בחירה חופשית על פי המכניקה הקוונטית‎

שו”תקטגוריה: מחשבהבחירה חופשית על פי המכניקה הקוונטית‎
י' שאל לפני 3 שבועות

אחרי דרך מבוא השלום
במהלך חקירה ודרישה בשאלת הבחירה החופשית לשם פרסום מאמר בנושא,
קראתי בתשומת לב את מאמרך (שפורסם באתרך) בענין זה, ולא אוכל להסתיר את החדווה שהשיגתני בשעה שדברי הטעם שנשזרו בו נפלו באזני.
 
אכן עדיין לא הותרו לי כל הספקות בענין זה, ולכן באתי במגילת ספר המצורפת, ואודה לך מאד אם תואיל להאיר עיני בכמה פרטים שנתעוררתי להם.
 
בכל הכבוד הראוי

  1. כתבת שאין בתורת הקוונטים כדי ליישב את הבחירה החופשית בחדא מחתא עם החוקים הפיזיקליים הדטרמיניסטיים. (ובאחת התגובות באתרך אמרו שסטיבן הוקינג אף הוא הוכיח כן בספרו, ואנכי לא מצאתי שמץ רמז לזה בספרו).

ונפשי בשאלתי, שהלא אם נאמץ את הפרשנות שהתודעה האנושית היא זו שגורמת לקריסת הסופרפוזיציה הקוונטית הרי שבכך יפתח פתח ליישב את הסתירה הזו. שהרי ניתן להניח שללא בחירה או קודם לבחירה המוח נמצא במצב של סופרפוזיציה באזורים הרלוונטיים. והיינו שמצב של סופרפוזיציה גורם למוח שלא לקבל הכרעה או גורם לו לפעול באופן קבוע מסוים עד שתתקבל הכרעה. וכאשר מתקבלת הכרעה על ידי בחירה של התודעה –  הסופרפוזיציה קורסת (שכאמור יש בכח התודעה לחסל סופרפוזיציה), וכך למרות שהתודעה לא יכולה כמובן לקבוע באיזה מקום ימצא החלקיק לאחר הקריסה, עדיין ניתן להעביר מידע או פקודה באופן כזה, בדיוק כמו שמחשב יכול לעבד מידע על ידי שימוש בשני מצבים בלבד 0 ו-1.
כך, למשל, ניתן להעביר פקודה באופן הבא: אם סדר הקריסות הוא: קריסה, סופרפוזיציה, קריסה – אז המשמעות היא כן (כלומר, כן להשמיד את גלידת הפקאן שבמקפיא).
אם הסדר הוא קריסה, ואח”כ כעבור זמן מסוים שוב קריסה, סופרפוזיצה, קריסה – המשמעות היא לא (כלומר, להסתפק בכרסום חסה דלת שומן).
ברור שאני לא מציע כאן תיאוריה מסודרת אלא רק קווי מתאר גסים, שאשמח לשמוע האם הם מתקבלים על הדעת.  

  1. דרך אחרת שעלתה בדעתי היא כך: על פי המכניקה הקוונטית ההתנהגות של הקוונטיים אינה סיבתית אף שהיא כן נענית להסתברות כלשהי. אז מצד אחד יש מקום לומר שהבחירה החופשית היא זו שנותנת סיבה להתנהגות של החלקיקים, (ואף שמדובר על חלקיקים שקיימים בכל היקום ולאו דווקא במוח האדם, אפשר להתמודד עם השאלה הזו בדרכים רבות). אך מאידך, עדיין זה לא מספיק משום שאם הבחירה החופשית פועלת כמו שעולה בדעתה, הרי שזה אמור לסתור את פונקציית הגל – המתארת את ההסתברות.

