם אני יכול לגנוב ממך בטענה שביתי פתוח לרווחה וגם אתה יכול לגנוב ממני? לגנוב ייצוג זה לא ישר, ולכן העובדה שגם אחרים יכולים להיות לא ישרים לא מחפה על כך.

    7. משה .ר.

      הרב, ראשית, גם אתה מתייחס לאותה “פסיכולוגיה” של ההמון מעצם הקביעה כי קיימת מציאות שבה קבוצת אנשים בעלי תפיסות עולם X מתפקדים למפלגה שדוגלת בתפיסות Y. הרי אם למפלגה אין שום ערך מלבד אנשיה שבתוכה (כלומר, היא לא מייצגת שום דבר אלא רק את נבחריה) אז אין שום בעיה עם התפקדות כזאת (נעזוב בצד לרגע את ההצבעה הכפולה) שאנשים עם דעות ימניות לא יצביעו למפלגה זו ויבחרו במפלגה אחרת. לכן, אני מניח שגם הרב מסכים על כך שלמפלגה יש ערכים שאינם קשורים דווקא לאנשיה שמרכיבים אותה היום אלא למכלול ההיסטורי של אותה מפלגה (זה לא אומר שהיא לא יכולה להשתנות. זה רק אומר שניתן לקבוע על אדם מסוים שהוא לא מתאים לצביונה של המפלגה) ואם כך, הכשל האמיתי (והחמור הרבה יותר ממספר מצומצם של אנשים שמקבלים כח גדול מלאדם הבוחר הנורמטיבי) הוא בהתעלמות מאותו צביון והתנערות מהבטחות של לפני בחירות לקהל הבוחרים. עצם זה שאין חובה (מעוגנת בחוק) ליצירת מצע פשוט וכולל של הדעות המהותיות שחברי אותה מפלגה חולקים אחד עם השני ויותר מכך, שאין שום התייחסות לאג’נדה לאחר הבחירות (זה מתועב להבחר בבחירות על סמך מצע מסוים ואז להחזיר את גוש קטיף כשידוע לך שהמצביעים שבחרו בך לא הצביעו לשם כך).
      אני לא חושב שהרעיון שלי לא ישים בעליל. את השקפת העולם של הליכוד (הכלכלי והמדיני גם יחד,אותן עמדות שמסכימים עליהם החברים) או של כל מפלגה אחרת, ניתן לפרוס בצורה בהירה (הרי אם הם לא יכולים להגיד מה הם רוצים לעשות, כיצד יעשו זאת) שתאפשר לציבור הבוחרים להבין במה הם בוחרים, תחייב את הנבחרים של אותה מפלגה להצמד לאותם אג’נדות (נבחרת ושינית דעתך? אין בעיה, תפנה את מקומך ותתמודד בבחירות הבאות במפלגה אחרת) ותמנע מהסוסים הטרויאנים להכניס מועמדים שלא תואמים להשקפות היסוד של אותה מפלגה. במצב הזה, אני לא חושב שיהיה למישהו את הדרייב לנסות ולהשפיע על מפלגה אחרת.לפחות לא בדברים שחשובים לאותו קהל מצביעים.

    8. מיכי מאת

      אין טעם לחזור שוב. אין שום קשר בין דבריי לשאלה האם יש למפלגה מצע או לא. זה הכל. מעבר לזה שההנחה שלך היא פשטנית מאד. יש למפלגה כיוון כללי גם אם אין לה מצע ברור וחד.

  7. מ.ג.

    לגבי הסיומת עם הביקורת על בג’צ.
    מה זה באמת אומר, הרי יושבים שם אנשים חכמים (לדעתי) שלמדו את המקצוע, מדוע יש מקרים שאנחנו יודעים מראש שהם לא יתנו את המענה הנכון.
    אני רואה בזה אפשרות לכך שבסופו של יום (כמה שהציבור אוהב לומר הפוך) גם בג’צ שבוי בידי העם ומפחד… . אפשר לראות את זה הרבה.

    1. מיכי מאת

      מ”ג, ראשית אני לא בטוח מראש. נסחפת. אני רק חושש ממקרה שיכול לקרות. אני לא חושב שבג”צ מפחד ממישהו. הוא עושה מה שהוא חושב – אלא שלא תמיד הוא חושב נכון.

  8. אלי

    ראשית ההתפקדות המזיקה ביותר היא התפקדות של ועדי עובדים וגופי לחץ גדולים שמשפעים על הסכמי שכר של הועדים הגדולים.
    שנית פיתרון שיעבור בטוח בבגץ הוא שהפרימריס יהיו ביום של הבחירות.כל מי משבוחר במפלגה מסויימת יכול להצביע גם בפרימריס שלה.עם פרסום המנדטים יפרסמו גם מי החברים שנבחרו.
    מפלגות יפרסמו מצע והחירות יהיו בעיקר לפי המצע.

