מופתים
לרב מ״א שלום רב
אקדים בקצרה שאיני מאמין ככלל בסיפורי מופתים שנעשו על ידי רבנים או אנשי דת ורוח כאלה ואחרים, הסיבה שאיני מאמין היא אינטואיטיבית בבסיסה ואין לי לכך ראיה כל שהיא, בעיקר אני מסתמך על ״הכלל של המוציא מחברו עליו הראיה״, אך מכיוון שאני חי בסביבת אנשים שרובם ככולם מאמינים בהנ״ל יוצא לי רבות לשמוע סיפורי מופתים מכל כיוון אפשרי, ועדיין נפשי קצה בסיפורים אלה, שוב, בלי סיבה אמיתית. מכיוון שאני עוקב אחריך זמן רב ידוע לי שגם אתה חושב כך פחות או יותר.
שאלתי היא האם אתה חושב שבסופו של דבר אע״פ שאפשר להסביר כל סיפור בצורה כזו או אחרת בסופו של דבר זה מוזר מאד ריבוי הסיפורים בעניין זה ואולי ריבוי הסיפורים גופו מוכיח את האפשרות שאכן זה אפשרי?
בנוסף מעניין אותי אם היית שומע עדות מפי אדם (לא בהכרח שאתה מכיר) שהיה באותו חדר וראה כך וכך האם היית משנה דעתך בעניין המופתים? מכיוון שאני מכיר את סגנונך במתן תשובות קצרות מאד בנושאים אלה (לא בקטע מזלזל) – לא אשאיר את שאלתי כללית ואתן דוגמא מהימים האחרונים: הייתי לאחרונה אצל חבר שסבתא שלו הייתה מנקה בבית של הבבא סאלי והיא סיפרה לי בעצמה שראתה מקרה בו אדם בכסא גלגלים הגיע אל הבבא סאלי והבבא סאלי פקד עליו לקום והוא קם מכסאו והתחיל ללכת כאילו לא היה נכה מעולם, אם היית שומע בעצמך עדות זו האם היית מאמין ואם לא מדוע?
אני סקפטי לגבי כל סיפור כזה, אבל איני יכול לשלול אותו קטגורית. הראיה שאדרוש כדי שאקבל אותו היא חזקה מאד, ועדות של אדם כזה אינה חזקה דיה. אנשים ממציאים, מוציאים דברים מהקשר, לא מבינים סטטיסטיקה, מייפים סיפורים (לפעמים במזיד ולפעמים בשוגג) על גדולים (אצל חלק זו אידאולוגיה. שקרים קדושים). ובכלל, מה שנאמר מהזיכרון קשה לסמוך עליו. הוא מתעתע בנו מאד.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer