נקודת המחלוקת בדיבייט
נדמה לי שנקודת המחלוקת שלך ושל אביב היא האם (בהיעדר ראיות) יש לסמוך על האינטואיציה הטבעית שלנו או על עיקרון הסיבתיות שחל על הכל. אמרת בדיבייט ממש בקצרה שרק עם האינטואיציה אנחנו נפגשים באמת. לכאורה גם את עקרון הסיבתיות אנחנו פוגשים כל הזמן, למה האינטואיציה חזקה יותר לדעתך?
דייוויד יום כבר הראה שעם סיבתיות איננו נפגשים בכלל. זו צורת חשיבה שלנו, וכאמפיריציסט הוא אכן דחה אותה. מעולם אף אחד לא ראה שאירוע א היה סיבתו של אירוע ב. אתה יכול לראות עקיבה זמנית ושזה קורה תמיד. אבל קשר סיבתי כולל עוד משהו: גרימה. את זה אף אחד מעולם לא ראה.
שלום הרב . כמה פעמים ראיתי שאמרת שדיויד יום הראה שסיבתיות היא צורת המחשבה שלנו ולא משהו שאנחנו רואים. שאלתי על זה חבר פילוסוף שאמר לי שיום טען את זה, אבל שעוד בחייו ועד ימינו אין הסכמה בקרב פילוסופים שהוא באמת הוכיח את זה. החבר טוען שרובם חושבים שהטיעון שלו לא נכון. לדוגמא, החבר הפנה אותי לביקורת של קאנט על יום. מה דעתך על זה?
דעתי היא שאין ספק שיום צודק. ביקורתו של קאנט אינה ביקורת אלא הצעה (כושלת) של אלטרנטיבה.
כתבת על ההצעה של קאנט? אשמח להפניה.
ראה למשל בטורים 494-6.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer