חמורו של בורידאן דטרמניזם ואבולוציה

שו”תקטגוריה: מחשבהחמורו של בורידאן דטרמניזם ואבולוציה
מתן שאל לפני 4 שבועות

שלום הרב

  1. בשאלת חמורו של בורידאן, התשובה המציעה הגרלה פותרת את הבעיה? נראה לי שלא שכן גם אם נבחר בהגרלה תהא אשר תהא, נצטרך לבחור, בחירה חפשית, מה כל צד גורס ובכלל לא נוכל לפתוח בהצעת הצדדים שכן לא נוכל באופן מודע לבחור בצד ימין על פני צד שמאל וכן על זה הדרך.
    שאלתי היא האם אתה מקבל השגה זו על הצעת ההגרלה והאם אתה סבור שבסופו של דבר ישנו פתרון לשאלה זו גם ע”י בחירה חפשית.
  2. לפי הגדרתך כופרים דטרמניסטים ודומיהן חיים בסתירה פנימית מכיוון שבסופו של דבר הם חיים ע”פ סולם ערכים ולכן באמת, הם בוחרים לחיות בצורה כזו אלא שהם חיים מחוסר מודעות. אחרי הרהורים רבים על דבריך הללו הגעתי למסקנה שונה במקצת. נראה לי שישנם הרבה אנשים וביניהם אף אני שמידי פעם חיים בסתירה פנימית וכפי שכתבת על הסוגיא של נפילת הרצון בשעת החטא שבשעה זו, אני חוטא כי אני באופן מודע בוחר בבחירה חפשית לא לעשות מעשה חיובי או להימנע ממעשה שלילי (ולפי זה מובנת ההגדרה של המהר”ל שעשה ולא תעשה הן גבולות יציאה מן היושר של דרך האמצע הכללית, אין הבדל בחומרה לעניין עשה ולאו בעניין זה).
    לכן, ניתן להטיל על החוטא את האשמה הספציפית של החטא. באותה צורה אני חושב שהדטרמניסטים ראויים לקבל את אותה צורת בחינה מקבילה. ולכן אני מגיע למסקנה הבאה: לסבור ולנסות לחיות דטרמניזם גם באופן חלקי זו טעות. טעות חמורה כ”כ שהיא ירידה מצורת אדם לצורת בהמה, שקשה כמעט להגדירו במילים ומכאן אני מגיע ל3.
  3. בעקבות מחשבות על אבולוציה ושוב קריאת חלק מכתביך, אני רוצה לשתפך במסקנתי הבאה. אי ההסתברות להווצרותו של העולם על כל אשר בו מביאה למסקנה הפשוטה שישנו בורא מכוון. אך הבורא נתן בחירה חפשית לכל, ואני מסיק שבחירה חפשית אנו צריכים לדון לפי הגדרת המונח סוג או מין ואת טיבה של הבחירה החפשית, בהגדרתה הנכונה יותר, אנו לא תופסים. לפי זה לכל יצור חי ישנה בחירה חפשית מסויימת מכיוון שהוא בוחר להיות חי, אני לא מכיר הסבר מספיק טוב שמסביר כיצד נוצר המעבר בין הבריאה לבין תחילת היווצרותן של החיים (איך שנגדירם) מעבר לכך שישנה בחירה חפשית לכל החיים לחיות.
    אני מוסיף לכך כדי להמנע מקושיות מיותרות שאנו מסוגלים לתפוס אך ורק ערכים חיוביים ולכן מוסגים כמו המוות (לא לחיות) או חוסר בחירה חפשית הינן פרדוקסים בלתי מובנים לנו ובלתי ניתנים לתפיסת ההכרה האנושית.
    שילוב שתי הטענות (אבולוציה וחשיבה חיובית) מובילני למסקנה שדטרמניסט בשאיפה לאין סוף היה אמור לחזור לצורת בהמה (, ואולי באמת כך היה קורה אם לא אזדקק שוב פעם למודל הסתירות שלך, באותו עניין אני חושב שאינסטינקטים הם מודל של בחירות חופשיות שאנו בחרנו בעבר, אני חושב שגם הורים כשהם בוחרים לילדיהם דבר מסויים או דרך לחיים כשאין לילדים בחירה חפשית, התוצאה של המעשה לגבי הילדים הינה מעשה בחירה חפשית ולא מעשה דטרמניסטי. למעשה ראיתי איזה סרטון ביוטיוב שע”פ הסקתי שלפני עידן הקרח יצורים חיו הרבה מאוד זמן , אולי היה תהליך שבו יצורים חיים השכילו לבחור שעדיף ריבוי על פני שימור של אותה תצורת חיים.  ). אני מקווה שזה לא נשמע כבדיחה  או מיסטיקה. אך זה מה שקורה לי כשאני עושה 1+1.
    בכל הנושאים הללו שלדידי מורכבים אשמח לחוות דעתך הרחבה.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 שבועות
  1. לא הבנתי את ההצעה ואת הטענה נגדה. ביחס לחמור ראה טור 196.
  2. לא הבנתי את טענתך. אתה אומר שהם בוחרים במזיד בתפיסה דטרמיניסטית למרות שהם יודעים במודע שזה לא נכון? זה תמוה בעיניי.
  3. לא הבנתי מילה.
מתן הגיב לפני 4 שבועות

