כשרויות ספרי תורה בימינו‎

שו"תקטגוריה: הלכהכשרויות ספרי תורה בימינו‎
י׳ שאל לפני 11 חודשים

שלום כבוד הרב, לאחרונה התוודעתי לסוגיית כשרות ספרי התורה בימינו, בקצרה, לדעת רוב הגאונים וממשיכי מסורתם כגון הרי"ף והרמב"ם ספרי התורה בימינו פסולים הן מבחינת תהליך עיבודם בסיד ולא בעפצים והן מבחינת הכתיבה על הצד הלא נכון בהגדרה – הדוכסוסטוס במקום הקלף…. וזאת בניגוד לאשר נפסק בשולחן ערוך
לאחר שלמדתי ככל האפשר ושמעתי את התשובות הרווחות (כגון מנהג המקום, תשובת רמב"ם מוטלת בספק בנוגע להיתר לברך על ספר פסול וכו') הגעתי למסקנה שאני לא מוצא היתר לברך על מרבית ספרי התורה בימינו מחשש ברכה לבטלה למעט ספרי תורה אשר מרביתם מצויים בעדה התימנית המעובדים כהלכה ועשויים גוויל או רשומים על הקלף.
האם בכל זאת סמאו עיניי ואני סתם מחמיר?
תודה 

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 11 חודשים

איני מצוי בסוגיה, אבל אני לא חושב שזה שהרמב"ם והרי"ף או השו"ע פסקו בדרך כלשהי אומר בהכרח שאלו שלא עושים כמותם פוסלים את הספרים. אז במקרה זה לא פסקו כמותם. מה הבעיה בזה? היכן כתוב שצריך לפסוק כמותם? כמו שנהגו לפסוק כמותם יכולים לנהוג שלא לעשות כן. הפה שאסר הוא הפה שהתיר.
 

י׳ הגיב לפני 11 חודשים

אולי זו שאלה יותר כללית שנוגעת לעוד מקרים הלכתיים: מה עושים כאשר לומדים הלכה אשר בעזרת הכלים המצויים בידינו מגיעים למסקנה שעברה שינוי של ממש מחמת פער דורות ושיבושי דפוס והעברת ידע ולא מחלוקת בין פוסקים בני אותה תקופה?

מיכי צוות הגיב לפני 11 חודשים

עניתי ואענה שוב. אין משמעות לתקופה. לתלמוד יש סמכות ולסנהדרין הייתה סמכות. אחרי התלמוד אין סמכות פורמלית לאף אחד (ראה באריכות ברא"ש סנהדרין פ"ד סי' ו, עיקרי דבריו הובאו בחו"מ סי' כה). לכן גם אם נוהגים כיום לא כרמב"ם או השו"ע או הרי"ף אין בכך כלום. כך סוגיין דעלמא.

השאר תגובה

Back to top button