היקש וגילוי מילתא
שלום כבוד הרב. הרב כותב במידה טובה פרשת ויגש ב.מהו היקש כך: כלי הדרש הקרוי 'היקש' הוא עמום למדיי. לא לגמרי ברור למה הכוונה, ומתי מפעילים אותו. די ברור שבמקומות מסויימים בש"ס ובראשונים הביטוי 'היקש' מציין מידה אחרת, או דרש השוואתי בכלל. בהופעותיו של ההיקש בספרות חז"ל כמידה ייחודית, הוא מבטא בדרך כלל השוואה של שני דברים שנכתבו סמוכים זה לזה.
האם ישנה דוגמא להיקש שהוא גילוי מילתא, ולא רק דימוי של שני דברים הסמוכים זה לזה? על פניו זה נראה לי לא סביר כי למה לתורה להכניס את אותו גילוי מילתא כהיקש של שתי מילים סמוכות (אני שואל רק על מקרה כזה) במקום פשוט לכתוב זאת במפורש. כמו לדוגמה וַתָּמׇת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע הִוא חֶבְרוֹן ולא כתב הפסוק בקרית ארבע בחברון, וציפה שנקיש אותם זה אל זה.
לא הבנתי את השאלה. כוונתך להיקש שמגלה משמעות של מילה, כמו שמצינו לגבי גז"ש כמו קיחה-קיחה וכדומה?
כרגע איני זוכר דוגמה, אבל איני רואה מניעה לכך. את שאתך ניתן להעלות גם ביחס לגז"ש שעושה גילוי מילתא.
כן זו בדיוק שאלתי. נדמה לי שבשונה מגזירה שוה, במצב של היקש בו שתי המילים פשוט סמוכות אחת לשניה למה שהתורה תכתוב: "y x" ולצפות שנעשה ביניהם היקש, ובמקום זאת לא פשוט לכתוב x הוא y? בגילוי מילתא מגזירה שוה התורה ממילא לא רצתה לכתוב מה פירוש אותה מילה (מסיבותיה) ואנחנו רק מנצלים את הפסוק שמגלה בשביל להסביר לנו את המשמעות בפסוק אחר. כמו כן, ג"ש שהיא גילוי מילתא היא לא ממש מידת דרש אלא יותר דרך לפרש על פי הפשט את הטקסט, לכן לומדים בגזרה שווה מדברי קבלה לתורה וכו', מה גם שאני יכול למצוא את עצמי עושה ג"ש שהיא גילוי מילתא בכל טקסט לא רק בתורה, בהיקש שהוא גילוי מילתא לעומת זאת אני לא רואה דרך לראות את זה כך.
אשמח להתיחסותו של הרב מהיכרו המעמיקה בנושא. לדוגמה איך יכול להיות מנוסח היקש כזה בין שתי מילם סמוכות שהוא גילוי מילתא?
לא יודע
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer