מצוה לשמוע בקול חכמים

לא הבנתי מה לא מובן ? אם זו דרשה יש פירכה ואם סברה יש סברה נגדית יותר טובה

סברא יותר טובה לא מספיקה. כדי לחלוק על סנהדרין דרושה וודאות. אני לא רואה כיצד אתה יכול להגיע למצב של וודאות ביחס לזה.

יש לי את אותה רמת וודאות שיש לי בדרישה לוודאות בשביל לחלוק על סנהדרין

אם אפשר לתת טעם לדבריך גם לעיקרון שאין חובה וגם הדרישה לוודאות . תודה

אתה עצמך כתבת מדוע לא לשמוע בקול חז"ל, שהרי כוחם לא גדול מזה של סנהדרין. ההנחה היא שאם סנהדרין טועה אין חובה לשמוע בקולה (זו סוגיית טועה במצווה לשמוע לדברי חכמים, בריש הוריות).
הדרישה לוודאות היא מכוח סברא פשוטה. אם כל מי שחולק על הסנהדרין לא צריך לשמוע בקולם אז סמכותם ריקה מתוכן. בדיוק כמו שהזכות והחובה של חייל לא לציית לפקודה קיימת רק במצב של "פקודה לא חוקית בעליל", כלומר כשברור בתכלית שהפקודה לא חוקית ולא בכל פעם שנדמה לו שהיא אינה חוקית.

אז למה כל מי שהוא גמיר וסובר נחשב תולה בדעת עצמו, וכי כל אדם המצוי בעולם התורה הגיע למסקנה וודאית נגד הסנהדרין? אם לדעתך נדרש מאדם זה להישמע לסנהדרין כסמכות [ולא כבירור הלכה גרידא] אין החטא מוטל על כתפיו.

מי שגמיר וסביר והגיע למסקנה ברורה הוא תולה בדעת עצמו. מה לא ברור כאן?
וראה שם דין מבעט בהוראה. וכל זה במי שהוא גמיר וסביר, מה שכל אחד צריך להחליט האם הוא בכלל זה. ועוד יש לדון האם לא דרושה כאן סמיכה ורשות לדון, מה שלא קיים האידנא.

אתה חושש לחולק על הסנהדרין והתורה חוששת רק למורה כדעתו כנגד הסנהדרין . ואולי גם אתה חושש לזה ואינך מורה כנגד חז"ל ?