סמכות התלמוד

הכנסת (ועבודות זרות) מחייבת כי קיבלנו אותה על עצמנו, והתלמוד גם בגלל שה’ רוצה? מה ההבדל בין טעות הלכתית בגמרא לבין ע”ז? את שניהם קיבלנו על עצמנו ומצד שני ה’ מתנגד.

הקב”ה לא מתנגד שנקיים את החלטת חז”ל. להיפך, לא בשמים היא וזה דווקא מה שהוא רוצה שנעשה. אלא שזו לא היתה כוונתו מלכתחילה כשציווה את המצווה המסוימת הזאת. אבל בע”ז הוא מתנגד שנשמע לה. ומזווית אחרת: הציות לחכמים נובע מציווי התורה ב”לא תסור” כלומר מרצון ה’ (אלא שהתחדש כאן שבחירת החכמים שלהם יש את הסמכות אינה רק בתהליך של סמיכה “מלמעלה” אלא גם בהסכמה של כלל ישראל “מלמטה”. ראה על כך בבית ישי – דרשות, סי’ טו, באריכות). אבל הציות לע”ז ודאי לא נובע משם.

אז אם חכמים יחליטו שיש מצווה לעבוד ע"ז וכל עם ישראל יסכים (כמו במקרה של הגמרא וטעויותיה), זה יהיה רצון ה'? מה עם מסכת הוריות?

כבר הסברתי ולא אחזור שוב.

רונן- תסביר בדיוק מה כוונתך "עבודה זרה"?

אם כוונתך "עבודה זרה" שזה מה שלא ציווה אותנו ה' ולא עלתה על ליבו, אז זה ברור שאסור יענו מההיגיון.

ואם כוונתך "עבודה זרה" שזה דבר זר ונתחדש מהלא נודע מסיבה איקס כלשהי ולאו דווקא לעבוד איזה פסל או אלוה זר חוץ מאלוהינו. אז הרב הסביר שזה אסור "לא תסור" כלומר מרצון ה'.
עכשיו פרט לי מה הבעיה עם מסכת הוריות ואשתדל לתת לך מענה ע"פ התורה.

רב מיכה,

אצטט דבריך: "קדושתו של התלמוד וההלכה אינה בתכנים אלא במסגרת. גם אם התלמוד טועה ולא זו כוונת הקב”ה יש לקיים את הוראותיו. זה לא אומר שהן נכונות אלא שהן מחייבות. לכן קדושתן לא נובעת מזה שהן נכונות אלא מזה שכך הקב”ה רוצה שננהג בפועל." ועוד "הקב”ה לא מתנגד שנקיים את החלטת חז”ל. להיפך, לא בשמים היא וזה דווקא מה שהוא רוצה שנעשה. אלא שזו לא היתה כוונתו מלכתחילה כשציווה את המצווה המסוימת הזאת. אבל בע”ז הוא מתנגד שנשמע לה. ומזווית אחרת: הציות לחכמים נובע מציווי התורה ב”לא תסור” כלומר מרצון ה’ " סוף 2 ציטוטים.

יוצא מדברי הרב שמותר לחכמים להטות ההלכות כראות עיניהם ולא ע"פ התורה. ע"פ מה הרב קובע שמותר לחכמים לעקור מדברי התורה אע"פ שהפשט אמור לקבוע כפי שפסק הרמב"ם "וכל המוציא התורה מפשוטיה או עוקר דבר מן התורה…הרי הוא כופר ואפיקורוס".

מצד שני איך ייתכן שהקב"ה נותן לנו תורה, ומצווה אותנו ואת חכמינו ואת שופטינו ואת כל עם ישראל לדורותיו שלא יסורו מהתורה ככתוב על פי התורה אשר יורוך… אז יש כאן חור בכוונתו יתברך כאשר כתבת שזו לא היתה כוונתו מלכתחילה….כך שרצון ה' הוא הקובע יותר מרצון חכמים. ואם חכמים טועים מה יחייב אותי לשמוע להם?
הרי הקובע הוא התורה שגם הם מחוייבים לה.
מצאתי שיהושוע אמר לבני ישראל ולכל הכהנים שאם הם לא רוצים לשמוע לתורה- אז הוא וביתו ילכו לפי התורה לבדם!

רונן- אילו טעויות במצוות מצאת בתלמוד? שאתה חושב ובטוח שאנחנו לא מקיימים נכון מצוות!

ב. כמו שהראיתי ברמב"ם שאסור אסור ואסור בהחלט ללא יוצא מהכל לאף חכם לעקור את התורה אפילו אות אחת ממנה ולא להוציא התורה מפשוטיה- ומי שעושה זאת הרי הוא (לדעת הרמב"ם זצ"ל) – כופר ואפיקורוס.

ממש לא. מה שכתבתי הוא שאל לנו לחשוש אם הם טעו בלא כוונה כי בין כה וכה יש להם סמכות. אם הם משבשים בכוונה או עושים מה שהם רוצים אין לדבריהם שום חשיבות ושום סמכות. הסמכות לטעות בכוונה מסורה רק בהל' קידוש החודש (אתם אפילו מזידים).

טעות היא טעות כבוד הרב – מה זה משנה אם בכוונה או לא בכוונה. טעויות חייב לתקן.

