שאלה דחופה‎

יש שמוכיח את אמיתות התורה מקיום הנבואות
רצוני לשאול, שדוקא בקריאה פשטנית של ברית התורה נראה שההיסטוריה חורגת מזה הרבה שכן: לפני מעשה לא היינו חולמים שהתוכחות והפורענות לעמנו יבאו גם בשעה שרובם ככולם יהודים כשרים כבתקופת מעשי הצלב בזמן רבותינו הראשונים. ובעוד הרבה תקופות, אשר קשה לתלותה בעבירות הנזכרות בתורה שלא מצאנו שעברו בה הדור ההוא, וכן עוד הרבה כה"ג. (גם על ה"שואה" ניתן לשאול כן כי אף שבכללות העם נעשו עבירות נוראות, מ"מ אין מן הצדק שכאשר החרדים והחסידים עומדים בכל כוחם להבדל מן המשכלים בכל דרך וצורה ולא מחשיבים אותם כחלק מן העם , שגם הם יספו בעוונם, ההצדקה שכל העם ייענש עבור הרשעים ניתן להבינה רק כאשר הם אכן בזהות אחת, ולא במלחמה עקובה כזאת אשר יום ולילה עומדים על נפשם להבדל מהם, ועתה למה יספו בעוונם ? כמובן ניתן להסביר ולתרץ, אך לומר שאפשר לקרוא את הענין בברית התורה הוא קשה)
והשאלה העולה על כולנה, הוא ענין החזרה לארצנו אשר נוגד את כללי ברית התורה בצורה הכי גסה שניתן להעלות על הדעת, בתורה מפורש שיחזרו לארץ רק אחר שיעשו תשובה, וזה שחזרנו עתה בלי שום תשובה ועוד ההיפך במרידה אי"ז פרט קטן שסותר את הבברית כ"א הריסת כל הברית מן היסוד, כי ברית התורה נכרתה על א"י שכאשר יקיימו מצוות יהו בה ולהפך ח"ו,
ויש מתרצים שכיון שהיה שואה וקרא קאמר "שלא דיבר ה' להשמיד את ישראל ואפס עצור ועזוב" לכן נתן לנו את הארץ חנם, אך כמדומה שאף אחד לא היה חושב שחזרה לארץ במצב כ"כ טוב כשלנו נכלל בקרא זה. ואם זה כן נכלל א"כ יש בזה הריסת כל הברית ורצינותה.
כן לא מסתבר לומר שבא יחזקאל וניבא שלמרות ברית התורה יש מסלול אחר ובו יחזיר ה' את ישראל אף בלי תשובה. היכן הברית ? ובכלל קשה לראות את השיבה לארץ כקיום מקראות יחזקאל, שנאמר שיעשה ה' למען שמו, האם בשיבת חילונים לארץ היה למען שמו, ואם הרוחנו כמה נוצרים שהודו בעם ישראל וכי זה למען שמו, הרי השיבה כאן היתה גם מכונת השמדה רוחנית.
והנה רגלים להראות את הפלא בשיבת ישראל לארצו אחר גלות של שבעים שנה, אך לא זכרו לכאו' שיש נבואה כזו על חזרת מצרים לארצם, מפורשת וברורה ביחזקאל כח על מצרים שלא תעבור בה רגל אדם ובהמה ארבעים שנה ותהא חרבה ושממה "והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות ומקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה והשבתי אותם למצרים" נשמע מוכר בדיוק ממילות התורה אודות עמ"י לא"י. (כעי"ז גם בירמיהו מו "כלי גולה עשי לך בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב" ואח"כ כ' "ואחרי כן תשכן כימי קדם") אם זה נתקיים א"כ אין רבותא כלל בעליית עמ"י בבית שני, שכן נמצא שכן הוא הדרך בימים ההם, ואם לא (ועד כמה שידוע אכן זה לא נתקיים) א"כ כבר אין לה"ר מנבואות, כבר הרבה אנשים וחוזים אמרו הרבה דברים וחלקם נתקיימו אף בניגוד להגיון. המבחן זה רק כאשר הכל מתקיים. או שיש לתרץ שעשו תשובה ובטלה הפורענות מה שאין להעלות על הדעת כלפי מצרים.
עוד יש להוכיח מהלשון המורגל בנביא על החרבת עם ושאח"כ ישיבם ה' ככתוב על עמון ומאוב ועילם ירמיהו מח. ושוב רואים אנו שזו לשון מורגלת ומי שאומר כן על הרבה עמים שיגלו ושה' יחזירם לארצם לא פלא שפ"א ילך לו שיחזור העם אחר שבעים שנה, בפרט שאותו ענין של חזרה לאחר שבעים שנה נאמר בישעיה כג על צור "והיה מקץ שבעים שנה יפקד ה' את צור ושבה לאתננה"
(על השיבה לארצנו כעת אחר אלפיים שנות גלות איני מדבר, הרי זה נוגד את הברית כנ"ל, ועוד יש לשים לב שעל הגלות השניה לא הובטח כלל שישממו האויבים על הארץ, זה נאמר רק בבחוקתי ושם נתבאר להדיא שלפני שישבו יעשו תשובה. וא"כ מה שהארץ עמדה שוממה אלפיים שנה לא הובטח על כך בברית)
עוד אני שואל מהנאמר בישעיהו לד על אדום "והיתה ארצה לזפת בערה לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תרחב לנצח נצחים אין עבר בה וכו' והיתה נוה תנים" ובירמיהו מט "בי נשבעתי נאם ה' כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם" ולהלן שם על חצור "והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה אדם" (וראה צפניה ב שנאמר כעי"ז גם על עמון) האם מישהו יכול לקום ולומר היום שכך זה ושזה נתקיים. אם זה לא נתקיים מאיזה תרוץ שרק יהא אז גם מה שכן הצליח אנו נתלה זה באלף סיבות וק"ל. וכבר אין להביא כראיה את חורבן בבל.
ככלל יש לשאול למה לא מצאנו להדיא בתקופת השופטים קיום הברית הפשוטה בתורה בה נאמר שעיקרה של הברית זה שה' יעצור את השמים, כהתייחדות א"י שתלויה בדבר ה', ועיקר סבלם לא היה כ"א מהשכנים. וכלל גם בזמן המכים הרשעים לא מצאנו הרבה שסבלו מעצירת גשמים, ויש מהם שהיה טוב להם בהכל, ולאידך גם בזמן דוד היה עצירת גשמים.
ועל מה שרגילים להתפלא על שנאת עכו"ם לעמנו הרי ודאי שכך יקרא וכ"פ מסיבה אחרת כי כאשר יש הבדלה ושאיפת חיים שונה בתכלית ומסר של בוז לאנשי המציאות ונשמת היהודי (גם החילוני) רוצה ושואפת לדברים שאינם תחת השמש הרי שבהכרח לא יסתדר לעולם עם גויי הארץ, ומתחת האדמה תצוץ השנאה,

