על קופים ואנשים – עוד מפניני מרן הרב יצחק יוסף (טור 133)

בס”ד

לפני כמה ימים ראיתי פתאום לתדהמתי פנינה יוצאת מפורש מפי כהן גדול. מה נאדר היה מראהו של הרב הראשי לישראל מוהר”ר יצחק יוסף שליט”א (בלאאמו”ר הרר”ע יוסף זצ”ל) בשיעורו שזיכה אותנו בחידוש מרנין: הכושים הם קופים (תרגום למי שלא מבין את המילון הישן: כושים הם אפריקאים, או אפריקאים-אמריקאים). ואכן פחד ורחב לבבי למראה מתן תורה זוטא היוצא כמפי הגבורה ממש. ונתקיים בנו מאמרם ז”ל: אין לך אלא חכם שבימיך.

מעבר לכמה חידושים בדיני ברכת “משנה הבריות”, כדרכה של תורה, עבר הרב מעניין לעניין באותו עניין, העמיק חקר בסוגיית הכושים ואף ניפק לנו חוות דעת הלכתית ומדעית מלומדת בדבר תופעות גנטיות נדירות שמופיעות באוכלוסייה זו (הוא כנראה התבסס על ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת “אל המעין” בשיתוף עם האקדמיה על שם “בא גדי קטן” שעל יד מוסדות ביר זית לחקר מדעי המגדר המדויקים, במימון אונסק”ו ונציגות מועצת זכויות האדם של איראן, ולמען החזרת העטרה ליושנה – כלומר לימי הביניים).

אני חייב לומר שכשראיתי את הדברים האוויר נעתק מפי קמעא (כן, תתפלאו, אבל גם זה קורה לפעמים), וחשבתי שפסגת טמטום וגזענות כזאת טרם נכבשה אפילו על ידי הרבנים הראשיים שלנו שליט”א יצ”ו תובב”א ועפ”ל, ולכן הדברים זוקקים התייחסות. רציתי להשתמש במילים חריפות יותר כדי לתאר את הברנש הזה, אבל החלטתי בכל זאת לחכות כדי שהאוויר יחזור לריאותיי המותשות, הדופק יחזור לאיתנו ואירגע קצת. אז חיכיתי, החזקתי מעמד עד עבור החג (וכנראה עברתי על “בל תשקצו”. אם כי אתם רואים שלא יכולתי לחכות יותר מדי), ועכשיו אני כותב.

הקדמה: ביקורות תקשורתיות ופוליטיות על גזענות

כפי שכבר כתבתי לא פעם (ראה למשל בטור 5 וטור 10), נושא הגזענות עובר זילות חמורה במחוזותינו. כל מי שפוצה את פיו באופן שלא מתאים לבון טון האופנתי המקובל בערוץ 2 או בפסגה אינטלקטואלית נישאה אחרת במחוזותינו מואשם מיד בגזענות, חוסר נאורות, בורות מדעית, הדרת נשים, הומופוביות ושאר ירקות מהסלנג העשיר והאינפנטילי של הביקורת החדשה (וה”מדעית” כמובן) של התקינות הפוליטית. דברים תמימים ולגיטימיים לגמרי, לפעמים נכונים ולפעמים לא, משויכים מיד לאגפים החשוכים ההם שאין להזכיר את שמם (הס”מ, ובלעז וולדמורט). תחושות בטן חסרות בסיס ושחר הופכות לקטגוריות ושופטות אנשים ודעות בכיכר העיר. כל המקהלה מצקצקת בשפתיה בכעס וגוערת בחשוך התורן על שהעז להביע דעות כה בלתי נאורות וגזעניות. אוסף בעלי הכרס מזכים אותנו שוב ושוב בפניני כריסיהם על לא עוול בכפנו.

בהערכה זהירה, כ-95% מהמקרים שעולים לשיח הציבורי כגזענות אין להם ולו בדל קשר לגזענות (לשאר ה-5% יש אולי קשר קלוש), ולכן די נמאס לי לשמוע את ה”דיונים” (=הצווחות הצדקניות) הללו. גם אם הדובר שאותו מבקרים אינו תמיד העיפרון המחודד ביותר בקלמר, וגם אם לפעמים הדברים שלו לא ממש מבוססים או נעימים, הדוברים שמבקרים אותו נראים בדרך כלל הרבה פחות מחודדים ממנו. בסלונים שלנו, ביומני החדשות ובתכניות ראיונות חוזרים על ביטויים כמו “הערבים נוהרים לקלפיות”, ה”גרבוזים” וכו’ וכו’, אמירות לגמרי לגיטימיות שאין בהן ולו ריח של גזענות, כאילו היה כאן דגם מובהק וחד משמעי לחושך גזעני ולא נאור. ביטויים אלו הפכו בגלל עדר השוטים הזה לנכסי צאן ברזל, ביטויים שגורים בשפה שמתייחסים לכל הירוד והמיושן בתרבותנו העברית המתחדשת. כעת הם כבר חלק מהסלנג של כולנו, והשיפוט בסאב טקסט הוא מובן מאליו (פלוני אומר: “זה ממש ‘הערבים נוהרים לקלפיות’ “, והאחר מחרה מחזיק אחריו: “הבחור הזה הוא ממש ‘גרבוז’ ” וכן על זו הדרך).

על רקע זה, אין פלא שאוטומטית חשדתי גם בביקורת על יצחק יוסף. הנחתי שגם היא נופלת לאותו פח. כנראה גם שם נאמרו דברים תמימים, וכנראה השוטים שוב נובחים (והשיירה שוב עוברת). הכל כרגיל. כל זה עד ששמעתי בעצמי את הדברים, ואז, אחרי שחזר לי האוויר, חשבתי לעצמי הנה משהו ששייך ל-5% הנדירים כל כך. כמי שאוסף להנאתו מקרים נדירים עטתי מיד על העניין כמוצא שלל חש בז.

רקע: ברכת “משנה הבריות”

הגמרא בברכות נח ע”ב מביאה:

אמר רבי יהושע בן לוי הרואה את הבהקנים אומר ברוך משנה הבריות מיתיבי ראה את הכושי ואת הגיחור ואת הלווקן ואת הקפח ואת הננס ואת הדרניקוס אומר ברוך משנה את הבריות את הקטע ואת הסומא ואת פתויי הראש ואת החגר ואת המוכה שחין ואת הבהקנים אומר ברוך דיין אמת לא קשיא הא ממעי אמו הא בתר דאיתיליד דיקא נמי דקתני דומיא דקטע שמע מינה תנו רבנן הרואה פיל קוף וקפוף אומר ברוך משנה את הבריות.

הברכה הזאת נתקנה על ראיית יצורים משונים (להסבר המושגים ראה כאן ולתיאור ההלכות כאן). ודוק, משונים ולא בהכרח נחותים או משהו דומה. מדובר על יצורים שלא היו מצויים בארץ ישראל באותה תקופה, כמו כושים, פילים וקופים. זה לא אומר שהגמרא משווה ביניהם (אם כי לא מאד הייתי מופתע גם אם זה היה קורה, אבל חשוב להבהיר זאת למען הדיוק). בין היתר מברכים על כושים (סליחה על החריגה מכללי התקינות הפוליטית שתהיה קצת גם בהמשך. זה המינוח ההלכתי-תלמודי), לבקנים, בעלי בהרות לבנות, אנשים אדומים מאד וכו’. אפשר לראות שאין כאן התייחסות למין או למוצא אתני כלשהו, אלא לצורה חיצונית של אותו אדם שהיא חריגה לפחות במחוזותינו. ואם ממזר ת”ח קודם לכהן גדול עם הארץ (ע”ע יצחק יוסף), אין סיבה לחשוב שלבקן או כושי ת”ח אינו קודם לו.

וכך פסק בשו”ע או”ח סי’ רכה ס”ח:

הרואה כושי; וגיחור, דהיינו שהוא אדום הרבה; והלווקן, דהיינו שהוא לבן הרבה; והקפח, דהיינו  שבטנו גדול ומתוך עוביו נראית קומתו מקופחת; והננס והדרקונה, דהיינו מי שהוא מלא יבלת; ופתויי הראש, שכל שערותיו דבוקות זה בזה; ואת הפיל; ואת הקוף, מברך: בא”י אמ”ה משנה הבריות.

צריך להבין שהברכה היא חלק מהפרקסיס הדתי הרגיל לתגובה על סיטואציות שונות. זוהי תגובה מתבקשת למפגש עם תופעות שדורשות התייחסות דתית, מברק ורעם, המשך במקום שנעשה בו נס, וכלה במפגש עם יצורים מיוחדים (בעלי מומים או סתם חריגים). התשתית לברכה הזאת היא כנראה הצורך להכיר בכך שגם יצורים אלו נעשו על ידי בורא העולם, ואולי אפילו ניתן להסיק מכאן (בזהירות הדרושה כמובן) שגם להם מגיע יחס אנושי וכבוד ככל אדם אחר. ניתן בקלות לראות זאת כהתמודדות מול גזענות וזלזול צפויים ביחס ליצורים כאלה (אם כי זו לא פרשנות הכרחית כמובן). אבל זה כנראה לא מה שחושב על כך מרן יצחק יוסף תובב”א.

דיון ראשוני

אני בטוח שבשמיעת הדברים שנאמרו בשיעור הנ”ל יש רבים שנרתעים כבר מעצם הדין של ברכת משנה הבריות. יכולה להתעורר אצלם תחושה כאילו משווים כאן כושי ולבקן לפיל וקוף (גזענות, גזענות). אבל זוהי שטות. כפי שהסברתי, מדובר ביצורים חריגים מסוגים שונים ולא נעשית כאן השוואה ביניהם. כאמור, גם הברכה עצמה לא באה לזלזל אלא אולי אפילו להיפך (ואולי לא). לכן עצם הדיון של הרב יוסף בנושא הזה אין בו בעיה מיוחדת. זו סוגיא הלכתית רגילה ואין מניעה ללמוד אותה ולעסוק בה. על זה ממש לא הייתי מטריד אתכם.

תהא אשר תהא מטרת הברכה הזאת, כמה פוסקים כתבו שאין לברך את הברכות הללו באופן שפוגע באנשים הללו, ומי שעושה כן הוא חסיד שוטה. דבר שאין צורך לאומרו לרוב פשיטותו. לכן דומני שהיה מקום להיזהר גם כשלומדים את ההלכות הללו בפומבי, שהרי יכולים להיות בין השומעים כאלו שייפגעו, והיה מן הראוי להעיר על כך. לא שמעתי זאת בהקלטה של השיעור, אבל אולי זה נאמר שם בשלב אחר. אבל לא בכך עסקינן, ואולי אפילו יש ערך לא להיכנע לכללי התקינות הפוליטית, בבחינת “תורה היא וללמוד אנחנו צריכים”.

דבריו של יצחק יוסף

הוא מסביר בשיעורו שהברכה נתקנה רק על כושי שנולד לשני לבנים. אין לי מושג מניין הוא שאב את הרעיון המוזר הזה (לא בדקתי. אולי זה מופיע בדברי פוסק כלשהו, אבל בגמרא זה כמובן מאד דחוק). מה שיותר נוגע אלינו זה שהוא מביא לטענתו זו ראיה מכך שלא סביר לברך במקום בו יש הרבה כושים. האם סביר שברחוב בארה”ב כל חמש דקות נעצור ונברך?!, הוא תוהה. אכן ראיה נפלאה.

הוד גאונו כנראה לא חשב על עוד פתרון יצירתי: אם הברכה תוקנה על יצורים חריגים, במקום שהם לא חריגים אין מה לברך עליהם. ואכן כך כתבו כמה פוסקים שבימינו שכיחים ג’ינג’ים וכושים וכדומה ואין טעם לברך עליהם. בוודאי שכך הוא במקום בו הם שכיחים מאד כמו בארה”ב. לראות שם אדם שחור כחריג זו באמת אינפנטיליות. אבל גם בארצנו הקטנטונת, כאשר יש בינינו עולים מאתיופיה ומהגרים/מסתננים מאפריקה, איני רואה שום היגיון לברך את הברכה הזאת. יתר על כן, בעיתונות ובסרטים כל אחד מאתנו רואה שחורי עור דבר יום ביומו, ואף אחד לא חש שהוא רואה משהו חריג או מוזר. זה כבר חלק ברור מעולמנו. טוב, יצחק יוסף לא רואה סרטים וטלוויזיה. הוא כנראה חושב שמדובר בחייזרים מהירח, עד ששמע שבאמריקה הרחוקה בין פלאי תבל יש גם כמה הולכי על שתיים שחורי עור. מה רבו מעשיך ה’…

אמנם מה שהצעתי כאן הוא כמובן פתרון מוזר ומאד לא טבעי וקשה להכניסו בלשון הגמרא, ובוודאי שהוא לא מתחרה בפתרון הגאוני של יצחק יוסף (שמדובר בכושי שנולד לשני הורים לבנים), אבל אולי בכל זאת שווה לשקול גם אותו לפני שעושים אוקימתא מופרעת בגמרא, לא?!

עוד תהיתי לעצמי בשומעי את החידוש המופלא הזה מדוע לא לברך על אדם לבן שנולד לשני הורים שחורים? האם זה לא חריג באותה מידה? או שמא לדעתו על שיפור גזעי לא מברכים (הרי לבן שנולד לשני כושים יכול רק לברך על מזלו הטוב. ממש שדרוג אבולוציוני). ייתכן שברכת “משנה הבריות” נתקנה לדעתו רק על הידרדרות מחפירה במורד האבולוציה (מלבן לכושי. פוי!).

נראה שיצחק יוסף שליט”א חשש שמבין שומעיו יש כאלה שלא מודעים לממצאי מכון המחקר הגבוה של אוניברסיטת “אל המעין”, וגם אולי כאלה שעשויים לפקפק בנפלאות הפרשנות היצירתית שלו, ולכן אולי יהיו מי שיחשבו בטעות שכוונת המשנה לברך על סתם כושי ר”ל, ואז תיווצר בעיה בארה”ב. סה”כ אי אפשר לדרוש מאדם לבן לעצור כל חמש דקות ולברך. אסור להתעלל בבני אדם (בפרט אם הם לבנים), וההלכה הרי דרכיה דרכי נועם. לכן הוא מחדש את חידושו הגנטי המרעיש. ולא זו אף זו, אלא שבתוך דבריו הוא פולט כלאחר יד את הפנינה העיקרית: קורה ששני הורים לבנים (=נורמלים) יכולים ללדת קוף (=כושי). מה לא ברור כאן?! אל תגידו לי שעכשיו לא השתכנעתם שבעצם מדובר בפירוש סביר.

הוא אשר אמרתי למעלה: לשיטתו הברכה היא על מפגש עם הידרדרות אבולוציונית (כנראה היא מבטאת שמחה על ההוכחה לקיומו של אלוהים, שהרי האבולוציה הופרכה כאן לנגד עינינו). אני רק תוהה מה לשיטתו מברכים כשפוגשים את מיטוכונדריאל איוו שיצאה מזיווג של אדם וקוף? לדעתי על היפוך אבולוציוני כזה עם פליק פלק לאחור יש לכנס מניין, לומר הלל, ולברך ברוב עם בשם ומלכות על הגעה לשורשינו האבולוציוניים ממש.

טוב, די לליצנות. יש כאן תופעה חמורה ובעייתית ביותר, וחשוב להבין אותה ולשים אותה על השולחן.

מה בעצם הבעיה?

מה הבעיה בגישתו החשוכה של יצחק יוסף דנן? אני רואה כאן כמה בעיות:

  • שהוא אוויל. יש אנשים שחורים ברחבי העולם שהשכלתם ויכולותיהם הן כאלו, שיכולותיו של יצחק יוסף הן כאלו של קוף לעומתם. במחשבה שנייה נדמה לי שרובם כאלה.
  • שהוא גם גזען. אוויל יכול לחשוב כל מיני מחשבות לא נכונות. הוא לא חייב להגיע דווקא למסקנות גזעניות. לכן מעבר לאווילות יש כאן גם גזענות.
  • שהוא לא מעורב בדעת עם הבריות. אדם שחי בעולם שלנו יודע שלא מדברים בצורה כזאת בציבור. גם אם אתה לא אוהב את זה ואתה חושב שכולם טועים, וגם אם משום מה אתה חי בלה לה לנד ובטוח שכושי הוא אכן קוף, עדיין אתה חייב להיות ער לרגישות של אנשים. ואני לא מדבר רק על הכינוי כושי שנחשב כיום פוגעני במיוחד (מה שבהחלט מעצבן גם אותי, אבל אני לפחות מודע לזה). על כך ניתן למחול ואף לתת לקומיסרים של התקינות הפוליטית קצת להתעצבן. אני מדבר בעיקר על ההשוואה שלו לקוף. גם אם חסר הדעת הזה סבור משום מה שזה נכון, היה עליו להבין שדעתו האינטליגנטית בנושא הרגיש הזה לא אמורה להתנוסס ברשת האינטרנט ובתקשורת לעיני כל ישראל, כל ישמעאל ולפוץ לארבע כנפות תבל.

אחד התנאים למינוי רב הוא שדעתו תהיה מעורבת עם הבריות. שיבין באיזה עולם הוא חי וכיצד חושבים האנשים בעולם המוזר הזה (שמניח משום מה, בטעות גדולה, שאדם שחור ממש אינו קוף, וכמה מהם אפילו ניחנו בכישרון מה, לפחות בדרגה של פיל הודי, ואולי אפילו במידות תרומיות, מה שכנראה לא מוכר בעולמו של הברנש הנ”ל). אתה לא יכול להיות רב, ועוד פחות רב ראשי ודמות ציבורית, אם אתה חי בעולם מושגים שהוא כל כך מנותק מהעולם שבו אתה אמור לפעול. ובפרט אם מדובר בדיין שאמור לשפוט אנשים ולקבוע את גורלם. איך אפשר לשפוט אנשים שאתה לא מבין מה הם מדברים, ולא מכיר אותם, את ערכיהם ואת צורת מחשבתם? נכון שהרבנות הראשית כבר מזמן אינה מוסד רלוונטי, אבל בכל זאת הייתי מצפה מהם שלפחות לשיטתם ינסו להראות תדמית תרבותית ברמה שהיא מעל לבבון מצוי. אופס, שוב התבדיתי.

כן, אני יודע שאחרי שעמדתי על כך שהברנש הוא אוויל וגזען, להאשים אותו בכך שאינו מעורב בדעת עם הבריות זה באמת לעג לרש. זה כמו להאשים רוצח המונים בכך שלא השיב שלום בנימוס הראוי לברכתו של נער חינני ברחוב.[1] אבל בכל זאת, העניין כאן אינו ההאשמות כלפיו. הוא והרבנות שהוא עומד בראשה הם בבחינת כלי חרס ששבירתו זוהי טהרתו. לגביהם אין מקום לביקורת בונה אלא רק לביקורת הורסת. אבל אני כותב את הדברים כשירות לציבור, שאולי יתקן את דרכיו בהמשך ולא ייתן ליצורים הללו להמשיך לנהל לנו את החיים.