ולגבי הסמכות לטעות בכוונה לגבי הלכות הקידוש חודש אני שואל כדי להבין:

נניח קידשו החכמים וכל הדיינים והברי סמכא למיניהם בזמן הבית הראשון בסמכותם קידוש חודש השביעי בתאריך כלשהו והיה חג ביום הראשון לחודש למשל ראש השנה ואז גילו אח"כ שטעו ביום אחד והיום השני היה היום הנכון. מה עשו במצב כזה לגבי שאר ימי המועדים החלים באותו החודש..
1. האם היו חייבים הם וכל העם קרבן חטאת על שגגתם?
2. האם היו חייבים לקדש את היום השני לראש חודש כיום ראש השנה הנכון, וכן את יום 11 לחודש כיום כיפור הנכון?
3. אם באמת מותר להם לטעות בעניין הקידוש חודש, למה התורה "קיבלה" אישור לחלל שבתות על מנת לקבל העדים ש"נסעו" בשבת ויצאו מהערוב של עירם כדי ללכת להעיד בירושלים…
4. איך מהתורה הבנו ששמירת שבת חלשה משמירת הקידוש אע"פ שמותר לסומכים לטעות ביום הקידוש אפילו במזיד ומצד שני התורה תאשר לעדים לחלל שבת שהיא בכרת בלי היתר לחילול…

מושה, זו שאלה ממזמן. כוונתי במסכת הוריות היא ששם מוכח שאם הסנהדרין טועה לא מקשיבים לה. וכ"ש לתלמוד. הרב טען עכשיו שזה רק אם הם טעו בטעות. במסכת הוריות מבואר להיפך – גם אז אסור להקשיב להם אם ידוע שהם טועים. ולשאלתך איזה טעויות מצאתי בגמרא – לא מצאתי, אבל הרב אמר במקום אחר שיש. שאלותיך בעניין קידוש החודש דוקא לא קשות.
1. לא.
2. לא. אם קידשו כבר לא משנים את זה אח"כ אפילו אם טעו בכוונה. (אולי אפשר לבטל, אני לא יודע. אבל ממש לא חייבים)
3. כשהעדים הולכים להעיד הם עושים את זה בתמימות. הם באמת ראו את הירח. אחרת כמובן זה חילול שבת. השאלה היא אם הבי"ד יקבל את עדותם או ירמה א יטעה וזה לא הופך את מה שעשו לחילול שבת
4. לא הבנתי

מושה.
בתלמוד יש המון קביעות הלכתיות. ביניהן יש כנראה לא מעט טעויות, כדרכם של כל בני אדם. יכול אדם לומר שאם כך הוא לא מחויב לתלמוד. על כך אמרתי שאנחנו מחויבים לו על אף החשש לטעויות. זה לא אומר שחז""ל עשו מה שהם רצו. זה גם לא אומר שהם לא טעו. אבל אם איננו יודעים על הלכה כלשהי שהיא טעות, על אף החשש יש לקיימה. יתר על כן, גם אם הגענו למסקנה שבהלכה כלשהי הם באמת טעו (הלכתית, לא עובדתית), זה מחייב כל עוד בעל סמכות (סנהדרין) יתקן.
נכון שכפי שהעיר רונן הדברים לא פשוטים לאור סוגיית הוריות (על טעות במצווה לשמוע לדברי חכמים), ואין כאן המקום לסוגיא זו. אם מדובר בטעות דמוכח אולי יש מקום לא לשמוע לשיטות כלשהן. כבר כתבתי זאת, ואיני זוכר אם כאן או במקום אחר.

אני מניח שלא יעשו כלום. על כך נאמר אפילו שוגגים ואפילו מזידים. דומני שאי אפשר לשנות את הלוח למפרע אלא במועד הר"ח עצמו. לכן אין שום קרבן על שגגה כי אין כאן שגגה (על עצם הלוח אין כלל לאו שמחייב קרבן, אבל גם אם הסתעפה מזה אצל מישהו עבירת לאו). זה הלוח הנכון כי בי"ד קבעו אותו. ראה תשובותיו של רונן.

שלום כבוד הרב

עוד משהו, אם אפשר את התייחסותך:

נניח שהסנהדרין עצמם קבעו הלכה, בתנאי מסויים, או במצבים מסוימים, לנהוג כך וכך, ואח"כ כבר ה"תנאים" הללו לא מפריעים, או לא רלוונטים, מתי ניתן לשנות את ההלכה או במה זה תלוי..
למשל התנאים מתיא וירקא.. שהום מתגברם על זה בקלות- וזה לחלוטין לא רלוונטי.

איך היו משאין משואות בר"ח החל בשבת?

ראה ברמב"ם רפ"ב מהל' ממרים: לשיטתו גם אם השתנו הנסיבות (בטל הטעם) בהלכה דאורייתא בעינן בי"ד ובהלכה דרבנן בי"ד גדול בחכמה ומניין. הראב"ד שם משיג עליו. אמנם הראשונים כבר הביאו כמה וכמה דוגמאות לכך שבשינוי נסיבות משמעותי כן מבטלים גם בלי בי"ד כלל. ראה הרבה דוגמאות בפרק האחרון בספרו של הרב נריה גוטל, השתנות הטבעים בהלכה.

לא הבנתי את השאלה על המשואות.

בר"ח החל בשבת, איך מודיעים לגולה שקידשו את החודש? בשבת א"א להדליק משואות

לא בדקתי כעת. עקרונית מחללים שבת על העדים כי הם תנאי לקידוש החודש אבל לא על ההודעה על קידושו (ראה רמב"ם קידוה"ח פ"ג ה"ח). אז אם ר"ח חל בשבת לא היו משיאים משואות ולכל היותר האנשים לא היו יודעים שר"ח היום. הרי אין לזה הרבה נפ"מ, שכן במקדש שמביאים מוספים כן היו יודעים גם בלי משואות (כי זה ליד לשכת הגזית). זה בדיוק כמו בתקופה של השלוחים (שבאה אחרי המשואות), שעד השליח לא הגיע אנשי המקום לא היו יודעים מתי ר"ח, ולפעמים זה לקח שבועיים. אז במשואות זה יכול להידחות ביום אחד.

למה למינים היה חישוב אחר משלנו לגבי חישוב ראש חודשים? שרצו לשבש את המשואות שסמנו…כראש חודשים?

האם כבוד הרב חושב שהיום קרב בו נחגוג רק יום אחד יום ראש השנה וכל ראש חודש יהא תמיד יום אחד בלבד?

ומה עם הכלל בו אסור שחג פסח יתחיל בימים שני או רביעי או ששי האם הוא כבר לא יהא רלוונטי?

לכשיבוא המשיח עדין יתירו חילולי שבת ע"י הגעת העדים או שיסתמכו על תוכנות אסטרונומיות לחיזוי מדוייק של ירח נולד? כדי להכרז ראש חודש

האם מתיא וירקא בימינו הם אכן לא רלוונטים והינם נסיבות משמעותיות לגרום לשינוי שציינת?

