דיני שומרים בעכו"ם

הרמב"ם (שכירות ב, א):
שלשה דינין האמורין בתורה בארבעה השומרין אינן אלא במטלטלין של ישראל ושל הדיוט שנאמר כסף או כלים וכל בהמה יצאו קרקעות ויצאו העבדים שהוקשו לקרקעות ויצאו השטרות שאין גופן ממון ויצאו הקדשות שנא' כי יתן איש אל רעהו ויצאו נכסי עכו"ם מכאן אמרו חכמים העבדים והשטרות והקרקעות וההקדשות ש"ח שלהן אינו נשבע ונושא שכר או שוכר אינו משלם ואם קנו מידו חייב באחריותן:

וגם הרמב"ן כותבים את זה ביחד לדיני שומרים.
וכמו שהם מראים מכך שכתוב 'רעהו' שבדרך כלל נאמר במצוות שמיוחדות בישראל.

אם הם צודקים. מה מיוחד בדיני שומרים?

התכוונת לשומר יהודי על רכוש של גוי. זה עניין אחר. לא יודע למה יש הבדל. אפשר להציע הצעות שונות. למשל שדיני שבועה לא רלוונטיים לגוי שאינו מאמין בקב"ה. לחלופין, הגוי שמפקיד אצל יהודי זה דיון בין יהודי לגוי, ולהלכה דנים בכל דיון כזה בדיני בני נוח. גם הלוואה לגוי נדונה אחרת. גם גזל גוי. כל יחס משפטי בין יהודי לגוי הוא שונה.