סלאח, פה זה אפריקה

אני תוהה מה היה אומר יצחק יוסף אם מישהו היה מצהיר קבל עם ועולם שהעולים ממרוקו הם קופים? לא צריך להסתכן בספקולציות, שכן ממש בימים שהוא פלט את צואתו ברשות הרבים הסתיים שידור הסדרה “סלאח פה זה ארץ ישראל”. הסדרה עוררה זעזוע ציבורי, ובפרט מההתבטאויות של ראשי השלטון בישראל של שנות החמישים כלפי העולים ממרוקו. אין צורך לציין שבין ראשי המזועזעים כמובן נמצאים אנשי ש”ס (אריה דרעי השתתף בפאנל לסיום הסדרה שגם אני הייתי אמור להשתתף בו, והביע שם זעזוע עמוק מהדברים. חבל שלא הזמינו את יצחק יוסף שיזדעזע גם הוא).

מישהו בינינו בכלל תמה כיצד לא ראינו אותם מזדעזעים ת”ק פרסה על אמירותיו של מנהיגם יצחק יוסף דנן? זה הרי מובן מאליו. יצחק יוסף וחבורתו הם מעל הסטנדרטים המקובלים שהם עצמם דורשים מאחרים. צריך להבין שהאמירות של מנהיגי שנות החמישים שהובאו בסדרה מחווירות ליד נפיחותיו של הברנש הזה. שלא לדבר על כך שחלפו כבר חמישים שנה מאז, ובכל זאת זרמו קצת מים בירקון וכבר הבנו והפנמנו כמה דברים במהלך השנים הללו. באותה תקופה רבים חשבו באופן מהותני ומתייג (אלא שלא זכו שדבריהם יתויקו וייגנזו בארכיוני המדינה), אבל היום כבר הבנו שזו תפיסה חסרת בסיס, לא? טוב, שכחתי שהחבר’ה הללו עסוקים בהחזרת עטרה ליושנה. הם לא ממש אוהבים את העטרות דהאידנא.

ולקינוח שקר קטן

בתגובת הרבנות הראשית לפניות התקשורת הם אומרים שהרב יוסף רק ציטט את התלמוד. מה בכלל רוצים ממנו? אנטישמים שכמותם! טוב, חזקה עליי הודעתה של הרבנות הראשית לישראל שלא מוציאה דבר שאינו מתוקן מתחת ידה. על כן בינותי בספרים, ובעוונותיי לפחות בגרסה הלא בדוקה שמופיעה לפניי לא מצאתי מאומה מזה בתלמוד דידן. אכן מופיע שם כושי ומופיע גם קוף, פיל וקיפוף. אבל היכן בתלמוד יש זיהוי בין שני אלו? בגרסת התלמוד של יצחק יוסף כנראה משהו שונה ממה שאצלי (אולי זהו כתב יד שהתגלה על ידי המחלקה לתלמוד של אוניברסיטת “אל המעין”?…). והגרסה דידן? תלמיד  טועה כתבה.

אז או שיש כאן שקר או עמארצות. אף אחת משתי התכונות הללו לא מומלצת לרב ראשי או לבן אנוש בכלל. אני אמנם לא מאלו המעריכים מאד את יצחק יוסף (כבר שמעתי ממנו לא מעט שטויות, שכמובן נאמרות תמיד בטון נחרץ ובביטחון של יודע כל. זה עניין משפחתי שם, ואני חייב להודות שגם לי אינו זר – למעט השטויות כמובן), אבל בכל זאת להערכתי כשהוא עוסק בסוגיית ברכת “משנה הבריות” הוא ודאי לא אישתמיט מיניה לשעה חדא בדיוק קטע הגמרא הקצר שעוסק בה (הוא מובא למעלה). המסקנה המתבקשת היא שמדובר או באבדן הכרה קצר או בשקר גס. אז הנה מגרעת רביעית ברב הראשי שלנו: הוא מוכן לשקר, לחלל את השם ולבזות את חכמי התלמוד בעיני הציבור, רק כדי לצאת בשלום מהשטויות שהוא נופח אל פני הציבור. אני חושב שגם אלו לא תכונות מומלצות לרב בישראל. אם כי במחשבה שנייה לראש הרבנות הראשית לישראל זה דווקא די מתאים…

הערה על חופש וחירות

בסדרת הטורים שעסקה בחופש וחירות (126131), הבחנתי בין חירות לחופש. הסברתי שם שריה”ל שכתב “עבדי הזמן עבדי עבדים הם, עבד ה’ הוא לבד חופשי” כנראה התכוון לכך שבן חורין הוא רק מי שפועל באופן אוטונומי כבן חורין בתוך מגבלות. הסברתי שמתן תורה שם סביבנו מגבלות וקבע עבורנו מסגרת ובה הראוי והלא ראוי האסור והמותר, וכעת אנחנו צריכים להחליט על פרשנות ועל סדרי עדיפויות משלנו בתוך המסגרת הזאת. איך נכון ליישם אותה בנסיבות חיינו. זהו חלק ממשמעות היותנו בני חורין ולא עבדי עבדים.

במובן הזה, גם אם הדברים היו כתובים בתלמוד (והרי עלינו להודות ביושר על האמת שצורת החשיבה דאז לא זרה לרוח הדברים שלו), עדיין ללכת אחרי פשט התלמוד ולא להבין שמציאות שונה דורשת פרשנות ויישום שונה של ההלכות, הוא סוג של שעבוד למגבלות. יצחק יוסף נותן לפשט התלמוד להכתיב לו את מה שהוא חושב עם ראש בקיר בלי לשים לב למציאות ובלי להפעיל את הראש וכל אשר בו (האם בכלל יש בו?). אם לדעתו התלמוד אומר שכושי הוא קוף (כאמור, התלמוד לא אומר זאת), אז הוא בגאווה יחזור על כך לעיני כל ישראל. לא ממש  משנה לו מהי המציאות. יהודי שמחויב לתורה ולהלכה ונוהג כבן חורין אמור לבחון את הדברים, לפרש אותם וליישם אותם באופן סביר בנסיבות המדוברות. מי שלא עושה זאת ונתלה בכך שזה כתוב בתלמוד הוא עדיין עבד עבדים. כפי שהסברתי שם, היותנו עבדי ה’ מאפשר לנו להיות בני חורין, אבל זה תנאי הכרחי ולא מספיק. אנחנו גם צריכים להחליט להיות כאלה, כלומר לפעול במידה של חירות בתוך המערכת התורנית וההלכתית. זה כנראה לא הצד החזק של יצחק יוסף. התורה מספרת שנוח אומר על בנו חם “עבד עבדים יהיה לאחיו”. יצחק יוסף כשהוא מדבר על בני חם, נוהג בעצמו כעבד עבדים.

אז מה היה לנו כאן? הרב הראשי לישראל הוא אוויל, גזען, שקרן, חסר מחשבה עצמית, מחלל השם, וכן – גם לא מעורב בדעת עם הבריות. ממש רב ראשי לתפארת. אם אדם כזה לא מודח מיד ממשרתו (כולל פיזור המוסד המסואב שבראשו הוא עומד), אז זו לא רק צורתה של הרבנות הראשית, אלא בעיקר צורתו של הממסד הדתי ועוד יותר מכך צורתה של המדינה שלנו שממנה יצורים כאלה לעמוד בראש הרבנות הראשית מטעמה.

אחד הדברים המדהימים הוא שההתבטאות הנאלחת הזאת אפילו לא עשתה יותר מדיי רעש. היתה כותרת קטנה וכולם עברו לסדר היום. זה רק מראה לנו מהן הציפיות מהיצורים שעומדים בראש גן החיות הניאנדרטלי המכונה הרבנות הראשית לישראל.[2]

אני אחוז כלימה מזה שמישהו עלול להעלות בדעתו שהיצור העלוב הזה ואנוכי מאמינים ומחויבים לאותה דת, אותו אלוקים ואותה תורה. אוי לה לאותה בושה. וגם חרפה…

[1] כידוע, אל קפונה הושב בכלא על העלמת מסים.

[2] זה מזכיר לי סיפור שסיפר לי חבר טוב שלי, אחרי שחברתו התאבדה. כשהם באו לקרית שאול לסדר את קבורתה ליד אביה שנפטר שנים קודם לכן (המשפחה רצתה שהקברים יהיו במקום קרוב שיוכלו לעלות לקבר יחד), נאמר להם שזה בלתי אפשרי. המקום נגמר וצריך לקבור אותה בירקון. הוא אמר לי שעל אף שלא היה לו שום ניסיון עם הממסד הדתי ושם היכרות עם הנהלים, מיד היה ברור לו שהשאלה אותה עליו לשאול כעת היא “כמה זה יעלה לנו?”. ודאי לא תתפלאו לשמוע שתמורת כמה אלפי שקלים סמליים נמצא המקום. בלי להיכנס לשאלה האם זה מוצדק ומה היה הרקע, הוא אמר לי שמה שמטריד הוא עצם העובדה שהיה ברור לו מראש בלי לדעת כלום שזה רק עניין של כסף. זה  מצביע על רמת הציפיות וההערכה שיש לציבור מהממסד הדתי.

120 מחשבות על “על קופים ואנשים – עוד מפניני מרן הרב יצחק יוסף (טור 133)”

  1. אז הוא לא מעורב בדעת עם כל הבריות, זה הכל.
    הניסיון מראה שתפיסות גזעניות (לאו דווקא שליליות) באות בצורה טבעית בילדות אצל מי שגדל באוכלוסייה הומוגנית, ואם הוא לעולם לא יוצא מד’ אמות של האוכלוסייה הנ”ל אין שום סיבה שהוא ישתחרר מהתפיסות הללו.
    לא נבהלתי. והוא עדיין תלמיד חכם.

    1. נכון, גם אצל היטלר היו תפיסות שבאו בצורה טבעית. הוא פשוט חשב שליהודים יש קרניים ושהם אופים מצות בדם ילדים נוצרים. אין סיבה לדרוש ממנו להשתחרר מהתפיסות הטבעיות והמובנות מאליהן הללו. אז מה בכלל הבעיה?!

    2. כל עוד שהוא לא קורא להרוג אותם או טוען שהם נחותים מהותית כבעלי חיים זה מבחינתי סבבה.
      “יצא להם בן קוף כזה” לא נשמע לי משפט מהצורה הנ”ל (הנושא הוא על מראה משונה ואין צורך להוציא מההקשר).

    1. פרשנות אפשרית בדברי הרב יוסף – כפי שהעלית הוא מדבר על עולמו הקרוב ולא על ארה”ב ובו לבן שנולד לשחורים ראינו חריג לעומת החברה. שחור הנולד לשחור – אינו חריג ביולוגית. שחור הנולד ללבננים – אריג משתי הבחינות ולכן מברכין. אין קשר להדרדרות אבולוציונית.

  2. נראה לי שהוא התכוון להגיד עקרון כללי שאם יצא להורים ילד משונה כקוף יש לברך עליו משנה הבריות. ילד כושי להורים לבנים הוא מקרה פרטי של העיקרון הכללי לעיל, וגם ילד לבן להורים כושים נופל תחת אותו עיקרון כללי. הצד השווה בכל אלו שהקב”ה שינה את הולד מהטבע הרגיל שבו הוא היה אמור להיוולד, ועל כך מברכים ברוך משנה הבריות.

    מעבר לזה, גם אם הייתה פה השוואה בין כושי לקוף (שכאמור בכלל לא נראה לי שהייתה), לא מדובר בהשוואה בפן השכלי (שיכולתיו השכליות של כושי דומות לזה של קוף) אלא להשוואה בפן החיצוני (שמראהו החיצוני של כושי דומה למראה של קוף, לפחות יותר דומה משל ילד לבן). וגם אם הייתה השוואה לא במקום, לא נראה לי שנכון לשפוט את דמותו של אדם על סמך אמירה נקודתית אחת.

    1. אני לא שופט אותו על בסיס האמירה האחת הזאת. היא מבטאת דברים מטופשים רבים ששמעתי ממנו ובשמו. כאמור, אשמח לשמוע מה היה אומר יצחק יוסף על מי שיאמר שהמרוקאי דומה לקוף (גם הוא כהה מול האשכנזי).

    2. אם מישהו יאמר שהמרוקאי דומה חיצונית לקוף זה אכן יעורר תגובות חריפות, אבל במקרה שלנו, צריך להבין את ההשוואה לקוף כחלק מהקשר השיעור. השיעור לקח קטע מהתלמוד שהזכיר את הקוף כדוגמא מייצגת לבריות משונות, ולכן הרב יוסף השתמש בדוגמא המייצגת של התלמוד. אגב, זה מזכיר לי את הקטע מבבא בתרא נח:
      הכל בפני שרה כקוף בפני אדם שרה בפני חוה כקוף בפני אדם חוה בפני אדם כקוף בפני אדם אדם בפני שכינה כקוף בפני אדם.

    3. אורן
      מוזר רק שהוא השתמש דווקא בקוף ולא בפיל. בטח הוא לא מודע לקונוטציות של קוף (נגיד אם היה רואה ששמו את דוד ביטן בתור קוף הוא לא היה מבין את העניין, ברור, וגם לא נהמות לשחורים באצטדיונים).

    4. זה לא יאומן מה שקורה כאן! אורן מסביר הסבר פשוט בדברי הרב יוסף (הסבר שהיה ברור לי מראש ולא הבנתי על מה המהומה המיותרת) שמייתר את כל הטור הלוחמני הזה, ומה מחבר הטור אומר? לא שפטתי אותו לפי האמירה הזו אלא לפי אחרות. אם את האמירה הזו אפשר להסביר באופן שאין עליו ביקורת (חוץ מביקורת כללית על כל העולם החרדי, שהרב יצחק לא פחות מעורה בעולם מרוב הרבנים שם ולא יותר גזען מרובם) אז נכתב כאן טור חריף ללא כל הסבר. אם הטענה היא כלפי אמירות קודמות מן הראוי לטעון כלפיהם אולי נראה שכמו שאת האמירה הזו אפשר להסביר כך גם אמירות קודמות? אין ספק שלרב יצחק יש לשון חריפה וחוסר טקט ציבורי וסביר להניח שהוא לא מוכשר באופן מיוחד אבל הטור הזה חורג מגבול הטעם הטוב וללא שום סיבה מוצדקת.

    5. זה ממש לא ההסבר הפשוט. אורן צודק שהוא לא השווה את היכולות השכליות כי הוא לא השווה באופן ספציפי, אבל הוא השווה באופן כללי של זלזול שברור שמבטא עמדה לפיה הכושי נחות. הכי טוב שאפשר להוציא אותו זה שלדעתו כושי מכוער כקוף וזה באמת עמדה שאפשר לבקר (זו לא עמדה אלא טעם אישי) אבל עדיין יש הרבה מקום לביקורת על הטיפשות באמירה של הדבר הזה בציבור. לומר שגם רבנים אחרים היו נוהגים כך (ואני ממש לא בטוח שיש רבים כאלה) לא פוטר אותו מאחריות.

    6. בס”ד כ”ד בניסן ע”ח

      כל הדיון נסמך על ציטוט מדברי הגר”י יוסף באתר y-net. אפילו את”ל שהדברים צוטטו בדיוק, הרי פשוט כדבריו של אורן שההשוואה לקוף היא לגבי המראה המשונה והרב עצמו הרגיש ד בבעייתיות שבניסוח שיש שייפגעו מזה, ותיקן דבריו בתוכ”ד ‘שיצא להם בן ככה’.

      מלשונו של בעל הלכות קמנות (ח”א סי’ רמ) עולה בבירור ששחרותול הכושי היא פורענות.וז”ל: ‘נראה דהיינו אחד שנולד כושי ואביואמו לבנים, אבל על בני כושים נראה דאיןברךעל הראשונים אנו מצטערים אבל אח”כ מנהגו שלם הוא דכושי יוליד כושי’. כתוצאה מגישה זו מסיק רבי יעקב חג’יז’ואם הם כושיםלדו לבן…פשר לומר רוךטוב’.

      חז”ל ראו את השחרות כחלק מהעונש של בני חם: ‘…אתה מנעת אותי לעשות דבר שהוא באפילה, לפיכך יהא אותו האיש כעור ומפוחם… אמר רבי לוי: לאחד שקבע מוניטון שלו בתוך אהלו של מלך, גוזרני עליו שיתפחמו פניו וייפסל מטבעו’ (ילק”ש רמז סא, מב”ר פל”ו).

      חם שרץ לספר בגנות אביו – נתפחמו פניו, והשחרות היתה לו לגנאי. לכשיתקן דרכיו – תהא שחרותו לשבח, בחינת ‘שחורה אני ונאוה’.

      בברכה, ש”צ לוינגר

    7. בפיסקה 3, שורה 2:
      … בתוך אהלו של מלך, אמר המלך: גוזרני שיתפחמו…

      אף לגבי ‘שחורה אני ונאוה’ הבינו חז”ל שהכוונה ‘נאוה אני אע”פ שאני שחורה’, כדבריהם: ‘וכי אפשר לשחור שיהיה נאה? משל למה הדבר דומה, לבת מלך שקלקלה בבית אביה ונזפה והיתה מלקטת בשלפים והשחירההיו חברותיה מחסדות אותה. מה היא אומרתף אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני שמש, לא דומה אדם שיצא ממעי אמו כעור למי שהוא נאה ומתנוול שסופו לחזור להיות נא. כך כנסת ישראל אמרו: שחורה אני במעשי ונאוה במעשה אבותי, שחורה אני בעצמי ונאוה בפני קוני… רבי לוי בר חייא אמר תלת: שחורה אני שחורה אני כל השבוע ונאוה בשבת, שחורה אני כל מות השנה ונאוה ביום הכפורים, חורה אני בעולם הזה ונאוה לעולם הבא’ (ילק”ש שיר השירים רמז תתקפב)

      ובדורנו שזכינו לראות בשיבתם לציון של בני ‘ביתא ישראל’ מעבר לנהרי כוש, ששמרו במסירות במשך אלפי שנים על יהדותם, למרות הניתוק והרדיפות של הגויים ש’נחרו בהם’ – הרי ניתן פשט חדש בפסוק, שעצם השחרות היא סימן של גאוה וחן, אות למסירות ונאמנות שאין כמותן.

      בברכה, ש”צ לוינגר (סבא של אליה, תמר ומשה אייטגב)

    8. תיקון וציטוט מדוייק של לשון בעל הלכות קטנות

      פיסקה 1, שורה 2:
      … והרב עצמו הרגיש מיד בבעייתיות…

      פיסקה 2:
      מלשונו של רבי יעקב חאג’יז (הלכות קטנות ח”א סי’ רמ) עולה בבירור ששחרותו של הכושי היא פורענות. וז”ל: ‘נראה דהיינו אחד שנולד כושי, אבל על בני כושים נראה דאין לברך. על הראשונים אנו מצטערים, אבל אח”כ מנהגו של עולם הוא שכושי יוליד כושי’. בהתאם לגישתו ש’משנה הבריות’ נאמר רק בשינוי לרעה – מסיק ר”י חאג’יז, שכאשר השינוי הוא לטובה ‘אם הם כושים וילדו לבן… אפשר לומר ברוך הטוב’

    9. בס”ד כ”ה בניסן ע”ח

      מצבו של אדם שמברכים עליו ‘משנה הבריות’ מביך למדי. הוראתו של ר”י חאג’יז (בעל ‘הלכות קטנות’) שאין מברכים על כושי ‘משנה הבריות’ אלא אם כן נולד להורים לבנים, מצב בלתי אפשרי בעליל (אם לא במוטציה נדירה) – מוציאה מכלל אפשרות מעשית את ברכת ‘משנה הבריות’ על מי שצבעו שחור, וחוסכת למושא הברכה מבוכה רבתי.