למה יש הבדל בתשקיף בין דאוריתא לדרבנן הרי כל דבר שת"ח חידש או ייחדש הכל כבר נאמר בהר סיני…

איני יודע מי היו המינים הללו, אבל אפשר שהיה להם לוח אחר (למשל שמשי), או שגם להם היה לוח ירחי-שמשי כמו שלנו, אבל לא קיבלו את מרות בי"ד ולכם רצו לשבש. או שסתם רצו לשבש.

אני בהחלט חושב שכך צריך. האם היום הזה קרוב או לא – איני יודע. גם כיום שיטת הרי"ף שבא"י ר"ה הוא יום אחד.

לגבי זה נחלקו הרמב"ם ורס"ג, האם הכללים לא אדו ראש ולא בדו פסח החלו עם הלוח או שנהגו גם בזמן שקידשו על פי הלבנה. פעם מישהו הביא לי ראיה יפה לעניין מזה שבברית החדשה מתואר שאצל ישו חגגו פסח ביום שישי.

איני יודע, אבל אני מניח שלא יקדשו כמו פעם.

אכן, אבל בעינן מניין אחר להתירו.

"בתשקיף"? לא הבנתי. לעצם דבריך שום דבר מכל זה לא נאמר למשה בסיני. המימרות החז"ליות הללו צריכות לדעתי להתפרש כאמירות נורמטיביות ולא היסטוריות, כלומר עלינו להתייחס לחידושים כאילו ניתנו בסיני ולנהוג על פיהם (אם התקבלו להלכה) כמו מה שניתן שם.

לגבי ה"תשקיף" זה נאמר על דבריך: "ראה ברמב”ם רפ”ב מהל’ ממרים: לשיטתו גם אם השתנו הנסיבות (בטל הטעם) בהלכה דאורייתא בעינן בי”ד ובהלכה דרבנן בי”ד גדול בחכמה ומניין. " עקב שינויי ה"בעינן" בהשתנות הנסיבות..

אני מבין היטב את דעתך "להתפרש כאמירות נורמטיביות ולא היסטורות" והיא היתה ברורה לי מקודם מצד ההיגון אבל בדיוק על זה אני שואל : למה יש שינויי ב"פוסקים" בין דאוריתא לבין הלכה דרבנן- אם גם ממילא מחשיבים או מתייחסים או אמורים להתיחס לחידושים כאילו ניתנו בסיני והתקבלו להלכה. כך שהשאלה נשארת בעינה. יש רמינהו?

אז רק אחרי שאבין את התשובה לשאלה הנ"ל אשמח להבין את החשיבות מצד ההיגיון בעינן מנין אחר להתירו (את בטול התחשבות בירקא ומתיא כי כבר עבר זמנו בטל מן העולם- התיישן). למה ההלכה מקשה את הפסיקה מחדש במקרה כזה פשוט. ולמה אין בכלל בי"ד זמן לדברים כאלה? הרי זה צורך….הכרחי יש כאן ממש טירחא דציבורא בנוסף להתיישנות הטעם מתא וירקא.

מה מעכב לדעת הרב את קביעת יום אחד ראש השנה? בימינו..
(מבחינת יש עם זה בעיתות כי סטטיסטית לפי הכלל לא אדו ראש – ובהתחשב שחג זה נחגג יומיים הוא כן נופל בעצם ביום "שאסור" לו להיות מלכתתחילה.. אבל מצד שני אנחנו "מקדשים גם את היום השני ע"א זה. מוזר…

לא הבנתי מה הרב מזכיר את פסח "נוצרי" שאכן חל בשישי. ואם המקור הזה אמין, ולא שמועה, אשמח לקבלו, כי אם ה"נוצרים" חגגו "פסח" זה אומר שהם הקרבו קרבן במזבח אצל היהודים. הייתכן שאנחנו ניתן להם ל"חלל" את המזבח שלנו לקרבנות "פסחים" של נוצרים שחלים ביום מוטעה?! זה מוכרח להיות אסור בתכלית האיסור וזה נחשב ע"ז כי זה קרבן שלא במועדו הנכון.
האם אני צריך לסמוך על המקור הזה מהברית החדשה? הראייה יפה מאוד אבל השאלה אם נתן לסמוך עליה.

מהידוע לי הכללים נתנהגו עם הפסקת העדים וההוכחה היא מה שכתבתי בפיסקה 3 בהודעה זו. ד"ה אז רק אחרי…

לדעתי מאוד חשוב מי המינים הללו- כדי למצות איתם את הדין על ההטעיה שלהם. דינם מיתה. לא תסור מכל אשר יורוך. מעניין למה לא סגרו איתם חשבון.. ויכלו לסגור איתם חשבון כי הם כנראה עלו לרגל לפי הלוח שלהם. והקריבו קרבנות שלמים ונדבות בחגיהם לפ אמונתם המיניית. ואם סקלו אחד כה"ג שזילזל במצוות ניסוך אז מה הבעיה לסקול את הרשעים הללו ש"לא סרים משמעת ב"ד "…

למצות עם המינים את הדין ולסוקלם? בהצלחה

ובעניין ה"פסח נוצרי", דע לך שישו היה יהודי.

מושה,
עניתי כבר על שינויי ההלכה. העובדה שצריך לראותם כאילו ניתנו מסיני זה אחרי שנפסקה הלכה. ואם משנים אז השינוי כאילו ניתן מסיני.

ההלכה מחייבת ששינוי הלכתי ייעשה על ידי בי"ד. הסיבה היא למנוע שינויים פזיזים ולא מוצדקים. מה הבעיה בזה?

הזכרתי שמה שמעכב הוא היעדר מניין (בי"ד הגדול).

מה אתה רוצה מהנוצרים? הם הזכירו שהיהודים חוגגים את הפסח ביום שישי (גם הם עצמם היו יהודים אז).

בהצלחה עם השמדת המינים. רק בעדינות.

