האם לאלוקים יש וודאות בידיעותיו?

שו”תקטגוריה: מחשבההאם לאלוקים יש וודאות בידיעותיו?
y שאל לפני חודש 1

לרב הגאון, עמוד הפילוסופיה ונר ההשכלה האמיתי, שלום רב.
פשיטא ופשיטא שלאדם אין וודאות בכלום.
אך חשבתי לעצמי האם בכלל תיתכן ברמה הלוגית ידיעה וודאית ליישות כלשהי? מניין (והאם) בטוח אלוקים עצמו בידיעה כלשהי שלו, הרי גם אם יש לו הכרה כלשהי שגורמת לו להבין שידיעה מסויימת היא וודאית, גם הכרה זו גופא אינה וודאית ויכולה להיות שגויה ומטעה, ולכן גם הידיעה אינה בהכרח נכונה.
נדמה לי שידיעה וודאית לא אפשרית ברמה הלוגית, ולכן גם אלוקים עצמו אינו חף מכך.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

לא הבנתי את הפלפול הזה. אתה מניח שהידיעה שלו דומה לזו שלנו, ולכן תמיד קיימת התהייה האם הידיעה וודאית (רפלקסיה על הידיעה). אבל ייתכן שכפי שכותב הרמב”ם והוא ורצונו חד, והוא ודעתו חד. ואולי משמעות הדבר היא שידיעתו אינה  משהו חוץ ממנו ולא שייך לתהות לגבי וודאותה.
אבל כל זה לפלפולא בעלמא. איני רואה טעם לדון בשאלה האם אלוקים יודע משהו בוודאות. אין לי מושג מה ואיך הוא יודע דברים.

y הגיב לפני חודש 1

השאלה היא פחות על אלוקים ויותר על האפשרות שבכלל תיתכן ידיעה וודאית אצל יישות כלשהי.
אפשר לתכנת יצורים לחשוב שהם ודעתם חד, ולא היא. (חוץ מזה שלא הבנתי איך המושג הוא וידיעתו חד נותן וודאות, אבל נניח).

y הגיב לפני חודש 1

(כעת ראיתי במייל שנשלח פעמיים):
ועל הישנות השאלה פעמיים, לא נכון הוא מעימי, תקלה טכנית היא באתריה דמר, ולא רציתי לעשותו.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אפשר גם לתכנת אנשים לחשוב שאפשר לתכנת אנשים לחשוב שידיעתם וודאית שכן הם ודעתם חד. אין לדבר סוף ואין טעם לעסוק בזה.

y הגיב לפני חודש 1

נו, ברור שאפשר ובדיוק בגלל זה לא תיתכן וודאות לעולם, לאף אחד, יהא אשר יהא. ואמנם ללולאה אים סוף, ולכן המסקנה סופית.

Copenhagen Interpretation הגיב לפני חודש 1

ל-y,

כפי שהזכיר כאן הרב מיכי, במחשבת הרמב”ם זה שהידיעה שלך אינה מושלמת כשאתה יודע את עצמך, זה משום שפעולת הידיעה אינה זהה עם עם מי שאתה ועם קיומך: אתה זה דבר אחד, ויש פעולה נוספת שדרכה אתה יודע את עצמך. כל שכן כשמדובר בלדעת דברים מחוץ לעצמך – לא רק שמדובר בפעולה נפרדת, אתה גם אמור לתפוס צורות שאינן זהות עם עצמך (אומנם השכל מתעצב על ידי זהות הצורות ברגע שהן נתפסות – אבל גם אז זו רק זהות קונטינגנטית ולא משהו הכרחי ביודע).

אצל הקב”ה לעומת זאת אין אבחנה בין קיומו, תבונתו, והאקט שבו הוא יודע את עצמו. הוא אינו צריך “להתבונן” מחוץ לעצמו כדי לקבל מידע כלשהו, אלא מתוך שהוא יודע את עצמו הוא גם יודע את הדברים שמתקיימים על ידו בכל עת. מאחר ולא מדובר בעניינים מובחנים אלא באותו דבר ממש – הוא ודעתו וחייו אחד – מושג הטעות בלתי אפשרי.

זהותו המוחלטת של האל לידיעתו ותאריו נגזרת מהיותו הנמצא ההכרחי, ולכן גם חוסר היכולת לטעות.

השאר תגובה