      אפשר שבגמרא יתיישב יותר חילוקו של רמד”א בין היכא דשכיחי לבין היכא דלא שכיחי – אבל ממש לא הייתי רוצה שאחד מנכדיי, שחזותם מעידה על מוצאם מק”ק ‘ביתא ישראל’, יזכה בחווייה המפוקפקת שיברכו עליו ‘משנה הבריות’, ולפיכך אני שמח מאד שהגר”י יוסף חשש משום סב”ל לדעת ר”י חאג’יז וסגר את הדרך בפני אפשרות מביכה זו.

      השימוש בפורמליסטיקה ההלכתית של ‘ספק ברכות להקל’, מביא כאן לפסיקה שיש בה רגישות חברתית, והדברים מאפיינים מאד את גישתו ההלכתית של הגר”ע יוסף זצ”ל.

      בברכה, ש”צ לוינגר

  3. הרב יוסף לקח ברכה שנוסדה כנראה מתוך תפיסה גזענית כזו או אחרת (אתה בעצמך מודה שהפרשנות שלך דחוקה) ועשה לה אוקימתא שנותנת לה משמעות לא גזענית. ואתה מאשים אותו בגזענות? אני לא מצליח להבין את הטענה שלך.

    מעבר לזה אני חייב לציין שלטעמי האישי (והשמרני אולי) אין מקום לומר על אף אדם, בטח לא רב ובטח לא פוסק שציבור גדול נסמך עליו, שהוא דומה ביכולותיו לקוף. יש קווים אדומים שלא חוצים.

    1. הברכה הזאת לא נוסדה מתוך תפיסה גזענית אלא במוחך הקודח. וגם אם כן, אני ממליץ למי שמוחו בראשו להתבונן סביבו לראות האם זה אכן המצב ולא ליישם אותה כלשונה בכל מצב. על כך בדיוק כתבתי בהערתי על החירות והשעבוד בפרשנות.
      מעולם לא אמרתי ולא כתבתי שהצעתי דחוקה. ההיפך, היא מתבקשת מאליה מול השטות שלו. כשקוראים אותי כדאי להצטייד ביכולת לזהות כתיבה אירונית.
      למען האמת מיתנתי מאד את הביטויים שהייתי כותב עליו אם הייתי משחרר את חרצובות לשוני. הוא הרוויח זאת ביושר. וחוצמזה, את העניין של גבולות שלא חוצים אני מציע לך להפנות אליו.

  4. לא שמעתי, אבל הוא לא ידוע בתור חכם גדול. הוא עלה לגדולה בזכות אביו, על אף שהוא עצמו אינו מסוגל כנראה להבין שורה בגמרא. זו לא חוכמה לצחוק עליו. הבעיה היא במי שמינו אותו ושכמותו (מצגר).

  5. צר לי שבמקום לכתוב מאמר מנומק ומסודר כהרגלך, כתבת טור משתלח מלא בשפת ביבים (כמו ” ליד נפיחותיו של הברנש הזה”). מקווה שתתנצל בעתיד על הניסוח כמו שהתנצלת לאחרונה על ההתבטאות לגבי הקטניות (”אקדים ואומר שדבריי ההם נכתבו לפני כמה שנים, וגם הם נכתבו בסערה ומכאן החריפות בניסוח. אכן הפרזתי בחריפות ואני מצטער על כך”).

    עכשיו לטענותי:
    1. ה’השוואה’ בין קוף לכושי לא הייתה במובן המהותי, כמו שאורן כתב כאן. הרעיון הוא שהברכה נאמרת רק כאשר יש שינוי בין ההורים לילד, ואת העיקרון הזה הוא הדגים בשתי דרכים. אתה דווקא רגיל לבצע ניתוחים אנליטיים כאלו, מה קרה הפעם?

    2. הרעיון שהברכה נאמרת רק כאשר הכושי נולד להורים לבנים אינה תירוץ שלו (”פתרון הגאוני של יצחק יוסף” ”אוקימתא מופרעת בגמרא”), אלא כתוב במקורות קדומים. לא מצאת אותם? הנה מתוך אתר שאתה רגיל להפנות אליו: http://ph.yhb.org.il/plus/10-15-14/

    3.אני ממש מסכים שאין דעתו מעורבת כלל עם הבריות, ושיש דברים שלא אומרים אותם בפרהסיא, במיוחד אם אתה רב ראשי. אבל יש לקחת בחשבון שהאדם הזה מעולם לא יצא מד’ אמות של הלכה, ולכן הוא מדבר בשפה ישיבתית. הוא לא מכיר את הנימוס ואת התקינות הפוליטית. מי שמינה אותו הוא זה שצריך לתת את הדין.

    3. לא הבנתי למה קבעת שהוא ‘אוויל’. עסקת רבות בעבר בהגדרת אינטיליגנציה. האם כוונתך כאן שהידע שלו מוגבל ושאינו מכיר תחומים נוספים חוץ מתורה והלכה? בתחומים הללו לפחות ההיקף שלו גדול ומרשים. האם כוונתך שהוא אינו מנתח את ההלכה כראוי ורק מצטט ומדקלם? אם אתה רוצה להאשים, אתה צריך להסביר ולנמק.

    4. באופן כללי, מי שקורא את המאמר הזה כשלעצמו ממש לא מבין על מה יצא הקצף, ומדוע אמירה אומללה אחת זוכה לכאלו קיתונות של בוז. ברור שטענתך היום היא אחת מתוך רשימה ארוכה של טענות, אבל אלו לא מצויינות במאמר. מי שקורא אותו נדמה לו שכותב אותו אדם שונא יהדות ותורה, או אדם ששפתו רדודה ותוקפנית.

    1. תגובה בהירה וברורה. ההגינות מחייבת או התנצלות של הכותב או הסבר על דברים אחרים שעליהם יצא קצפו שגם אותם נוכל לשפוט כמו את הטענות השגויות שיש בטור הזה

  6. אם הגמ’ היא זו שעשתה את ההשוואה, זה אומר שגם על קוף ופיל ממש מברכים משנה הבריות רק כשנולדו לבני אדם? ועוד שאלה – האם מברכים על קוף ופיל ממש שנולדו לכושים או רק כשנולדו ללבנים? ולזוג מעורב ר”ל? ומה עם קוף בן פיל (כמאמר השיר “זה הדב הצהוב בן הפיל אחי הקוף”)?

  7. הרב מיכי אני מתפלא על דבריך פה ומזועזע מסגנונך.
    הרב יצחק דיבר בסגנונו העממי על ברכת משנה הבריות. הוא הדגיש שהכושי המדובר הוא כושי חריג, שנולד מהורים לבנים. ברבע משפט, מובלע בשטף הדיבור, הוא אמר “יצא להם קוף”, ושוב בסגנונו העממי ועם חיוך קטן. הוא דיבר על ברכת משנה הבריות, על בריות משונות, ותוך כדי ההתיחסות למשונה בכושי המדובר אמר בהומור ביטוי שמבטא את משונותו. אין בזה דבר נגד כושים. זאת סתם הצבעה הומוריסטית על הבריה הנידונה בסוגיה, (שחור שנולד ללבנים, לא כושי או כושים במובן הרגיל) עם ניסיון להצביע על משונותה.
    אינני מפקפק בכנותך, ולכן אני חושב שאם תשוב לצפות בדברים תראה שמסתבר או לכל הפחות ייתכן שהוא כיוון למה שכתבתי.
    האמירה שזה מה שכתוב בגמרא יכולה להיות ניסיון לא מוצלח להחלץ מהמבוכה של ההתבטאות הלא מוצלחת והלא מובנת, ניסיון שייתכן שיש בה שקר כדי למנוע חילול ה’ מהבנה לא נכונה לכוונת הרב, או ייתכן שיש בה הצבעה על המגמה הכללית בגמרא שמדברת על בריות משונות שבכללם כושי וקוף, כך שיסתדר איכשהו לציבור איך הדברים נאמרו גם אם לא ירדו לעומק ההסבר הפסיכולוגי להשתלשלות הדברים.
    סגנונך פה מבזה ברמה לא רגילה. להתיחס לאדם בעל ידע תורני רחב שבזכות חיבוריו רבים בעם ישראל שומרים הלכה בביטויים כל כך מכוערים, כפליטת צואה ברה”ר, זה מעשה רע ומכוער. לא מבין איך ירדת לרמה הזאת. את כל הזעם שלך על ש”ס שפכת פה על תלמיד חכם, באופן שלעניות דעתי מסלף את כוונתו, משחיר את פניו ומוסיף לחילול השם שיצא מכל הסיפור. לא רק מצד הפרשנות שאתה נותן לדברי הרב יוסף ולדמותו, אלא בעיקר בגלל סגנונך הדוחה כלפי תלמיד חכם אחר.

  8. ממש לא אהבתי את צורת הדיבור שלו, זה בלי ספק גרם לחילול ה׳ גדול, אבל עם כל הכבוד מיכי הסגנון שלך מאד לא ענייני, הסגנון מגלה שיש לך שנאה ותיעוב עצום כלפיו, אולי תהיה קצת כנה ותספר לנו את הרקע לשנאה שלך, אני לא קונה את הלוקש שזה רק מנימוקים עניינים..

    1. אז אני אתן דוגמה משעשעת מהכתובים – עין יצחק (מהדורה ראשונה) ח”א עמ’ תס כלל לט ומערכת השלחן מערכת ה, שיג (עמ’ תס-תסא). בעין יצחק הוא חשב משום מה שהמרדכי היה זקנו של הראבי”ה, ומתגלה שם שאין לו שום יכולת בהבנת הנקרא, וגם לא שום ידיעה אפילו בסיסית בתולדות הראשונים (מה שלא הפריע לו לכתוב ‘כללי הראשונים). במערכת השלחן גילו לו את העניין, ואז במקום פשוט להבין מה כתוב הוא מסתבך עם עצמו עוד יותר, ומגלה עוד יותר שהוא פשוט לא מבין שום דבר ממה שהוא קורא. למי שאוהב את הז’אנר של ‘רבנים’ שמביכים את עצמם בלי להיות מודעים לזה, מומלץ בחום.

  9. האדם אמר לקוף:
    אתה מכוער, נכלולי,
    כזה כיפוף!
    יצור מוזר!

    כראותי אותך, אני צוחק
    וצוחק, אינך יכול לדמיין עד כמה!
    הקוף ענה: איני מתפלא!
    אני כל כך דומה לך – זה למה!

    (טרילוסה)

  10. טוב, איני רואה טעם להגיב לכל אחד בנפרד. אכתוב כאן כמה הבהרות שנוגעות לכלל ההערות שעלו כאן:

    1. ברור שהוא לא התכוין להשוואה מלאה בין כושי לקוף (אף אחד לא חשב שכן). ועדיין ההשוואה שהוא עשה הזויה לגמרי, לפחות משני היבטים:
    א. נעשית כאן השוואה, גם אם לא מלאה. מה הוא היה אומר על השוואה בין מרוקאי לקוף? הוא היה מקבל את ההסברים שלכם כתירוץ? הכוונה היא שהוא רק דומה לו יותר מאשר אשכנזי דומה לו. הסאב טקסט של ההשוואה הזאת חמור. הוא לא היה עושה השוואה כזאת לגבי אוכלוסיות אחרות ולא היה מקבל השוואות כאלה לגבי קבוצה שהוא חלק ממנה. לכן אני לא מקבל את התירוצים שהועלו כאן. וגם אם הם היו נכונים יש בסאב טקסט תפיסה בעייתית ביותר.
    ב. גם בלי סאב טקסט, על רקע הרגישויות של העולם העכשווי האמירה הזאת מצביעה על ניתוק מסוכן. האיש חי בלה לה לנד.
    2. האיש גזען. גם אם זה עולמו והוא פשוט חי בבועה מנותקת, עדיין הוא גזען. לכל היותר יש כאן טיעונים לעונש (הוא גזען בלי אשמה, או עם אשמה מופחתת). אדם שסוגר את עצמו ואת אחרים אל לו להתגונן לאחר מכן בזה שהוא סגור ולא מודע לעולם שסביבו. ליסטים כמותו עשו את המצב הזה.
    3. ביחס לקהל שהוא מדבר אליו, יש כאן הסתה מכוערת שמנגנת על נימים אוהדות ומלבה אותן. ע”ע בית”ר ירושלים ולה פמיליה.
    4. האיש שקרן ומחלל השם, שכן הוא תולה בתלמוד את מה שלא כתוב בו. למה כששאלו אותו הוא לא הסביר את מה שכולכם הסברתם בטוטו”ד כאן? כל כך פשוט, והרי לזה בדיוק הוא התכוין, לא?! האם הוא עצמו לא יודע למה הוא התכוין?
    6. בלי שום קשר לגזענות, דיברתי גם על אווילות. בשביל זה לא צריך ללכת למקורות אחרים מכל כתביו. השיקולים ההלכתיים שהוא הציג בשיעור הם אוויליים דיים. וזה בכלל לא משנה אם יש לחילוק הזה מקור בהלכות קטנות. אני לא מבין מה מוסיף המקור הזה (אני עצמי כתבתי שייתכן שיש לו מקור לכך, ולא טרחתי לחפש).
    אני לא יודע למה בכלל אני צריך להסביר זאת, אז אעשה זאת כאן בקצרה:
    א. הוא היה צריך להציג זאת כאפשרות אחת מתוך כמה ולא להציג עמדה כה מופרכת כהלכה פסוקה ללא עוררין. ב. הראיה שלו לתזה ההזויה הזאת מופרכת לגמרי. בגלל שבארה”ב רואים הרבה כושים וזה ידרוש מאיתנו לברך כל דקה לכן ברור שלא מברכים על כושי?! האם חז”ל חיו בארה”ב? האם זה שיקול פרשני על חז”ל או שמא הוא מתכוין לחדש הלכה שנוהגת רק בארה”ב?
    ג. כי אם הוא מתכוין לפסוק הלכה רק לגבי ארה”ב ולא לפרש את כוונת חז”ל (מה סמכותו לזה?), האם לא סביר הרבה יותר לפסוק בדיוק לפי כוונת חז”ל בלי שום צורך להזיות מהסוג שהוא הציג לקבוע שאם יש הרבה כושים שלא יברכו כלל (שהרי מדובר על חריגות ולא על משהו מהותי). לחלופין, יש לברך פעם אחת בשלושים יום, ופתרנו את הבעיה. אז מה בדיוק הראיה לכך שמדובר בבן שחור לשני הורים לבנים?
    אגב, אני מניח שמהר”י חאגיז פירש כך מפני שהוא חשב שכושי כלל אינו יוצא דופן (הרי מוצאו ממרוקו, ושם זה לגמרי מצוי), והניח שגם אצל חז”ל זה היה המצב (ובלשונו שם: “על הראשונות אנו מצטערים”). כיום אנחנו יודעים שהנחות כאלה הן אנכרוניזם.
    6. יצור מנותק, אוויל וגזעני מסוג כזה, שנלחם על משרה שהוא לא ראוי לה בעליל ומפעיל כל מיני אינטריגות כדי לזכות בה, ומסתייע במנגנון פוליטי מושחת לשם כך, לא יכול להסיט את ההאשמות שלי למי שמינה אותו. האשמה היא גם עליו. אם הוא היה חי בבועה שלו בד’ אמותיו ומקשקש שם עם חובביו ומשתעשע באנלוגיות – הייתי אומר שיהיה לו לבריאות. טענותיי לא היו כלפי אדם פלוני שיש לו תפיסות משונות כאלה או אחרות, אלא לרב שמשפיע על ציבור רחב ואמור לייצג את היהדות בפני רבים (גם בעולם), ומעמדה זו הוא מסית את שומעיו לתפיסות חשוכות וגזעניות שנופלות אצל רבים על קרקע פוריה. מי שחושב שהוא יכול לכהן בכהונה של רב ראשי כשהוא מדבר כאחרון האווילים הגזעניים בשוק, שלא יספר לי שאין זו אשמתו.
    7. אם זה היה מקרה יחיד ובלי רקע, אולי הייתי שותק או מלגלג קלות. אבל על רקע התנהלותה של הרבנות הראשית בכלל, ועל רקע התפיסות ההלכתיות שהיא מקדמת (כיום בראשותו) ועל רקע תנועת ש”ס שדחפה אותו לכהונה ושולטת ברבנות לענפיה בפרט, ועל רקע אמירות נוספות שלו בעבר, כתבתי שלא נמנעתי מלכתוב את דבריי הללו.
    הטענה שאני נתלה בכל האמירות שלו בלי להביא אותן היא חוסר הבנה גמור. ראשית, האמירות הללו טיפשיות דיין כדי לתת לו על הראש מחמתן בלבד. לא צריך שום אמירה אחרת בשביל זה. שנית, יש רקע לאמירות הללו, וכנ”ל. אבל כאמור אני לא שופט אותו על הרקע אלא על אמירתו כאן. הרקע היה יכול לכל היותר להציל אותו ולהציג את האמירות הללו כהחלקה מקומית.
    דוגמה לדבר משה רבנו “ויפן כה וכה וירא כי אין איש”, וברש”י שלא ראה שעתיד לצאת ממנו מי שיתגייר. וכי בגלל זה שאין לו צאצא שיתגייר צריך להרוג אותו? ברור שהוא היה חייב מיתה בגלל שהרג את העברי, אלא שאם היה עתיד לצאת ממנו גר זה היה מציל אותו. ומשאין שיקולי הצלה מוציאים לפועל את פסה”ד המקורי. משה רבנו לא המית אותו בגלל שלא עתיד לצאת ממנו מי שיתגייר.
    הוא הדין בנדון דידן. אם זו היתה מעידה חד פעמית וללא רקע היה מקום לדון אותו לכף זכות ולא לשפוט אותו על בסיס אמירה אחת. הרקע הנקי היה יכול להציל אותו. בהיעדר רקע אין מה שיציל אותו לכן אני שופט אותו על אמירתו זו. הרקע אינו הבסיס לשיפוט אלא לכל היותר היה יכול להיות שיקולים מקילים, ולכן אין שום צורך לדון כאן באמירות נוספות שלו. כשאני אתחיל לעשות מחקרים על משנתו של יצחק יוסף אאשפז את עצמי בעצמי. אני מקווה שלא אצטרך עזרה מאף אחד אחר.

    כבר אמרו חז”ל שתלמיד חכם שאין בו דעת נבלה טובה הימנו, ועוד אמרו שבמקום שיש חילול השם לא חולקים כבוד אפילו לרב ובוודאי לא לערב רב. הנימוס שכולם כה מקפידים עליו ביחס ליציאות כאלה, הוא חילול השם שמצטרף לחילול השם שנעשה על ידו.

    1. לגבי 6, אני לא חושב שהוא עשה אינטריגות, אלא שהוא חלק מהאינטריגות של אחרים. אני לא חושב שהוא איזה צנוע ועניו שהיה צריך שידחפו אותו למשרה, אבל אני לא חושב שהוא תככן שמפעיל אינטריגות אלא יותר מריונטה של הגורמים החזקים יותר בפוליטיקה של ש”ס.

    2. מה שכן, לגבי הפסקה האחרונה, אתה כמובן צודק שאין פה צורך בנימוס, אבל מצד שני אפשר להתספק בלומר שהוא אוויל בלי להגיע למחוזות אליהם הגעת, שאין להם שום קשר לכבודו של יצחק יוסף אלא לכבודך שלך. את כתיבת הפשקווילים מעלי הקבס עדיף להשאיר למי שמלאכתו בכך.

