האם פתרון 'שתי המדינות' הוא, למעשה, ימין קיצוני?‎

שו”תקטגוריה: כלליהאם פתרון 'שתי המדינות' הוא, למעשה, ימין קיצוני?‎
נ' שאל לפני 6 חודשים

שבוע טוב ומבורך,
אולי תגלו ענין.
רק טוב,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 6 חודשים

במחילה, אבל הדברים נראים לי הזויים (אתעלם מהכנסת עניין הרובוטים, זה נראה לי סוג של אידיאה  פיקסה). אצביע על שתי נקודות מתוך כמה:
1. האם אלו שעושים פיגועים הם אלו שרוצים לחיות בשלום במדינה אחת איתנו ולא רוצים מדינה עצמאית? הפיגועים באים לבטא שהם לא רוצים מדינה? זה פשוט הבל. המפגעים שייכים כולם לאלו שלא רוצים אותנו כאן בכלל. הם לא באים למחות נגד שתי מדינות לשני עמים אלא נגד קיומה של ישראל ושל יהודים כאן בין הים לירדן שהם לא מוכנים לקבל בשום אופן.
2. אתה באמת חושב שניתן לכנס את תושבי חוסאן ולחתום אתם הסכם שלום (דה פקטו, זה מה שאתה מציע)? אתה רציני? הם יקבלו ביטוח לאומי ואזרחות ישראלית ויוותרו על שאיפותיהם הלאומיות (כולל צבא). נו באמת…
 
ברור שיש גם פלסטינאים רציונליים שמבינים שהקמת מדינה פלסטינית יהיה אסון עבורם (לא מהסיבות שאתה מעלה, אלא  מהסיבות שאנחנו רואים סביבנו. לא אנחנו נשמיד אותם, אלא הם ישמידו את עצמם). אבל לצערי קולם של אלו לא נשמע. האסון של הפלסטינאים הוא שכבר מזה מאה שנה מובילים אותם אנשים מרושעים וחסרי תרבות שמה שהם יודעים הוא רק לרצוח את אחיהם ואותנו ואת שאר העולם, ובו בזמן ליילל על קיפוח. ובטח שלא הקבוצה הזאת היא שמבצעת את הפיגועים כדי שחס ושלום לא תקום כאן מדינה פלסטינאית. מכבר מזמן לא שמעתי תיאוריית קונספירציה כה מופרכת.

נ' הגיב לפני 6 חודשים

שלום מיכאל,
1. אתה כמובן צודק, אבל אתה שואל את עצמך למה ההנהגה הפלסטינית לא הצליחה לעצור זאת לאורך כל השנים. זה כן מעיד באיזשהו אופן על הרצון המשותף שלהם.
2. אני בהחלט סבור שיש קשר בין המצב של בני האדם, לבין נטייתם לפשיעה, או פשיעה לאומנית. לא? אין קשר בין רעב ומחסור לבין נטייה לפשיעה?
אין מדובר בתיאוריית קונספירציה, אלא על תהליכים גלויים. יש לך ספק שהפלסטיני הממוצע לא רוצה למסור חצי מהנחלה שלו ללבנוני שאונר”א משמרת כפליט בהנחיית העולם המערבי?
לגבי הסוף של המשפט האחרון, אפשר אולי לטעון שהמטרה הקונספירטיבית של אונר”א היא להנציח את הסכסוך, אבל את זה לא טענתי.
ט”ו בשבט שמח,

נ' הגיב לפני 6 חודשים

ולגבי הרובוטיקה, איני מבין מדוע אתה מקל בכך ראש.
אשאלך שאלה: בעוד כחמש שנים אפשר יהיה לייצר רובוט שיהיה כפיל משכנע מאד שלך.
גם מבחינת גופך, גם מבחינת הליכתך, גם מבחינת הפלט המילולי (שישקף, כמובן, את הדגימה של הקוגניציה שלך).
זה לא יהיה באמת אתה, אבל זה יהיה מספיק משכנע בשביל למנוע מבנקים להאמין לך כשאתה תבוא בגופך לסניף.
בעוד 10 שנים סביר בהחלט שרובוט כזה יוכל לשטות בילדיך הרכים כאילו הוא אתה, ואולי אפילו ביקיריך המבוגרים הקרובים ביותר.
אתה באמת חושב שהשאלה האם מותר יהיה לייצר ‘אותך, כפיל שלך, צריכה להיות תלויה בחסדיו של ה”שוק'”?
האם רק היכולת הטכנית של מאן דהוא לייצר מכונות, היא המכריעה לגבי השאלה האם צריך לשים לאל (או לעל, מבחינת חסידי קורצוייל) את האינדיבידואליות שלך?
תמהני.