תאר לך כבוד הרב שהיינו משמידים את ישו כמשיח שקר או שאימו היתה עוברת מי שוטה, האם אתה חושב שהוא או אמו היו חיים יענו האם הנצרות היתה קמה ? התורה לא רוצה בעדינות להפך. רוצה לבקע את בטנה של אימו. אני אומר זאת ברצינות מלאה. איפה היו הבי"ד הגדול שנבצר מהם לעשות "תרגיל" כזה לאימו? או להעמידו לדין כנביא או משיח שקר?

כנראה שמה שאני עדיין לא מבין הוא:
האם הרב מתכווין לומר שאין בי"ד גדול כיום ולא יהא כי אין בית מקדש? אם אין זו כוונת הרב אז מה מעכב הקמת בי"ד גדול בימנו?
מה היה מספרם של הבי"ד הגדול שקבעו להלכה את הכלל לא אדו ראש לא בדו פסח…?

לפי ההלכה איך ניתן בימינו לדעת מי ראוי ללבוש גלימת ב"ד ? וכמה כאלה צריכים ?

מובן מדבריך שאתה מאמין למקור ה"נוצרי" שהיהודים עשו פסח ביום שישי ? אז האם פה נפתרה השאלה מתי התחילו לקדש לפי הכללים לא אדו ראש?

איך נפטרו מבעיית מתיא וירקא במקרה שפסח חל יום שישי? מאוד מעניין…

ל"תוהה" – אשמח את תתעלה עוד יותר ותשיג מקור לכך שעשינו פסח ביום שישי? אתה גם מאמין למקור הנוצרי כראיה כנה?

צריך "סמוכים" ואין לנו. חידוש הסמיכה שנוי במחלוקת וגם לרמב"ם שמאפשר זאת נדרשת הסכמה של כל חכמי ארץ ישראל. בין מדע בדיוני לפנטזיה. במאה ה-16 ניסו ונכשלו.
מתיא וירקיא זה רק אחד השיקולים. אבל מעבר לזה הוא נוגע ללא אדו ראש ולא לפסח.
גוי נאמן כשהוא משיח לפי תומו. אמנפ יש לדחות בכמה אופנים.

על פי מה הרמב"ם קבע שלחדוש הסמיכה נדרשת הסכמה של כל חכמי ארץ ישראל?
לפי התורה משה "בחר" זקנים והם ישר קיבלו נבואה.
גם אם יש בחידוש הסמיכה מחלוקת- איזה רע יכול לצאת מזה? הרי במילא זה רק יאחד את עם ישראל..
אוקי לא אמרתי שלא יתחשבו בכל השקולים.. מה כבר יכול להות מסובך בימנו משיקולים אלו ואחרים… הכל ניתן לפתור.. להכריע, וזה כאילו הלכה למשה מסיני. ממש כך. במיוחד בקביעת לוח כ אפלו שוגגן אפלו מוטעין- כך שאין שום בעיה עם זה…

ומעניין מה השיקול היותר חזק בקביעת הכלל לא בדו פסח ?

הרמב"ם הוא דוקא היותר מקל כאן. לחולקים עליו אי אפשר לחדש את הסמיכה בכלל. הוא קבע משום מקום שאפשר על ידי כל חכמי ארץ ישראל, ואתה שואל על פי מה הוא קבע שצריך אותם? תשאל מאיפ הוא החליט שאפשר בכלל.

זו לא שאלה של רע או טוב. השאלה האם אפשר לחדש את הסמיכה או לא. גם אם זה מאד טוב, אם לפי ההלכה אי אפשר לחדש את הסמיכה אז אי אפשר. מאד טוב להתיר אישה עגונה, או להתיר ממזר, אבל בלי טיעון הלכתי אי אפשר לעשות זאת.

אני לא שואל מאיפה הרמב"ם החליט שצריך ואפשר לחדש הסמיכה כי יש להם את הסמכות הזאת מהתורה ועשית ככל אשר יורוך, מי? המוסמכים על כל עם ישראל כמובן. ולא שברים שברים. ולא קרעים קרעים. אנחנו עם אחד וחייבים סנהדרין.
דור דור וחכמיו, דור דור וסופריו, דור דור ופרנסיו, דור דור ומנהיגיו. הדא הוא דכתיב: גלמי ראו עיניך ועל ספרך כולם יכתבו.

גם כשלא היה ב"המק היו סנהדרין והיו סומכין. זה ראש המכלול אי אפשר בלי זה. זה שצריך עשות לנו רב זה בפרטיות אבל צריך שנעשה לנו מנהיגים כלליים. ורמזתי, ע"פ התורה משה נצטווה לבחור זקנים שישמשו חלק מהמכלול הזה, משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהשוע ויהושוע לזקנים…..ככה התורה עוברת וגם ההסמכה, אסור לעצור זאת. וגם אם כתבו את התושב"ע ואפילו חתמו אותה זה לא אומר שפה היא נסתיימה- כי תמיד יש חידושים בהלכה.. וצריך למצוא הלכה כללית לכל הזרמים היהודיים וכמה שיותר מהר.

מה הכוונה אסור לעצור את ההסמכה? היא נעצרה לפני כ1500 שנה.

יופי על סמך מה? מי אמר שזה מצב תקין להיות בלי הסמכה? ההסמכה יוצרת אחדות, ולא קרעים קרעים בעם… ועשית ככל אשר יורוך זה בציבור ועשה לך רב זה בפרטי.
צריך שתמיד יהיו זקנים כמו שכתוב במגילת רות שקראנו לא מזמן, שבועז דיבר עם הזקנים….

תוהה- אתה עדיין בגדר תוהה או שאתה מוכן להודות לדברי ותצא מגדר תוהה. משה אמר ליהושע : מי יתן כל עם ה' יהיו נביאים- שים לב אמר "נביאים" ולא חכמים! וכמובן שהורה זאת על פי התורה ! והגלגל שעליו אני חוזר זו הפעם השלישית במאמר זה הוא שכל זה מדובר על הזקנים שתפקידם להסמיך ולעזור למשה כמובן בהורות הלכות ובחידושי הלכות שיתפתחו וזה מה שכתוב במשנה אבות ומי שלא מאמין הוא כופר, משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושוע יהושע לזקנים…. ומפסוק זה וממשנה זאת נבין ונדייק ונדרוש שחייבים סנהדרין בכל דור ודור ונשאף לזה לא חשוב כמה המניעים גדולים, למרות שלא צריכים להיות מניעים. תורה אחת תהיה לכם ומתי זה יקרה כשיהיו סנהדרין ולא כל אחד יעשה לו רב שזה לעניין פרטי בלבד. וזה טעות שיש רבנים ראשיים חלוקים אחד על השני זה מצב לא תקין ולא רצוי ועל זה צווח הכתוב כי שתים רעות עשה עמי אתי עזבו מקור מים חיים לחצב להם בארות בארת נשברים אשר לא יכלו המים. וכל עוד המחלוקת נמשכת ואין סנהדרין ייחשב כאילו עזבנו את ה' וה' נסתר מאיתנו.