    3. הדבר היחיד בו הרב יצחק שונה משאר הרבנים החרדים הוא המודעות לשיח, נקרא לזה טקט או תקינות פוליטית או לא משנה מה. מבחינת גזענות הוא ודאי לא שונה מחלק גדול מהרבנים החרדים ומבחינת מעורבות בעולם הוא ודאי מעורה יותר מרובם (כולם זוכרים את הסרטון שהרב קנייבסקי שהוכתר רק השבוע למנהיג החרדים שואל אם בית שמש זה לא באמריקה) אם כי כמובן זה מוגבל (רבנים חרדים רבים לא מודעים לשינויים שעוברים על האפרו-אמריקאים). בסופו של דבר הוא אמר דעה שקיימת בהלכה וגם אם לשיטת הכותב זה לא נפק”מ, בעולם החרדי זה לא עובד ככה. אם יש פוסק קדמון אפשר לצטט אותו ולא מצנזרים כי זה לא נעים. הסתה כמובן שזה לא שייך, אפחד שפוי לא ילך לפגוע בכושי בגלל משפט כזה, זה רחוק ומופקע.
      בקיצור, הסאב-טקסט שלו אכן גזעני אך לא יותר מרוב החרדים ולכן ההגינות מחיבת להבהיר זאת שהכותב לא תוקף את הרב יצחק בדווקא אלא את רוב הציבור החרדי, וזו ביקורת שונה לגמרי! כי לתקוף איש מסוים ששייך לקבוצה לא אהודה בלשון המעטה זה קל מידי, אבל לתקוף חברה שלימה שיש לה מאפיינים גזעניים זה דבר אחר לגמרי. ברור לי שאם הטור היה נכתב על רקע הגזענות החרדית הכללית הוא לא היה מתבטא בשפה כזו, שלא הייתה עוברת את העיתון של נוני. את האיבה הגורפת והישנה לש”ס ועסקניה נשמור לדיון אחר, אבל מצגר ראוי הרבה פחות ודחף את עצמו בדיוק כך בחסות מפלגה מעודנת אבל אינטרסנטית לא פחות (כאמור, ההבדל בין ג’ לש”ס הוא כמו ההבדל בין הרב עובדיה והרב יצחק לאחיהם הליטאים – נטו עניין של טקט וסגנון שהוא נובע מתרבות ומנטליות של אנשים שצמחו במנטליות מזרחית תקיפה ולא הפנימו את חוקי תרבות המערב שבתוכה הם נאלצו לחיות. רבנים ליטאיים יכולים לקטול בחריפות מצמררת אבל הם יעשו זאת בחוג תלמידיהם הפנימי ולא בפני בעלי בתים וזה עניין של הרגלים ונורמות ותרבות בלבד).

    4. אשמח להסבר על שוני מהותי בין הרב יצחק למקובל אצל החרדים. בתגובת ההבהרה שלך כתבת כמה וכמה נקודות שאת כולן אפשר למצוא אצל רבנים חרדים אחרים כך שעושה רושם שנתפסת לטרף קל (אם כי זה הגיוני ואולי כך כולם פועלים, למשל חרד”ל-חרדי שיתקוף את תפיסת העולם הגושניקית יהיה לו יותר קל לתקוף את הרב שרלו-בית הלל-בני לאו הרב עופרן וכו’ מאשר להיות כנה ולומר ששורשי אותה תפיסה נמצאים אצל הרב ליכטנשטיין)

    5. דניאל, מה לא עושים כדי לשמח יהודי.
      1. י”י אינו חרדי ברוב המובנים הרלוונטיים.
      2. האשמת כלל הציבור גרועה בעיניי מהאשמת שוטה אחד. כאן זה לפחות ממוקד ומנומק. אגב, אני גם לא חושב שאתה צודק. יש חרדים מפוכחים.
      3. י”י נושא במשרה רבנית ונתפס כמייצג את כלל היהדות והתורה. הוא מדבר בשמי, מה שאין לומר על אף רק חרדי אחר. אחרים מדברים בשם קבוצה שאותה הם מייצגים – ומי שמבשל דייסה מגיע לו לאכול אותה. אבל אני לא בישלתי את הדייסה שמכונה י”י. להיפך, דבריי באים למנוע את הבישול הזה ושלא אואשם ח”ו בשותפות בבישולה.
      4. איני עוסק כאן במסה מלומדת על שורשי תפיסתו של י”י ומניין היא נובעת. מצדי היא יכולה לנבוע ממשה רבנו. אני עוסק בה עצמה. אדם בר דעת נושא באחריות לתפיסותיו, בלי קשר למקורותיהן.
      5. זו האשמה חדשה מבחינתי שאיני מבקר את התפיסות החרדיות. שמחתי לשמוע אותה.

      אני מתייחס רק להודעתך האחרונה והקצרה. בראשונה יש כל כך הרבה טעויות (הטעיות?) חוזרות וחדשות שיכלה הדיו והן לא כלות. לכן כבר מילתי אמורה שאיני רואה טעם לחזור שוב ושוב על אותם דברים.

  11. לא יודע למה אתה כל כך מבזה אותו. זה ממש חבל שאתה מגחיך אותו.
    אתה יכול לתקוף את העמדה שלו ואת השיטה שלו בצורה עניינית ובלי להשמיט ממנו את התואר רב

  12. מה שהכי משעשע בתגובותיו של הרב מיכי פה זה שהיד הקשה ננקטה דווקא כלפי הרב יוסף. וכידוע ובטוחני שהרב מיכי יודע זאת לא רע, בעולם החרדי יש גזענים חשוכים בהרבה מהרב יוסף אך הם לא זוכים לטורים מהז’אנר הזה. יש בעולם זה גם אדמורים טיפשים בהרבה ממנו, ורבנים המנותקים בהרבה ממנו. מה שמעלה אצלי ספקות שאולי הרב מיכי בעצמו קצת גזען כלפי מזרחים(סהכ העביר הרבה זמן מחייו במגזר החרדי) וכמאמרם ז”ל- “הפוסל במומו פוסל” או אצל הפסיכולוגים- השלכה.

    1. נ’, איני יודע אם אתה אשכנזי או ספרדי, אבל ודאי תוכל להתנחם בזה שעל תגובתך הקצרה והמטופשת כאן יכולתי לכתוב דברים חריפים לא פחות.
      אבל לא אכתוב, מאותה סיבה שלא כתבתי על שאר האדמו”רים למיניהם. ואם אתה לא מבין לבד את ההבדל (למרות שכבר הסברתי אותו) אז באמת חבל על הזמן של כולנו.

    2. משעשע במיוחד בעיניי, שכמה אנשים כאן מגינים על י”י כנגד ההשמצות והלה”ר שלי, בהוצאת לה”ר על הציבור החרדי כולו והכללות על כל מנהיגותו הרבנית. אם הייתי משמיץ את כל הציבור החרדי זה היה טוב יותר בעיניך? עולם הפוך ראיתי, הופכים שחור ללבן.
      לגבי למה הם לא זוכים לטורים, זה גם מפני החשש שיכלה הדיו וגם מפני שהם לא מכהנים בכהונה רבנית מייצגת של כלל הציבור הדתי אלא רק את עדר השוטים שבחרו בהם. להם מגיע לאכול את מה שבישלו. אבל למה אני אשם שרואים בי”י דנן מייצג של עמדותיי ועמדות התורה.
      אגב, י”י כמו גם אביו אינם חרדים במובן המקובל. ממש לא. זו עוד טעות שחוזרת כאן שוב ושוב.

  13. מי שבאמת חושב שחצי משפט על ברכת משנה הבריות על כושים וקופים “עלול להשפיע” על מישהו לעשות משהו (בדרך כלל טענה צדקנית של סותמי פיות), הוא חי בלה לה לנד.

    1. אלו דברי הבל. לא דיברתי על הסתה במובן הפלילי. דיברתי על השפעה רעה וחיזוק דעות קדומות של אנשים. בעקיפין זה גם עלול להביא למעשים, גם אם לא פגיעה פיסית ורצח (למשל אפלייה בקבלה למוסדות וכו’. ע”ע מזרחיים במוסדות וישיבות אשכנזיות, שעל כך מתלוננים י”י וחבריו). לפעמים ראוי להיות מסותמי הפיות. גם אלו שמתריעים על לשון הרע הם סותמי פיות.

    1. יש לך טעות. זה עולם ישר ורגיל לגמרי. פשוט השאלה מי נשוא הדיון. אם נשוא הדיון היה אדם שראוי להערכה אז המצב המתבקש היה מאמר מאוזן וטוקבקים משתלחים. העיקרון הוא שבד”כ הטוקבקים טועים, משתלחים כשלא צריך וממתנים כשלא צריך. כל השאלה היא לאיזה כיוון הטעות במקרה הנדון. 🙂

  14. אם הוא אכן ברמה נמוכה כמו שאתה מתאר (ויש לי נטיה להאמין לך) הוא דוקא מאוד מתאים להיות רב ראשי. הרב מצגר היה מצויין והכי טוב שיקחו את דנה אינטרנשיונל גואל רצון או אחמד טיבי. הגחכת המוסד הזה מסיבה לי עונג רב. הוא היה מיותר ומגוחך גם אם כבוד הרב עצמו יחד עם הרב בלומנצוייג ליכטנשטיין ראם הכהן וכדו’ היו רבנים ראשיים אבל אז היה יותר מסובך להסביר..

    1. לא שמתי לב שהביאו מקור. מסכים לגמרי עם מה שכתבת פשט הגמרא מדבר במקום שרגילים בזה כמו שכתב החיי אדם לגבי כושי והמשנב לגבי בהקנין.ויותר מכך עם מה שהבאת בשם הפוסקים שאין לברך את הברכות האלו באופן שפוגע באנשים. לא באתי אלא לציין מקור.בהקשר לנ”ל ישנה מחלוקת ראשונים אם מברכים את הברכות האלו על גוים הטור שם הביא דעת הראב״ד דדווקא על מי שמצטער עליו יש לברך דומיא דבריות טובות שיש הנאה למברך אבל על גוי לא.חותנו בעל בעל האשכול חולק עליו בתשובה.לא מובא בטור. והשולחן ערוך כתב בשם יש מי שאומר שלא מברכים את הברכות הנ״ל על גוים, (ולפי כללי הפסיקה של אביו כאשר השולחן ערוך כותב יש מי שאומר באופן שלא חולק על סתמא כך יש לפסוק כפי שכתב בחזו ע חנוכה עמוד נ.) לשיטה זו נראה שתפיסתם הייתה שמי שחור מלידה או לפתע נהיה שחור כתוצאה ממאורע לא ברור ( המשנ”ב מביא שם שמי שנהיה שחור מחמת החום אין לברך כלל) הוא מסכן אולי כי זה היה נחשב בזמנם לדבר מגונה ומשונה ( אל תראוני שאני שחרחורת ששזפתני השמש ) ועל הצער שיש עליו צריך לברך. אף לתפיסה זו ( לא רק לפי הפשט הגמרא כמו שהסברת שמברכים על החריגה) הנושא לאו דווקא קשור לגזע נחות שכן יכול להיות יהודי כזה (על אף שאפשר לומר שלשיטה מברכים רק על גרים לא מסתבר כך). כמובן שלשיטה זו מתעוררת השאלה לגבי היחס לגוים . אני חושב שהמאירי סיכם את הנושא יפה כפי שהבאת במקום אחר.לפי זה היום כלל אין מקום לברכה זו שכן אנשים אלו לא נחשבים מסכנים ולא משונים וואין הבדל בינם לבין האדם הלבן בכל תחום (אקדמיה,פוליטיקה וכו’)בכלל זה גם התחומים היותר אסתטיים (דוגמנות,משחק וכו). רואים כל הזמן שחקנים ,דוגמנים, ומגישים שחורים. ( ישנם פערים שאפילו נובעים מגזענות במקומות מסוימים אבל ההבדל הוא וודאי לא עקרוני כנ״ל לגבי מזרחים אצלנו). יחד עם זאת לא הייתי כותב בלשון כזו כלפי תלמיד חכם כרב יצחק יוסף על אף שגם לי כואב על זה שהוא מנותק לפחות בנושא הנ”ל מחלק מהאוכלוסייה.

      בברכה.

    2. י’, גם על קוף מברכים רק אם משתתפים בצערו שלא נולד בן אדם? בטור (בסוף סי’ רכה) הראב”ד מובא רק בקשר לברוך דיין האמת על מי שקרה לו משהו באמצע החיים. ואז לדעתו אף אחד לא מצטער על גויים. גם הוא מסכים שכושי הוא לא מסכן וגם בזמננו מברכים עליו

    3. י’ לא הצליח להגיב ואני מביא את דבריו:

      הוא העיר שהראבד המובא בטור שהתנאי של מצטער עליו לענין ברכה הולך רק על דיין האמת ולא על משנה הבריות מידי דהוה אקוף.נכון שככה כתבו כמה אחרונים בדעת הטור אבל הבית יוסף והחיד”א לא הבינו כך בדעת הטור. ובאבודרהם משמע להדיא שלדעת הראב”ד ברכת משנה הבריות על בני אדם נתקנה דווקא על מי שמצטער עליו ולא על גוי.וז”ל:וכתב הראב”ד דוקא על מי שמצטער עליו דומיא דבריות טובות שיש הנאה לרואה אבל על עכו”ם אינו מברך וה”ר אברהם בר’ יצחק אב ב”ד כתב בתשובת שאלה שאפילו על עכו”ם מברך משנה הבריות.עכ. ( ספר אבודרהם ברכת הראייה, השבח וההודאה ). ובדעת השולחן ערוך בוודאי שאי אפשר לעשות את החלוקה נ”ל בין משנה הבריות לבין דיין האמת שכן בדעת הטור הוא הבין שאין חלוקה ביניהם ובשולחן ערוך הוא התנסח באופן דומה. ולגבי השאלה אם בעינן מצטער אז למה על קוף מברכים בב”ח ובדרישה משמע שיש חילוק בין ברכת משנה הבריות שנתקנה על חיות ואז מברך על שינוי הבריאה וברכת משנה הבריות שנתקנה על אדם שאז מברך דוקא במצטער.

    4. אני יודע שכך הבין הב”י, (את האבודרהם לא הכרתי) אבל הרבה יותר נכון לומר שהראבד התכוון רק לדיין האמת שבפשטות שייכת לצער (שוב, אני אמור להשתתף בצערו של הפיל כדי לברך עליו משנה הבריות? הבית יוסף בעצמו שואל את זה ולא מתרץ. אם הוא היה חושב על האפשרות הזאת אין ספק שהיה מסכים)

    5. עכשיו ראיתי שי’ ענה על השאלה מפילים. אבל למה להידחק סתם רק כדי להיצמד לפירוש מסוים ולא הכרחי? מה שכתבתי הרבה יותר מסתבר וכדעת רו”כ האחרונים

    6. ושוב ענה י:

      מה שכתבת שזה יותר מסתבר אני מסכים אתך לגבי הגמרא אבל לא בדברי הראב״ד ולא בדברי השו״ע.
      האבודרהם בדעת הראב״ד אינו יחיד עיין בספר הלכה ברורה שם שהביא כמה ראשונים שאינם תחת ידי שמשמע מהם שהם סוברים כך בדעתו. והביא שם מספר אוהל מועד שכן תחת ידי שכתב וז”ל:
      ראה את החיגר ואת הסומא והקיטע והמוכה שחין אומר ברוך דיין האמת ואם ממעי אמן היו כן אומר ברוך משנה הבריות, כתב אהר”א נראה דכל זה על אדם שהוא מצטער עליו, נראב בבירור שמצטער מתייחס גם למשנה הבריות. החלוקה שלך נסתרת מפשטות דברי רוב הראשונים (המובאים שם) בדעת הראב״ד ואני די בטוח שאם הב״י היה רואה את הראשונים המובאים שם לא היה מסכים לחלוקה הנ״ל בדעת הראב״ד. מן הסתם היה מסביר את השיטה הזו כפי הב״ח והדרישה.
      חוץ מזה גם לשיטתך (וכך פשט הגמרא)שהברכה היא על שינוי ולא על צער אם הם שכיחים הרבה אין לברך כמו שכתב המשנ״ב שם. ובימינו הם שכיחים.
      לכן יותר מסתבר שבימינו אין מברכים על כושי
      וגם אם יש ספק בכל הנ״ל (אני חושב שאין)
      יש לומר סב״ל. בפרט לשיטתו של הרב יצחק יוסף שאומרים סב״ל אפילו נגד השו״ע. (על פי אביו שמסתמך על החיד״א בשו״ת חיים שאל).
      כמובן שבמקרה שמישהו יפגע מברכה מסוג זה לא צריך להגיע לכל הנ״ל כמו שכתב הרב מיכי.

  15. אגב, אם מדובר על השוואות גזעניות, זכורני מקרה כאשר שמעתי שיעור בלווין מפי אביו של נשוא הפוסט, הרב עובדיה. הוא דיבר על הבדלים בהלכות בישול בשבת בין אשכנזים וספרדים, ועסק בשאלה האם ספרדי יכול לבקש משכנו האשכנזי לחמם לו בצורה שאסורה לו עצמו לפי “מרן”.

    הרב עובדיה בסגנונו האופייני, קרא בקול גדול ובחיוך כבוש: “כן, בטח, מה הבעיה? ייקח את שכנו האשכנזי, יאמר לו, אחי היקר, לפי הרב איסרליש מותר לך, מותר לך, מותר לך. בוא תעזור לי! יעשה ממנו “גוי של שבת”… והקהל התפקע מצחוק.
    בהמשך, כאילו בשביל לתקן את הרושם, הוא מנה דברים שמותרים לספרדי ואסורים לאשכנזי. אבל כאן הוא כבר לא הזכיר את ה”גוי של שבת”…

    אגב, שמשון צבי לווינגר נעלם כאן מהאתר. דנתיו לכף זכות שאיננו רוצה לכתוב בחוה”מ. אבל פסח כבר תם.

  16. להכיר תודה!
    אישית לא ממש תפסתי אף פעם מהרב יצחק יוסף. מבחינתי כל פעם שהילקוט יוסף מנתח סוגיה הוא מסדר את דברי אביו ומסיים את דבריו בעוד קצת חומרה (והמהחמיר תבוא עליו ברכה מובא מאות פעמים בספריו ומעט אצל אביו). יחד עם זאת, כמי שנמנה על קבוצת בעלי בתים חמושים בפרוייקט השו”ת וחשיבה ביקורתית, אין ספק שעבודתו האינצקלופדית עשתה רבות להגדרת התורה ולהאדירה.
    לרוב מסקנת השיעורים שלי תהיה הפוכה מזו של הי”י, אך ספריו לא יסולאו בפז כמ”מ וכעורכי סוגיה. (במיוחד בתקופה שלפני אתרים כמו VBM וכיו”ב.) לכן קצת קשה לי לשמוע עלבונות על איש עם מפעל חיים שכזה.
    אמת כי הוא לא מבריק במיוחד, אך נראה לענ”ד שקצת הגזמת הרבה באומרך כי לרוב הכושים בעולם יש יותר איי קיו ממנו. הוא יותר חכם מסתם יהודי שאפגוש ברחוב וסתם יהודי יותר חכם מסתם כושי. (לענ”ד הגזענית)

    גם הרב מיכי וגם הרב יצחק יוסף אין דעתם מעורבת עם הבריות. אם נעשה מבחן רייטינג, צר לי הרב מיכי, אבל הרייטינג שלו יותר גבוה!!! אני מבטיח לך שאם הרייטינג שלך היה מספיק גבוה, YNET היו מוציאים גם מהאתר שלך פנינים המזעזעים את הבועה הת”א, אם להשתמש בקלישאה.

