אתוס החיים והחינוך (במלעיל) החריידים

שו”תקטגוריה: מחשבהאתוס החיים והחינוך (במלעיל) החריידים
בנימין גורלין שאל לפני 5 חודשים

פורים שמח,
האם הרב יסכים שמעמדתו הביקורתית של זאן זאק רוסו כנגד אתוס החיים הבורגניים ניתן להשליך גם לביקורתיות כנגד אתוס החיים והחינוך (במלעיל) החרדיים, דהיינו, גידולם של ילדים חריידים רק על פי יעדים ומדדים חיצוניים של הצלחה בלימוד (במלעיל) תוך התעלמות מטבע הילד, צרכיו ויכולתיו, יעצבו חריידי שאנושיותו חולנית וחלולה. תוצר כזה של מערכת חינוך (במלעיל) חריידית יגדל בו זמנית להיות מנוול ואומלל.
מנוול – משום שבראש מעיניו רק הצלחה בלימוד, ובדרך להגשמת יעד אנוכי ורוחני מכשיר גם את האמצעים הפסולים והבזויים ביותר.
אומלל – משום שפיתוח תמידי של החיישנים כלפי הגמולים הרוחניים תוך ניוון החיישנים לצרכים ולקולות האישיים והפנימיים תוביל בהכרח לבגידה עצמית, לניכור תוך אישי, ולזרותו של החריידי לעצמו.
חריידי כזה, לדעת רוסו, כולו חיצוניות, זיוף ופוזה ריקה. כל ניסיון למצוא את האישיות האמיתית שבאותו חריידי תעלה בידיה רק תדמית או רוח רפאים ?
בתודה מראש, הסטודנט, בנימין

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 5 חודשים

אני מבין שזה חלק מלימודי הפילוסופיה של החינוך שפצחת בהם, ואנוכי בעוניי לא מכיר. אחזור כאן שוב על הערתי בשרשור המקביל (על חינוך ואילוף). לא כדאי לך לרתום כל מה שאתה פוגש לטובת המאבק והביקורת נגד החרדים. המגמתיות הזאת מורידה את עוצמת הביקורת והופכת אותה  לפחות אמינה.
גם כאן אני שותף לביקורת על כך שלא נותנים לילד בחינוך החרדי די מקום לאישיותו העצמית ושמים דגש רב מדיי על השטנץ. אבל הניסוחים הקיצוניים שלך לא מדויקים ומזיקים לביקורת.
אני מכיר לא מעט חרדים שאינם חלולים ולא בוגדים בעצמם ולא מנוכרים. הם באמת מזדהים עם המערכת (שאני לא מזדהה עמה), או לפחות חושבים שהיא הרע במיעוטו. לא כדאי להכליל באופן כל כך גורף ולא אמין.
אם אתה יצאת מהמערכת הזאת (ככל שאני מבין גם אתה בוגר של המערכת החרדית) ומצאת את עצמך עם ביקורת, כך יש גם אחרים במינונים שונים. וגם אלו שאין להם ביקורת כלל, ייתכן שזו באמת עמדתם (שאתה ואני איננו מסכימים לה). לא כל מי שלא כמוך או כמוני הוא רובוט מנוכר וחסר אישיות.
מאשימים אותי לא פעם בקיצוניות וחריפות יתירה בביקורותיי על אחרים, ולא אכחיש שיש בזה משהו. אבל שים לב שאיני מבקר אותך על הקיצוניות ועל החריפות, אלא על החד גווניות והמגמתיות שאתה מצייר בהן את המציאות. דומני שאת זה קשה יותר למצוא אצלי. וכבר אמרו רבותינו: החיים הם לא גויאבה (שם, שם).

השאר תגובה