    1. מיכי מאת

      אלי, ההצעה הזאת עלתה היום ברדיו. אני חושב שזה לא כ”כ מעשי אבל עקרונית זה אפשרי ופותר את הבעיה. זה בעצם עושה את אותה עבודה שאני מציע, שכן רק מי שמצביע למפלגה יכול להצביע לפריימריז. ההבדל הוא בטכניקה בלבד, וזה לא חשוב לדיון התיאורטי שלנו כאן. מעניין שגם בשיחה ברדיו ראיינו פרופסור למדע המדינה שגם הוא לא הבין את הבעייתיות ושוב חזר על השטות הזאת של המוסריות והתפקדות למפלגה שלא מזדהים איתה, והאם אפשר להגדיר הזדהות (כי יש הרבה גוונים והרבה ערכים, וכל מה שהסברתי כאן) וכו’ וכו’. מתברר שגם אנשים שזה מקצועם לא מבינים את העניין (מדעי החרתא, כבר אמרתי?)

  9. יובל ש

    הרב מיכי,
    יש הבדל בין בחירות לכנסת לבין הצעתך שבחירות מקדימות יחשבו כהצבעה לכנסת. בבחירות לכנסת אני יודע בדיוק למי אני מצביע ומה המצע שלו (או בוחר להצביע למרות שאין לו כזה שזה גם סוג של מצע). לו אתן את קולי למפלגה כבר בבחירות המקדימות, אין ביכולתי לדעת מה יהיו תוצאות הבחירות המקדימות ועבור מי אני מצביע בפועל לכנסת. יתכן בהחלט שאני תומך בבחירות המקדימות במועמדים שלא יזכו במקום ריאלי אך עצם התפקדותי כבר חייבה אותי להצביע לכנסת למי שלא מייצג את דעתי. אמנם זה לא עיוות כפי זה שהוזכר כאן בפוסט כסוס טרויאני אך גם כאן עלול להיווצר כשל ייצוג.

    1. מיכי מאת

      יובל, זה לא כשל ייצוג. אם אתה לא רוצה להצביע בלנקו למפלגה הזאת (ופירוש הדבר שאתה לא ממש מזוהה איתה אלא רק מחכה על הגדר לראות מה ייצא בה) אז אל תתפקד. במודל הזה ההתפקדות מיועדת רק לחברים שמזוהים עם המפלגה כמעט בכל מצב. לא הרי מצביע כהרי מתפקד. בכל מקרה, לא ייתכן לאפשר לך השפעה כפולה.

  10. מודה במקצת

    ישנן שתי בעיות עם ההצעה שלך:
    1. מבחינה פרקטית זה לא הוגן “להכריח” אותי להצביע ליכוד אם התפקדתי לליכוד. יכול להיות שאני מאוד מזדהה עם ערכי הליכוד אבל לא מוכן להצביע אם הרשימה שנבחרה שונה מאוד מהרשימה שלי. במיוחד היום, שהאידיאולוגיות מתערפלות, אנשים מצביעים לפי הרשימה ופחות לפי המצע (וראיה לכך היא המרדף של המפלגות אחרי אישים פופולריים ולאו דווקא פוליטיקאים מנוסים, התחרות בין המפלגות למי יש את ‘הנבחרת’ הכי טובה וכו’). עניין נוסף הוא משך הזמן שעובר מפריימריז ועד הבחירות שבו יכולים לקרות המון דברים שעלולים לשנות את דעת הבוחר.
    2. ההצעה מצמצמת (מעט) את הבעיה ולא פותרת אותה לגמרי שכן לדעתי הבעיה הגדולה היא שציבור קטן מאוד קובע אילו נציגים יכניסו לכנסת ציבור גדול מאוד. גם אם לא תיתן להם זכות הצבעה בבחירות הם עדיין מינפו את הכוח שלהם יותר מהאזרח הפשוט. אם אני מצביע מרץ, אעדיף להתפקד לליכוד, להכניס למפלגת השלטון נציגים שלי גם במחיר שלא אצביע למרץ.