    הדבר העיקרי שמבדיל ביניכם הוא הערך הדתי של ערכים ליבראלים (הומניות וחשיבה ביקורתית). פה באמת קשה לתפוס דווקא אותו כסמן קיצוני.
    שמואל אויירבעך עשה הרבה יותר נזק וכנראה גם הרב שך ואפילו החזון איש (פרשיית המאירי, גיוס בנות לשירות לאומי ). לפי שיטתך ונסוח דבריך, דומני שעלי להתנסח כך:
    שמואל אויירבעך ימ”ש עשה הרבה יותר נזק וכנראה גם הרב שך ואפילו החזון איש- שם רשעים ירקב!

    אם המשפט האחרון קצת עקצץ – אני חושב שאולי הרגשת מה שהרבה טוקבקיסטים הרגישו.

    (ד”א אני אישית באמת לא הבנתי מה מתלהבים מהגרמ”פ – ברמה אינטלקטואלית רוב התירוצים שלו הם פשוט כשל לוגי אחד מתמשך. דרש משה הוא בכלל- אסון אינטלקטואלי) ועדיין לא קורא לו משה האידיוט- בכ”ז אישתי אמריקאית)

    1. שלום בן עניים. נהניתי מהתייחסויותיך והן עוררו אותי לבדוק שוב.
      1. זו לא שאלה האם אני או אתה מחזיקים ממישהו או לא. יש דעות שונות ודרכי לימוד וחשיבה שונות, וזה בסדר גמור. אני לא מדבר על דעה אחרת אלא על איוולת, ניתוק וחשיבה עקומה.
      אכן, עבודתו בהחלט תרמה, ואני מניח שאפילו שיעוריו, עם כל הביקורת שלי, תורמים לשומעיו. על מה שמגיע לו קרדיט מגיע, וכשאכתוב מסה מחקרית על תרומתו ומשנתו הכללית יהיה עליי להזכיר גם את זה. כאן עסקתי בביקורת על אספקטים מסוימים בעייתיים מאד שראויים לכל גינוי. זה לא אומר שלא מגיע לו קרדיט על דברים אחרים. בדיוק כמו כל אדם אחר.
      2. אם יורשה לי כמי שנוגע בדבר, כאן יש טעות בהשוואה. ראשית אני מדבר באתר שלי והוא מדבר כרב ראשי שדבריו מובאים בתקשורת הכללית ונחשבים (בטעות) כמייצגים את התורה ולומדיה. שנית, אני באמת לא מכהן במשרה רבנית ואף מסרב לכל הצעה בנושא הזה. בין היתר, זה בגלל שאני לא מדבר בצורה קונצנזואלית ואני מתבטא קיצוני וחריף וחופשי. זו זכותו של אדם חופשי להבדיל מנושא משרה רבנית. מי שרוצה לכהן שייקח בחשבון את המגבלות. שלישית, אני מודע היטב לרגישויות ולוקח אותן בחשבון (ולעתים בכל זאת בוחר לדבר חריף), דומני שהוא לא. הוא סתם מנותק. רביעית, הרייטינג לא קובע. מה שמשפיע על רייטינג הוא גם תחומי עניין, מידת ההערכה ועוד, ולא רק המעורבות בדעת. איינשטיין (ואני לא מתכוין להשוות) היה הרבה פחות פופולרי מיצחק יוסף, ועדיין זה לא בגלל שהוא היה פחות מעורב בדעת אלא בגלל שתחומי העניין והכישרון שלו אפשרו לו פחות שומעים. חמישית, המדד שלי אינו הזעזוע של אנשי הבועה התל אביבית. כפי שכתבתי, אין לי בעיה לזעזע אותם (הקומיסרים של התקינות הפוליטית) מדי פעם. הבעיה היא בעיקר כשהזעזוע מוצדק. רוצה לומר, כשאני מזועזע ולא הם.
      3. זו עוד טעות נפוצה. אני לא מדבר על ערכים ליברליים אלא על ערכים שמוסכמים על הכל. האם לדעתך שמרן הלכתי שאינו ליברל לא מכיר בחשיבות אי פגיעה בציבור ובאנשים? האם הוא אמור להיות אידיוט שלא מבין שאין להשוות אדם לקוף? האם מותר לו לא להבין את המציאות שבה הוא חי ששחורי עור יד מהם אנשים בעלי יכולות אינטלקטואליות ואנושיות בלתי רגילות (כדאי לקרוא את טור 54). הצלחתם של השמרנים היא להציג ערכים פשוטים ומוסכמים כקיבעון ליברלי. הם מוסיפים חטא על פשע וטוענים שהליברלים מציגים את ערכיהם כערכים מחייבים אף שהם נגד התורה. ממש הפוסל במומו.
      4. כל היהודים שהזכרת עשו ואמרו גם דברים שאיני מסכים להם (וגם כאלה שכן). חלקם לפעמים ממש פעלו בטיפשות ואולי גם ברשעות. את חלקם גם ביקרתי. אני לא עוסק כאן בדירוגים וגם לא בסקירת כל רשעי ושוטי העולם הרבני (אף שאיני מתחיל אפילו להשוות בין החזו”א ורמ”פ לי”י דנן, להבדיל אלף אלפי הבדלות).
      5. לגבי רמ”פ אני חולק עליך מכל וכל. מדובר בעילוי של ממש עם שכל ישר, ואין בדל השוואה בינו לבין י”י, וכנ”ל. אגב, במקרים לא מעטים בהם חשתי שהוא מדבר שטויות, במחשבה שנייה אתה מגלה דברים אחרים לגמרי. ממליץ לך לשוחח עם חתן נכדתו הרב שבתי רפפורט ותשמע ממנו נפלאות, גם על האדם וגם הסברים על הנקודות המוקשות בדבריו. איני נוהג לקרוא דרשות (בין היתר בגלל שרובן ככולן הן אסון אינטלקטואלי. זו בעיה של הז’אנר), ולכן דרש משה לא מוכר לי. העובדה שהוא עם פחות רייטינג מי”י רק מחזירה אותי לסעיף 2.

  17. כושי לא מארץ כוש ולא מחבש
    שנולד להורים לבנים,
    וקוף לא מגן החיות ולא מן הקרקס
    אלא ביטוי לשוני ליצורים משונים,
    נקלעו לשיעור של ראשון לציון
    הנמסר באמצעות לווינים,
    קפצו המליזים: היאך הוא מעז לדבר על אדם כקוף
    ולומר דברים גזענים?

    אמרו מלשכת הרב:
    דבריו הם ציטוט ממסכת ברכות,
    הייתם יודעים, לו את גרסתכם הייתם שונים.

    אמר האדם:
    לאן נעלמו כל השנים כשקראו לי כושי
    עת עבדתי בשדות כותנה לבנים?

    אמר הקוף:
    הכל בפני שרה כקוף בפני אדם,
    בין גדולים בין קטנים.
    עתה אשוב לגרוס בבא בתרא
    אם כקוף אם כאדם אם כרבנים.

  18. הרב יוסף אכן טעה, לפחות לפי הרמב”ם כושי איננו קוף…

    “אותם אשר הם מחוץ לעיר, הם כל אחד מבני אדם שאין לו דעה בשיטה, לא עיונית ולא מקובלת, כגון נידחי התורכים הנחתים בצפון, והכושים הנחתים בדרום וכל הדומים להם מאלה שאצלנו באקלימים הללו, ודין אלה כדין החי הבלתי הוגה ואין אלה לדעתי בדרגת האדם, והם מן דרגות הנמצאות למטה מדרגת האדם ומעל לדרגת הקופים, כיון שכבר הושג להם תיאר האדם ותבניתו והבחנה למעלה מהבחנת הקוף”.

    (רמב”ם, מורה הנבוכים, ח”ג פנ”א, תרגום הרב יוסף קאפח).

    אני תוהה אם גם הרמב”ם ראוי לכל הטינופת שנשפכה כאן על הרב יוסף בגלל הקטע הנ”ל? ולא, אני ממש לא מחסידיו של הרב יוסף, ואני אפילו שותף לחלק הארי של הביקורת פרט לשפת הביבים המחליאה אפילו בסטנדרטים שלי (ואני ממש לא אנין טעם ולשון).

    1. כמה אפשר לצפות שאתייחס לדברי הבל כאלו שוב ושוב ושוב?
      וכי יש חידוש בזה שפעם אנשים חשבו באופן גזעני? חז”ל והרמב”ם וכמעט כל אדם אחר באותן תקופות. אני עצמי דיברתי על כך בטור 103 על התקופה שלפני 50 שנה, אז מה לנו להלין על המאה ה-12? השאלה היא האם זה יסודה של הברכה והאם זה עולה מהסוגיא שם? ועוד שאלה האם בתקופתנו ניתן לומר את הדברים? האם זה מוצדק כשמסתמכים על הרמב”ם? זו דוגמה לחשיבה אינפנטילית, ועל כך דיברתי כשעסקתי בשעבוד למקורות ובהיעדר חשיבה עצמאית. אגב, בדברי הרמב”ם יש הרבה אמת גם היום, ביחס לשבטים אפריקניים שדרגת התפתחותם אכן מצויה בינינו לבין הקוף. זו אמירה שאין לי שום בעיה איתה. השאלה האם זה מהותני והאם זה קשור לצבע העור (שהוא הקובע לעניין הברכה), והאם ההיסקים המטופשים של י”י מחזיקים בגלל זה מים? די נמאס לי כבר לחזור שוב ושוב על דברים פשוטים כנגד טיעונים מטופשים.

      אגב, כולם כאן מתקוממים נגד השפה. אבל אני לא ראיתי כאן שום ביב. לדעתי הכל ענייני, אלא שכתוב בציניות. האיש אכן אוויל, גזען ומחלל השם ולא מעורב בדעת עם הבריות. מה לא נכון כאן? ומה שפת ביבים? זה תיאור אנציקלופדי יבש ומדויק שלו ושל דבריו.
      באמת מתחיל להימאס לי מהדיון הטיפשי שמתנהל כאן. מקוראי האתר שלי אני בכל זאת מצפה ליותר מאשר ניתן לצפות מהאוויל ההוא.

    2. דומני שבטקסט יש אמרגנטיות. גם אם כל מילה בפני עצמה היא בסדר, ואפשר להגיד שמישהו אוויל, גזען ומחלל ה’, אבל כשחוזרים שוב ושוב על האשמות במגוון מילים בישירות ובלשון סגי נהור, וגם בהתייחסות אגבית (הברנש), בסופו של דבר מקבלים תחושה של קבס. אם הרבה קוראים קיבלו את התחושה הזו מהטקסט, אז אתה יכול רק ללמוד מזה. אתה יכול לומר שכל הקוראים טיפשים לעומת הדרת גאונך ולא מבינים את כוונותיך הנעלות, אבל באשר לתחושה שטקסט מעורר, אין לך אלא לקבל את מה שהוא מעורר כעובדה. אני מתאר לעצמי שחשבת שיהיו תגובות נזעמות בגלל ביזוי ת”ח וכו’ וכו’, אבל לא שכולם יחשבו שיש כאן שפת ביבים, טינופת וכו’, ואני מניח גם שרצית לעורר אנשים מסוימים לדבר מסוים, אבל העובדה שקיבלת כל כך הרבה תגובות ביקורתיות, גם מאנשים שחושבים שמדובר באוויל כמוני וכמו בן עניים, אומרת שיש לך בעיה בהבנה של מה הטקסט יעורר. כיוון שכנראה תכתוב עוד טקסטים כאלה בעתיד, מסתבר שכדאי לך ללמוד מהביקורת.
      לגבי לשון ביבים מפרושת אז יש את “נפיחותיו של הברנש הזה” שמצטרפות לבל תשקצו בתחילת הטור שבהחלט רומז לקורא שבשורות הבאות אתה מתכוון להטיל את מימיך על יצחק יוסף (שמשום החלטת בתגובות לכתוב את שמו כמו שם ה’ בסידורים של פעם י”י :)), אם לא ממש לפלוח לפעור.
      גם הביטוי “גן החיות הניאנדרטלי” מתאים יותר לטוקבקים באתר ספורט מאשר לטור של אדם רציני (אגב, הוא אולי משווה בין חיות לבני אדם [השאלה אם הם נחשבו לבני אדם], בדיוק מה שאתה מאשים בו…), ובמיוחד שהוא נאמר על מוסד שמסתמא רבים מהקוראים חושבים שהוא טוב. זה ממש לא ביטוי שמעודד דיון ענייני בשאלת הרבנות הראשית.

  19. אולי תשלח מכתב ישיר לרב יצחק יוסף ותכתוב לו מנהמת ליבך?
    אני יודע על עצמי שברגע שאני מתחיל לחשוב רעות על אדם הרי אני שונא אותו בלב ואז אני הולך ומוכיח אותו כמו שכותב הרמב”ם בהלכות דעות פרק ו (ואין דבר קשה מזה בכל התורה כולה…). גם הפוסט הזה הוא בבחינת “לא תשנא את אחיך בלבבך” אפילו שהוא לכאורה הוא ציבורי שכן אינך הולך ומוכיח את הרב יצחק יוסף באופן ישיר (וגם אבשלום שנא את אמנון אך לא הלך והוכיח אותו באופן ישיר וכותב הרמב”ם שעבר על “לא תשנא את אחיך בלבבך”). ואתה כל כך סובל מהיציאות האלו של הרב יצחק יוסף. כל כך אתה עמל לקרב את ישראל לתורה והוא במחי יציאה אומללה הורס עבודה של שנים. עד שלבסוף אתה יוצא בפוסט הזה ואתה יודע שהוא לא מקרב אנשים לתורה שכן אנשים אוהבים אהבה ואחווה בין תלמידי חכמים גם אם זה אוסף ומלקט והשני עוקר הרים וטוחנם. ובינתים הרב יצחק יוסף מסתתר מאחורי הגלימה שלו ומשחק אותה כאילו איננו רואה ואיננו שומע והוא יודע היטב כמה נזק הוא עשה ועכשיו הוא לא יודע מה לעשות אז הוא יוצא באמירה הומניטרית על הפליטים בסוריה.
    ולכן במקום לריב עם כולם ולצעוק (וצעקות תמיד מעידות שהפסדת בויכוח) ישלח לו הרב מכתב ישיר ויקיים בו עשה הניתק ללא תעשה של “לא תשנא את אחיך בלבבך” ואחר כך תוכל לשנוא במצפון שקט.

    1. רשמתי לפניי את המלצתך ואת טענתך שפרסום הדברים כאן אין בו כדי להוציא מאיסור “לא תשנא”.
      אם אתה מצפה לתגובה (לא חשבתי כך), אומר כך:
      1. המכתב הזה נראה לי מיותר. כבר מחו בו לא מעט ולא ראיתי שהוא התנצל או חזר בו. למה שמכתב שלי ישיג משהו אחר? אגב, אני לא מוחה על מעשה או אמירה מסוימת אלא על התשתית שבתוכה אלו נעשו ונאמרו. מדובר בתפיסת עולם יסודית שלא תשתנה במכתב כזה או אחר.
      2. אני גם לא מסכים שפרסום דבריי כאן כבר לא נחשב פומבי. סברא מוזרה. אגב, אתה מניח את פירושו של הרמב”ם לאיסור “לא תשנא”, ואכ”מ.
      3. מעבר לזה, כך ניתן לומר על כל עבריין, לפני שאתה מקיים בו “משנאיך ה’ אשנא” שלח לו מכתב. לא שמענו על המלצה כזאת.
      4. ומעבר לזה, המחאה אינה פרטית נגדו אלא לתועלת הציבור (בגלל חילול ה’ כפי שהסברתי).

    2. תודה רבה.
      1. אולי אני נאיבי ועדין טוב לי להיות נאיבי ולא ציני (תומת ישרים תנחם ודרך בוגדים תשידם). דרך אגב גם מבחינה פרקטית לפעמים עדיף לאיש ציבור להיות נאיבי כדי להמחיש לציבור שהוא עשה כמיטב יכולתו והצד השני קלקל ולא למצוא את עצמו כמו שהרב מוצא את עצמו מאושם בביזוי ת”ח (כמו שהולך הסיפור על ראש הישיבה שאמר לתלמיד שמרננים עליו שהוא לא מניח תפילין קפץ התלמיד ואמר שזה לא נכון. סטר לו הראש ישיבה ואמר לו: מספיק גרוע שמרננים אחריך ואתה רוצה שזה יהיה נכון?).
      2. אני עצמי לא הייתי בטוח בזה ולכן כתבתי כעין שנאה בלב ונסיתי להתמך בסיפור אבשלום אך גם שם זה לא ברור(רלב”ג כותב כמותי אך מצודות לא).
      3. נראה לי שגדר משנאיך ה’ אשנא קצת כבד. הטעויות שהוא עושה אולי מצדיקות מחאה וחוסר כבוד אך לא שנאה.
      4. משום מה אני לא הרגשתי כך ונדמה שגם רוב המגיבים לא הרגישו כך.

  20. האם באמת לא חשת בציניות שלי כשציטטתי את הרמב”ם? הרי אתה מתפאר ביכולותיך הציניות.

    אם חז”ל והרמב”ם היו גזעניים, מדוע זה אסור על אדם בימינו? למה אסור להחזיק בדעות גזעניות? האם התקינות הפוליטית האופנתית היא המדד? השאלה הרלוונטית היחידה לגבי כל תיאוריה, ותיאוריה גזענית בכלל, היא האם התיאוריה מבוססת אמפירית או לא. כמובן, השאלה היא גם מה המסקנות המוסריות הנובעות מתיאוריה גזענית. יש מי שמסיק שהיא מתירה לו לשעבד ולהשמיד גזעים “נחותים” ויש מי שמסיק שהימנות על עם “נבחר” יוצרת מחויבות כלפי עמים אחרים (למשל, הגרמני אלברט שווייצר). זה לא שייך לגזענות כשלעצמה, אלא למסקנות המוסריות והאופרטיביות שהגזען בוחר להסיק ממנה.

    האם יסוד הברכה על הכושי נעוץ בגזענות? יכול להיות שלא, אבל בהחלט יכול להיות שכן. אז מה?

    יכול להיות שהחשיבה שלי אינפנטילית, גורל. אבל כבר אמר קהלת (לא יודע אם הוא היה גזען או לא): “דברי חכמים בנחת נשמעים מזעקת מושל בכסילים”.

    אשר לתיאור ה”אנציקלופדי” של אישיותו של הרב יוסף. מה דעתך על ההגדרה ה”אנציקלופדית” של “יהודי” על פי מיין-קאמפף? אמנם קראתי את הספר הנ”ל לפני שנים רבות, אבל למיטב זכרוני אין שם שום גידוף ושום שפת ביבים. רק תיאור עובדתי יבש של תכונות הגזע היהודי. זה בסדר? (אגב, יכול להיות שהוא טעה פה ושם אמפירית, אז מה? קורה. טועים.) תיאור עובדתי יבש פוטר מעוון לשון הרע?