אולם נדמה לי שיש אפשרות להתגבר על השאלה הזו, משום, שניתן לשאול שאלה כללית על הבחירה החופשית; איך ניתן לקבל בחירה חופשית מוחלטת בשעה שאנחנו מסוגלים לתאר פחות או יותר את הפעולות העתידיות של המין האנושי על ידי סטטיסטיקה.
לדוגמה חברה שמבטחת רכבים, יכולה לחזות את ההסתברות לתאונה על ידי נהיגה פרועה וכן הלאה. כמו כן ניתן להעריך מה הסיכוי שאדם X לא ידבר לשון הרע במשך שבוע (נגיד עשרה אחוז) ובמשך שבועיים (חמשה אחוז) ובמשך שנה (0.005 אחוז).התשובה היא שזה לא סותר, מצד אחד ברור שככל שיעבור יותר זמן הקושי לבחור בטוב בכל רצף הזמן גדל, אך האפשרות הזו קיימת. כך שהסטטיסטיקה לא מתארת העדר בחירה אלא את הקושי לבחור במצבים מסוימים.
מעתה ניתן להציע כך; נניח ש 10 חלקיקי X צפויים להימצא במקום 1 בהסתברות של 70 אחוז ובהסתברות של 30 אחוז במקום 2. עכשיו הבחירה החופשית מחלקת אותם בין שני המקומות, שלושה מהם היא מציבה במקום 2 ואת יתר השבעה היא משגרת למקום 1 בהתאם להסתברות. ועם זאת עדיין יש לה חופש פעולה לגבי השאלה איזה מן החלקיקים להציב במקום 1 ואיזה במקום 2, ובלבד שלא יופרו כללי ההסתברות. כמו כן לגבי חלקיק יחיד, היא תקבע באיזה זמן מן הזמנים הוא ישלח למקום 2 ובאיזה זמן למקום 1, למרות שבסך הכל היחס שלושים – שבעים ישמר. 
אפשר לתאר את הרעיון הזה במשל הבא, עובד במפעל הפיס פורץ למחשבי החברה ומשתלט על המערכת שקובעת את המספרים הזוכים בהגרלות. הוא פותח במסע הונאה שבו הוא מתאים את המספרים לכרטיסו של כל המרבה בשוחד, אך כדי שלא להפליל את עצמו הוא דואג שהזכיות תיראנה אקראיות ולא תסתורנה את כללי הסטטיסטיקה, למשל הוא לעולם לא ייתן לאדם אחד לזכות מספר פעמים ברצף, או ימנע מרצף מספרים זוכה לחזור על עצמו שוב ושוב וכדומה. כך מצד אחד יש סיבה מדוע כל משחדיו זוכים ומצד שני אפשר לתאר את זכייתם באמצעות סטטיסטיקה שגרתית. 
כמו”כ לגבי הבחירה החופשית מצד אחד רוב הפעולות האנושיות מתוארות על ידי סטטיסטיקה, משום שאכן הבחירה החופשית אינה יכולה לבטל את כללי הסטטיסטיקה הקיימים ברמה הקוונטית, אך עדיין קיים מרווח פעולה מסוים.
אדם יכול לבחור האם לדבר היום לשון הרע או לא, אף שבמרחב של שנה, הסיכוי לכך הוא נמוך מאד. הוא יכול להתאמץ מאד ולא לדבר אף במשך שנה, אך גם אם כן, ההסתברות אומרת שמעט מאד אנשים יפעלו כמוהו. ועדיין הבחירה קיימת. הכל צפוי והרשות נתונה.