מיכי צוות הגיב לפני 6 חודשים

לא אמרתי שתופעת הרובוטים לא מעלה שאלות שונות. אני רק לא חושב שצריך להכניס אותם לכל דיון בכל נושא. למשל לדיון שלך כאן הם היו לא רלוונטיים בעליל.
גם לא כתבתי שיש להשאיר הכל לכוחות השוק, אם כי אני בהחלט לא היסטרי לגבי התופעות הללו ולא הייתי מגזים בחשיבותן וברגולציה עליהן. הרובוטים הללו לא שונים מאקדחים או סכינים. אפשר לעשות בהם שימושים מסוכנים ושווה להשגיח שלא ייעשו דברים כאלה.

נ' הגיב לפני 6 חודשים

מה זה “להשגיח”? בכדי למנוע שימוש פוגעני באקדחים יש חוק. יש רשיונות, ויש מאבטחים.
מה אמור למנוע יצירת שכפול של כבודו במדינה אחרת, ולמשל הריגת אדם שלישי תוך שימוש בזהות שלך? הרצון הטוב של צוקערבערג?
אין זה אומר שאי אפשר יהיה לחיות בעולם שכזה, הרי אנשים הצליחו “לחיות” גם במחנות ריכוז. השאלה היא האם “זהו אדם”, במובן היסודי והחמור של הביטוי.
מה יקרה למערכת המשפט, לצדק ולאמון, אם לא יינקטו הצעדים הדרושים? הרבה דברים נהדרים שקיימים היום, ממש אינם מובנים מאליהם ועלולים לרדת לטמיון.
גם איני מבין מדוע אתה מדבר על ‘היסטריה’. יש כאן שאלות אתיות פשוטות, ועל מי שרוצה “להוציא מחברו”, כלומר מכולנו,
את האנושיות כפי שקיבלנוה מאבותינו ומרבש”ע, מוטלת חובת ההוכחה. אגב, שאלה מעניינת אחרת שעולה כאן בהקשר זה,
במובן מסוים טכנית יותר, היא האם מי שמייצר רובוט של אדם, לאו דוקא בדמותו של אדם ספציפי, הוא בגדר “יורד לאומנותו של חברו”.
אני מקוה שלא איבדנו עדיין את היכולת להיות רגישים לדברים שההלכה רגישה אליהם.

מיכי צוות הגיב לפני 6 חודשים

בדיוק באותה מידה יש השגחה על כך שצוקרברג לא ישכפל את כבודי וישתמש בגולם הזה כרוצח שכיר. אין שום צורך בהשגחה מיוחדת על זה יותר מאשר ההשגחה על שימוש לא ראוי באקדחים. יתר על כן, המצב כיום כבר מספק למדיי מבחינה זאת, שכן החוק אוסר את זה בדיוק כמו שימוש לא חוקי באקדח 0ואם יש חור כלשהו בחוק בהחלט אפשר לדבר ולנסות לתקן אותו. שום בעיה מיוחדת). זוהי הדגמה נהדרת למה שקראתי קודם “היסטריה”. הכינוי הזה נובע מתחושתי שכשאתה מגיע לנושא הזה: 1. אתה מאבד פרופורציות. 2. הוא עולה אצלך בכל הקשר בין אם הוא קשור ובין אם לאו.
הלכתית אני לא הייתי מכניס את זה לגדר יורד לאומנותו של חברו. אולי יש כאן גניבת דעת (במאמרי בתחומין הרחבתי את זה לגניבת מידע, בהקשר של זכויות יוצרים. ובכנס אתיקה בבר אילן טענתי שלקיחת מידע גנטי של אדם ושימוש בו זו גם גניבת דעת).
ולא, לא נראה לי שאיבדנו את הרגישות.

השאר תגובה