ומענין לענין אחר רצוני לשאול האם בפשוטי המקראות ניתן לפרש שרק המצוות עליהם נאמר בפירוש שהם לחוקת עולם כשבת ויה"כ וכד' הם הם המחויבים לעולם, ודברים שלא נזכר בהם ענין זה היה בהם החיוב רק לשעתם בשעת הכניסה לארץ.
ולכאו' במצוות ערלה ניתן לפרש כן "וכי תבאו אל הארץ וערלתם ערלתו וכו' דקאי רק על ביאת הארץ
וכן יתכן בשמטה "כי תבאו אל הארץ ושבתה הארץ" ולא נאמר כחוק פשוט שכל שבע שנים שמיטה מ' דהדין ביותר על שעת הביאה שאז יש לשמור השמיטה עד היובל, (וכן "והארץ לא תמכר לצמתות" קאי על שעת הכניסה שלא יפרו בתחילתה את הנחלות, ומהאמור במשפטים לדין שמטה בסתמא אין להוכיח שכן לא נכפל בכי תשא ומ' שליתא אחר חטא העגל וברית לוחות שניות) אך זה נוהג רק בשעת הכניסה כך יהא ביטוי של שלטון ה' בארץ, אך אין נאמר על זה שהוא לחוקת עולם.
והנה בפשטות קשה לומר שעמ"י בדור השופטים קיים מצוות שמיטה ותרו"מ שכן אם קיימו כמעט לא יתכן שיעבדו ע"ז ווודאי לא ברצינות כ"כ גמורה כאנשי עירו של גדעון וכד'. ואולי שסברו כנ"ל שאי"ז מצווה לדורות.