1. ראיתי את הטור השאלה שלי היא זו. אדם במצב בורדיאני תיאורטי הבוחר בהגרלה הטלת מטבע לצורך העניין, האם הוא יכול ע”י כך לפתור את הבעיה. אני סבור שלא מכיוון שהוא לא יוכל להגדיר את שני צדדי המטבע מכיוון שברגע בחירת ההגדרה חלה השאלה הבורדיאנית מחדש במוח, האם עץ יהיה ימין או שמאל, למה את זה האדם יוכל להכריע? ואם אנחנו לא בנויים בצורה סימטרית בורדיאנית אז שאלתי על האדם הספציפי הבורדיאני במצב בספציפי הזה, האם הגרלה תעזור? נ”ל שלא.
2. בוודאי שהם בוחרים במזיד גם אתה טוען את זה אך אתה מוסיף לכך לפי הבנתי בשפתך שיש להם מחסום המונעם מלהכיר בכך שהם עצמם מתנהגים בצורה מסויימת המראה שיש להם ולבני האדם בחירה חפשית.
3. אמתין עם 3 לעת עתה.

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

1. הבנתי. מסכים. יש כאן שאלה פילוסופית מה אם ימסור את החלטתו לאדם אחר שיחליט ימינה או שמאלה. הוא לא צריך לשבור סימטריה. [אמנם בהנחה שכל העולם סימטרי אז גם האדם האחר אולי לא יוכל לקבל החלטה.]
2. לא אמרתי שהם בוחרים במזיד בדטרמיניזם. ממש לא. אני בהחלט מאמין להם שכך הם חושבים. הם לא שמים לב שהתנהגותם מורה על הנחת עומק שונה.

מתן הגיב לפני 4 שבועות

2. אם כך מה הוא ההבדל בין מומר לתאבון למומר להכעיס? שניהם טועים טעות שכלית בסופו של דבר. המומר לתאבון בוחר להתעסק בתאוות או להמשיך את עיסוקו בכך. ובדיוק כמותו המומר להכעיס מתעסק בתאווה כי הוא עושה טעות שכלית. הם ‘מזידים’ מסוג שונה למיטב הבנתי. המומר להכעיס סה”כ אינטליגנטי יותר בקנה מידה שלנו היינו בעל אייקיו ברמה גבוהה יותר מהממוצע.
הצד השווה שלהם שיש תאווה או מסך אחר שהם מודעים לו כי אחרת הם לא היו אחראים למעשיהם, והם נגררים אחריו מבחירה.
לפי שיטתך יש כמו פיצול אישיות עצום ולא מובן לענ”ד, באישיותם של הדטרמניסטים, או לפחות אצל חלקם.
אשמח בהקשר זה אם תוכל להסביר את דברי חז”ל ”מכיר את בוראו ומורד בו”

mikyab צוות הגיב לפני 4 שבועות

2. לא ברור לי מה לא ברור. שניהם לא טועים אלא מחליטים לא נכון ובמזיד: לתיאבון זה מחמת היצר ולהכעיס זה כדי להרגיז ולמרוד.
המכיר את בוראו ומורד בו הוא סוג של מומר להכעיס. מה צריך כאן הסבר?

מתן הגיב לפני 4 שבועות

2. שהמומר להכעיס אמור להיות חכם יותר מהמומר לתאבון שסתם נגרר אחרי תאוותו. ואם הוא חכם יותר אז הוא מבין שאי אפשר להכעיס את ה’ מקסימום את החברה.
אך עוד לא הסברת איך הם עושים את החטא הזה. קראתי את הטור על הבחירה חפשית מסוכות. איך תיישם את דבריך כאן? אני מנסה לטעון שהמומרים והדטמנסיטים לא אנוסים ולא שוגגים וא”כ הם מזידים במשהו.
המכיר את בוראו ומורד בו אם נפרש אמרה זו לפי אפלטון לא יהיה ברור, כי אם הוא מכיר את בוראו הוא לא יוכל למרוד בו. סימן ששני המומרים עשו טעות שכלית או טעות בשיקולי רציונליות.

