יחס לנשים בהלכה
שלום הרב, וחג שמח.
ברצוני לשאול את הרב שאלה שמנקרת במוחי מזה זמן רב – בעניין יחס לנשים בהלכה – כיום ההלכה היא שנשים פסולות לעדות, ונשים מחויבות במצוות שהזמן גרמן – ואני לא רואה סיבה טובה למה זה כך בימינו- ולכן יש לי 3 שאלות.
שאלה ראשונה – כאחד שקרא את המאמר שלך בעניין שינויים בהלכה כשהשתנתה המציאות אני שואל מהי שיטתך, האם חז"ל קיבלו זאת במסורת שנשים פטורות ממצות עשה שהזמן גרמן ושהן פסולות לעדות כמו הרמב"ם? או שזה לימוד שלהם בתורה מתוך ראי התקופה? איך אני יכול לדעת שזה לימוד ולא מסורת?
שאלה שנייה – אני מבין שאם זו קבלה ומסורת מסיני אין מה לדון. אולם אם זה לימוד של חז"ל בעקבות התרבות, יש מה לדון. במידה וזה לימוד – השאלה שלי היא איך אני יכול לדעת שזה לימוד של חז"ל בעקבות התרבות דאז?
שאלה שלישית – במידה וזה בעקבות התרבות של אז, מי יכול לעשות את הרפורמה שיהיו שוות בעדות ובמצוות? האם אנחנו יכולים לעשות – או שזה התפקיד הבלעדי של הסנהדרין לחדש את ההלכה?
שלום נ,
לא הבנתי את ההבדל בין שתי השאלות הראשונות. בד"כ לא ניתן לדעת בוודאות, אבל הנחתי היא שיש השפעה לערכי ונורמות התקופה. מעבר לזה, גם אם אין דרך להוכיח לכאן או לכאן, מתעוררת השאלה על מי חובת הראיה. לטענתי ברגע שיש לך הסבר סביר לדין שלמדו חז"ל (בפרט שהמקור הוא מפוקפק מאד מכמה צדדים), חובת הראיה היא על מי שטוען שלא זו הסיבה לפסול נשים.
אמנם בדבר דאורייתא לא צריך שבי"ד המאוחר יהיה גדול בחכמה ומניין (ראה רמב"ם ריש הל' ממרים), אבל צריך בי"ד הגדול (דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו). אבל יש לכך הרבה חריגים, בפרט כשהשעה צריכה. לדעתי די בקונצנזוס סביר בין חכמי זמננו (אף שגם זה לא סביר שיקרה, אבל בפועל זה קורה. מקבלים עדות נשים בתואנות שונות).
תודה רבה על התגובה!
1. במאמרך על שינויים בהלכה לגבי פסול לעדות אתה כותב –
"קשה מאוד להגיע מעיון במקורות ההלכה למסקנה ברורה בדבר הסיבה לפסול נשים לעדות: האם זה בגלל חוסר השכלה, או שהן אינן מעורות בחברה וכדו’, או שמא ‘**גזירת הכתוב’ היא, כמילתא בלא טעמא**."
וכאן אתה אומר –
"לטענתי ברגע שיש לך הסבר סביר לדין שלמדו חז”ל (בפרט שהמקור הוא מפוקפק מאד מכמה צדדים)" – "בד”כ לא ניתן לדעת בוודאות, אבל **הנחתי היא שיש השפעה לערכי ונורמות התקופה**."
כלומר אני מבין שאתה לא מניח שזה גזירת הכתוב אלא מניח שיש השפעה לערכי ונורמות התקופה.
האם הבנתי נכון?
2. במידה והבנתי נכון, זה לעניין פסול לעדות. האם לעניין לחיוב נשים במצוות שהזמן גרמן כגברים {בבחינת דיון אידיאלי ולא מעשי לצערנו} – האם גם כאן אפשר לומר את אותה טענה?
תודה רבה!!!
מוסיף עוד שאלה –
3. אמרת שכדי לשנות צריך ידיעה שההלכה דיברה במקרים כאלו וכאלו, וכאן שהמקורות אינם ברורים – טענה סבירה חזקה יותר משמרנות. למה?
1. המושג גזירת הכתוב לא רלוונטי כאן. אתה מניח שזו הלכתא בלא טעמא ואני חולק על זה. אבל לעצם העניין, אכן סביר בעיניי שיש כאן השפעה של הסביבה והתקופה.
2. לגבי מצוות שהזמן גרמן אין לי הסבר סביר ולכן איני רואה אפשרות לשנות. הסבר האבודרהם נראה לי מופרך.
