הראיה מן המדען

שו”תקטגוריה: אמונההראיה מן המדען
קובי שאל לפני חודש 1

בס”ד
שלום לכבוד כת”ר שליט”א,
אשמח לשמוע את דעת הרב על הראיה כאן, היא לא יותר מידיי פורמלית בניסוחה אבל אני מקווה שעדיין היא מובנת.
~האם יכול להיות מדען אתאיסט~
חלק מהתכונות של מדען זה אמונה שהדברים סביבנו אינם סיבת עצמם (או סיבות סתמיות) אלא קיימות סיבות שמסבירות אותם, למשל כאשר התפוח נפל מהעץ אז ניוטון הבין שקיים כוח מסוים שגרם לו ליפול.
אך אתאיסט מניח שהמציאות סביבנו איננה נוצרה בעקבות סיבה תבונית שגרמה לה להיות כך ולא אחרת, אלא ניתן להתייחס לעולם כמציאות קונטינגנטית אקראית.
אך אם אכן מדובר במציאות אקראית, אין שום סיבה להניח שהיא תפעל בדרך שבה ההבנה שלנו פועלת כמו עיקרון הסיבתיות ביחד עם אנלוגיות והיסקים אבידוקטים, תערו של אוקאהם ועוד.
ככה שעצם זה שאנחנו מניחים שעיקרון האינדוקציה תקף לעולם סביבנו אנחנו מניחים במובלע שהעולם סביבנו נגרם מישות תבונית.
————————————-
כמו כן, היית לי שאלה על המחברות אמונה,
הרב במחברת 3 הרבה להשתמש בעיקרון האנתרופיה להדגמת מורכבות. אך רציתי לשאול מדוע הוא לא הביא ראיה פשוטה הרבה יותר לייחודיות של העולם דווקא מפשטותו של העולם כפי שיוצא מתערו של אוקאהם.
למשל, החוק השני של ניוטון שמקשר בין כוח למסה מוצג בצורה לינארית, אך בעולם אקראי היינו יכולים לחשוב שיהיה בכל צורה אחרת למשל תחת משוואה מאוד מסובכת (או אפילו לא בצורה של פונקציה בכלל) כך שלעולם לא היינו מצליחים לחשוב עליה. האם זוהי לא דוגמא עדיפה משמעותית ממורכבות העולם?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

הדברים נדונו במחברת השלישית והרביעית. השאלה האם ייתכן “נבל” (=אתאיסט שאומר בלבו “אין אלוהים”) נדונה במחברת הראשונה.
עקרון הסיבתיות הוא לא תכונה של מדען אלא הנחה שלו. הוא  יכול לסייג אותו ולומר שתקפותו מוגבלת. בכל אופן, זה נדון בהרחבה במחברות.
אחר כך אתה חוזר על הטיעון מהמחברת הרביעית חלק ב.
העיקרון האנתרופי לא מדגים מורכבות. להיפך, הוא מניח מורכבות. את המורכבות ניתן לקחת מכל מקור שתרצה, כולל חוקי הטבע. זה מה שעשיתי במחברות. אמנם על הפשטות של החוק השני של ניוטון ניתן להתווכח. יכול היה להיות חוק שאומר שהמהירות של כל העצמים קבועה תמיד. הוא פשוט יותר. וכן על זו הדרך.

קובי הגיב לפני חודש 1

הטענה שלי היא יותר בסגנון המחברת הרביעית ולא המחברת הראשונה.
בכל אופן, זה נכון שעיקרון הסיבתיות הוא לא תכונה של המדען אלא הנחה שלו, אבל אלמלא עיקרון הסיבתיות אין יכולת למדען להיקרא מדען. לפחות לא כמו הסוג שאנחנו מניחים היום.
גם כאשר המדען יניח את עיקרון הסיבתיות על העולם אין שום סיבה להניח שתחת עולם אקראי זה אכן יפעל. וכך גם כלפי עיקרון האינדוקציה.
ואף גם אם נניח שקיימים אישושים מסוימים בימינו לעקרונות הללו עדיין המדען האתאיסטי לא יוכל לטעון שכך זה יהיה תמיד כי יתכן שכמו שבcellular automata אקראי כך גם חוקי הטבע אצלנו יהיו יציבים לכמה אלפי שנים ומשתנים.

ובקיצור עיקר הטענה היא שעולם אקראי יכול להתנהג בכל רגע ולהשתנות כמו עולם אקראי ואדם שאינו מאמין לא יכול לטעון שם דבר על חוקיות העולם או על התנהגותו.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

לא מדויק. מדען יכול להיות מדען גם בלי עקרון הסיבתיות במובנו האונטי. הוא יכול להתייחס לגרביטציה כחוק ולא ככוח (כדיש שתי מסות הן נמשכות זו לזו, בלי להיכנס לסיבה שמחוללת את זה). זו קורלציה ולא סיבתיות.
מעבר לזה, רבים טוענים שהסיבתיות היא בתוך החוקים (הם עצמם מתארים את היחס הסיבתי), אבל החוקים עצמם לא כפופים לעקרון הסיבתיות.

קובי הגיב לפני חודש 1

אוקיי אך עדיין כלפי עיקרון האינדוקציה ותערו של אוקאהם ניתן להקשות.
ובוודאי כלפי תחושת המדוע שאופפת את המדע? ההנחה שקיימת תשובה מאחורי ה”מיסתורין” כל אלו הם הנחות שמאחורי הדברים שאנחנו צופים בהם יש הסבר והסבר טוב. אך בעולם אקראי אין סיבה להניח זאת.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ועל כך יאמרו לך שהם לא מניחים זאת אלא מחפשים האם זה כך. למזלנו לפעמים גם מוצאים זאת.

קובי הגיב לפני חודש 1

ועל כך עולה הטענה איזה הו”א היה להם בכלל להתחיל לחפש זאת כאשר הם הניחו שהעולם אקראי. אפילו זכייה של כמה פעמים ברצף בלוטו מסתברת מההנחה לסיבות וכד’ בעולם אקראי.
אלא מוכח שהם אכן סברו שייתכן בסבירות טובה שימצאו הסבר ראוי. ואם הם הניחו כך אין זה אומר אלא שהם האמינו בתבוניות העולם? ושהוא לא כל כך אקראי…

קובי הגיב לפני חודש 1

על מנת לחפש הסבר צריך דררא, אך בעולם אקראי אין סיבה לחשוב שמאחורי הדברים יהיו סיבות (הסיכוי לכך נמוך משמעותית מזכיות רצופות בלוטו).
אלא הם הניחו שאכן יש סיכוי סביר שהם ימצאו הסבר. אך אם כך, זה סימן שהם האמינו שהעולם פועל בתבוניות ובפשטות. אך אם זה כך, אין זה אומר שהעולם הוא אינו אקראי…?

וזה קצת מזכיר את הבדיחה המפורסמת אצל המחזירים בתשובה על אותו אדם שחיפש בת”א חניה, חיפש ולא מוצא ומבטיח לקב”ה שאם ימצא חנייה הוא יניח תפילין וכו’. רק סיים להבטיח וכבר יצאה לידו מכונית ואמר תודה ה’ אבל כבר הסתדרתי..

בכל אופן, האפשרות היחידה כמדומני לטעון כנגד הראיה היא שמכיוון שהטבע יצר אותנו אז הוא יצר התאמה בין החשיבה לצורה בה הטבע פועל אבל זה נשמע לי כהסבר מפוקפק משהו.

מיכי הגיב לפני חודש 1

בסופו של דבר חזרנו לראיה מן החוקים. מחברת שלישית

השאר תגובה