הכרת הטוב למחויב להיטיב

שו"תהכרת הטוב למחויב להיטיב
טירגיץ שאל לפני 3 שבועות

דומני שהעניין הזה הופיע כאן לאחרונה אבל לא מצאתי. האם יש על בן חובה מוסרית לגמול טובות להוריו יותר מלגמול לשאר בני אדם. לכאורה כיון שחובה מוסרית על האב לספק לבנו את הדברים הנדרשים אז כשהוא מקיים חובתו אינו ראוי לשום גמול, כמו מזיק המשלם נזקו. אבל לא מסתבר להתייחס לאב שהעניק כמו למזיק ששילם. נראה שהאינטואיציה המוסרית אומרת תרתי, חובת האב (או המאמץ) לתת לבנו, וחובת הבן לתת לנותן המחויב הזה (ולא רק על התוספת מהמינימום הנדרש, ולא רק כיאור). איך זה ייתכן?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

לא רואה את הקושי. חובת המזיק לשלם היא משפטית, ולכן כספו בעצם שייך לניזק. ממילא ברור שאין מה  להכיר לו טובה על תשלום הנזק. אבל כספו של הב לא שייך לבן וזו לא חובה משפטית אלא מוסרית. מי שמקיים כלפיך חובה מוסרית בהחלט יש חובת הכרת טובה אליו. הבאתי כאן (וגם במאמר על הכרת טובה אונטית) את דברי ר"י הוטנר שמסביר שנתינה (מוסרית) היא תחילת שרשרת של הכרות טובה חוזרות בזו אחר זו. הנחתו היא שגם אם מישהו חייב לך מוסרית יש עליך חובת הכרת טובה כלפיו.
כמובן שאם מישהו נותן לך בלי שיש לו חובה מוסרית אז הכרת הטוב גדולה יותר. תשאל, אם כן, למה חובת הכרת הטוב להורים היא הגדולה ביותר? פשוט מפני שהם נתנו לנו הרבה יותר מכל אחד אחר. ובד"כ גם הרבה מעבר למה שהיו חייבים. כל זה מעבר להכרת הטוב האונטית כלפיהם שהביאו אותנו הלום. 

השאר תגובה

Back to top button