מסורת

נועם שאל לפני 6 ימים

שלום לכבוד הרב ! 
האם יש חשיבות לשמר את ההגייה בתורה כפי שאבותיי נהגו ואת המנגינות שניגנו? האם הרב רואה חשיבות במסורת מעין זו. באופן אישי אינני מבין מדוע חשוב שאשמר מנגינות שבמקורן הן עם השפעות מוסלמיות ומדוע אני צריך את ההגייה הקדומה שאיני מבין מדוע חשוב לשמרה ולא לקרוא בתורה בעברית ? אני שואל זאת כי תמיד אומרים לי ושואלים אותי ומה עם המסורת?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 6 ימים

זו לא שאלה של חשיבות או לא חשיבות. מדובר בשאלה הלכתית. יש הלכה שהמנהג מחייב. השאלה מה כלול במנהג היא שאלה שאין עליה תשובה ברורה. לא חייבים ללבוש את מה שאבותינו לבשו (למרות שהמדרש מאד מתגאה בכך שלא שינו את לבושם. אולי בגלל שבשעת השמד יש לשמור על הכל, כולל לבוש וערקתא דמסאנא – צבע שרוך הנעליים).
אני חושב שמנגינות אינן מנהג שחובה לשמר. לגבי הגייה זו שאלה קשה יותר, ולכאורה כן (כך כותב הרב קוק בהסכמתו לשו”ת משפטי עוזיאל, שכתב ההיפך). אמנם כשהגענו לארץ יש מקום לומר שמאמצים את המבטא שמקובל כאן ולא מה שהיה אצל אבותינו. יש גם מנהג המקום ולא רק מנהגי אבות (במקור מנהג המקום הוא המנהג המחייב).

ישי הגיב לפני 4 ימים

ההגייה שלנו היא לא מה שהיה המנהג המקובל כאן. כלומר אפשר לומר שאנחנו בסדר אבל לדבריך אבותינו לא בסדר – היו צריכים לבחור להישאר עם הגייתם או לעבור להגייה הספרדית.

mikyab צוות הגיב לפני 4 ימים

לא הבנתי. מה שהיה מקובל כאן הוא הגיה ספרדית כי ישבו כאן בעיקר ספרדים. בלשונו של הרב עובדיה: אתרא דמרן.
מעבר לזה, ראש ישיבת ההסדר בה למדת כבר אמר פעם שהמנהג הוא קיבוע הסטייה. זה מתחיל בחריגה מהמקובל, ואז נוצרת חובה לשמור על החריגה ולא לסטות ממנה. 🙂

רוני הגיב לפני 4 ימים

אפשר להעלות תהייה אם יש כאן בכלל עניין של מנהג. אם עמדו בפני אבות אבותינו שתי אפשרויות מבטא והם במנהגם בחרו באחת ודחו את השנייה, אז יש כאן מנהג. אבל אם פשוט ככה נהגו כי ככה דיברו באותה תקופה, אז קשה לקרוא לזה מנהג, כי אין פה בחירה עקרונית בכיוון מסוים (או אם תרצה: המנהג הוא להתפלל במבטא הטבעי שבו אתה רגיל לדבר).

mikyab צוות הגיב לפני 4 ימים

זו הערה מעניינת. אני לא בטוח שהיא תעמוד במבחן אמפירי (כלומר כשנבדוק את המנהגים, נמצא שכולם הם תוצאה של בחירה באופציה מבין כמה ולא פשוט מפני שכך עשו וזהו).

רוני הגיב לפני 4 ימים

זכורני שמישהו ממרכז הרב סיפר לי פעם שהוא שאל את רה”י הרב אברהם שפירא אם לנסות להתפלל בהברה אשכנזית כמנהג סבו, ור’ אברהם ענה לו שאם כשהוא הולך למכולת לקנות גבינה הוא מבקש מהמוכר gvino אז שיחזור להברה האשכנזית, אבל אם הוא מבקש gvina שיישאר עם ההגייה שלו.
והדברים עולים בקנה אחד עם הסברא שכתבתי למעלה.

וכך ההיגיון מורה, הרי מטבע השפה שהמבטא בה משתנה כל הזמן (בכל השפות ועברית בכלל), ולא סביר להניח שיש צורך לנסות להילחם בטבע ולהתנגד לתהליכים האלה (הסיבה היחידה שאנחנו בכלל שמים לב לשינוי היא שהייתה פה קפיצה פתאומית עם המעבר לארץ ישראל וחידוש הדיבור בעברית. אבל גם באופן טבעי אופני המבטא משתנים לאטם כל הזמן באופן שקוף לחלוטין. וכידוע, הגר”א לא התפלל באותו מבטא שרש”י התפלל, שלא לדבר על המבטא של חז”ל שהיה שונה מאוד מהמבטא בתקופת התנ”ך וכו’ וכו’).

mikyab צוות הגיב לפני 4 ימים

אני מסכים לגמרי, וכך גם כתבתי. רק אזכיר שכתבתי גם שראש הישיבה הראשון בישיבת של הרב שפירא (הראי”ה קוק בהסכמתו למשפטי עוזיאל) אומר שהמבטא כן מחייב.

השאר תגובה