ראוי להוסיף בענין השאלה בראש הדברים: צפוי תמיד לטעון שהמצב השתנה ולא זהו העם והמצב עליו סוכם בברית, הטעון כן עליו לשים לב שאפשר ללכת ולהקצין עם טענה זו ועד לעקור את הכל ולומר שכיון שהעם אינו מאוחד ולא מבין את רצון התורה בתיקון המציאות אין התורה מדברת אל מצבו, הוא מופקר לטבע, הברית לא מדברת לכזה מצב, בכזה מצב הם לפעמים יסבלו מאוד ופעמים יצליחו כבעלייה לארץ. או לומר שמזמן שהעולם לקח את העצמאות בידיו והמציא לו אנטיביוטיקה וכבר לא נושא עיניו לשמים, גם ' נותן לעשות מה שירצו ושיסתדרו לבד ויהא להם או שואה או יעלו לארץ לבדם, יפה מאוד ושלום על ישראל. ותפוג תורה ח"ו.
כמובן אם אנו רוצים לראות בתורה עם של ברית לאורך כל הדורות עלינו להצמד למרכזה של הברית שעיקרה בלא ספק הינה הנאמנות וההתמסרות לדבר ה', ואז צצות ועולות כל שאלותי הנ"ל, שלא ראינו כלל מזמן שיש לנו היסטוריה סדורה לפרטים (זמן בית שני בערך) שכאשר העם קיים את התורה היה לו טוב, וכשלא נענשו,
אפשר לראות כמובן כמה נקודות פה ושם כמ"ש על זמן שמעון בן שטח, אלא שנראה שהיו עוד זמנים טובים כאלה ויותר בשמירת הברית והיה צרות צרורות.
ויש להדגיש שאם אמנם ברור שה' מאריך אף ויותר ראוי לעונש לבוא במצב של "ונושנתם", אך לא כן היה לפחות מזמן חורבן הבית, א"א למצוא שהעונש בא בזמן כזה, פעמים שבא בזמנים הכי טובים מבחי' רוחנית.
הבה נשים לב: לא ראינו שהעם עשה איזה תשובה ואשר בגללה חזר לבית שני, היו הרבה זמנים של ירידות נוראות בזמן בית שני, ולא הוזכר בהם כל בצורת או רדיפה מאויבים,
אח"כ בזמן התנאים ואמוראים היו זמני פריחה שאין דוגמתה בהתמסרות לדבר ה', ולאידך צרות צרורות שגם אין דוגמתן.
וכן הלאה בזמן הראשונים, ועד לזמן הזה. דווקא היום שאיש הישר בעיניו יעשה ובכלל איננו רואים הרבה התמסרות (בחצרות החסידים הדבר מורגש טפי, צא ראה נא ההבדל הענקי שבין יהודי חסידי לפני השואה לכיום, ושלא לדבר על הפער והתהום שבין האדמורי"ם שלפני השואה)
אז נכון שיש היום יותר מידת רחמנות וכיום יותר אנשים מבינים שא"א להתפלל לפני ה' ובה בשעה לצעוק ולריב ולעשות מח', וגם רואים במציאות הארצית פחות סתירה לדבר ה', אבל לא נראה שה' כ"כ רע שעל חוסר ההתקדמות הזאת שלא הושגה מפן רוחני דווקא, (זה התקדמות של כל העולם ועוד סיבות חיצוניות) באו כל העונשים או חוסר ההשגחה על הפורעים.
קשה מאוד מאוד לחשוב שעל חוסר ההבנה והמח' והמריבות פנימה שנבעו ובאו מקדושה ביסודם הגיעו עונשים כ"כ חמורים. וכבר ראיתי לח"א שהקצין לומר שכיון שגלו בעוון שנאת חנם, וחטא זה תוקן אצל ראשי הציונים שעשו אגודה אחת למען הארץ, משו"כ זכו לארצנו הק', מהלך זה סותר את כל תוכן התורה ומקצץ במקראות, הרי הוא קורא "ואהבת לרעך כמוך" ללא סיפא דקרא "אני ה'".
ושוב אין גם לומר שלא היה עונש, רק ה' לא עזרם כאשר אינם מאוחדים, כי אין בתורה זכר לכזה מהלך.