נו? מה אתה מציע? אני מסכים שצריך סנהדרין, בספק אם אפשרי. כבר אמרתי שהרמב"ם המציא משום מקום שכל חכמי ישראל ביחד יכולים להתחיל סמיכה (לא סביר שיקרה היום), ולא כולם מסכימים

להאמין שצריך ולמחוק את כל הספקות, ומפה רק נשאר לצעוד קדימה.. להמציא חוק בכנסת מאושר ומקובל לפיו נבחר לנו סנהדרין ע"פ קריטריונים שיסמיכו את הזקנים ע"פ התורה. ולא להתייחס בשום אופן לאלו שלא מסכימים- כי הרווח שיצא מזה שיש סנהדרין יהא רב מאוד ויביא אחדות ואני מאמין שזה אפילו יחזיר נבואה כי ה' יהא איתנו כי ה' אוהב אחדות והוא אחד. מי יודע? אולי כשביטלנו את הסנהדרין זה נחשב שעזבנו את ה'. וזה נחשב דבר רע ככתוב שתים רעות עשה עמי ולא עשה סנהדריני. עם ישראל קרוע ופלוג—> צריך לתפור הכל!

בעניין החוק בכנסת – בהצלחה.

גם אם לא תתייחס לאלו שלא מסכימים – זה לא יפתור כלום, כי עדיין לדעתם ה"סנהדרין" תהיה קבוצה של אנשים ללא כל סמכות. אתה לא יכול לומר שהרווח מסנהדרין גדול ולכן צריך להקים אותה בניגוד לדעת הלא-מסכימים, כי לדעתם גם אם תקים אותה היא לא תהיה שווה כלום. "להאמין ולמחוק את כל הספקות" – אני מציע לך להאמין בנצרות ולמחוק את כל הספקות. אי אפשר למחוק ספקות. הם נמצאים שם.

גם אם נחליט שמעכשיו מותר לאכול לא כשר יהיה רווח גדול. אני מציע להאמין בזה ולמחוק את כל הספקות ואפילו להוציא חוק בכנסת שמכריז שמעכשיו הכל כשר!

ובשום אופן לא להתייחס לדעת האוסרים לאכול לא-כשר, כי הרווח מזה שהכל מותר יביא אחדות (ואולי אפילו יחזיר נבואה)

פיספסת את הנקודה, ומאוד מאוד חבל, כי עכשיו אתה נהפכת למלגלג ומזלזל בזה שהצעתי דרך לקרב את השגחתו עלינו. צריך לעשות השתדלות אחי. ההשתדלות מביאה שכר עימה. הרצון הטוב שלנו בהקמת סנהדרין כבר בעצם הדיבור על זה -> עושה משהו…שם למעלה… אנחנו מחפשים דרך להביא את ה' אלינו ולהשיג השגחתו- כי השגחתו תביא גם נבואה ברור, הבנת?
וגבי הספק והלא מסכימים וכולי,, דע לך שהתרחקת מקו מחשבתי, הסנהדרין הללו יחשבו ויתעסקו בקירוב לבבות כל אחינו בית ישראל כל הזרמים והפלגים ולא תהינה אפליות עדתיות כי כולם יהיו שווים. אגב גם לגבי הההכשרים השונים- זה יתבטל ויהא הכשר אחד לכל המוצרים. הלכה אחת ודין אחד יהא. אילו היה חוק שמבטל את האוכל הכשר זה לא מביא טוב כי אכילת לא כשר מטמטמת את המוח. וזה לא יביא אחדות אלא יהפכנו לגויים כי עם ישראל קיבל חוקים להיבדל מהגויים כי אנו עם סגולה. וכמו שכתוב בתורה כשנהא מאוחדים אפילו מבלא המסכימים לסנהדרין, הברכה תשרה על המסכימים ומהם תבוא הישועה ככתוב: ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה ואם הגוים יגידו כך. מה יגידו ויבינו הלא מסכימים? ראה בעיניך מה אומרת ההבטחה: ואתם, הדבקים, בה' , אלוהיכם–חיים כולכם, היום. ראה לימדתי אתכם, חוקים ומשפטים, כאשר ציווני, ה' אלוהיי: לעשות כן–בקרב הארץ, אשר אתם באים שמה לרשתה

אתה מניח משום מה שדוקא המסכימים צודקים ואלה שלא מסכימים זה סתם ספקות והם עוד יראו שהם טעו. מנין לך? אתה אומר שמהמסכימים תבוא הישועה וכו'. אבל זה כי אתה חושב (ללא שום סיבה אלא רק כי זה מה שאתה מעדיף) שהמסכימים צודקים. הפסוקים שהבאת לא מוכיחים אף אחד מהצדדים. איך הם קשורים?

לתוהה
לצערי הרב יצא מהדיון משום מה.
אני אענה לך ואיני יודע אם תבין. כדי לדבוק בה' צריך רק רצון ולא לחכות שיקרו דברים מעצמם. וזה חלק מהדבקות, יענו שהלא מסכימים, לא יוכלו לדבוק באותו החוזק כמו המסכימים. וקל להביא דוגמאות שהקנאים לה' ולדבריו- רואים תשועה מהר יותר מהאחרים. כל עוד אנחנו בלא סנהדרין איש הישר בעיניו יעשה. אנחנו צריכים דין אחד משפט אחד הוראה אחת. בעצם אחי לא נראה לי שתבין – לא חשוב- כנראה שזה מעבר לזה זה גם אמונה.. והרגשה שמתחברים רק כאשר משלבים בין הכל ולומדים מהניסיון ומחפשים לסגור דברים שנראים לא טוב בדת היהודית. איני מבין איך הסכמת בעצמך שצריך סמיכה היום אעפ שהכל נראה מסופק בהלכה אבל הסכמת! מיהו לדעתך הקורא בשם ה' ימלט? מה פשר דבר זה?

