מקולי בית הלל ומקולי בית שמאי‎

שו”תקטגוריה: עיון תלמודימקולי בית הלל ומקולי בית שמאי‎
מ' שאל לפני 3 שבועות

שלום רב ובחירה טובה (למניעת בכי רע)
 
לאחרונה תוקן חוק העונשין לגבי עבירות הרצח, ויש בו שורה של שינויים מפליגים, לקולא ולחומרא (למשל, לקולא, שבחלק ניכר ממעשי הרצח אין חובה של הטלת מאסר עולם; לחומרא, שדי ברמה של פזיזות כדי לקבוע שמדובר ברצח).
 
יש עיקרון ידוע שכאשר יש שינוי מקל החוק, הוא פועל גם אחורה. למשל אם על עבירת פריצה העונש המקסימלי תוקן מ-10 שנים מקסימום ל-7 שנים מקסימום, הרי גם על עבירת פריצה שנעשתה לפני מועד תיקון החוק, לא תוכל להטיל 9 שנות מאסר.
 
לגבי התיקון לחוק העונשין יש גם כן הוראת מעבר באשר למעשים שבוצעו לפני התיקון ונידונים לאחר מכן (גם לגבי עצם האשמה וגם לגבי העונש). הרעיון הוא שהסדר מיטיב בחוק פועל גם אחורה, אבל כשמובר בשורה של עניינים – אינך יכול לקחת רכיב מפה לקולא ורכיב מפה לקולא, אלא לראות את ההסדר בכללותו.
 
זה מזכיר כנראה את הגמרא שאינך יכול לנהוג באותו עניין “מקולי בית הלל ומקולי בית שמאי” (ראש השנה יד, ב).
 
חשבתי שאולי זה מזכיר גם איסור שראיתי לבחור מראש שיש לך רב לקולא בתחום א’ (קטניות…) ורב לקולא בתחום ב’, אם הרב השני מחמיר בעניין הראשון.
 
האם ידוע לך המקור לאותו “איסור”? רעיונות נוספים?

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 3 שבועות

לא הבנתי את השאלה. ציטטת את הגמרא הרלוונטית: מקולי ב”ה ומקולי ב”ש רשע. זה בדיוק ה”איסור” לבחור רב מיקל בכל הקשר. אבל, זה לא בדיוק איסור לדעתי אלא דרך מגונה, ויש לפלפל בזה.
הקישור לתחולה רטרואקטיבית של חוק העונשין הוא לדעתי מפוקפק. למה זה קשור?

מ' הגיב לפני 3 שבועות

בהמשך למה ששלחתי, ראה הקישור, בעמ’ 56-54 לגבי הוראת המעבר ואת הדוגמה, שם. יש מחלוקת מעניינת בשאלת האפשרות ללכת לקולא לגבי כל רכיב ורכיב, ולהגיע לעונש מקל שלא היה ניתן אילו בוצעה העבירה לפני מועד תחילת החוק, וגם אילו בוצעה לאחר מכן!

https://www.justice.gov.il/Units/YeutzVehakika/News/Documents/Dochkremnitzer.pdf

מיכי צוות הגיב לפני 3 שבועות

עדיין איני רואה קשר לקולי ב”ש וב”ה. במקרה ששלחת מדובר בסתירה במובן הזה שהולכים באותו פסק דין לגבי כל רכיב אחרי חוק אחר (הישן או החדש). מבחינת קולי ב”ש וב”ה לא מדובר על פסיקה בו זמנית כב”ה וכב”ש אלא על מדיניות של אדם לאמץ בכל מקרה את הפסיקה המקילה לגביו. אם היינו פוסקים באותו מקרה פסק שמסתמך על שני עקרונות, שבאחד הולכים כב”ה ובשני כב”ש אז היה דמיון בין הדברים.
זה קצת מזכיר לי את פרדוקס השפיטה שכבר דיברנו עליו פעם (נדמה לי שבעקבות כך שלחת לי את מאמרו של רון שפירא על הכרעות דין כשיש חילוקי דעות בין השופטים). שם יוצא שאם בוחנים את דעות השופטים לגבי כל מרכיב בפסק הדין יוצא פסק שונה מאשר כשבוחנים את דעותיהם לגבי הפסק הסופי.

השאר תגובה