3. כי אם אין ראיה מהמקורות אז הסברא מחליפה את הראיה. למה להניח שהסברא לא נכונה בלי נימוק. אם יש סברא החובה להוכיח שזו לא הסברא הנכונה מוטלת על החולק. זו לא שאלה של סברא מול שמרנות אלא קבלה או אי קבלה של סברא.
תודה רבה על התגובה המהירה!
1. מסכים. רק מעיר שהרמב"ם למשל סובר שיש מושג של גזירת הכתוב בנושא של חיוב נשים וקבלה של ההלכות. והלימוד הוא אסמכתא. השאלה שלי נובעת מכך שאני זוכר שאמרת באחד השיעורים שצורת הפסיקה שמסביר הרמב"ם קשה. ואני לא זוכר למה ואיפה..
2. למה אין הסבר סביר? על דרך השלילה אני אשאל – איזה סברא הגיונית יש שאשה לא תניח תפילין? ולא תלך עם ציצית? לא תשב בסוכה? האם כאן אתה טוען לקבלה וגזירת הכתוב. ועוד שאלה, אם זה קבלה, האם שייך לומר שיש אופציה היפותטית שתקום סנהדרין ותשנה?
3. הבנתי. תודה רבה.
1. לא הבנתי.
2. אם יש לך הסבר סביר אנא הצג אותו. לי לא ידוע כזה. סנהדרין יכולה לשנות כל דבר שתרצה מדאורייתא. ומדרבנן אם היא גדולה בחכמה ומנין מקודמתה.
1. הרמב"ם טוען בפירוש המשנה שהלימוד מ13 מידות זה אסמכתא, וההלכה היא קבלה ממשה.
ויש שיעור אודיו שבו אתה תוקף את הטענה הזו. ואני לא זוכר איפה ואיזה שיעור.
2. לומר על דרך השלילה – שזה לא הגיוני שהיא לא תהיה חייבת בציצית או תפילין זה לא סביר?
3. לשיטתך למה נשים פטורות ממצות שהזמן גרמא?
קבלה ממשה כמו שסובר הרמב"ם?
1. אין רמב"ם כזה. הפוך, בתשובה הידועה לרבי פנחס הדיין מאלכסנדריה הוא כותב שיש רק "כמו שלוש או ארבע" דרשות סומכות. ראה גם בשורש השני. ראה מאמרי על השורש השני ועוד הרבה.
2. קראת מה כתבתי? אם אתה טוען שיש לך סברא נא להציג אותה כאן. אתה טוחן מים. גם אם יש סברא כלשהי )ואני מניח שיש(, כדי לבדוק אפשרות שינוי צריך לדעת מהי )כדי לראות אם היא שייכת היום(.
3. אין לי מושג. איפה יש רמב"ם כזה?
1. קראתי והחכמתי ממש תודה רבה. גיליתי שנושא המידות שהתורה נדרשת בהן הוא נושא מרתק
. איפה אפשר למצוא אותם בכתביך?\ ספריך?
2. הבנתי. תודה רבה.
3. רמב"ם פירוש המשנה {עמוד ב במהדורת הר' קאפח} "והנה לך משל, אמר לו ה' בסוכות תשבו שבעת ימים, וגם הודיעו ה' יתעלה שסןכה זו חובת הזכרים ולא הנקבות, ואינה חובה להולכי דרכים….."
אני רוצה לשאול שאלה בהקשר לשינוי ההלכה התלמודית. כששאלתי על שינוי ההלכה אמרת שאם זה דרבנן צריך להיות גדולים בחכמה ובמניין חכמי הדור שהסכימו על כך. – והפנית אותי להלכות ממרים – השאלה האם לדעתך יש לנו יכולת להיות גדולים מהתלמוד בחכמה ובמניין ולשנות תקנות גזירות ומנהגות?
1. יש לי כמה וכמה ספרים על המידות והשימוש בהן. ניתן להשיגם אצלי. גם כאן באתר יש את המאמרים.
3. לא כתוב כאן שזו הלמ"מ. אצל הרמב"ם כל מה שלא כתוב בתורה בפירוש נקרא מפי השמועה או הודעה של הקב"ה וכדומה.