אני לא מוכיח מאומה מהתקיימות הנבואות. זה לכל היותר נדבך קטן בנוסף לתמונה שלימה. ראה מחברת חמישית.

יש שציין את הנבואה והפלא בשיבת ישראל לארצו אחר גלות של שבעים שנה, אך לא זכרו לכאו' שיש נבואה כזו על חזרת מצרים לארצם, מפורשת וברורה ביחזקאל כח על מצרים שלא תעבור בה רגל אדם ובהמה ארבעים שנה ותהא חרבה ושממה "והפצתי את מצרים בגוים וזריתים בארצות ומקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים מן העמים אשר נפצו שמה והשבתי אותם למצרים" נשמע מוכר בדיוק ממילות התורה אודות עמ"י לא"י. (כעי"ז גם בירמיהו מו "כלי גולה עשי לך בת מצרים כי נף לשמה תהיה ונצתה מאין יושב" ואח"כ כ' "ואחרי כן תשכן כימי קדם") האם נבואה זו גם נתקיימה עד כמה שידוע אכן זה לא נתקיים א"כ כבר אין לה"ר מנבואות, כבר הרבה אנשים וחוזים אמרו הרבה דברים וחלקם נתקיימו אף בניגוד להגיון. המבחן זה רק כאשר הכל מתקיים. או שיש לתרץ שעשו תשובה ובטלה הפורענות מה שאין להעלות על הדעת כלפי מצרים.

כן יש שציין להתגשמות הנבואה על בבל שתחרב לנצח ואני שואל מהנאמר בישעיהו לד על אדום "והיתה ארצה לזפת בערה לא תכבה לעולם יעלה עשנה מדור לדור תרחב לנצח נצחים אין עבר בה וכו' והיתה נוה תנים" ובירמיהו מט "בי נשבעתי נאם ה' כי לשמה לחרפה לחרב ולקללה תהיה בצרה וכל עריה תהיינה לחרבות עולם" ולהלן שם על חצור "והיתה חצור למעון תנים שממה עד עולם לא ישב שם איש ולא יגור בה אדם" (וראה צפניה ב שנאמר כעי"ז גם על עמון) האם מישהו יכול לקום ולומר היום שכך זה ושזה נתקיים. אם זה לא נתקיים מאיזה תרוץ שרק יהא אז גם מה שכן הצליח אנו נתלה זה באלף סיבות וק"ל. וכבר אין להביא כראיה את חורבן בבל.

אשאל שאלה אחרת ביחס לטענה שיש שרצו להסביר את נס אליהו בהר הכרמל, שהמים ששפך שם היה זה נפט המצוי שם, ושגילה ברוח קודשו את הענין הזה שטרם נודע בזמנו, ולכך כאשר הצית מעט אש נשרף הכל כולל המים- נפט.