  1. הוכחת מדין מצוות צריכות כוונה וכן מפטור אנוס וקולתו של שוגג וכו’ שלפי התורה הבחירה החופשית קיימת, שאם לא כן מה לי אם יעבור בשוגג או במזיד, או יעשה מצווה בכוונה או שלא. ואני לא ידעתי את נפשי, שהרי מעלת הכוונה במצוה היא חלק מגוף המצוה ואינה איזו הוכחה על רצון חופשי. נניח שהרצון כפוי על האדם מסיבה דטרמיניסטית, עדיין הרצון הוא חלק מגוף המצוה, אפשר לשאול מה הטעם בעשיית מצוות שאין לנו בחירה לגביהן, אבל אחרי שמניחים שיש ענין במצוות כאלו, אז באותה מידה יש גם ענין בכוונה שהיא עשייה שלמה יותר ולא כמעשה קוף בעלמא. כמו כן לגבי מזיד ושוגג. ועוד, יש ענין להרתיע מזידים יותר משוגגים משום שהם מסוכנים הרבה יותר. וכן יש ענין לתגמל מתכוונים שהם מכוונים לבם לאביהם שבשמים. 4. כתבת שיש שהוכיח מדברי ר’ צדוק מלובלין ומי השילוח שאין בחירה חופשית, ולדעתי, רצ”ה ודאי מודה בבחירה חופשית כמפורש בדבריו בכמה מקומות. ואשמח אם תראה לי מאין יצא להם לא כך בדבריו ובדברי מי השילוח. (עוד להעיר, שכתבת שר’ אלחנן וסרמן כתב (סוף קובץ הערות) שמוכח מדברי האגדה על מי שיצרו מתגבר עליו וכו’ שאין בחירה חופשית. אולם מדבריו שם מבואר להדיא שאינו מקבל פירוש זה). 

 
[1] ואף שכתבת שרוב הפיזקאיים כיום אינם מקבלים פרשנות זו, כמדומה שאין זה מפני שהפירוש הזה פחות מדויק או תואם את המציאות, אלא מפני נימוקים אסתטיים, פסיכולוגיים וכיו”ב.
[2] ראיתי שאתה מתנגד לכך גם מפני שהתורה הזו לא משפיעה במאקרו אלא רק במיקרו, ובכן, עדיין נראה שישנן דרכים שבהן היא תוכל להקרין על המאקרו כמו בשאלת החתול של שרדינגר.