    אני דווקא מתחבר לפתרון של להכריח את כולם להצביע לפריימריז עם שכלול קטן:
    בזמן הבחירות הכלליות לכנסת הבוחר יבחר גם מפלגה וגם את ההרכב שלה (יכול לדרג כמה מקומות שירצה. מקומות שאותם לא בחר יוגרלו בין כל המועמדים). זה מצריך כנראה גם שינוי טכנולוגי שיחליף את הקלפי (מה שגם ככה יכנס בקרוב כנראה). זה יפתור את בעיה מס’ 2 לגמרי (לכל הבוחרים של אותה מפלגה משקל זהה בפריימריז). זה מצמצם את בעיה מס’ 1 שכן כולם יבחרו בלי לדעת בדיוק את זהות הנבחרים (אבל עם הערכה די טובה שכן הבחירה מתפזרת על קהל רחב). אולי גם נרוויח מזה שהמיקוד יהיה יותר באידיאולוגיה ופחות בדוגמניות, עיתונאים וכדורגלנים

  11. מישהו

    אבחון יפה של הבעיה, אבל בפתרון לדעתי ישנם כשלים (אמנם טכניים, אבל הפתרון הוא גם פרקטי וטכני). אנסה להצביע על כמה (קצת מהרבה):
    אם הפריימריז נערכים לפני הבחירות –
    נשללת מן הבוחר אפשרות לשנות דעתו (עוד זמן לחשוב..).
    אירועים שקורים בין הפריימריז לבחירות אינם נלקחים בחשבון (כתב אישום או הרשעה של ביבי מן הסתם ישפיעו קצת על דעת הבוחר).
    תהיינה למעשה שתי מערכות בחירות, מה שיחלק את ההשקעה (כספית ומנטלית) בכל מערכת לשניים. פחות חידוד עמדות, עימותים וכדו’.
    לא פייר כלפי מפלגות שאין בהן פריימריז (פלגות עם פריימריז קונות לעצמן כבר כמה מנדטים בבחירות הראשונות, בעוד מפלגות בלי פריימריז תתחלנה מאפס. יש בזה נפ”מ גדולה להקצאת משאבים ותכנון הקמפיין).
    בקיצור ישנם הרבה מאוד כשלים טכניים.
    נירלי שעדיף לשים פלסטרים כמו שמנסים בית הדין של הליכוד ועוזריו לעשות במקום לצאת להרפתקאות מוזרות

  12. איתי

    אם כבר נותנים לאנשים לבחור למפלגה לפני שהם יודעים מי הם הנבחרים המייצגים אותה, אפשר פשוט עשות את הפריימריז ביום הבחירות, וההצבעה תיפתח רק למי שכבר הצביע למפלגה (אם זה יהיה אלקטרוני).

  13. אבי

    אלא אם פספסתי משהו, יש כאן שתי נקודות בעייתיות:
    1. הצבעה אוטומטית על בסיס ההתפקדות היא פתח לפגיעה אמיתית בזכויות הפרט. לדוגמא: יכריחו אנשים להתפקד (=להצביע) למפלגה, יקנו קולות וכו’. דברים שהאנונימיות של ההצבעה מגנה מפניהם.

    2. גם אם נאמין לליכודניקים החדשים שהם אכן מצביעים מחל, הם משנים מהותית את תוכן המותג ומרווחים הרבה קולות של אנשים שיצביעו ליכוד כמעט בכח מקרה.

    לדעתי אף אחד מהפתרונות לא מכסים את שני הנײל. אולי שילוב של פריימריס עם הצבעת שולצה (למפלגות), אבל כמובן שזה לא מעשי.

  14. דני

    הבעיה עם הפתרון של הרב היא פגיעה בחופש הבחירה של חלשים.

    אם אני חבר בוועד עובדים שנאלץ להתפקד עם יתר החברים למפלגה כדי שלא לאבד את מקום עבודתי.

    או אשה שבעלה הכוחני מכריח אותה להצביע למפלגה שהוא תומך
    (ידועה השיטה שהבעל מחייב את האשה להיכנס לקלפי עם הילד כאילו בשביל “החויה הדמוקרטית” כשבפועל הילד נועד לרגל אחרי האמא ולדווח לאבא מה היא באמת הצביעה)

    לכן אם תתקבל ההצעה של הרב שמי שהתפקד למפלגה הוא גם העניק לה את קולו בקלפי, כל אותם חלשים יאלצו להתפקד בניגוד לרצונם למפלגות ויאבדו את זכותם לבחור.

    1. דני

      לפעמים גם זוטות יכולות לפגוע ברעיון טוב, זאת דרכה של המציאות.

      ברגע שיהא מאגר שמות של חברי המפלגה שמולו יעשו הצלבה האם לאזרח יש זכות בחירה או שהוא כבר ניצל אותה בחברות למפלגה יהיה חשש שהמאגר ידלוף וכל אותם חלשים יפחדו להיחשף.

השאר תגובה