לרונן,
אתה אמרת ואני מצטט: " 2. לא. אם קידשו כבר לא משנים את זה אח”כ אפילו אם טעו בכוונה. (אולי אפשר לבטל, אני לא יודע. אבל ממש לא חייבים)". סוף ציטוט.

עכשיו שאני חושב על דבריך אני מוצא בעייתיות קטנה שאשמח שתבהיר אותה אתה או מאן דהוא, מדבריך לא ברור לי ולאף בריה מדוע ומאיפה חז"ל קידשו יומיים את ראש השנה הלכה לדורות אם וכי מותר להם לטעות ואפילו לא יתחייבו קרבן שגגה ויש להם ולנו על מי לסמוך אז איך זה מסתדר? הרב הסביר שהרמב"ם הביא משום מקום שמותר לחדש את הסמיכה, ואני שואל מאיפה חז"ל הביאו שצריך לקדש יומיים ראש השנה? ולמה זה עדיין מחייב אם אני אפילו לא יודע את הסיבה לזה ולא את האסמכתא שלהם לזה לכל הדורות… האמת כשאני רושם קדשו ר"ח אני מתכווין לכל הראשי חודשים שמקודשים יומיים בזמננו במיוחד.

מושה, אתה בטוח שאתה איתנו?
חז"ל קידשו ר"ה וראשי חדשים יומיים בדיוק בגלל שזכותם לעשות מה שהם מבינים. מה אתה שואל?

זו הבעיה, יש כאן חוסר עקביות משוועת כבוד הרב..

ברוך שובך כבוד הרב, הם מבינים מה שהם עושים וזה מצויין, אבל הודינו שהיו להם טעויות, שלא חשוב כרגע ממה הם נבעו, כי אנחנו כעת עוסקים בהבנת הסיבה להבנתם למהות קביעתם בזכות זו לקדש יומיים ר"ח. המשנה מסבירה את הגמרא, מי אמור להסביר לי את הסיבה שגרמה להבנתם לקדש יומיים לכל הדורות…. בכזאת ביטחון…
והעזתי להביא הרמב"ם שכתב בעד הסמיכה משום מקום אלא שכך הבין, ואתה כבוד הרב פיצפצת בהבנתו- מה הסיבה?
ומה הסיבה העיקרית של חכמים שקבעו לא בדו פסח להלכה לדורות?

מושה, אני דוקא מבין טוב. מאוד. גם אני מסכים שצריך ומאוד חשוב וכדאי שתהיה סנהדרין. אני רק אומר שהלכתית לא ברור שאפשר לעשות את זה. אי אפשר להתעלם מדעת הלא-מסכימים (אני די קרוב לדעתם- אבל זה לא קשור) כי למרות שגם אני מאוד רוצה שתהיה סנהדרין ואני אעשה כל דבר בשביל זה, אני לא יכול ללהמציא סמיכה משום מקום. יכולתי גם מאוד לרצות ש2 יהיה שווה ל3 וזה לא אומר שזה יקרה.

אני מרגיש שאתה לא מבין על מה אני מדבר.
זה לא עניין של דבקות בה' וכו'.
הרמב"ם שכתב בעד הסמיכה לא כתב להתעלם מדעת הלא מסכימים,
הוא פשט חלק עליהם. במה? לא שהם חשבו שלא צריך סמיכה והוא חשב שצריך. הם נחלקו בשאלה ההלכתית אם אפשר להמציא סמיכה משום מקום או לא.
כל זה כמובן לא קשור לשאלה עם זה טוב או אם זה יביא לדבקות בה' ולנבואה.
לכן הנימוקים שלך לא קשורים לדיון, למרות שאני לגמרי מסכים איתם. אכן צריך וראוי וכדאי שתהיה סמיכה. זה לא אומר שצריך להתעלם מדעת הלא מסכימים וכו'. כי אלה שלא מסכימים, גם הם חושבים שצריך סמיכה. הם פשוט לא מסכימים לאפשרות ההלכתית לעשות זאת. הנימוקים שלך יכולים לגרום לנו לרצות סמיכה ולכן לחפש דרך הלכתית לעשות את זה. אבל אין.

לתוהה,
סייעתך לדבריך אפשר לקחת מהפילוסוף הובס, שאמר שאם ל2 שווה 3 היתה משמעות פוליטית כבר הייתה קמה מפלגה שהיתה טוענת זאת.

לפי מצב הדיון כאן נראה שעוד מעט אכן תהיה משמעות 🙂

טוב חזרתם על הדברים שלכם במילים אחרות מה זה עוזר?

ל-י.ד – דבריך החדשים מבין כל אלה שלא חזרת עליהם, ניכר שאתה מיוחד, אני מסכים עם הובס אחי- ותקשיב טוב, זה לא חייב ש 2 שןןה 3 די בכך שאתה מאמין שבתור מפלגה ודיעותיה אתה תצליח לעשות שינויים לטובה למרות שיש המון שלא מסכימים עם המפלגה שלך כרגע או שאינם מאמינים בה. המטרה היא ההצלחה ולא איך הגעת להצלחה. אבל אחי יש קשר בין הדרך להצלחה ולכן המוח שלנו אומר (ההיגיון הבריא של האדם), ויש לך אחי תאמין לי, אולי פחות ממני בקצת אבל יש לך. אני אתן לכולכם רמז עבה מאוד ונראה מי יבין מקל וחומר שהלא מסכימים לסמיכה טועים. וחשוב שאומר שגם מבלי הרמז אפשר להבין שעדיף שתהא סמיכה מצד ההיגיון הבריא. כי פשוט הסמיכה תביא הצלחה. ומההיגיון הבריא נבין שאם כך איך ייתכן שה' שהוא חכם מאיתנו ייקבע חוקים שימנעו מאיתנו להשתמש בשכל הבריא? לא ייתכן !