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות
י' הגיב לפני 3 שבועות

תודה רבה על תגובתך

אל נא יחר לאדוני ואדברה:
1. לגבי ניסוי החריצים, לא מצאתיו במאמר באתר אף שבדקתי שנית וכנראה שכוונתך לספרך. בכל מקרה נראה שזה לא מבטל את הטענה שלי, משום שגם אם מחשב משיג את אותו אפקט של קריסה, כל עוד התודעה גם משיגה את הקריסה הזו אז עדיין אפשר לקיים את דברי.
2. כתבת: מעבר לזה, אי אפשר להעביר כך מידע, כי ההחלטה שלך אינה מודעת. כשאתה צופה אתה פסיבי ולא מחליט. אתה לא מדבר על קריסה אלא על טלקינזיס. זו מיסטיקה ולא תורת הקוונטים. ע”כ.
לא הבנתי את דבריך, הכוונה שלי היא שכאשר אני נוקט החלטה כלשהי, התודעה מעבירה את המסר על ידי ‘צפייה’ באיזור כלשהו במוח שגורמת לקריסה של הסופרפוזיציה לסירוגין בהתאם לסוג ואופי הבחירה, וכך מועברת הכרעה לטוב או לרע.
3. כתבת: הסברתי שזה לא משפיע במקרו. החתול הוא ניסוי שצריך לארגן אותו ומסובך מאד לעשות זאת. אתה טוען שניסוי חתול כזה קורה בכל רגע אצל כל אחד מאיתנו. זה הזוי. ע”כ.
זה אכן כנראה מסובך, אלא שאפשר לטעון שזה מסובך משום שאנחנו חודרים אל החלקיקים מבחוץ, אך אילו היינו בונים אותם במו ידינו זה היה קל למדי לתכנן אותם כך שהשפעתם כלפי חוץ תורגש היטב. כלומר, אולי המוח בנוי באופן שיאפשר את זה, שהרי המוח כשלעצמו, לאו דווקא ברמה הקוונטית, מסובך הרבה יותר מהניסוי של שרדינגר.
בכל מקרה, איכשהו, זה נשמע לי יותר סביר מהטענה שהרצון החופשי מייצר מעגלים חשמליים במוח בלי שום הקשר פיזיקלי.
4. כתבת (לגבי ההצעה השנייה שלי): תיאוריות קונספירציה שלפיהן יש לנו בחירה אבל היא תמיד מתחבאת מאיתנו הן תמיד אפשריות, ודומני שהזכרתי שאיני מקבלן מפני שהן בלתי סבירות לחלוטין. בשביל זה לא צריך קוונטים ולא שום דבר אחר, פשוט תעלולים של הקב”ה או כל גורם אחר (כמו המוח או השד של דקרט). זה לא הסבר. ע”כ.
אין לי מושג איך נתתי את התחושה שכוונתי שהבחירה מתחבאת מאיתנו וכו’ אני כתבתי שהבחירה היא מוחלטת ועם זאת אינה סותרת את הפיזיקה, משום שהפיזיקה פועלת על בסיס הסתברותי בלבד.
5. כתבת (לגבי כוונה במצוות ומזיד ואנוס): שוב אתה מניח שהכוונה היא גזירת הכתוב כלשהי ולכן יכול להיות לה ערך גם אם היא נעשית באופן מכני. אבל זה לא הפשט. הכוונה מורה שאותו אדם בחר לעשות זאת ומתוך איזה מניע הוא עשה את זה. ע”כ.
בדברי לא נרמז כלל שמדובר בגזירת הכתוב, ההסבר הפשוט לענ”ד הוא שכוונה אף אם היא מכנית ומוכרחת היא עדיין כוללת את התודעה, ולכן יש לה משמעות כלשהי, למשל כוונה בתפילה אינה נוגעת לבחירה חופשית, אלא לכך שכאשר אדם מתפלל שלא בכוונה, אז הוא פועל ללא מודעות. אם היתה הלכה שאדם מוכרח להתפלל דווקא בשפה שהוא מבין, האם זה מחייב בחירה חופשית? או שזה לא שונה מאד ממורה שמצפה שתלמידיו יבינו את הטקסט שהם קראו? אני בטוח שגם מורים דטרמיניסטיים מרושעים לא חולקים על הגישה הזו (אפילו אם הם סבורים שגם התודעה היא בסה”כ אשלייה).
בנוסף אפשר לומר, שהכוונה היא עוד חלק במעשה המצווה, המצווה צריכה להתקיים בגוף ובמחשבה, אם היא נעשתה רק בגוף ולא במחשבה, אז כמו שהיא נעשתה רק במחשבה ולא בגוף. זה דומה לאדם שהניח רק תפילין של יד ולא של ראש, האם זה אומר שתפילין של ראש הם גזירת הכתוב? או ששני הפרטים הללו במצווה הם גזירת הכתוב או שלא באותה המידה?
בפרט לגבי מזיד שוגג ואנוס, אפשר לומר, שהעונש חמור יותר כי המזיד הרבה יותר מסוכן וכיו”ב.

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

1. לא כתבתי על כך באתר או במאמר, אלא בספר.
2. מה אתה מתאר הוא השפעה טלקינטית של ההחלטה על המציאות. ככל הידוע לנו אין חיה כזאת, ובוודאי לא במסגרת תורת הקוונטים. אתה צופה במציאות והיא קורסת לאחד מהמצבים האפשריים. הקריסה היא אקראית ונשלטת על ידי ההתפלגות של פונקציית הגל. זה לא שאתה מקריס אותה לכיוון שאתה מעוניין בו.
3. אפשר לטעון הכל. גם שיש שד שמסתתר מאיתנו וכל הזמן מציג לנו מראית עין של טבע רגיל. אין לי דרך להתייחס לקונספירציות. בפרט לאור ההבהרות שנתתי בסעיפים הקודמים.
4. ראה סעיף קודם. החתול מסתתר מאיתנו. הוא מופיע בכל רגע בפעילות של כל אדם, אבל משום מה אנחנו לא מצליחים לארגן ניסוי שיאשש את תופעת החתול.
5. כאמור, אפשר לומר הכל. מה שתיארת הוא אוסף גזירות הכתוב. הוא גם הופך את כל התורה (בעצם כל הבריאה) לגזירת הכתוב אחת גדולה. הקב”ה מייצר מריונטות שאנוסות לפעול כפי שהן פועלות וגם להתכוון כפי שהן מתכוונות. שיהיה לו לבריאות.

השאר תגובה