    1. מיציתי לגמרי. אתה אפילו לא מבין מהי ציניות. אתה מדבר על כך שהדברים שלך נכתבו בציניות כאילו לא התכוונת לטעון להצדקה מכוח זה שהרמב”ם חשב כך, ובאותו משפט אתה חוזר על אותה טענה עצמה שוב (אם לרמב”ם מותר אז למה לי”י לא?!). כאמור, אני חושש לבל תשחית המקלדת. אז שיהיה לך כל טוב.

  21. עזוב את מה שאני מבין. הרי החשיבה שלי אינפנטילית. השאלה החשובה יותר היא מה אתה מבין ומה אתה מעדיף להעמיד פנים כאילו אינך מבין כשזה נוח לך. (מקריאת כמה מספריך, כמה טורים באתר זה וכמה תגובות שלך לגולשים הסקתי מזמן שאתה רב אמן בהיתממות פסאודו-אינטלקטואלית. זו לא הקנטה. אני מקנא ביכולתך זו).
    ושיהיה כל טוב גם לך!

  22. מיכי, לדעתי אתה לא צודק כשאתה אומר שחז”ל והרמב”ם חשבו באופן גזעני.
    כל הקונספט של גזע לא היה קיים לפני המאה ה-19 (היה צורך בהתפתחות מינמלית של התפיסה הביולוגית כדי להגות את הקונספט הזה).
    כי כשכל יחיד ויחיד אינו אלא השתקפות של אידאות מטאפיזיות של החברה ושל המין האנושי, הגבולות בין תרבותי-חברתי ובין ביולוגי-טבעי חדלים להתקיים (בסופו של דבר הכל השתקפות של שלל אידאות מטאפיזיות.. גם טבע החברה גם טבע האדם שלובים זה בזה באופן שהיום קשה להבין) *.
    כשהראשונים מדברים על השפעת ה”אקלימים” הם מדברים על משהו הרבה פחות ברור וקבוע מגזע. אקלים הרי אפשר לשנות לפעמים (כידוע הר”ן בפירושו לתורה כתב שנח לקח אתו לתיבה רק מספר מצומצם של אבות המינים ומהם התפתחו אחר המבול כל בעלי החיים כתוצאה משינויי האקלימים. אבולוציה לא דרווינסטית)**.

    * היה גם אז כמובן הבדל בין השפעה חברתית לטבע, אבל זה לא היה אותו הבדל כמו בימינו. הטבע אז כלל גם את טבעה של החברה (אפיוני עומק של החברה), גם אם הם יכולים להשתנות ברבות הימים.
    ** כמובן, אין צריך לומר שלכן אי אפשר ללמוד מדברי חז”ל לייחס בימינו, כי אנחנו לא חושבים במושגים כאלה, וכן חושבים במושגים ביולוגיים יותר (וזה כולל אפילו מישהו שלא למד ביולוגיה מימיו. התפיסה האנושית בכללה השתנתה).

    1. זו נראית לי שאלה סמנטית. היתה תפיסה שיש הבדל בין בני חם לבני שם ויפת, ובהחלט סביר שרבים ראו שם את הכושים כמשהו שונה, ואולי לא רק תרבותית אלא משהו מהותי. גזענות במובן הערכי לא קשורה דווקא לגזע אלא לכל סטראוטיפ.

  23. שלום הרב, רק נקודה אחת מציקה לי? איך הגעת למסקנה שהוא אוויל? אני מבין שהוא גזען ולא מעורב בדעת הבריות אבל הוא בטח לא טיפש. בכל זאת ספריו מקיפים את השולחן ערוך ובצורה לא רעה..

    1. הסברתי. אוויל בהקשר זה פירושו בעל חשיבה עקומה. העובדה שספריו מקיפים ושיש לו ידע לא אומר שאינו אוויל במשמעות זאת. מעבר לכך שגם ניתוק מהעולם הוא סוג של שטות (גם בהלכה). איני מכיר את פרטי ספריו ולכן בהחלט ייתכן ואף סביר שיש בהם גם דברי טעם (ובוודאי יש בהם דברים שאינם דברי שטות). אבל כשאתה אומר על מישהו שאמר משהו שהוא טיפש אין פירושו שלא תמצא אצלו שום דבר חכם.

    2. למרות שאינני הולך ללבוש את גלימת האקדמיה ללשון עברית ביחס למשמעות של מילים בעברית מודרני רק אעיר שבספרי משלי (ובעברית תנכית) יש שני טיפוסים שקשה להבדיל ביניהם : האויל והכסיל .והנחת היסוד שלי היא שהם לא אותו דבר.התיאוריה היא שכסיל זה מה שאנחנו קוראים טיפש (שגם זה לא ברור על מה בדיוק המילה הזאת מצביעה.זה לא חוסר כשרון) והמילה באה מהמילה כסלים שהם מתניים שהם (אצל הבהמה) כנראה מכוסים בהרבה שומן והכסיל הוא מי שליבו מכוסה בשומן (“טפש כחלב ליבם”).מי שליבו אטום.מה שנקרא בשפה זולה (ואני לא מאמין שכותב אותה) מטומטם.מי שלא קולט.יותר מדויק לא רוצה לקלוט כי זה מתנגש עם המציאות כפי שהוא מכיר (חכם כסיל בעיניו משבעה משיבי טעם).

      לעומת זאת האויל בא מהמילה אול שפרושה כרס (וכנראה שמזה הגיעה המילה אולם שעומד בחזית המקדש).אחד המפרשים הראשונים פירש שאויל הוא “ראשוני”. כלומר כנראה “פרימיטיבי” וככה פירש דעת מקרא.לא יודע איזה תפיסה של מושג הפרימיטיביות הייתה בתקופת התנ”ך,אבל נראה לי שמדובר על מה שאנחנו קוראים לו “מגיב מהבטן”.גם נראה מכמה מקומות במשלי שאוילות היא האמוציונליות וההתלהמות שמלוות את הטיעונים של הכסיל והאויל.

    3. ואם כבר יש קשר בין שני הפרושים אז האויל הוא ראשוני כי הכרס הולכת בחזית האדם (הולכת בראש).כמו האולם בחזית המקדש.והתגובה מהבטן היא כי הוא מגיב לפי איך שהדברים נראים ממבט ראשוני ושטחי ללא בחינה בקורתית.מגיב ישר.מהבטן.

    4. לאילון – שלום רב,

      השערתך ש’אויל’ שבלשון המקרא בא מלשון ‘ראשון’, מסתייעת מהארמית שבה ‘אוולא’ היא ‘ראשית’ ומהערבית שבה ‘אוואל’ הוא ‘ראשון’. על האויל נאמר במשלי ‘חכמה ומוסר אוילים בזו’. לאויל די, כפי שהצעת במה שעולה במחשבתו הראשונית, והוא בז לחכם שרואה את הדברים בצורה מורכבת יותר. ניתן לומר גם שהאויל נקרא כך משום שדרכו להיות ‘הדיוט קופץ בראש’. המזלזל בבוטות בחכמים וגדולי תורה,

      יהי רצון שיהיה חלקנו עם המתאבקים בעפר רגליהם של חכמים, כפירושו של רבי חיים מוואלוז’ין, שנאבקים מקשים ומתווכחים גם עם גדולים מהם, אך בענווה ובכבוד, ואולי ‘חכמה’ הוא נוטריקון ‘חכה כמה’, שדרך החכם לחכות לפני שיגיע למסקנה נחרצת, ולעיין בנושא כמה וכמה.

      בברכה, ש”צ לוינגר.

    5. לשצ”ל

      יישר כחך שלימדתני.ושמחתי על תובנתך (אוולא) כמוצא שלל רב (יותר מדויק כמו מי שמהלך צמא במדבר ומצא כד קטן עם מים).כמה הצטערתי להבין מי הם הטיפוסים האלה ואני עדיין מצטער ואין דעתי עדיין נחה מכל מה שכתבתי.ככה שכל ראייה או קושייה טובה מתקבלות בברכה.לא אכפת לי לטעות רק העיקר שתתגלה אליי האמת כבר.

    1. אני לא בטוח שהתכוונת לתלות את דבריי בכוונת רייטינג, אבל אם כן אני מוחה. זו ממש לה”ר, ופוק חזי לברא שאינו כן (בסדרה על שירה או על חופש וחירות, שהן התאבדויות רייטינג דמוכח). אני דן אותך לכף זכות שרק ציינת עובדה שזה מועיל לרייטינג ולא שכך היתה כוונתי מעיקרא.

    2. מבחינת רייטינג, אני חושב שהסדרות על שירה וחופש וחירות אינן התאבדויות רייטינג.

      נדמה לי שהרבה או לפחות חלק מן המנויים כאן (ואולי אני ביניהם), נהנים להימנות בתוך קבוצה אקסקלוסיבית ואליטיסטית, ולקבל בקביעות את ה”פוסטים לאנשים חושבים”.

      לכן, כאשר פוסטים ארוכים ומייגעים, אינם מפחיתים מערכו של האתר, אלא רק מוסיפים ליוקרתו. גם כשהקורא לא מצליח להחזיק ראש עד סוף הסדרה, הוא עדיין נהנה להיות חלק מהדבר הזה.

      אולי ההרגשה הזו היא דו צדדית, כפי שחשתי מהתגובה של הרב כאן בשרשור “באמת מתחיל להימאס לי מהדיון הטיפשי שמתנהל כאן. מקוראי האתר שלי אני בכל זאת מצפה ליותר מאשר ניתן לצפות מהאוויל ההוא (קרי: י”י)”.

      טור צהוב מוסיף במידה מסוימת רייטינג, כי כולם מסוגלים ויכולים להגיב. אבל בטווח הארוך, טורים צהובים מורידים מהרייטינג, כי הם מפחיתים מיוקרת האתר.

  24. לא יודע אם זה אמור למנוע פוסטים עתידיים, אבל אני ממש מוכרח לציין שכאדם שמאוד העריך את אישיותך וספריך, ההתלהמות הזאת במאמר ובתגובות פוגעת מאוד מאוד במעמד שרכשת לעצמך במשך שנים כאדם משכיל ואינטלגנט.
    זוהי שפת ביבים פשוטו כמשמעו, ללא קשר בכלל לנושא הפוסט. ובמכל שכן כאשר נושא הפוסט הוא אדם עם זכויות רבות, ולא חנין זועבי. מה הותרת לזועבי?
    פשוט קשה להאמין שכה יצא ממקלדתך.
    “ומה שפת ביבים? זה תיאור אנציקלופדי יבש ומדויק שלו ושל דבריו.”
    אתה אדם נבון מאוד, ואני בטוח שאתה לא מאמין במשפט הזה. הזכרת נפיחות שוב ושוב והתלהמות כזאת היא מעוררת הלם ותדהמה כשמגיעה ממך.

  25. ראיתי שבתגובות המגיב “בן עניים” כתב על ספר דרשותיו של ר’ משה פיינשטיין “דרש משה” שהוא קטסטרופה אינטלקטואלית וכתבת לו בחזרה שאינך מכיר את הספר אז זהו שפעם שלחתי לך בוואטסאפ דרשה מתוך הספר שרציתי לשמוע את דעתך לגביה דרשה שבה ר’ משה שיבח את ארה”ב על הפרדת הדת מהמדינה וכיו”ב ואני זוכר שהתכתבנו על כך קמעא אחרי שקראת -אם תדפדף בוואטסאפ בשיחות בנינו תראה את הדרשה מצולמת

    ובכלל לאחר עיון ב”דרש משה” בדרשות שם בניגוד ל”בן עניים” דווקא מצאתי דברים מעניינים וחשובים -בהחלט לא “אסון אינטלקטואלי” ולא דרשנות עממית בעלמא

    אחד הדברים המעניינים והמדהימים שקראתי שם זו ביקורת קשה וברמז עבה כלפי הקומוניזם שנאמרה בדרשה בבית כנסת בברית המועצות! מדובר בדברים שנאמרו בדרשת שבת שובה שנת התרפ”ח 1927 למניינם בקהילתו בליובאן בברית המועצות תחת סטלין! אומנם זה לפני ההתחרפנות של סטלין משנות ה30 ועדיין…..[באותה שנה האדמו”ר הריי”צ של חב”ד נחקר על ידי הנ.ק.ו.ד וכמעט הוצא להורג ע”י המשטר על פחות מכך והוא כמובן לא היה היחיד….] אני קראתי משתומם מאיפה היה לו האומץ לומר דברים כפי שאמר בפומבי בדרשה בבית כנסת [הוא אחד האחרונים ששרדו כרבני קהילה בברית המועצות ] ללא פחד ממלשינים שהיו יכולים לגרום לו הגליה בטוחה לסיביר?! האומץ שלו הדהים אותי לגמרי יש לי צילום של הדברים בנייד אם זה מעניין אותך ואתה רוצה אוכל לשלוח לך בוואטסאפ

    נ.ב

    לגבי התגובות לטור מקווה שתמחל לי על ההערה אבל דומני שכדאי לך לקחת לתשומת לב את הדברים שכתבו כמעט כל המגיבים – אני אישית דווקא לא פעם נהנה מסגנון הכתיבה המושחז והציני בו אתה לעיתים משתמש בכתיבה אבל במקרה הזה הרגשתי כמו המגיבים שכדאי היה שתמתן בהרבה את הסגנון

    ההרגשה תוך כדי קריאה הייתה של השפרצה של כעס והתלהמות שהזכירה מאוד כתיבה טוקבקיסטית ,לא מדובר בכתיבה המושחזת והבוטה בה אתה לעיתים כותב שלגביה כאמור לפחות לטעמי האישי דווקא יש בה חן ולפעמים היא מתבקשת מדובר בסגנון שנראה לא אופייני לך שהראה רתיחת דם מאשר מאמר שקול[וכעוס ככל שיהיה] – גם אם כבודו של הרב יצחק יוסף לא חשוב בעיניך אז לפחות למען הכבוד שלך כדאי היה לך לכתוב בסגנון אחר -לשם ההשוואה ובמחילה כשהרב אמנון יצחק מכנה את הרב מחפוד “מחמוד” ואת הרב אברהם יוסף “אברהימי פפושדו” זה ממש לא עושה לו כבוד ואף ההיפך ולצערי הטור האחרון שלך היה נראה מתקרב לסגנון הזה

    שוב אומר שאני כותב את הדברים כמי שבדר”כ לא מתרגש מהסגנון המושחז ואף מחוייך ממנו

    מקווה שאתה סולח לי על ההערה אני כותב את הדברים ממקום אוהב ואוהד בבחינת עצה טובה קמ”ל

    1. שלום א’.
      ראשית, אני שמח לכל הערה עניינית. לכן אין מה להתנצל. להיפך, אני מצפה לשמוע מאנשים את דעתם עליי ובכלל.
      לעצם דבריך, כפי שכתבתי לאחד המגיבים, בעיניי הסגנון לא היה בוטה. היתה שם ירידה חריפה אבל לא לשון ביבים בשום אופן שאני מבחין בו. לא היו שם חרפות ולא קללות ולא התייחסות לא עניינית. כתבתי ביקורת עניינית לגמרי, אבל היא נאמרה בציניות ובלשון חריפה. דומני שחלק מהתחושות אצל המגיבים התעוררו בגלל שמדובר ברב, ולדעתם לא ראוי לומר דברים כאלה על רב, בפרט כפי שהוזכרו זכויותיו (ואכן יש לו). לדעתי דווקא בגלל מעמדו חשוב היה לנפץ את הילת הנימוס. עובדה היא שלא שומעים שום ביקורת על ההתבטאויות המחפירות הללו (גם של אביו) מהממסד הרבני על כל גווניו. תגובתי היתה ריאקציה.
      אני רואה את התגובות ומבין שזה נתפס אצל אנשים (לדעתי בטעות) כחריף ומבזה מדיי, ולכן יש אולי מקום להסיק מסקנות מבחינת אופן תפיסת הדברים בציבור הקוראים. כשלעצמי ולגופם של דברים באמת איני רואה בהם בעיה.

  26. אני גם חושב (כמו הרב ) שהסגנון של הרב פה ,אינו שפת ביבים, אולם הדברים אליהם התייחסו המגיבים (הדרך שבה הרב כינה את הדברים שיוצאים מפיו של הרב יצחק יוסף) היא שפה מקובלת אצל עיתונאי ופובליציסטאי השמאל.ואני ממליץ לרב לפחות להמנע מהביטוי הזה ספציפית משום שהם רגילים בו להשתמש עבור כל מי שאין להם יכולת להתמודד עניינית עם טיעוניו.מבחינתם רק האסתטיקה של טענות היא חשובה (אסור לומר את מה שחושבים גם אם חושבים את זה).לא נראה לי שהרב היה רוצה להמנות על חברתם.

    אגב בעניין הגזענות בלבד אינני חושב שהרב יצחק גזען בגלל הדברים שאמר,מכוערים ככל שיהיו.גזענות יכולה לבוא לידי ביטוי רק באפלייה ממשית על רקע מוצא או גזע, ללא התחשבות בפרט העומד לפניך.
    האם החילונים (באופן כללי) לא מסתכלים בצורה דומה על החרדים (שוב באופן כללי) ? כאילו רק אתמול ירדו מהעצים ? והחרדים לא מסתכלים על כל השאר כאילו הם בעלי חיים (להציל מן הארי ומן הדוב) ? אני טוען שבמובן זה כל בני האדם הם גזענים.והתרבויות הפחות מפותחות עוד יותר גזעניות ביחסן לתרבויות שמפותחות עוד פחות מהן ,יחסית לגזענות של התרבויות שמעליהן ביחס אליהן..והרב יצחק יוסף הוא דוגמא לכך.אין אשכנזי שבסתר ליבו לא חושב כך על התרבות הספרדית מזרחית.רק לא אומרים בקול.אבל מתישהוא צץ לו האשכנזי (כשמעלים את חמתו.ואני בטוח שהספרדים עוד יותר גסים בעניין זה כלפי התימנים והאתיופים.ואני יכול לשער שהאתיופים גם גזענים לשחורים תושבי מרכז אפריקה הקניבליים לשעבר.וגם אלו הו גזענים הגדולים ביותר אם היה להם כלפי מי להתגזען). אין מה לעשות ברגע שהאדם מתפתח למדרגה מסוימת הוא יבחל במדרגה שמתחתיה.מי שמתרגל למוסיקה קלאסית יראה בכל סוג אחר של מוסיקה מוסיקה נחותה ובצדק.זה אינדיקטור לכך שהאוזן שלו התעדנה.וכנל מי שגדל על מוסיקה מערבית (שמוסיקה קלאסית היא חלק ממנה) יסתכל על מוסיקה מזרחית כנחותה.יש הררכיה במוסיקה.כמו באוכל.מי שאנין טעם יבחל במאכלי רחוב.הם יהיו שומניים מדי עבורו.מי שמתרגל לאכול בריא ,אוכל מעובד יהיה בשבילו מגעיל. מי שהתרגל ללומדס לא יוכל ללמוד אצל ספרדים יותר.מי שהורגל על מחשבה מדעית לא יוכל לסבול מחזירים בתשובה או (חוסר ) מחשבה חרדית וחרדל”ית בכלל.יש הררכיות על כל תחומי הדעת והתרבות ואינדיקציה לכך שאדם עבר ממדרגה למדרגה היא זה שהוא בוחל במדרגות שמתחתיו.זה מין מנגנון (אבולוציוני ואלוקי) שמבטיח את ההתפתחות האנושית עצמה.

