בעניין תיאולוגיה רזה

שו”תקטגוריה: כלליבעניין תיאולוגיה רזה
אבי שאל לפני חודש 1

שלום הרב מיכי
בהמשך למאמר שלך על הצורך בתאולוגיה רזה, באיזה תחום לדעתך יש צורך במיוחד ב”הצרת היקפים”? או אולי בכל התחומים?
אם תוכל לפרט קצת…
תודה
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

זה לא תחום מסוים. לדעתי אין תיאולוגיה יהודית בכלל. יש כמה אמיתות יסודיות שאינן “יהודיות”, שכן עובדות נכונות הן נכונות עבור כולם, ולא משנה אם למדנו אותן ממקור יהודי או לא, ועובדות לא נכונות הן לא נכונות עבור כולם, ושוב לא משנה מה מקורן.
הקב”ה ברא את העולם ונתן תורה ואולי גם הוציא אותנו ממצרים, זה בערך מכלול העובדות הנכונות (לדעתי). כל השאר הוא ספקולציות של אנשים שונים, שאם תרצה תקבל ואם לא אז לא.

אורן הגיב לפני חודש 1

למה רק אולי הוציא אותנו ממצרים?

מיכי הגיב לפני חודש 1

איני יודע כמה מהתיאור המקראי הוא מטפורי ומה באמת התרחש שם. מעבר לזה, ייתכן שמה שקרה שם היה כמו הקמת המדינה, שיש התולים זאת בקב”ה אבל אפשר גם לראות זאת כאירועים טבעיים. מפשט התורה עולה שהייתה מעטרבות אלוקית מפורשת וישירה, אבל קשה להיות בטוח. מפשט התורה העולם גם נברא בששה ימים לפני 5800 שנה.

אורן הגיב לפני חודש 1

יש הרבה מצוות שסובבות סביב עניין יציאת מצרים וזכרונו. סוכה, איסור חמץ, פדיון בכורות וכו. אם היה מדובר באירוע שהקב”ה לא היה מעורב בו, למה שהוא יצווה על כל המצוות האלו?

לגבי בריאה בשישה ימים, רק ביום הרביעי נבראו המאורות. כך שכנראה לא מדובר ביום שנמדד לפי סיבוב כדור הארץ סביב עצמו, אלא ביחידת זמן באורך כלשהו שנחשבת ליום בעיני הקב”ה. בבחינת כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול. או כמו שאומרים בפסוק ביום ההוא יהיה ה’ אחד ושמו אחד – יום זה שלב בזמן שאורכו לאו דווקא 24 שעות. לפי זה גיל העולם הוא 6 שלבי “יום” + 5800 שנה. בנוסף, סיפור הבריאה הוא יותר בעל אופי מטפורי מאשר יציאת מצרים ששם הכתוב יותר נצמד לפרטים ארציים ופרוזאיים – כמו מניין הפקודים, מצב האוכל והשתייה של בני ישראל, והאויבים השונים שנתקלו בדרך. ועוד, שסיפור הבריאה מופיע בתורה עצמה בשתי גרסאות שונות לחלוטין ואילו סיפור יציאת מצרים מופיע בגרסה אחת. כאשר סיפור מופיע בשתי גרסאות שונות, זה אומר שכנראה פרטי כל גרסה לא מהותיים למסר שמאחוריה.

0527180999ygmailcom הגיב לפני חודש 1

אם הרב מקבל נתינת התורה בסיני
למה הרב תולה את אמיתות היציאה ממצרים ע”י הקב”ה בתיאור מטפורי של המקרא
ולא לדיבר הראשון אשר הוצאתיך מארץ מצרים?

אבי הגיב לפני חודש 1

לאור התובנות הבהחלט מסויגות של הרב, מה מבחינתך מחייב אותנו הלכה למעשה?

מיכי הגיב לפני חודש 1

אבי, שום קשר להלכה למעשה.

אורן, כתבתי שמפשוטו של מקרא עולה שזה כפשוטו. ועדיין כפי שכתבתי יש הרבה פסוקים שיוצאים מפשוטם, ולכן אי אפשר להיות בטוח. וכך גם לגבי “אשר הוצאתיך מארץ מצרים”. יש אלף אפשרויות לפרש את זה.

פארוואס!? הגיב לפני חודש 1

אוויי איז מיר!
גוואלעד, די רבי פון די הייליעגר מאמינים. התפקר.

חיים זייליג בערגער הגיב לפני חודש 1

גיי ווי די פעפער וואקסט.

י.ד. הגיב לפני חודש 1

העובדה שאין ראיות היסטוריות ברורות ליציאת מצרים איננה ראיית נגד. יכול להיות שהקב”ה הסווה את מעורבותו ביציאת מצרים (למעשה כך עולה גם מחז”ל בכמה מקומות).
זה לא דומה לסיפור הבריאה והמבול ששם מדובר על אירוע גלובאלי שפשוט איננו נתמך בראיות גנטיות או גיאולוגיות. יציאת מצרים מתוחמת לאזור ברור שאירוע ניסי יכול להתרחש בו בלי השפעה גדולה על הנתונים ההיסטוריים למיניהם. אינני אומר שכל הנתונים הם הגיוניים. מספר היוצאים והנכנסים לארץ למשל נדמה כמעבר לקיבולת של הארץ בתקופת ההתיישבות (כדאי לעיין בספר “מנוודות למלוכה” שהוא אמנם קצת מיושן אבל נראה שהחישובים על הקיבולת עדיין הגיוניים) ואולי הוא משקף מספר מטאפורי או רוחני. ועדין זה לא סותר את האפשרות של יציאת מצרים.

שי זילברשטיין הגיב לפני חודש 1

מה הבהלה הזאת ? וכי ללא האמונה ביציאת מצרים אין תוקף לתורה ?
תיאולוגיה רזה יכולה להסכים להשמיט את סיפור יציאת מצרים ועדיין להיות מחייבת במצוות.

השאר תגובה