השורש הראשון לשיטת פרופ׳ פאור

שלום
בספרו ״עיונים במשנה תורה להרמב״ם״ כותב פרופ׳ יוסף פאור בעניין השורש הראשון, שהרמב״ן הבין נכון את שיטת הרמב״ם ובאמת תוקף מצוות דרבנן היא דאורייתא, וההבדל היסודי ביניהם הוא ״לא תוסף״ וכלשון הרמב״ם ״שלא להוסיף על ד״ת ולא לגרוע מהן ולקבוע הדבר לעולם שהוא מן התורה״.  
את הקושיה ממצוה דאורייתא שדוחה מצוה מדרבנן הוא דוחה מדוגמאות הפוכות: הנודר שלא יאכל בחנכה ובפורים או משמחת חתן שדוחה אבילות של יום ראשון ועוד.
איני זוכר ששיטה זו הובאה בספה״ק ״ישלח שרשיו״ ולכאורה הדברים דומים למה שהוזכר בח״א של הספה״ק הנ״ל בעמ׳ 138.