עבודה זרה בחוגים מסוימים
הרב כתב: ""נעם" היא בדיוק אותו "הם" כמו החרדים, רק עם כיפה סרוגה ועוד הלל אחד בשנה (פלוס ריקודי אקסטזה של אביזרייהו דעבודה זרה לפני נשיא, ראש ממשלה ורמטכ"ל ביום ירושלים). אלו אינם אלא חרדים עם כיפות סרוגות בתוספת קורט עבודה זרה ושפה מליצית ופתטית שמבטאת ניתוק מוחלט מהמציאות (מה שקרוי אצלם "מבט של קודש")."
באיזה מובן בדיוק הם עובדי עבודה זרה?
אני לא מבין את ההיסק.
ספר תורה, בית כנסת ותפילין – קדושים הם.
האם בזה שאני שר ועומד כשיש ספר תורה מלפני אני עובד ע״ז??!
המונח 'עבודה זרה' מופיע כאן לא במשמעותו ההלכתית. סוג של פגאניות. ס"ת ותפילין הם קדושים מפני שכך קובעת ההלכה. התורה והקב"ה הם אלו שקובעים מה קדוש. הקדשה של אנשים או חפצים אחרים היא סוג של פגאניות.
האם הרב לא חושב שמן הראוי לעמוד כשרב או איש חשוב אחר (נשיא, ראש ממשלה וכו') נכנסים לחדר?
מה לגבי כל ההלכות של הרמב"ם בדבר כבוד לרב?
והפסוק: "יהי מורא רבך כמורא שמיים"?
האם הם לא פשוט מהדרים במצווה?
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer