קאנט ואידיאליזם

שו”תקטגוריה: אמונהקאנט ואידיאליזם
נתן שאל לפני 4 חודשים

שלום הרב,
1. קראתי שקאנט טען שלמרות חוסר היכולת שלנו להכיר את העולם כשלעצמו, הוא סובר שהעולם כשלעצמו קיים.
האם תיתכן סיבה טובה לכך? מדוע לשיטתו, לא להגיד באותה מידה שיש 2 עולמות כשלעצמם?
האם נכון להגיד שקאנט בסופו של דבר הוא אידאליסט?
2. האם יש טענות טובות כנגד אידיאליזם? או שזה רק עניין של ‘איפה אתה נמצא’?
3. מה ה’מחיר’ וההשלכות הפילוסופיות של אידיאליזם? כשאני שוקל בדעתי האם אני אידאליסט או לא, על מה אני מוותר כשאני אומר שכן?
4. גם אתה מקבל את החלוקה של קאנט לפנומנה ונואומנה וטוען שייתכן והעולם כשלעצמו אינו בדיוק כפי שהוא נגלה לעינינו (למשל, ייתכן ואין לו צבעים).
מצד שני, אני מניח שאתה טוען שחוקי הלוגיקה, חוקי המתמטיקה, מושגים כמו חלל וזמן, עיקרון הסיבתיות ואינדוקציה ועוד, כן תואמים להתנהגות של העולם.
האם הנחתי נכון?
ואם כן, האם יש לך קריטריון כדי לבחון מהי אמירה הכרתית ומהי אמירה על העולם?
תודה,
נתן

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 4 חודשים
  1. זו המתקפה של צייטלין על קאנט. טענתו היא שהחלוקה בין פנומנה לנואומנה היא עצמה בפנומנה. אבל לענ”ד אין בזה ממש, שכן קאנט לא דיבר על חוסר יכולת להכיר את העולם כשלעצמו אלא על כך שכל הכרה שלו צבועה בצבעי ההכרה שלנו. לדברים כשלעצמם אין צבע ולא צורה (במובן שאנחנו מגדירים, כמו ריבוע או משולש) וכדומה. אבל זה שיש משהו שיוצר את התמונה שבהכרתי זו סברא פשוטה.
  2. לא. ואין גם טענות טובות לטובתו.
  3. לא יודע.
  4. ראה 1.
‫נתן‬‎ הגיב לפני 4 חודשים

4. לא ירדתי לסוף דעתך.
האם אתה טוען שהעולם כשלעצמו לא מתנהג על פי חוקי הלוגיקה, המתמטיקה וסיבתיות? (בדומה לצבעים שדיברת עליהם בתשובה ל1).
ואם כן, מה ההבדל בין הלוגיקה ובין צבעים?
(סליחה על החזרתיות. מנסה להבהיר את השאלה)

mikyab צוות הגיב לפני 4 חודשים

צבע או צורה אינם משהו הכרחי מתוך עצמו. אין שום בעיה לומר שלדבר עצמו אין צבע או יש צבע אחר ואני רואה צבע כזה. אבל חוקי הלוגיקה אינם במעמד כזה. 2+3=5 מתוך עצמו ולכן זה ודאי נכון גם בעולם. זו בכלל לא טענת עובדה אלא קשר לוגי בין מושגים.
מסיבה דומה כתבתי כאן פעם שהקב”ה כפוף לחוקי הלוגיקה גם אם לא לחוקי הפיזיקה. כי אלו אינם באמת “חוקים” במשמעות המקובלת (של משהו שכפוי על המציאות. זו המציאות עצמה. כמו שטבעו של הקב”ה לא כפוי עליו. זה הוא עצמו).
ראה למשל כאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%91%D7%94-%D7%9C%D7%97%D7%95%D7%A7%D7%99-%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%A7%D7%94/

וכאן:
https://mikyab.net/%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A4%D7%A3/

ויש עוד.

‫נתן‬‎ הגיב לפני 4 חודשים

1. מה הכוונה ב’הכרחי מתוך עצמו’?
2. מדוע זו לא טענת עובדה? להגיד כך העולם נוהג זו לא טענת עובדה?
גם אם אלו קשרים בין מושגים, האמירה היא שהקשרים האלו מבטאים התנהגות של העולם.
3. מה לגבי סיבתיות? היא לא הכרחית כמו הלוגיקה, שהרי ניתן לחשוב במושגים לא סיבתיים (כפי שציינת בשתי עגלות).
האם סיבתיות היא אמירה על ההכרה או על העולם? ואם על העולם, אז מה ההבדל המהותי בין צבעים ובין סיבתיות (כשאני פוגש את שתי התופעות האלו אצלי בחשיבה)?

mikyab צוות הגיב לפני 4 חודשים

1. מה לא ברור? טאוטולוגי.
2. גם הטענה 2+3=5 היא טענת עובדה, אבל היא לא ניתנת להפרכה. ברור שהעולם מתנהג כך, אבל לא בגלל שיש לו אופי מסוים כזה ולא אחר. כל עולם בכל אופי היה מתנהג כך. לכן זו קביעה אפריורית ולא אמפירית, וככזו היא מאפיינת גם העולם העובדתי.
3. הסיבתיות אינה צבע מסוים אלא טענה על מכניזם. צבע אינו מכניזם אלא תיאור/תמונה של מכניזם. הסיבתיות היא רעיון ולא תמונה, ולכן כשאתה טוען שיש בעולם סיבתיות זה כמו לטעון שיש בעולם גל אלקטרומגנטי, שזה ודאי נכון. ולא כמו לטעון שהאוביקט הזה הוא אדום. הצבעים הם השלכה של הגל הא”מ בהכרה שלנו, אבל הגל עצמו הוא תופעה בעולם ולא משהו סובייקטיבי.

השאר תגובה