ונחזור לרמז העבה : ואציגו בצורת "חידה" כי זה רמז, היה אסור לעשות זאת אבל עשו זאת למנוע שיכחה. מי עלה על הרמז ומה מובן מהרמז לגבי היתר הסמיכה יענו מה הקל וחומר שניתן לעשות מהרמז לגבי היתר הסמיכה…. ילא להפעיל את המוח

מה הפתרון לחידה?

הובס – תקבל עוד רמז זה קשור ל: כתיבה. אחי

מושה, לא הבנת מה אמרתי. אתה כל הזמן אומר שברור שצריך סמיכה וכו'. ושהלא מסכימים טועים.
אבל *כולם מסכימים שצריך סמיכה*!!! אף אחד לא יגיד לך שהוא לא מסכים!!!
על מה הדיון? על השאלה *ההלכתית* אם יש אפשרות טכנית להמציא סמיכה משום מקום. ובזה, השכל הבריא דוקא אומר שאי אפשר. אחרת למה צריך בכלל שכל אחד יסמוך את הבאים אחריו? אפשר פשוט שכל מי שרוצה להיסמך ימציא משום מקום.

פתרון החידה הוא עת לעשות לה' הפרו תורתך על כתיבת התושב"ע. אין לזה כמובן בדל קשר לכאן.

אגב, אני חושב שלא הבנת את י.ד והובס, אבל מילא.

ההבדל בין התושב"ע לכאן, הוא שאם היא לא הייתה נכתבת היו שוכחים את רוב התורה. כאן, הסמיכה אמנם תועיל, אבל גם אם לא תהיה סמיכה לא יקרה נזק משמעותי.

וגם אם הסמיכה כל כך חשובה, אפילו אם נשתמש ב"עת לעשות לה'" לא ברור שנוכל לחדש סמיכה.
למה? כי עת לעשות לה' מתיר איסורים כמו כתיבת התושב"ע, והגיית שם ה', אבל לא מצאנו בשום מקום שהוא יכול לחדש מציאויות של סמיכה. מקסימום אפשר להקים "סנהדרין" ולהקשיב להוראותיה, אבל היא לא תהיה באמת סנהדרין

פעם אחרונה:

זה מה שאני מנסה לומר לך שעצם זה שיש מי שסומך את הבאים אחריו כבר מהווה עילה לסמוך קבוצה כזאת שתקרא סנהדרין… ושהוראותיה יחיבו את כולם.

פתרת את החידה כל הכבוד לך, והקל וחומר הנלמד מזה הוא שאם איסור הפסוק הזה מבטל, אז קו"ח שאין איסור מפורש לביטול הסנהדרין שהיתה, כך ברור שמהפסוק הזה אפשר להקים סנהדרין נגד דעת הלא מתירים את הסמיכה (הלא מאמינים בסמיכה). זה היגיון בריא אחי.

ושוב ושוב ושוב, אני חוזר, לא ייתכן שנותן התורה ייתן חוקים שיפריעו לקיום התורה או ימנעו טוב ואמת וצדק ממקבליה! כי התורה היא לטובת האדם!

ואל תגיד שלא יקרה נזק משמעותי, כי תראה כמה קרעים ומחלוקות יש בעם ישראל— זה לא צריך להיות ככה- ולכן רק הסנהדרין יחתכו את העניין הזה ויאחדו אותו מחדש ! חוק אחד לכולם !

ואין טעם להוסיף!

נ.ב תודה שהסכמת שוב שאפשר להקים סנהדרין ולהקשיב להוראותיה – נהניתי לשמוע זאת מפיך אח יקר– אוהב אותך!

עד כאן הסיכום!

אבל הוראותיה של הקבוצה שתוקם לא יחייבו אף אחד! עת לעשות לה' לא יעזור כאן. ברור שאפשר להקים קבוצה ולסמוך אותה, אבל זה לא יהיה שווה כלום מבחינה הלכתית. ובהחלט יתכן שהתורה תמנע טוב ממקבליה. למשל, התורה מונעת ממני לאכול חזיר וזה טעים. אלא אם אתה טוען שמה שהתורה מצוה הוא הטוב- אז זה שאי אפשר להמציא סמיכה מכלום זה חלק מהתורה, אז זה טוב.

ומאיפה הבאת את זה שהתורה היא לטובת האדם? אם כך היה אפשר פשוט לא לברוא את האדם ולוותר על התורה. המטרה של האדם היא לקיים את התורה. המטרה של התורה היא לא להועיל לי או לך.

מושה – עוד חידה!

לתוהה,
דווקא בנידון דידן יש למפלגה כוח מסוים. אם הלכה נקבעת על פי קבלת האומה (ולא רק התלמוד אלא בכלל כפי שטוען הרב מלמד) אז שווה להקים מפלגה שתשכנע את בציבור שהלכה כרמב"ם ואז לא יהיה מקום לשיטה החולקת.

אכן, אם הרב מלמד צודק, אתה צודק. אבל דבריו בשבועות האחרונים תמוהים ביותר

שהאומה תחליט שאני המשיח וזהו…

בעצם בנ"ד אולי הוא צודק. מצינו שמנהג מכריע מחלוקות. אבל כאן קצת קשה לומר שאם רוב הציבור "משתכנע" (איך?) שהרמב"ם צודק, זה נחשב מנהג ו"פוק חזי מאי עמא דבר"

לתוהה – אני מאחל לך השתחררות נפשית – עיניך לא רואות מהראש… בגיבובך ניכר שאתה רק רוצה להחליש את מסקנתי המוכחת והסופר הגיונית. מי שלא מאחה את עם ישראל יהא בעצמו קרוע ונבדל ותלוש ומוכרת מעם ישראל. מידה כנגד מידה.
הובס קבל "חידה": מי נכנס לארץ ישראל מדור יציאת מצריים?

מושה, אני מברך אותך כנ"ל.
הדיון מוצה מבחינתי

לתוהה, האם אתה בטוח במה שכתבת כאן: "ומאיפה הבאת את זה שהתורה היא לטובת האדם? אם כך היה אפשר פשוט לא לברוא את האדם ולוותר על התורה. המטרה של האדם היא לקיים את התורה. המטרה של התורה היא לא להועיל לי או לך."