    ולכן נראה לי שלא שייך לומר שאסור לומר לבן אדם שאסור לו לחשוב שהוא יותר טוב מחבריו.וממילא על מישהוא מקבוצה אחת על קבוצה אחרת שהיא פחות טובה.אולי הוא טועה.אבל לא שייך היבט מוסרי בעניין זה .(אולי חוץ מהתגאות על הקב”ה).בכל מקרה זה מה שקורה בפועל.כל האנשים שאני מכיר חושבים ככה אחד על השני אם יש להם איזשהוא יתרון עליו (אפילו אם הם לא יודעים את זה.רובם הגדול לא יודע את זה באמת) .רק לא יפה לומר.אז מעמידים פנים .ענווה אמיתית היא רק בפני הקב”ה.סליחה על השפה הדתית אבל אדם שחש בנוכחות ה’ לא יתגאה על חברו כי זה יהיה כמו גמד בגובה מטר עשרים שיתגאה על גמד חברו שבובה עשר ס”מ פחות כאשר עומד לפניהם ענק בגובה 10 קילומטר אם הגמד יחוש בנוכחות הענק העשר ס”מ האלו יהיו בטלים בעיניו ומי שיעשה מהם עניין יראה מגוחך בעיניו.זה הפתרון היחיד לכל הסיפור הזה של גזענות.

    מה שכן אני גם בדעת הרב שחלק נכבד של השדרה רבנית היא בגדר ת”ח שאין בהם דעת.החילול ה’ לא קשור לרבנות הראשית (שאני חושב שהיא דווקא כן מוסד חשוב).הוא קשור לאנשים עצמם.הרב יוסף הוא לא מקרה מיוחד.גם אם בראש המדינה יעמוד אדם רע גם היא תהיה רעה.אז עדיין לא צריך לפרק את המדינה (למרות שאני יודע שזו לא הסיבה מדוע הרב מתנגד לרה”ר)

    אני מציע לכל המגיבים לראות איך רבנים חרדים מתבטאים כלפי כל מי שאינו בדעתם (ציוניים דתיים בטח.אבל גם חרדים מקבוצות שונות) כך שאינני רואה מדוע יש לשמור על כבודו של הרב יוסף כשלו עצמו אין מחויבות ליחס כזה.הרב אולי לא מודע לזה כי לא קיבל את עיקר חינוכו התורני במוסדות דתיים אלא חרדיים.אבל הציבור הדתי עדיין יש לו יראת כבוד תמימה כלפי רבנים.זה חינוך שבעיקרו הוא טוב.רק שלאנשים אין חוש ביקורת.

    1. איני יודעת בן כמה אתה אבל אני חושבת שהדעה שאתה מציג פחות ופחות נכונה ככל שמסתכלים כל אנשים צעירים יותר.
      הפסילה של קבוצות שלמות והמחשבה על אדם שהוא פחות טוב ממני רק משום שהוא שייך לקבוצה כלשהי ובעיקר ההנחה שכל האנשים זאת פשוט אינה נכונה.
      אני לא טוענת שאין אנשים שאני חושבת שאני יותר טובה מהם (או פחות טובה מהם) אבל הכל על רקע היכרות אישית (לפחות ברמה מסויימת) ולא כי הוא נולד לעדה מסויימת…
      חבל שבחרת להשוות בין אוכל פחות טוב לעדות שונות תוך נקודת מוצא שישנה עדה טובה יותר.
      ואני מצטטת “אין מה לעשות ברגע שהאדם מתפתח למדרגה מסוימת הוא יבחל במדרגה שמתחתיה”
      מדוע הנחת שיש בכלל מדרגות בין בני האדם שמבוססות צבע עור/מדינת מוצא?
      ועוד יותר חבל לי שבחרת להשליך מחוויה אישית שלך וראיה שלך את המציאות על הראיה של כלל האנשים את המציאות.
      אולי אנשים היו חושבים ככה פעם אבל היום זה פשוט לא נכון (אני לא רוצה לחטוא בהשלכה מעצמי על הכלל כמו שאתה עשית אבל מהכרות אישית שלי עם הרבה בני נוער אני כן אשמח לטעון שזה נכון לגבי הרבה אנשים בני גילי)

    2. אני לא מבוגר אבל גם לא נער.אבל אני מכיר את העולם שלתוכו נולדים הילדים והנערים של היום.ודעי לך שהוא בנוי על שקר :

      1.אני לא הנחתי הנחות על הררכיה בין גזעים ומוצאים אלא תיארתי חוויה (לא הנחת עבודה.חוויה יסודית) על הררכיה בין תרבויות.ואני כן מתעקש עליה.אפילו ראיית העולם שלך : “מדוע הנחת שיש בכלל מדרגות בין בני האדם שמבוססות צבע עור/מדינת מוצא? ” היא דבר שקיים רק במערב ולכן גם בתרבויות האחרות ואפילו אצל החרדים זה פשוט לא קיים.הגזענות שם היא חלק מהתרבות, וגם אצל החרדים הספרדים.היא לא סתם פגם.זו פשוט מורשת מהגמרא והראשונים שחיו בעולם כזה (כל העולם היה אז כזה.אם זה היה אפשר החרדים עדיין היו שמחים על סוסים וחמורים).כלומר הקטע שהעדה לא חשובה הוא קטע תרבות ישראלית מערבית (אשכנזית) גם אם לא מודעים לכך.אני שמתי לב שלפחות אצל הספרדים המבוגרים הקטע של מוצא פנים ספרדי (מרוקאי תוניסאי בוכארי) הוא קטע חשוב ביורת הרבה מעבר לאשכנזי מבוגר ששפ לא אכפת לאף אחד אם אתה רומני או הונגרי או פולני או גרמני.ראיתי המון בתי כנסת של טוניסאים ופרסים וכו’.מעולם לא ראיתי בית כנסת של פולנים.אשכנזים וזהו ואפילו זה לא כתוב על שער בית הכנסת.(אני גר בחולון.משערי בתי הכנסת פה ניתםן לדעת מהיכן עלו מקימיו.ומתפללים שם הרבה צעירים)

      2.כמו כן אני לא פוסל אף אחד.גם אם יש לאנין טעם בחילה מאוכל רחוב זה לא אומר שאין אוכל רחוב שהוא טעים, גם אם אנין טעם לא יוכל לאכלו.באוכל רחוב יש גם פשטות.(אוכל פשוט אםהוא טעים ,אז הוא טעים באופן שמיוחד רק לו) .מה שחסר במאכלי גורמה (שהוא מתחוכם מדיי לפעמים).האוכל המושלם הוא אוכל מעל מאכלי גורמה שמשלב פשטות עם עידון.גם בתרבויות הפחות מפותחות יש אמיתות שאין בגבוהות.השלמות היא לקחת את הטוב מכולם .אבל עדיין ההררכיה קיימת.אבל האמת (הטוב שבכולם ) היא באמת הרמה הכי גבוהה שיש בהררכיה הזאת.

      3.אכן יש התפלגות לא אחידה של מוצא או עדה ביחס לתרבות מסוימת (יש סבירות גבוהה שאדם בעל תרבות מזרחית יהיה ספרדי ולהיפך) מה שכן יש זליגה של הספרדים לעבר התרבות הזאת בגלל שיש בה יותר אמת.וזה דבר שמתרחש על פני כל הגלובוס.נראה לי שדי ברור שערבי שחום עור בעל תרבות אירופאית (דובר גרמנית מלידה בעל ערכים גרמניים שנולד בגרמניה) ייתפס בגרמניה כגרמני לכל דבר וצבע עורו ומוצאו בכלל לא יילקחו בחשבון ביחס של גרמני ממוצע אליו (הם יהיו עיוורים לעובדות אלו).אותו דבר גם פה בארץ.זהו מאבק בין תרבויות ולא בין גזעים ועמים.

      4.בקיצור מה שאת מתארת שהיום זה לא נכון ,למעשה זה בגלל שהספרדים “התאשכנזו”.לפחות כך הם מואשמים ע”י חבריהם בעלי התרבות המזרחית.בבני גילך הדבר נכון שבעתיים.מה גם שהאשכנזים היום כבר קצת התרגלו לתרבות המזרחית והם דשים בה אז יש פחות חיכוכים.אבל זה לא מעיד על פתיחות אלא על קהות חושים.

    3. הלא ספרי הגר”ע יוסף והכף החיים מלאים בהבאות מחכמים אשכנזיים, לרבות רבנים הונגרים פולנים וגליצאים שאיש בישיבות האשכנזיות לא פתחם מימיו ולא שמע את שמעם. הדברים נובעים מהבדלי הגישה, כפי שמתאר רבי יוסף חיים בהקדמתו לשו”ת רב פעלים, שפוסק ספרדי מחוייב לעיין בכל ספרי הראשונים והאחרונים הדנים בנושא, בעוד הפוסק האשכנזי יתמקד באיזכור פוסקים בולטים והניתוח הסברות.

      בברכה, ש”צ לוינגר

  27. כמובן שזו רוב מהומה על לא מאומה, הרב י”י (וצ”ע אי חיישינן לציבור ההמוני התמים שיחשוב ח”ו שמדובר בה’ בכבודו ובעצמו) אינו אויל ואינו גזען אלא אכן אינו מעורב עם הבריות (מסוגו של הרמד”א) אלא עם בריות מסוג אחר (הסבורים באמת ובתמים שאם הרמב”ם חשב שהכושים נחותים משאר בנ”א הרי שכך יש לחשוב עליהם) ואכן אינו מבין מספיק בצורת ההתבטאות הראויה בציבור (להבדיל מעמיתו האשכנזי שהתבטאותו אומנותו). אך כמובן שהמתקפה המכוערת כאן כלפיו אינה נובעת מאמירה שגויה זו או אחרת ואפי’ לא מהלך מחשבתו השגוי בעיני הכותב (ובעיני רבים מן הסתם) אלא מכעסו ושנאתו המבעבעים של הכותב הנכבד לאנשי ש”ס וחכמיהם די בכל אתר ואתר שזו מסתמא הסיבה היחידה להתנפלות הנ”ל שרק מצאה לה סיבה (שגויה, הפעם) להיאחז בה וכמאחז”ל משבא לכלל כעס בא לכלל טעות לטפול על הרב י”י האשמות מוזרות בגזענות ושאר ירקות תוך שימוש בשפת ביבים נחותה ביותר. אך אין כאן מקום לדאגה – מיד לאחר שיחלוף כאב הבטן המפעפע בזעם ושנאה יסתיימו גם הנפיחות והכותב הנכבד ישוב מן הסתם לכתוב בטוטו”ד על שלל נושאים אחרים שבהם למרבה הפלא הוא מסוגל לומר גם דברי הגיון או למצער להתבטא בשפה וסגנון שאינם לקוחים מגן החיות הניאנדרטלי…

  28. שלום וברכה,
    רציתי להעיר מספר הערות קצרות אודות המאמר ובכך לסכם, לדעתי בכל אופן, את סיבת תלונות הציבור על דבריך.
    כבודו נתפס בעיני ובעיני רבים כבן אדם חכם ונבון. מאמריך מלאים בתבונה והגיון. כל טיעון או עמדה שלך
    מבוארים היטב ומוסברים ועקב כך גם, בד”כ בכל אופן, משכנעים.
    והנה, במאמר זה במקום להתייחס לדבריו של הרב יצחק יוסף באופן ענייני – לקחת את דבריו של הרב יצחק יוסף
    ובמקום להתמקד על טעות בדבריו וכן להצביע על בעיתיות בגישה שלו – התמקדת בעיקר דבריך
    בגידופים על הרב י”י.
    דבר זה לא חרה לי ולרוב קוראי האתר מהסיבות הפשטות:
    א. אין זו הדרך הרגילה שבה אתה רגיל לכתוב. מאמר זה נראה כמו טור עיתונאי זול ש20 אחוז ממנו יש בו טענות לגופו של עניין
    ו80 אחוז ממנו מהווה קללות, ליצנות, גידופים ותיאורים (שגם אם הם לדעתך אמיתיים) מבזים.
    ב. מחמת האמור לעיל, קוראים רבים לא מצאו דברים מעניינים מלבד לשונות של השתלחות. הציפיה הייתה לקרוא דברים לגופו
    של עניין. לכן יש כאן התאכזבות רבתי.
    ג. יתכן וטענת זאת בדבריך, אמנם בהחלט יש כאן מידה לא מובטלת של הרגשה כי פגעו בקדשי ישראל. אמנם נכון, הרב יצחק יוסף שנוי במחלוקת, אמנם יש דרך לדבר – בפרט שאתה תלמיד חכם ונראה לך לדבר בצורה יותר מעודנת. ועוד יותר כאשר מדובר בנשוא – הרב יצחק יוסף – שהוא גם כן תלמיד חכם. בהחלט יכולנו לקבל לשונות חריפים אמנם שהללו מהולים בליצנות ובחזרה על אותם גידופים ותארים שליליים ומבזים – נראה הדבר שיש כאן משהו עמוק כלפי אותו האיש.
    ד. בהחלט יתכן ואתה תטען שמדובר כאן על אדם שמוכר לך כמסוכן וכשפל ורשע מרושע שאין הציבור מכיר עד כמה הוא כזה.
    ואתה בידעך דברים אלו – הגבת בהתאם, כיוון שזה היה הקש ששבר את גב הגמל. אמנם, עמך הסליחה אמנם אין זו הדרך. אם מבחינתך הרב יצחק יוסף גדש את הסאה (וכפי שטעת שדבריך כאן הם בעצם אחרי שהרב יצחק יוסף כבר נתפס בעיניך כאדם שבאופן שיטתי מבלבל את המוח), עליך להעביר את הידיעות שאתה יודע ואת הדברים השליליים אודות האיש, ורק לאחר שתציג את המצג שאתה יודע עליו, לכל הציבור, ורק כאשר הציבור ישמע שאכן מדובר כאן באדם מושחת (שוב, אני מדבר לשיטתך שהיא לכאורה), רק אז הציבור גם יוכל לקבל ביקורת כה חריפה. אבל אחרת, הדבר דומה לאדם שאני ידוע שהוא מושחת ופושע, ובעיני הציבור הוא נתפס כאחד מגדולי הצדיקים. יום אחד אותו “צדיק” “יטול” בטעות משהו מחנות מבלי לשלם, אתה מיד תרגיש ש”זהו זה” ותתחיל לצעוק עליו ולצרוח עליו ולבזות אותו שהוא רשע מרושע וכו’ וכו’ וכו’. אמנם הסובבים לא ידעו על מה יצא הקצף… הרי יתכן שיש כאן טעות אנוש, בזמן שלפי ידיעתך יש כאן אירוע נוסף המתחבר לאישיות של אותו מושחת.
    אני מקוו שהסברתי את הדברים היטב. אני חושב שהדברים שכתבתי כאן הם משקפים את ההליום שציבור הקוראים כאן יצר עליך. ולדעתי – בצדק.
    תודה, ובתקווה להמשך קריאת מאמרים עניינים שלך – כפי שהיה עד כה.

    1. שלום יונתן. נראה לי שאתה בהחלט צודק בתיאור המקור לתגובות שהוצגו כאן לדבריי.
      ועדיין אני טוען שדבריי היו ענייניים, והתארים שהצמדתי לו, אוויל גזען וכו’, אינם גידופים אלא תיאורים שמבוססים היטב על דבריו. הרי הסברתי והראיתי זאת בדבריי שהוא באמת אוויל וגזען. אז למה זה גידוף? וכי דיברתי על מקצועה של אמו או אחותו? האם איחלתי לו ללכת למקומות לא נעימים? אמירות כאלו היו בגדר גידופים ואמירות לא ענייניות.
      אגב, לא זכור לי שכתבתי שהוא מושחת (אלא תנועת ש”ס ששלחה אותו, והרבנות שהוא כעת עומד בראשה – אבל לא בהכרח אחראי לכל מה שנוצר שם עם השנים). אני לא יודע זאת לגביו.

  29. שלום וברכה,
    אם אם דבריך נכונים והתארים שצמדת לרב יצחק יוסף הם נכונים – גם להגיד על אדם שמן שהוא שמן – אחרי הכל זה לא מכובד ן מצד האומר, ואם השמן הזה הוא גם תלמיד חכם, ראוי אף יותר שלדבר לדבר אליו באופן כזה. כמובן שאפשר לגנות, לבקר בחריפות וכו’ אבל כמו שאמרתי – כאשר זה מלווה בנימה של זלזול, ציניות ולגלוג בכמות לא מבוטלת בגוף המאמר (כפי שאמרתי שאחוזים גבוהים ויותר מרוב המאמר הוא כזה), אזי אין הצדקה לדבריך שאפשר וצריך להתבטא באופן שהתבטאת.
    לדעתי, הייתה פה טעות מצידך מכמה אופנים וכפי שכתבתי לעיל:
    א. כתיבת מאמר שמעט ממנו הוא לגופו של עניין ורובו לשונות של השתלחות (גם אם הם נכונים).
    ב. דבר זה מקבל תוקף של חומרה כאשר מדובר בך שיש ציפיה מהציבור ממך לרמה יותר גבוהה ומכובדת ובנוסף כאשר מדובר בתלמיד חכם כמו הרב יצחק יוסף גם אם חולקים על דבריו.
    ג. ברגע שאתה סבור שיש לגנות את אותו אדם בגלל דברים נוספים שבגינם הוא ראוי לגינוי, אז לא מן הראוי לפורטם ולא להיתפס על נקודה אחת שלדעת רבים היא מינורית ביחס לתגובה ולקיתון של בוז שהוא זכה לה בעקבותיה, וכפי שהודת בעצמך – שדבריך הם לאחר פליטות פה ושטויות רבות שהרב י”י אמר.
    אני לא מתכוון להכריח אותך להתנצל או לחזור בך וכדו’, אני חושב שהדברים שאני כתבתי משקפים את הרגשותיהם שלי ושל כותבים אחרים – לא כרגשות בעלמא אלא הרגשות באים בעקבות הטענות לעיל שהצגתי על המאמר הנ”ל שהוא כלל לא ראוי להיות כחלק מן המאמרים המכובדים והרציניים המופיעים באתר.
    אני לא מתכוון כמובן גם להתווכח על כך, אם אתה תטען שמבחינתך זה בסדר מה שכתבת – אז אני חושב שתלקה במה שהאשמת את הרב יצחק יוסף – דעתך לא מעורבת עם הבריות, במקרה זה – קוראי האתר.

  30. ובעקבות הדיון על הרב אלישיב נראה לי שעיקר הבעיה במאמר הזה שאתה לא חולק בו כבוד למלכות.
    העובדה שיש לך ביקורת מהותית על הרבנות הראשית לא מתיר לך ללעוג לה או לאחד מראשיה כל עוד הציבור בוחר בה לניהול ענייניו. ואם משה רבנו יכל לחלוק כבוד למלכות לפרעה גם אתה יכול לבקר את הרב הראשי בלשון של כבוד גם אוא מבחינתך בחזקת שועל (תועלא בעידנא דמליך סגיד ליה).

