חומר וצורה

שו”תקטגוריה: מחשבהחומר וצורה
יצחק שאל לפני חודש 1

הרב יכול להסביר מהו ההגדרה של חומר וצורה ע”פ משנת הרמבם (שע”פ מיטב דעתי היא ע”פ אריסטו) והאם הגדרות אלו הם אקסיומות או שהם מסקנה מוכרחת מהנחות קודמות.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

אינני מומחה לאריסטו ולא לרמב”ם. עד כמה שאני מבין אלו הפשטות. אתה מתבונן באובייקט כלשהו, ואתה רואה שיש לו אוסף מאפיינים. אבל אתה מניח שיש משהו שאלו המאפיינים שלו (הוא בעל המאפיינים, מתואר על ידם). ואז אתה מגדיר צורה כאוסף המאפיינים (או החלק המהותי שלהם) והחומר הוא בעל המאפיינים.
הגדרות הן לא אקסיומות ולא נגזרות מהנחות כלשהן. אקסיומות או תיאורמות שיכולות להיגזר מהן הן טענות ולא הגדרות. לכן הגדרות חומר וצורה הן הפשטות כפי שהסברתי ולא נגזרות מכלום. הטענה שיש כאלה דברים הם טענות על המציאות, וככאלה ניתן לשאול לגביהן האם הן אקסיומות או שהן נגזרות ממשהו. אבל אני חושב שאצל אריסטו (להבדיל מאפלטון) הצורה אינה יש קיים ולכן אין כאן טענה על המציאות אלא הגדרה. אם הוא טוען משהו על הצורה או על החומר, על כך ניתן לדון.

יצחק הגיב לפני חודש 1

הרמבם כותב בפרק א במו”נ שהקב”ה ברא את האדם בצלמו ומסביר שהכוונה היא לצורת האדם שהיא ההשגה השכלית.
וביסודי התורה פרק ד הלכה ח כותב-“נפש כל בשר היא צורתו שנתן לו הק-ל, והדעת היתרה המצויה בנפשו שלאדם היא צורת האדם השלם בדעתו, ועל צורה זו נאמר בתורה “נעשה אדם בצלמנו כדמותנו
כלומר שתהיה לו צורה היודעת ומשגת הדעות שאין להם גולם עד שנדמה להן”.
האם ניתן להסיק מדברי הרמבם שתופס את הצורה כאפלטון כדבר קיים?

מיכי הגיב לפני חודש 1

לא חושב. הוא מתאר כאן את מאפייניו המהותיים של האדם. אין כאן אמירה שיש להם קיוםמבפני עצמם

פשיטא הגיב לפני חודש 1

אפשר לומר שהרמבם האמין ב”חוק שימור הצורות” ( היפך התפיסה המדעית של חוק שימור החומר)

הצורות נשמרות, החומר נפסד.
חלק ג’, ח’: “כל הגשמים ההווים הנפסדים לא ישיגם ההפסד רק מצד החומר שלהם לא זולת זה. אבל מצד הצורה ובבחינת עצם הצורה לא ישיגם הפסד רק הם עומדים. “

יצחק הגיב לפני חודש 1

לפי ההסבר של הרב צורה היא אוסף מאפיינים ואילו חומר הוא האובייקט הנושא את אותם מאפיינים.
בשמונה פרקים בסוף פרק ראשון כותב הרמבם “ודע שזאת הנפש האחת אשר קדם ספור כוחותיה או חלקיה היא כחומר והשכל לה צורה”
ואילו במקור מיסודות התורה שציטטתי לעיל כותב שנפש האדם היא צורת האדם.
נשמע ע”פ דברי הרמבם שדבר יכול להיות מוגדר גם כחומר וגם כצורה וע”פ ההגדרה של הרב לא מובן, כיצד הצורה שהיא אוסף מאפיינים משמשת כאובייקט הנושא מאפיינים אחרים?

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

להיפך, לפי הגדרתי זה מאד מובן. היחס חומר-צורה הוא יחסי. הנפש היא צורתו של האדם, והשכל הוא צורתו של הנפש. וזו עוד ראיה למה שכתבתי שמבחינת הרמב”ם אלו הגדרות ולא טענות, כלומר שהוא אריסטוטלי ולא אפלטוני (הצורה לא קיימת אלא רק הגדרה מועילה).

השאר תגובה