האם יתכן לחשוב כן ? כלו' האם היה במציאות בימים ההם להגיע לכזה כמות נפט בלי קידוחים ומכונות שודאי לא היו בימים ההם.

ממתין אני גם לתשובה לשאלת קיום נבואות ששמת אדום,

שלום.
כבר כתבתי לך שאני לא נוהג להביא ראיה מהתגשמות נבואות, ויש דיון על כך באתר שלי. שאל את מי שמביא את הראיות הללו.
לגבי הספקולציות של הנפט, זו שאלה מוזרה בעיניי. אם אתה חושב שהייתה לו חברת קידוחים אז בסדר.

הוא אשר שאלתי האם לא היה שייך להשיג נפט בימים ההם בלי קידוח כג' שמצא איזה שדה נפט

רבי י'.
שחרר אותי מהשאלות התימהוניות הללו.

רצוני לשאול ולברר אודות כמה פרטים
א. מפורסם נס הארבה בקוממיות שלא נכנס הארבה במושב, האם מדובר בדבר שנוגד את הטבע לחלוטין, ואין שום דרך להסבירו חוץ מזה שה' שלח מלאך להזיזם, או שמא זה דבר שיכול להיות שהארבה משנה מעט את מסלולו, הרי ודאי שכשיש ארבה הוא לא אוכל הכל אלא נוסע ואוכל הנקרה בדרכו, ושמא לפעמים זז לכ"מ מקומות. בקיצור האם זה סיפור של השגחה שהיה ניכר יד ה' או שזה היה נס גמור שאין להסבירו בשום צורה שתעלה על הדעת.
ב. כשאלה זו ממש רצוני לשאול בקשר לסיפור השני בקוממיות שהיו פרות שאכלו סם שפיזרו בשדה החיטה בגלל מכת תולעים וחלו הפרות, והיה זה בשמחת תורה ולא יכלו להזמין רופא, והרב אמר שבזכות השבת יבריאו, וליום מחרת היו בריאים. האם מדובר כנ"ל בדבר שלא יתכן בכללי הטבע, או שמא כשם שיש מעט חולים שבולעים סם ונרפאים, הגוף מתגבר על הסם, כך גם היה יכול להיות שם, ואמנם זה פלא אך זה לא נוגד את הטבע לגמרי.

ג. סיפורים רבים ישנם על ברכה ביבול שומרי השביעית, ופעמים פי 3 כהבטחת התורה, גם על כך הנני שואל האם זה שגודל פי 3 זה נוגד את הטבע לחלוטין, או שמא פעמים שזה קורה, גם בשאר שנים
ד. ישנם שזוכים לברכה זו של פי 3 בשנה השמינית אחר ששמרו השמיטה, וכאן יש לשאול ביותר שמא הגידול המבורך קרוב לדרך הטבע, שכן אחר שהשדה שבתה שנה היא קיבלה יותר כוחות, ולכך מוציאה הרבה.

אשמח אם כ' יוכל להפנות אותי למי שמבין מה הם דרכי הטבע בענין זה

שלום.
שתי הערות כלליות:
1. דרכם של סיפורים כאלה שעד שלא בדקת אינך יכול לדעת האם הפרטים נכונים ומדויקים. בד"כ יש בהם הגזמה.
2. גם אם הסיפור מדויק, עדיין אין כאן בהכרח נס. כדי לבדוק האם היה כאן נס יש לעשות ניסוי מבוקר. לבדוק מה קורה בשטחים אחרים וזמנים אחרים בקבוצות גדולות. זה לא נעשה בשום מקרה ששמעתי עליו, ולכן אין לי אמון בכל הסיפורים הללו ובמשמעויותיהם.
יש באתר שלי כמה דיונים על זה, למשל כאן:
https://mikyab.net/%D7%97%D7%95%D7%A7-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94-%D7%9C%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%94-%D7%95/

אדון י', לאחרונה חווה מאן דהו בארה"ב מוות קליני וראה את ישוע. עוד אחד שמצטרף לאינספור סיפורי מוות קליני נוצריים. לתשומת לבך.