רציתי לברר אם אינך מסכים עם זה שהתורה היא מעין ספר הוראות יצרן?

הוראות יצרן למה?

מסתמא אם נתנה לאדם אז היא הוראת יצרן לאדם מה עליו לעשות כדי שיהא לו טוב.

לא. איך הסקת את זה? ה' ברא את העולם ואנשיו, כדי לתת להם תורה עם כל מיני חוקים מעצבנים כדי להיטיב להם? שיברא אותנו בגן עדן וזהו.

אבל זה מה שכתוב בתורה מה אני אעשה:
ירמיהו פרק ז פסוק כג
כִּ֣י אִֽם־אֶת־הַדָּבָ֣ר הַ֠זֶּה צִוִּ֨יתִי אוֹתָ֤ם לֵאמֹר֙ שִׁמְע֣וּ בְקוֹלִ֔י וְהָיִ֤יתִי לָכֶם֙ לֵֽאלֹהִ֔ים וְאַתֶּ֖ם תִּֽהְיוּ־לִ֣י לְעָ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם בְּכָל־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר אֲצַוֶּ֣ה אֶתְכֶ֔ם לְמַ֖עַן יִיטַ֥ב לָכֶֽם׃
דברים פרק יב פסוק כח
שְׁמֹ֣ר וְשָׁמַעְתָּ֗ אֵ֚ת כָּל־הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י מְצַוֶּ֑ךָּ לְמַעַן֩ יִיטַ֨ב לְךָ֜ וּלְבָנֶ֤יךָ אַחֲרֶ֙יךָ֙ עַד־עוֹלָ֔ם כִּ֤י תַעֲשֶׂה֙ הַטּ֣וֹב וְהַיָּשָׁ֔ר בְּעֵינֵ֖י ה' אֱלֹהֶֽיךָ׃
דברים פרק ו פסוק יח
וְעָשִׂ֛יתָ הַיָּשָׁ֥ר וְהַטּ֖וֹב בְּעֵינֵ֣י ה' לְמַ֙עַן֙ יִ֣יטַב לָ֔ךְ וּבָ֗אתָ וְיָֽרַשְׁתָּ֙ אֶת־הָאָ֣רֶץ הַטֹּבָ֔ה אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥ע ה' לַאֲבֹתֶֽיךָ׃

נו? ה' אומר שאם נעשה את מצוותיו הוא יטיב לנו. זה אומר שהתורה היא "הוראות יצרן"? כבר ביאר הרמב"ם שרק לנשים (??? כנראה זה היה המצב בזמנו) וקטנים אומרים לעבוד את ה' בשביל פרס

תוהה- יש בידיי הוכחות שאיבדת כיוון. אם אני צריך להסביר לך שאם ה' ייטיב לנו שנעשה רצונו אז ברור מזה שהתורה היא הוראות יצרן אז אתה איבדת את עצמך לא רק איבדת כיוון.
וארמוז יותר מזה, אם יצרן מכונת כביסה אומר לך את הוראותיה כדי שהמכונה תחזיק יותר זמן ולא תתקלקל אז ברור שתשמע ליצרן. קו"ח שמדובר בייצור מין אנושי יש הוראות יצרן מה חשבת?

כרגיל אתה משמיץ ומדבר בביטחון כאילו אתה מינימום אינשטיין שמדבר עם האדם הקדמון, אבל מילא.

אתה טוען שה' יצר אנשים ונתן את התורה כדי שיהיה להם טוב בעזרת ההוראות. מעניין. אפשר לדעת למה הגויים לא חייבים במצוות? להם פתאום זה לא מועיל?

אני מציע שנסיים את הדיון ההזוי הזה

להפך אחי, אילו לא הייתי לומד מהדיון כאן משהו- מזמן הייתי מתחפף. בזכתך מצאתי את ההוכחות שאיששו את מה שידעתי וביררתי לאישורן. ובאמת אין טעם שנדשדש במה שכבר הוכח.

האמת- שלא תבין לא נכון, בדבריך אתה דורש הסברים מוצדקים ובזמן הנכון. אתה תוקף בצורה לא הכי יפה, וחבל.
אסביר ממה שאני יודע, עם ישראל הוא עם מאוחד, זה אומר אחד תלוי בשני, וזה מה שגורם שלכולם יהא טוב…. נשאלת השאלה מהו הטוב בכלל? הטוב זה השלום והביטחון. ה' אמר שבעולם הזה תמיד יהיו אנשים שהם עניים וחולים וחסרי בית ומובטלים וכולי וזה כי ה' רוצה שאנחנו נתמוך בהם וזו הגדולה של האיחוד. אהבת הזולת והדאיגה לצרכיו ככל היכולת.

הגויים חייבם במצוות ההיגיוניות ולא חייבים במצוות תוריות כי הברית נעשתה רק עם עם ישראל. המצוות יכולות להועיל להם אם יתגיירו ובעצם הגיור מתחיל בזה שישמרו את המצוות גם את התוריות ויקבלו שכר על זה- למעשה זו התכלית הקיומית של עם ישראל להיות אור לגויים- שהגויים יחקו אותנו ויקיימו את התורה.

גם לי ברור שהדיון מוצה, ואם יש עוד משהו שברצונך לשאול- אענה בכייף אחי

חשוב לי לציין בשלב זה שבגלל שה' אמר שבע"הז תמיד יהיו אנשים שהם חולים פצועים חסרי איברים נכים עיוורים וכולי וכולי וזה סימן שהמשיח* לא בא. ואנחנו צריכים לשאוף לזה שיגיע. כיצד? פשוט לקיים מצוות ולבקש מהבורא שיחיש את הגאולה וכל המשתמע מזה.

* גם ישו הוא לא משיח אמת כי לפי אמונת הנוצרים מות ישו גרם שכל המחלות נעלמו וכל האנשים נרפאו וכל החטאים נמחקו לכל הדורות וזה בכלל אבל בכלל לא ככה.