  31. כל כך ברור שכותב המאמר הוא עם הארץ גמור שמקנא קנאה שאינה של סופרים, מקנא בתלמיד חכם שהרב עבדיה הקיא דם כדי שהוא ישב תחתיו על כס הרבנות שמגיעה לו על פי הדין שרבנות עוברת בירושה מאב לבן. אני מחכה ליום שבו אראה בענשו של אותו רשע שמבזה תלמיד חכם שאין רפואה למכתו. הוא אפיקורס גמור שאין לו חלק לעולם הבא.
    קשה ללא מעט רבנים בציונות הדתית בפרט ובציבור בכלל לראות שספריו נמכרים בעשרות אלפי עותקים ומתורגמים לעשרה שפות כן ירבו. ופסיקותיו שזורים בפי כל בן תורה ששואף לדעת דבר הלכה. ועשרות אלפים יושבים כל מצו”ש לשמוע אתו את השיעור הגדול בתבל. ואילו את הדברי תורה שלהם אין איש שם על לב מלבד כמה גולשים כמוני באתר האינטרנט. זה כל כך בולט בסגנון הכתיבה שאיננה ענינית ומחפשת להשמיץ יותר מאשר לברר הלכה.
    הרב יצחק חולק הרבה על אחרים אבל איננו מזלזל ככה באף אחד. ישמע חכם ויוסף לקח ועזבי ה’ יכלו.

  32. התגובה האחרונה הצחיקה אותי מאוד, “הרב יצחק חולק הרבה על אחרים אבל איננו מזלזל ככה באף אחד”. לא צחקתי ככה מזמן. לא רק שהוא מזלזל בכולם באופן חריף, אלא גם אביו נהג לזלזל בכל יריביו (ההלכתיים!) באותו אופן. את החזון איש כינה חזון אישה, את האור לציון כינה חושך לציון, את הגר”מ אליהו כינה “מתיימר להיקרא רב”, את הגר”מ שטרנבוך הוא כינה “שוטה, בהמה” ועוד כמה פנינים. וגדול כח הבן מכח האב, רק שהוא יותר פוליטיקאי… ואת הכל הוא עושה ברמזים.

    דרשותיו של הרב יצחק יוסף עוסקות אך ורק בהקטנת החולקים עליו, עם אובססיה קשה לציבור המרוקאי (אין דרשה בלי איזכור של מרוקו), וכמה גדול וחזק הוא אביו, המכונה “מרן”. עצם הקפיצה שלו מראש ישיבה לראשון לציון ונשיא אבות בתי הדין, היא הזויה ותמוהה, וברור שללא פוליטיקה הוא גם לא היה ראש ישיבה, וספריו בנוסח “העתק הדבק” ללא חשיבה כלשהי גם לא היו מתפרסמים כי פשוט לא היה תקציב לחלק עשרות אלפי עותקים.

    הרב יצחק יוסף לא רק משתדל להקטין את החולקים עליו ולהגחיך אותם (מציג בדרשותיו את סברותיהם בקיצור נמרץ, אפשר לקרוא לזה אפילו הטעיה, ואז מסביר מדוע הם טועים באריכות מופלגת), אלא גם דורס אותם אישית כאשר הוא מונע את ההתקדמות שלהם בסולם הדרגות הרבני, באמצעות המשרה שלו ובאמצעות הקשרים שלו, וכמובן באמצעות המפלגה שלו שהוקמה בדיוק לשם כך. מסתבר שטבעם של העיראקים לא משתנה עם השנים; מה שעשו לאבא שלו, כאשר נידו אותו והחרימו אותו בגלל מחלוקתו על הבן איש חי, כך הוא עושה לאחרים וכך גם אביו עשה. התוצאה היא שאין כמעט אחד מהרבנים הספרדיים המעיז לחלוק עליו בגלוי… דיקטטורה אמיתית, וחורבן עולם התורה פשוטו כמשמעו.

    אגב, מי שלומד סוגיה כמו שצריך ומסתכל אחר כך בספריו של הרב יצחק יוסף, רואה שבמקרה הטוב מדובר בהעתק הדבק מאבא שלו, או סיכום כללי הלקוח מאחרים שעסקו בסוגיה. הבקיאות שלו היא בעיקר בהלכות בהם אביו נחלק עם אחרים, או בכללי פסיקה לפיהם אביו פסק את פסקיו. הוא נצמד לאביו כניילון נצמד ומתרץ בדוחק גם את הקושיות הכי תמוהות שהקשו על אביו, והכי מגוחך לראות איך הוא משנה את דעתו מקצה לקצה כאשר אביו חוזר בו.

    הדוגמא הטובה ביותר באשר לאופן התייחסותו של הרב יצחק אל החולקים עליו, היא הרב שלמה טולדנו. האחרון חיבר סדרת ספרים בשם “דברי שלום ואמת”, בה הוא מפריך אחד לאחד את שיטת הפסיקה של הרב עובדיה, מוכיח שהוא לא עקבי ומלהטט עם הכללים, מוכיח כי כל מנהגי מרוקו יסודם בפוסקים ראשונים ולא מ”דלת העם” כפי שהרב עובדיה אהב לומר בדרשותיו, ועוד. הרב יצחק יוסף, בתגובה, חיפש בכל הספר איזשהי טעות טכנית, מצא ציטוט בשם רבי חיים פלאג’י, שהועתק מספר אחר בטעות (הספר כתר שם טוב ציטט את רבי חיים פלאג’י והוסיף שתי שורות, שתי השורות צוטטו ע”י הרב טולדנו בטעות בשם רבי חיים פלאג’י), וכתב בספרו עין יצחק: “בדה מלבו דברים בשם רבי חיים פלאג’י”…. הקורא התמים מקבל כמובן את הרושם שמדובר באדם שקרן ורע מעללים, שממציא דברים שלא היו ולא נבראו. זה מה שמצא הרב יצחק יוסף להעיר על כל סדרת הספרים הזו.

    עד כאן באשר לרב יצחק יוסף, וכעת באשר לכותב הטור. השימוש בשפה לא ניאותה גרם לי לחשוב שמדובר באיזה ‘שנה ופירש’ אנונימי, אולם חיפוש בגוגל ובויקיפדיה גרם לי להיות מופתע. אם כן אתייחס לדבריו ברצינות ואמליץ לו בכל פה לעדן את הניסוחים (גם עכשיו אין זה מאוחר), כי הביקורת שלו תהיה בבחינת ‘קול קורא במדבר’ כאשר הוא מתלכלך עם ניסוחים שכאלה. הקורא החרדי מפתח אנטגוניזם מיידי ולא מקבל אף מילה, והקורא החילוני ממילא לא מבין בין ימינו לשמאלו ורק נהנה מביקורת קטלנית על רב בישראל.

    גם הקריאה לבטל את מוסד הרבנות היא מיותרת לחלוטין, כי כולנו יודעים שהמוסד הזה לא יתבטל לעולם, ולכן אמירות כוללניות על המוסד המושחת (אם בכלל הוא מושחת) רק גורמות נזק לציבור בישראל שעדיין משתמש בשירותי הרבנות באופן תמידי, ונותנות רוח גבית לציבור החילוני שקורא תיגר על המוסד הרבני באשר הוא.

    ולסיום, בנוגע לדבריו של הרב יצחק יוסף: כבוד הרב היה רוב ימיו ראש ישיבה. במילים פשוטות, רדף אחרי ילדים סוררים, על כל שגיונותיהם. גם דרשותיו ממשיכות להיות באותו אופן, הוא שוכח שהוא מדבר לציבור שלם המכיל גם קופים ושחורים. אז אפשר לומר שהוא לא ממש חכם (והוא באמת לא חכם בכלל), אפשר לומר שהוא רואה כל היום אנשים המשתחווים לו, ולכן לפעמים הוא מדבר באופן חופשי, ושוכח שהוא דמות ציבורית, אבל לומר שהוא גזעני? אכן, כולנו גזעניים פחות או יותר. דוגמאות לאידך גיסא אין צורך להביא, כולנו יודעים מה חושב אשכנזי על ספרדי, אבל תוכל לשאול כל מרוקאי מה דעתו על תוניסאי, או חלילה אשכנזי, פרסי או תימני. נכון, הם אנשים נחמדים, אבל….

    אז כושי? שחור? מי מבין אנשי “הגזע הלבן” לא נגעל עד עמקי נשמתו כאשר הוא רואה כושי? ולא ניתמם, יש כהים פחות וכהים יותר, כותב הטור ציין שיש גם מרוקאים כהים, זה עדיין לא מתקרב בכלל להגדרה של כושי השחור כפחם. מדוע להצטדק, ומדוע להיות ‘יפה נפש’? לנסות להסתיר את השמש בכף ידינו? אכן, האמת צריכה להיאמר. כושי נראה כמו קוף. היות ואני לא דמות ציבורית, אלא טוקביקסט אנונימי, אני ממש לא מתרגש לכתוב זאת. הרב יצחק יוסף, לעומת זאת, היה צריך לשים מחסום לפיו ולהתבטא בצורה ממלכתית, או לפחות בצורה המכבדת רב בישראל, כי כאמור בין המאזינים יש גם כושים ושחורים שהגיעו למדינת ישראל בזכות הפסק ההזוי של אביו (כולנו יודעים שיהודים הם לא). אז מה החידוש, שהוא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר? על זה לא צריך לבזבז טור.

  33. למגיב מלמעלה…
    אני חושש שיש שיבינו מדבריך כי קהילת קודש ביתא ישראל הם לא יהודים , ח”ו, ומאחר ובוודאי לא יתכן שכך התכוונת הרי זו סתם בורות טפשות ורשעות בחדא מחתא, מה שלא יעלה על הדעת למקרא דבריך העליונים שנראים כנבונים גם אם אני הקטן לא מסכים לכולם, הרי שזו סתירה מיניה וביה. לבטח התכוונת לכך שיש גויים שהסתננו דרך הפסק ההסטורי של הגר”ע יוסף זלה”ה שזכה להכנס דרך פסיקתו זו לפנתיאון של גדולי הפוסקים ששינו הסטורית את מפת האומה.

    השם ירחם,
    בטור שכל כולו ביזוי תלמידי חכמים, (גם אם נאמר שבמקום שיש חילול ה’ אין חולקים כבוד לרב אין הכוונה לביזוי, שהרי זהו החילוק ההלכתי המפורסם בין אי כבוד לביזוי, כידוע ממקרהו של ריש לקיש),
    טור כזה עוד מסתיים בביזוי עדה קדושה בעלת מסירות נפש שאין כדוגמתה.

  34. ודבר אחרון, לכותב הטורים.
    הרב מיכאל אברהם בלא ספק חכם ונבון באופן מיוחד. זכות היא לו, משמיא קא זכו ליה, ואני משוכנע שהוא גם עבד על כך במהלך חייו. דא עקא, שלענ”ד אין לכך כל ערך אם הדבר איננו מחובר לשאר ערכי האדם – ושוב כאן יבוא החולק החכם לחלוק כדרכו תמיד – שהם הענווה ויראת השמים , שהן היא חכמה ותו לא מידי. שאם לא כן ,
    אין זו אלא כסילות, כמאמר החכם מכל אדם – משלי יח, ב : לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ. האי יכולת לתמם את השכל ולומר לו עד כאן תבוא ולא יותר, אינה אלא כסילות. ואין השכל שליט, אלא אינסטרומנט. והבלבול בין היוצרות, גורם לכשל הגדול ביותר של הצד האנושי. זוהי גם תורף עניינה של התורה – קבלה, הכל מקבלים. ורק לאחר מכן חוקרים את משמעות הקבלה, וגם אז עוצרים בגבול. וכן הרמב”ם בהל’ ע”ז ב,ג שאין להמשך אחרי הרהורי הלב, ואין לחקירה החופשית זכות קיום. הרי מכאן שהמגמה היא העיקר, והיא כולה קבלה והכלי השכלי אינו אלא הדרך להגיע עדנה.
    ואם אדם מגיע למסקנה כי אכן יתכן כי רוב גדולי ישראל חושבים שהוא סוטה מן הדרך, ועדיין הוא ממשיך בדרכו, הרי שבלבל את היוצרות, ואין זו אלא סרחון הגאווה השכלית.

    באמת אני מתלבט אם הדברים מיועדים לרב מיכאל אברהם או לכותבים. שכן אם הדברים ח”ו נכונים כפי שהרגשתי בדלותי, הרי שהם השחתת הזמן אלא אם מיועדים לכותבים. אך מאחר והרב מיכאל להבנתי הוא ממש חכם , ואף תורה יש בו, בטוחני כי אם יש שמץ אמת בדברי, בוודאי כבר הגיעו הדברים לידיו ועשה עליהם תשובה.
    ואם כל מה שכתבתי הוא אינו ,
    הריני מבקש סליחה

  35. למגיב ההזוי הקודם שנאם בפאתוס על קהילה קדושה עם מסירות נפש:

    קהילת “ביתא ישראל” הם לא יהודים. הם עלו לארץ במסירות נפש כי בארצם המקורית הם עמדו למות. ועד היום ממשיכים גויים לעלות במסירות נפש משם, עד שהגענו למצב שאפילו האתיופים של ארצנו צועקים שהם לא יהודים… הם יכולים להתגייר, אבל יהודים הם לא. לפי רוב הפוסקים זהו המצב. הרב עובדיה זכה להיכנס לפנתאון של אלה שעזרו להתבוללות בארץ ישראל, בנוסף על רעות חולות אחרות שהביאה איתה העליה לארץ ישראל של גויים ודומיהם.

    היות ורוב הפוסקים סוברים שהאתיופים הם לא יהודים וצריכים גיור, קשה לי להאמין שרוב הפוסקים לוקים ב”בורות טפשות ורשעות בחדא מחתא”. היחיד שהכשיר אותם לבוא בקהל הוא הרדב”ז (שו”ת הרדב”ז ז ה) ולא ברור אם פסק ההלכה שלו תקף היום, כפי שהגר”מ פיינשטיין פקפק בדבריו. מאז הרדב”ז התערבו בהם עוד ועוד גויים.

    הרבנות הראשית עצמה פסקה בהתחלה בעלייה הראשונה שלהם שצריך גיור לחומרא, “חידוש ברית”. יותר מאוחר, השתנה הרכב העולים, לכם פסקה בתשנ”ז שצריך גיור מלא או אישור יהדות על ידי בית דין (עיין מנחת אברהם א טז לג”ר אברהם שפירא).

  36. מה אעשה וכבוד המגיב מלמעלה חשוב לו יותר מכבודם של קהילה שלימה בעם ישראל, וצר. אין כאן שום פאתוס רק חרדה כלפי פסילה של אחים מבשרינו שנתענו בגלות נוראה, והקיזו דמם על עליה לארץ. ומי שלמד קצת הסטוריה יודע מה אני שח.
    ולומר שרוב הפוסקים דחו אותם זוהי שטות של ממש. ולגבי הגר”א שפירא גם שקר ענה, וגם לקרא צריך לדעת ואת כל התשובה ולא רק קיצורה שבסוף…והחלטת הגר”א שפירא היא לעמוד על החלטות הרה”ר לגיור מספק ואף גם זה רק לפתור כל החששות, כפי שמבאר שם החשש הרחוק של ערוב מיעוט שבהם, ודין מילה שמלו עצמם גם אם נאמר על מאן דהו משם שהוא מעירובי הגויים. אך כתב מפורשות שאין בכח מי מדורנו לחלוק על דברי הרדב”ז. ויתירה מזו, הלא מלבד הרדב”ז, כך פסקו המהריק”ש תלמידו (הג’ ליו”ד סי’ קנח ועוד); הראש”ל ר’ רפאל מאיר פאנז’ל; ר’ ניסים בורלא (שו”ת וישב יוסף); הגר”ע הילדסהיימר; וכן פסק כרדב”ז הראי”ה קוק הכהן הגדול מאחיו ומי יהין לבוא אחר המלך. וכן בדורנו כתבו הרבה מרבני ישראל הפוסקים היושבים על המדוכה, ומהם הג”ר דוד שלוש נדחי ישראל יכנס; הג”ר רפאל כדיר צבאן שם; הגר”מ מזוז מקור נאמן ב תתקנח; וכן המשיכו פסיקה זו של הגר”ע יוסף כל ראשי הרבנות הראשית מאז ועד עתה וכל המועצות וגדולי התורה שישבו שם. וכל החששות לגיור לחומרא הם רק לפתור החששות, והרבה ממי שמניתי כאן כתבו שגם גיור לחומרא אין צריך. וכל החוששים שכתבו נגד עשו זאת בשל חששות החוקרים ומי נדחה מפני מי? ומכל מקום מי שעמד על המדוכה ממש היו הרבנים הראשיים, והפרטיים – הגם שהיו גדולי ישראל, רובם הגדול כלל לא כתבו נימוקיהם ולא כתבו תשובה בדבר. וסוף דבר לומר שרוב רבני ישראל היו נגד הכנסתם בקהל, זוהי פשוט שטות.
    ולפחות היה על המגיב לבדוק הדבר. ויתירה מזו, אחר שרואים השתלבותם של עדה זו בכלל רוב ישראל, אין כבר שאלה שכך הדין. והדבר הוא כבר רק לחוכא והטלולא ותו לא מידי. וההסתפקות על כך היא כמו ההסתפקות של מי אם צריך בימינו להקים מדינה או שמא יש כאן התגרות בגוים – שאלה שיש לה עניין כלשלג דאשתקד, והמציאות הוכיחה הדברים.
    ה’ יעזור ויחזירנו בתשובה שלימה לפניו, וירבה ביננו אהבה ואחווה ושלום ורעות, והאמת והשלום אהבו.

  37. לא קראתי פה את כל התגובות אני רק יכול לומר שלדעתי המאמר הזה מיותר
    הרב יצחק יוסף לא רואה את שחורי העור בצורה שלילית ואיש לא שמע ממנו את זה לעולם
    דרשותיו ניתנות בסגנון עממי המתאים לציבור שומעיו ולכן יש לו בדיחות מהסוג הזה באמצע וגם כשהוא דיבר על כושי ודימהו לקוף להערכתי זה סוג של הומור שכותב המאמר לא הבין
    גם אם יש לך מחלוקת עליו על פרשנות המשנה שאכן נראית יותר הגיוני כמו שאתה הסברת ואפילו אם הוא טעה בזה אין זה מצדיק את כל מה שכתבת עליו
    אתה צריך לזכור שיש גם סגנונות אחרים ממך ויש מקומות שסגנון הדיבור והבדיחות שונה משלך
    אולי באמת היה לרב יצחק יוסף להיזהר בדבריו שמא לא יובנו כראוי “חכמים היזהרו בדבריכם” אך נראה לי שלך הרב מיכאל יש פי מאה לאמץ את אזהרה זו כאשר אם נוציא ציטוטים מאתר זה לא יהיה גבול למה שאנשים ילמדו מדבריך
    [אני לא בא לומר לך לשנות סגנון אלא לקבל את הבדלי הסגנון וצורת הדיבור השונה של השני

  38. פינגבאק: רב ראשי מטעם יצחק יוסף: אינו-ת"ח שאין בו דעת - Hyehudi.org

  39. קודם כל אני מצטרף למחאה של אלו שמחו.
    דבר שני,הרב לא גזען זו בדיחה ותו לא. אולי בדיחה לא הכי מוצלחת אבל לא גזענות.(עיין ערך גזענות בכל מקום).
    דבר שלישי הנסיון לטעון לבורותו של הרב מתוך עמדה של בורות כאילו הרב ממציא הלכות למרות שהכותב לא בדק והוא מחסה את עצמו בזה שזה לא משנה עם יש מקור…נו..נו…
    דבר רביעי, עד שמדברים על דרכו של הרב שכביכול לא מעורב בבריות והזוי וכדו’.
    מה נאמר ומה נדבר על כותב המאמר כאן? שפה כזאת דוחה והזויה היא תקינה בעיני מישהו? בושה!

השאר תגובה