עמדות והטיות

שלום מיכי ושבוע טוב!
בכמה מקומות שמעתי אותך אומר שאם אתה מגיע לעמדה על משהו, אז העמדה הנגדית שסותרת עמדה זו נובעת מתוך הטיות שונות. למשל, אם אסור לצאת מעזה, אז מי שאומר (משיקולי ביטחון) שטוב לצאת מעזה מונע מהטיות. אולם ברצוני להציע הסבר אחר: כל אדם בנוי אחרת, ומעניק סבירויות שונות משל אנשים אחרים על הנחות בסיסיות שונות. למשל, אדם יכול לטעון שהטענה "אין סיבה לכל דבר" היא טענה יחסית סבירה, ואדם אחר יכול לטעון שזה לא סביר בעליל. או עוד דוגמה, אדם יכול לטעון שהטענה "נוכל לתקוף בעזה גם חודשיים אחרי עסקת חטופים, גם אם חתמנו עם חמאס שלא נתקוף 10 שנים, שכן תמיד נוכל למצוא על מה לתקוף, ואין ממה לחשוש שהעולם יעצור אותנו" היא טענה סבירה, בעוד שאחר יטען שלא. 
מה שאני רוצה לטעון הוא, שהסבירויות לטענות אלו והשוני בסבירויות אלו בין אנשים יכולים לנבוע משוני באינטואיציות בסיסיות, ולאו דווקא מהטיות ושטיפות מוח. אני מדבר על אנשים תאורטיים כמובן, שכן כפי שאתה אומר כל הזמן, השיח שלנו מלא בהטיות משני הצדדים וכמעט אף אחד לא מקשיב לאף אחד. אני מדבר על אנשים ששומעים עמדות, שוקלים אותם בכובד ראש, מתייחסים ברצינות לכל העמדות, ובסוף מביעים עמדה כנה ופנימית (לא מהשפה אל החוץ).
 
במצב כזה, ייתכן שהשוני בעמדות לא נובע מהטיות, אלא פשוט ממבנה אינטואיטיבי אחר שמעניק סבירויות שונות להנחות\טענות שונות. הטענה שלי מזכירה לי קצת את מה שאמרת באחת הסדרות על הדתות השונות: ייתכן שנוצרי ישקול את היהדות ויהודי ישקול את הנצרות, והנוצרי יגיע למסקנה שהנצרות נכונה, והיהודי יגיע למסקנה שהיהדות נכונה. לא בטוח שאחד מוטה, אלא יכול להיות שזה מה שהאינטואיציות של שניהם מובילות אותם אליו.
מה דעתך על הסוגיות האלו ועל הטיעון שלי לטובת פלורליזם כזה של עמדות? (חידוד- איני טוען שאין אמת אחת, אלא שיש אנשים שפשוט לא יכולים להגיע אל האמת הזו, ולא בגלל הטיות, אלא בגלל אינטואיציה שונה, כמו שעיוור לא יכול לראות ולא בגלל הטיות).