למה לא? בהקשר זה אביא טענה אבסורדית של הראב"ד על הרמב"ם שם. כשהרמב"ם כותב שצריך בי"ד גדול מהקודם משיג עליו הראב"ד מתקנת עיטור שוקי ירושלים בפירות ששונתה על ידי ריב"ז. והדברים מעוררים תמיהה גדולה: איזו השגה יש כאן? הרמב"ם יסביר שריב"ז היה גדול מקודמיו. הראב"ד מניח שיש ירידת הדורות דטרמיניסטית, כלומר מי שמאוחר יותר הוא בהכרח קטן יותר. אלא שלפי זה ההלכה של בי"ד גדול מהקודם היא ריקה מתוכן (שלא לומר אוקסימורון): אם הוא מאוחר הוא בהכרח קטן יותר. אין בי"ד מאוחר יותר וגדול יותר. וצלע"ג.
קראתי קצת וזה מרתק ומחכים. אני תוהה למה בימינו נכנסים לבית מדרש/ישיבה ולא לומדים את העקונות של 13 מידות?! זה ממש חשוב ולדעת הרמב"ם בהלכות תלמוד תורה פרק א זו חובה גמורה! – ובכלל הסנהדרין וכל מי שרוצה לפסוק הלכה עצמאית חייב לשלוט בנושא.
האם כוונתך בספריך – למידה טובה מידות הדרש על פרשת שבוע?
אם הרמב"ם כותב שה' אמר למשה הזכרים ולא הנקבות – זה מפי השמועה ולא הלכה למשה מסיני? לא הצלחתי להבין מה ההבדל בין "הודעה של הקדוש ברוך הוא" לבין הלכה למשה מסיני?
– טענה מעניינת – תודה רבה!
לא ללומדים כי אין מי שילמד. הידע הזה אבד לנו.
אכן. ועוד יותר מכך בשני הספרים הראשונים בסדרת לוגיקה תלמודית.
לגבי הלמ"מ, בשיטת הרמב"ם זו הלכה שעוברת בעל פה ללא מקור במדרש או בפסוק, ומעמדה הוא כהלכה מדרבנן (דברי סופרים). מפי השמועה זה יכול להיות פירוש לפסוק (זכור לי מאמר של הרב נ"א רבינוביץ באחד מספריו על "מפי השמועה" בשיטת הרמב"ם).
בכל אופן, לענייננו, זה לא ממש משנה. גם אם זה הלמ"מ וגם אם מפי השמועה, עדיין איני רואה מה הסברא שיש בפטור הזה אף שישנה סברא כזאת גם ביסוד הלמ"מ ושמועות. ובלי סברא איני רואה כיצד ניתן להציע שינוי.
האם מה שאתה עושה בספריך בענייני 13 המידות. לא נחשב לימוד וידע שאבד? האם אי אפשר ללמוד מהתלמוד ולחדש את הידע הזה?
איזה ספר הית ממליץ ללמוד קודם?
הבנתי תודה רבה!
אכן זה לימוד, אבל זה מחקר שמנסה לשחזר את הידע שאבד. אין ידע כזה ולכן רבים לא עוסקים בו. אני בהחלט בעד חזרה וניסיון לשחזר אותו.
הייתי מציע את שני הספרים הראשונים בסדרת לוגיקה תלמודית כי הם שיטתיים ומקיפים יותר.
ברגע שיש שחזור של הידע, זה הופך ליש. אמנם לא יש הידוע לנו אלפי שנים, אבל בהחלט יש המשתמר בצורה סמויה אלפי שנים.
חשוב לי לשאול מה המעמד של הידע המשוחזר לדידך -האם אתה נותן משקל שבעזרת הידע הזה – סנהדרין היפותטית שתקום תוכל לדון במידות ולדון אחרת מדברי התלמוד כמו שכתב הרמב"ם בהלכות ממרים?
לוגיקה תלמודית זה באנגלית?
קודם כל, למה אני צריך לקבוע לסנהדרין שתקום מה היא תעשה או לא תעשה. היא תקבע לעצמה. מבחינתי ודאי שכן. יתר על כן, לא צריך סנהדרין או אפילו סמוכים כדי לעשות שימוש במידות הדרש. מה שצריך הוא רק הידע הנחוץ. אמנם כדי לחלוק על התלמוד או על סנהדרין קודמת יש צורך במניין (=בי"ד).
הספרים בעברית.
תודה רבה!!
שלום הרב, איך בדיוק ניתן לקנות את הספרים?
http://prdupl02.ynet.co.il/ForumFiles_2/28280287.pdf
זה עדיין אקטואלי?
אם לא דרך הקישור ההוא שזה הכי משתלם {לא יודע אם זה אקטואלי}..
אז יש באמזון.
https://www.zipy.co.il/p/amazon/non-deductive-inferences-in-the-talmud-hebrew-edition/1848900007/#wrapper
רק באמזון
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer