חבטת ערבה

שו”תקטגוריה: הלכהחבטת ערבה
יוסף שאל לפני 2 שבועות

בס\”ד   שלום ומועגדים לשמחה, אשמח לדעת מה דעת הרב לגבי מנהג נביאים ראשונים לחבוט ערבה על קרקע חמש פעמים, למתבונן מן הצד זה נראה מנהג תמוה מאוד, וגם לא ממש ברור לי מה המקור למנהג זה ועד כמה הוא מחייב, ולסיום מעניין אותי גם האם הרב נוהג בו?   תודה רבה וחג שמח!

1 תשובות
מיכי צוות ענה לפני שבוע 1

גם אני נוהג אותו ואין לי הסבר. אם אתה אומר שזה מנהג נביאים אז לא הבנתי מה השאלה לגבי מקורו (אתה שואל איזה נביא? לא יודע. בפרט שיש בגמרא דעה שהוא הלמ”מ).

Gil השיב לפני שבוע 1

חבטת הערבה הינה פעולה קלאסית של מאגיה סימפטתית;קרי פעולה שנועדה לעורר כוחות חיצוניים על דרך הדימוי במעשה. וכאן הבקשות הן לגשם והערבות הנחבטות על האדמה הן פעולה שמזכירה את מראה העצים הנחבטים ברוח הסערה,ובפרט הערבות על יובלי המים. וזאת בקשתינו : אנא הבא גשם למען הטבע בו הערבות ינועו מעצמת הסערה והגשמים. להרחבה עיינו בספר של פטאי רפאל “המים”,וכן אצל יעקב נגן “מים בריאה והתגלות”.על הרעיון ספציפי של הערבות הרחיב חוקר שאינני זוכר כעת שמו ושם חניכתו

יוסף השיב לפני שבוע 1

בכל אופן לאחר שיטוט נוסף באינטרנט מצאתי שהנביאים תקנו כן זכר למורביות של ערבה שהיו מעמידים במקדש סמוך למזבח. אז אני עכשיו שואל על זה גופא, מה המקור לזה ומה הטעם שהיו עושים כן, וגם איך חבטת הערבה קשורה למה שהיו מעמידי ערבות (במקדש לפי מה שהבנתי לא היו חובטים..)?

בס”ד ערב יום ערבה ע”ח

לגיל – גיל עד,

הכיוון שחצעת שחבטת הערבה היא סמל לגשמים המכים בעוז את האדמה, מתאים להיותו של חג הסוכות זמן שנידונים בו על המים.

לפי רעיון זה מובנת מאד, גם ע”פ הפשט, הנחייתו של האר”י לחבוט את הערבות דווקא על אדמה, שהרי הערבות, הם משל למי הגשם המרווים את האדמה.

הנחיצות של חג הסוכות לירידת הגשם נאמרת כבר בדברי הנביא שהאומות שלא יעלו לחוג את חג הסוכות בירושלים ‘לא עליהם יהיה הגשם’.

אלא שכל זה אינו שייך כלל ועיקר ל’מאגיה’, בניגוד לתפיסה האלילית שפעולות מאגיות של האדם יכולות להשפיע על ‘כוחות חיצוניים’ ו’לחלוב’ מהם שפע – התורה מלמדת שיש רק ‘בעל הבית’ אחד לעולם.

לא נחש ממית ולא נחש מחיה. הפעולה הסמלית אינה ‘הוקוס פוקוס’ הפועל על כוחות חיצוניים,, אלא משל הבא לפתוח את ליבו של האדם ולעוררו ‘להסתכל כלפי מעלה ולשעבד את ליבו לאביו שבשמים’, ואז שולח לו ה’ את עזרו מקודש ומרווה את צמאונו.

בברכת מועדים לשמחה, ש.צ. לוינגר

בס”ד יום הערבה ע”ח

ניתן להציע הסבר רעיוני לחבטת הערבות על הקרקע, כעין הסברו של הראי”ה קוק (ב’עולת ראי”ה’) על תרומת הדשן, הנחת שיירי הדשן שעל המזבח על הקרקע – שעניינה העברת הרשמים הרוחניים שהצטברו במהלך היום אל קרקע המעשה.

אף כאן נאמר שבשלהי ימי החג נוטלות הערבות את כל הרשמים הרוחניים שקיבלו בעת חיבורן עם הלולב האתרוג וההדסים ובעת עמידתן סביב המזבח, ואת המטען הרוחני שקלטה בימי החג תטמיע הערבה בקרקע המעשה במהלך השנה.

בברכת ‘שגרה לשמחה’, ש.צ. לוינגר

כדאי לציין שלצד הדימוי הרווח (ע”פ חד ‘מאן דאמר’ שבמדרש), שהערבות מייצגות את היהודים הפשוטים – בפיוט ‘סוכה ולולב לעם סגולה’ (המיוסד על מקורות קבליים) נאמר: ‘ההדס דומה לשלושה אבות, משה ואהרן בדי ערבות’. לפי זה הערבות הן ‘לימודי ה” המתרגמים את הערכים הגדולים להנחיות הניתנות ליישום בחיי המעשה.

שלוימי השיב לפני שבוע 1

בהמשך להסבר של גיל:
”חבטת הערבה הינה פעולה קלאסית של מאגיה סימפטתית; קרי פעולה שנועדה לעורר כוחות חיצוניים על דרך הדימוי במעשה.
וזאת בקשתינו : אנא הבא גשם למען הטבע בו הערבות ינועו מעצמת הסערה והגשמים”.

אז בגלל שהגשם אינו בראש מעייני, כיוונתי היום כוונה אחרת של ‘מאגיה סימפתית’, בשעה שנענעתי הכיתי והשלכתי את הענפים הירוקים והרעננים על האדמה:

אנא, דאג שבשנה הבאה תרד עלינו סופה וסערה של ירוקים מרשרשים (Dollars).

צבע את המסכים בבורסות בארבע רוחות השמים בירוק, כך שתהיה לכולנו כלכלה פורחת ומלבלבת.

אז בסוף השנה אבדוק את שומת המס שלי ביחס לשנים הקודמות, ונראה האם ‘פעולה קלאסית של מאגיה סימפטתית’ היא דבר מועיל.

Gil השיב לפני שבוע 1

אל תשכח שלומי רק לזכור מי נתן לך את הרעיון.וכל תרומה תתקבל בברכה

השאר תגובה


שאלות קשורות: