קידושין לחצאין ושיעורים של הרב…

תודה רבה.
קודם כל אומר שחבל שאין שיעורים מוקלטים על מסכתות זה דבר מאוד מתבקש ונשמח שיהיה.
לגבי הנידון עצמו, ממסקנת הדברים עולה שרבא התכוון לומר שאדם מקדש אישה לחציו כוונתו שהוא יוכל לשאת עוד אישה ואין כוונתו לחצי באמת. ולגבי אישה אי אפשר לומר שכוונתו שמקדש אישה רק לחציה כיוון שאיתתא לבי תרי לא חזיא. אמנם זה למסקנה.
אבל אביי הבין שכוונת רבא זה לחצי ממש. וזה לא מובן לאיזה חצי ממש מדובר. זה נשמע מצחיק לחלק גוף לחצי ולהתחיל לדון. זה כמו לדון איזה צד הקדושה תחול אם לחצי לרוחב או לאורך.
תודה.

יש חצי לא מבורר. גם בשותפות על שדה אתה יכול לשאול איזה חצי של השדה שייך לכל אחד, ואין לכך תשובה.

אם כך אז לא הבנתי מה ההו"א ומה המסקנה? בהו"א היה מדובר שיש מצב של דבר ששייך לשניים ובמסקנה זה מה שרבא אמר ג"כ…
תודה על התשובות אגב.

אתה עצמך הסברת שלרבא מדובר רק על שיור לקידושין ולאביי מדובר על חלוקה של האישה עצמה (לחלקים לא מבוררים). אגב, גם הדמיון לרגלה של זו עולה רומז שמדובר על חלוקה של האישה עצמה.

אני לא רואה הבדל. הרי כל המשמעות של חלוקת אישה עצמה לחלקים לא מבוררים הכוונה לכאורה לחלק אחד שהוא יהיה מקודש וחלק אחר לא וזה גופא שיור לקידושין לא? אשמח אם תוכל להסביר בהרחבה כדי לעמוד על החילוק.

ואם החלקים כן מבוררים, אתה רואה חילוק? עדיין ההשלכה היא שאחר יכול לקדשה.
חלקים לא מבוררים פירושו שחצי מהאישה מקודש לאחד וחצי ממנה לאחר, בדיוק כמו חלוקה לחלקים מבוררים. אבל החצי של כל אחד אינו חצי מבורר (אלא אולי תלוי בברירה כמו חלוקת שותפים). לעומת זאת, לרבא לא מדובר על חלוקה של האישה עצמה אלא על זכות קידושין לשניים בה.
גם בחלוקת שותפים יש שתי האפשרויות שבד"כ מציגים: חצי לא מבורר מהשדה לכל אחד (שתלוי בדין ברירה), חלוקה של הזכויות ולא של השדה עצמה (וזה לא תליא בברירה). אגב, האפשרות שיש שותפות בכל גרגיר היא אפשרות שלישית ולא בהכרח כמו השנייה.