לאחרונה התגלתה אליי מפלצת הספגטי המעופפת, והודיעה לי חד משמעית שהיא לא קיימת.
מפחיד!!!

תמהני אם ניתן להחיל את הקוגיטו של דקארט על מפלצת הספגטי המעופפת.

תגובה ל-י':
מדוע אתה מחפש תימוכין לאמונה מתופעות כאלו (אולי בגלל שהן מוחשיות ולא דורשות מאמץ חשיבתי או התבוננות פנימית) ? אני מציע שאם יש לך ספק לגבי נושא מסוים בדת כדאי שתתמקד בו ולא לחפש "הוכחה לאמיתות כל התורה".
מה זה הביטוי "אמיתות התורה" ? איזה חלק בתורה ?

שלום וברכה,

זכיתי לחברותא שקורא הרבה סיפורי צדיקים והרבה סיפורי מעשיות. מהם גם כאלו עדכניים ואקטואליים שאירעו ממש לאחרונה ומדובר באנשים ורבנים מוכרים .

שוב ושוב מובאות "הוכחות" לטובת היהדות וגדולי ישראל מכך.
"איך ר' חיים ידע?" "איך החזון איש ידע?"
או מקובל(חסידי) שהחברותא הולך אליו והוא רואה אצלו מופתים של ממש ,והלה( המקובל) יודע דברים שהוא לא סיפר.

אני עצמי מעדיף לדבוק בהנחת היסוד שחוקי הטבע כפי שהם ידועים תקפים בכל מצב, או לחילופין שהסתברותית הסיכוי שחוקי הטבע חרגו ממנהגם קטן מהסיכוי שאנשים דמיינו וכ'ו.

האםיש הסבר מקיף לשלל סיפורי המופתים הללו ?

תודה

אין לי הסבר אחד מקיף. לולא דמיסתפינא הייתי אומר שההסבר המקיף האחד הוא טיפשותם של אנשים, אלא שהיא מופיעה בצורות שונות ומגוונות. אבל זה רק הליטווק שבי.

למצוץ מידע מאנשים זה כישרון. אני עצמי עשיתי זאת בעבר. אתה לא יודע כמה מידע אנשים נותנים על עצמם בלי שהם אפילו שמים לב. תוסיף כמה ניחושים מוצלחים (את הלא מוצלחים אף אחד לא זוכר) וקיבלת מופת.

מעבר לזה שיש גם שימוש במידע פנים. ניתן דוגמא:
ל"רבינו" מגיע סוכן מכוניות קאיה ומבקש ברכה כי המכוניות לא נמכרות והלקוחות מתלוננים על בעיות. "רבינו" נותן ברכה ורושם לעצמו שמכוניות קאיה על הפנים. לאחר זמן מגיע אדם אחר להתייעץ ומספר ל"רבינו" כי הוא חושב לקנות מכונית קאיה. "רבינו" אומר לו לא לקנות מכונית קאיה. לאחר זמן הייתה שרשרת של תאונות במכוניות קאיה והעיתונות כדרכה הופכת את זה לנושא עיתונאי. סביבתו של "רבינו" אחוזת התפעלות – "רבינו" חזה ברוח הקודש את הבעיות במכונית קאיה. למעשה, "רבינו" לא חזה כלום. היה לו מידע פנים שהוא עשה בו שימוש. השימוש היה על חשבונו של מי שסיפק את המידע – במקרה הנוכחי סוכן המכוניות – אבל למי אכפת? פראיירים כידוע לא מתים. הם רק מתחלפים…
סתם תרגיל שנשאר לי – האם יש איסורים הלכתיים ש"רבינו" עבר חוץ מעצם העבירה על החוק האוסר שימוש במידע פנים?