הפקעת קבלת התורה

שו”תקטגוריה: מחשבההפקעת קבלת התורה
בועז שאל לפני חודש 1

מדברי הרמב”ן במשפט החרם נראה שתוקפה של קבלת התורה אינה אלא מכח קבלת הציבור 
לפי”ז יש לדון אם עם ישראל יחליט להפסיק לקיים את התורה האם קבלתם נפקעת, ואם כן מהו הגבול של המינימלי של שומרי התורה שעדיין מחייבים קיום מצוות
כתבת על זה היכן שהוא?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

למה אני צריך לכתוב על זה אם הגמרא כתבה על זה. 🙂
הגמרא בשבת אומרת שאחרי מעמד הר סיני הייתה טענת מודעא רבה לאורייתא עד שהדור קבלוה בימי אחשוורוש. עיניך הרואות שהמחויבות היא בגלל שקבלוה עלייהו. מכאן והלאה אין אפשרות להחליט שלא מחויבים להלכה.

בועז הגיב לפני חודש 1

אונס למפרע לא מועיל אבל אולי אם מימילא אין מקיימים מתבטלת הקבלה?
וא”ם תאמר מדוע לא טענו שהם לא יקיימו בפועל הרי ברגע שכולם מקבלים אי אפשר להפסיק, כל .הנידון הוא כשנפסק ממילא.
משל לדבר החיוב לקיים מנהג שאי אפשר לטעון לבטלו (ראה פסחים נ ע”ב) אבל אם הולכים ממקום למקום המנהג בטל מאליו.
אם היה מקום לדברי היה אפשר להסביר בכך את המושג מצוות בטילות לעתיד לבא, והיינו שהם יתבטלו על ידי שממילא לא יהיה מי שיקיים את התורה.
ואולי זה גם מה שאמרו שאין בין דוד בא אלא בדור שכולו חייב וכו’. וכל המוסיף מוסיפים לו.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לא רואה בזה שום סברא: וכי מי שאכל שום יחזור ויאכל?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לגבי מצוות בטלות לעתיד לבוא, נדמה לי שכיום צץ הסבר פשוט. הטכנולוגיה תבטל כמעט את כל המצוות. ייצרו בשר מלאכותי וחלב מלאכותי וחזיר מלאכותי, ילמדו תורה בהזרקה למוח, כיבוד הורים בלחיצה על כפתור וכדומה.

בועז הגיב לפני חודש 1

אמור מעתה מציאויות בטלות לעתיד לבא (שני היודים מתחברים לו”ו וא’ זה לא נחשב מסוד עם כולל).

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ודפח”ח. נראה לי שזה מתחבר לשאלתך על החשיבה החסידית. 🙂
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%A8%D7%92%D7%A6%D7%95%D7%91%D7%A8-%D7%95%D7%A9%D7%90%D7%A8-%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%99%D7%9D/#answer-62580

בועז הגיב לפני חודש 1

אם כך נפל יסוד המקום גורם, וע”כ לומר שבגלגול קודם שהיתי בגליציה, או ששתיתי יותר מדאי נס באחד מהשטיבלכים הידועים, ואכמ”ל.

אורן הגיב לפני חודש 1

לגבי הטענה שהמחויבות מבוססת על קבלת הציבור. האם לפני ימי אחשוורוש לא היה חיוב לשמור מצוות? אם כן, למה הקב”ה בא בטענות ומעניש את בני ישראל על חטאיהם לפני ימי אחשוורוש.

רש”י פירש שם: “מודעא רבה – שאם יזמינם לדין למה לא קיימתם מה שקבלתם עליכם – יש להם תשובה, שקבלוה באונס”.

משמע מרש”י שזה לא תשובה ניצחת, אלא אף על פי שקיבלו באונס עדיין יש חיוב, רק שאולי לעניין העונש יש פה צד להקל. גם לגבי תליוה וזבין, מי שמכר באונס זביניה זביני – כלומר גם בתנאי אונס יש גמירות דעת בסיסית שמספיקה לכריתת ברית או הסכם מכירה.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

הם נענשים כי לא מימשו את המודעה. מהגמרא עולה שאם היו טוענים שחוזרים בהם אכן היו פטורים מעונש. משמעות הדבר היא שגם העבריינים באותה תקופה לא חזרו בהם מעצם החוזה, אלא נכנעו ליצרם.

אורן הגיב לפני 4 שבועות

גם אם הקבלה הראשונה הייתה באונס, האם אין לכך תוקף מחייב מינימלי כלשהו? כמו בסוגיית תליוהו וזבין?

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

ראשית, זה לא סביר בעיניי. מידתיות כלשהי צריכה להתקיים. אם אדם יכריח אותי ואת כל צאצאיי להשתעבד לו עד סוף כל הדורות לא סביר שהחוזה יהיה תקף. שנית, מסירת מודעא פירושה שאני אומר מראש שמה שהתרציתי הוא בגלל האונס. אם ישראל יכלו לחזור בהם פירוש הדבר שהם מסרו מודעא. אם כן – אין תוקף לחוזה. תליוהו וזבין הוא תקף רק היכא שבעת הקנייה לא מסר המוכר מודעא שהדבר נעשה באונס ולאו אדעתיה.

אורן הגיב לפני 4 שבועות

לגבי עניין המידתיות, זה אולי נכון בסתם אדם, אבל כאשר מדובר בקב”ה זה לא נשמע בלתי מידתי, הרי הוא ברא אותנו ואת העולם.

לגבי מסירת מודעא, למי עם ישראל מסרו את המודעא? מהגמרא משמע שאולי יש כאן אפשרות למסור מודעא, אבל לא שהייתה מסירה בפועל. מעבר לכך, עצם העובדה שעם ישראל הקדים נעשה לנשמע מלמדת שהוא דווקא התרצה לגמרי לקבלת התורה, ובוודאי שלא מסר מודעא כלשהי.

מיכי הגיב לפני 4 שבועות

בשו”ע יש סימן ארוך על הלכות מודעא. אי אפשר למסור מודעא לאחר מעשה, אחרת היא לא נדרשת. פשוט תחזור בך ודי.
אם אתה מכניס את זה שהוא ברא אותנו זה כבר לא חוזה גרידא אלא אולי מודל משולב.

השאר תגובה