מה הרמב"ם חשב?
" אע"פ שלא נכתבה תורה שבע"פ, לימדה משה רבינו כולה, בבית דינו, לשבעים זקנים. ואלעזר ופנחס ויהושע, שלשתן קבלו ממשה. וליהושע, שהוא תלמידו של משה רבינו, מסר תורה שבע"פ, וצוהו עליה. וכן יהושע, כל ימי חייו למד על פה. וזקנים רבים קבלו מיהושע. וקבל עלי מן הזקנים ומפנחס. ושמואל קבל מעלי ובית דינו, ודוד קבל משמואל ובית דינו. ואחיה השילוני, מיוצאי מצרים היה, ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה, והוא קבל מדוד ובית דינו". [השגת הראב"ד – א"א, אין זה נכון, אלא, שהיה אחיה השילוני מבית דינו של דוד].
הרמב"ם לקח את האגדה של אריכות חיי אחיה כפשוטו, ויצר דבר תמוה ומוזר.
אחיה היה קטן בימי משה, נו שוין, ומה קרה ממשה ועד דוד, הוא לא גדל?, רק שהזדקן וקרבו ימיו, נזכר לקבל מדוד ובי"ד???