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

לא מצליח לעקוב אחר טיעוניך (לדעתי עניתי כבר על הכל). אם תרצה להמשיך לברר, אני מציע שתעלה אותם אחד אחד ותסביר קצת למה כוונתך.

מתן הגיב לפני 3 שבועות

2 הסברת שחטא נעשה בכך שאדם נכנע לסיבתיות, לתאוות כמו הכדורון שמתגלגל. אני מסכים להסבר הזה באופן כללי. על פי ההסבר הזה ברצוני לנסות להסביר כיצד מתבצע חטא שכלי אם נניח שלהיות דטרמיניסט זה חטא או לפחות טעות שכלית ובה האדם לא אנוס.

כאן נכנס הדיון אודות 2 סוגי המומרים. שניהם עושים טעות שכלית בסופו של דבר, לפי ניתוחי. ובהשלכה כללית כל אדם החוטא נכנע קודם כל בשכל. ולכן אנוס הרי לא נחשב לחוטא.

אם אני מניח שאין כלל דטרמניזם אז לא אגדיר חטא כההיגררות אחרי הסיבתיות אלא כבחירה לא נכונה, עם שיקולי רציונליות פחותים. אותם שיקולים כמו תאוות פחד או איזה סיבה שבגללה האדם עושה את מה שהוא עשה, רציונליים לגמרי ביסודם. הטעות היא היציאה מדרך האמצע ההיגררות יתר אחרי התאוות או החיסרון לצורך העניין.

לפי זה המומקים לכעס ולתאבון שניהם עושים טעות שכלית דומה אך שונה. שניהם מומרים לעבירה אך המניעים שלהם קצת שונים המומר להכעיס עשה חקירה שכלית כלשהי ועצר ואילו המומר לתיאבון לא עשה חקירה שכלית. חקירה שכלית זהו טווח רחב הגדרה.

אני מאמין שהרבה אידאליסטים כופרים ששמים דגש על כך שהמשמעות הגדולה של החיים היא חיי בשרים, חיים בסתירה עם החקירה הפילוסופית שלהם על המשמעות האמיתית לחיים ופשוט אינם מושעים שי הצורך לכך שהם נכנעו לתאוותם שלהם. נכנעו ע”פ ההגדרה שהגדרתי לעיל ע”פ הגדרת דרך האמצע.

במובן הזה המעשה הנכון או החטא הם משחק עם 2 אפשרויות, שוגג הוא מזיד לצורך העניין (אפשר להקבילו אולי למומר לתאבון, לא חשבתי על כך די הצורך).

אך מכל האמור עד כאן לפחות ברור שבלהיות דטרמניסט, בתור אנטי דטרמניסט, ישנה טעות במזיד במודע.

ניסיתי להסביר בצורה יותר ברורה אשמח לתגובתך

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

צר לי, אבל איבדתי אותך לגמרי. הכל כאן פשוט וברור ואיני מבין מה ההסתבכות כאן. כל מה שאני מבין מדבריך איני מסכים ואת השאר איני מבין.
אני טוען את הטענות הבאות:
1. אדם שטועה בשכלו הוא אנוס.
2. אדם שנמשך אחר תאוותיו אינו אנוס (אלא אם זה דחף לאו בר כיבוש).
3. ייתכן מצב שאדם נמשך אחר תאוותיו ומאמץ מכוח זה עמדה שכלית כלשהי. במצב כזה הוא כמובן חוטא.
זה הכל. חוץ מזה איני רואה על מה יש כאן לדון. למה משלושת אלה אינך מסכים?

מתן הגיב לפני 3 שבועות

1 לא מסכים. בשביל מה יש שכל? אדם מחוייב לחקור אחר האמת. אם בנסיבות מסויימות לא היייתה אפשרות שהוא יצדק רק אז הוא אנוס.
2. מסכים
3.גם מסכים.

את 2 ו 3 טענתי לעיל (ד”ה אני מאמין), תוכל לפרט לאיזה עוד דברים לא הסכמת?

mikyab צוות הגיב לפני 3 שבועות

1. הוא חקר וזו מסקנתו. אדם יכול לטעות.
אולי זהו הוויכוח שלנו. אני לא רואה טעם להמשיך.

השאר תגובה