שאלה על היכולות המתמטיות של בני אדם

שו”תקטגוריה: תורה ומדעשאלה על היכולות המתמטיות של בני אדם
עמיכי שאל לפני 8 חודשים

בספר “שתי עגלות וכדור פורח” הרב מביא את המשל של שני שעונים מכוונים בהקשר של ההתאמה של האדם לעולם, ומסיק כי זה סביר יותר לטעון כי יש גורם מתאם (=אלוקים) בין שני השעונים, בניגוד לדעה המקובלת כי המנגנון של שעון א’ (=העולם) הוא שמניע את המנגנון של שעון ב’ (=האדם). בפרט, הרב מתייחס ליכולת המתמטית של האדם וטוען כי אין שום סיבה כי תהיה יכולת כזו, ואין בה כדי להעניק יתרון שרידותי.
אך האם כך הוא? ראשית, אין לנו אינטואיציות מתמטיות ופיזקליות מפותחות. קל לנו לחשוב על המושגים הבסיסיים ביותר, כמו מרחק, צורות, מהירות, תאוצה, בהם אנו נתקלים בחיי היום-יום. בקשר למושגים אילו בהחלט מובן כי יש יתרון שרידותי. בעל חיים שיודע להתמצא במרחב, ויודע לפענח מתי איומים שונים מתקרבים אליו, ישרוד טוב יותר בעולם, ודבר זה ילך ויתפתח הלאה בתהליך הברירה הטבעית.
ההישגים המתמטיים הרחוקים יותר מהאינטואיציה התפתחו הודות לשני גורמים: גאונים יוצאו דופן, שאפשר לראות במח שלהם מעין מוטציה שכוללת שכלול של היכולות הבסיסיות הנ”ל, ומאמץ קולקטיבי- תרומות של הרבה אנשים (גאונים וסתם חכמים) שנצברו לאורך מאות שנים צעד אחר צעד. כל צעד מכיל מעט אינטואיציה בסיסית, אך הכל יחד כבר רחוק מאד מהאינטואיציות הבסיסיות.
מעבר לכך, אנחנו קולטים (או מצליחים) רק בתחומים בהם באמת יש פוטנציאל אנושי לפענח את העולם. יתכן שיש עוד מיליארדים של  ושאים, או חוקי טבע, שאין לנו יכולת לקלוט, ולעולם לא גם לא נקלוט אותם.
יש הטוענים לגבי מכאניקת הקוונטים שזה בדיוק על התפר הזה. זה על קצה הגבול של האינטואיציות שלנו, ואכן שם כבר אין כמעט התאמה בין “השעונים”. וגם אין צורך שתהיה, כי זה כבר רחוק ממושגי הבסיס שמעניקים יתרון שרידותי.
יוצא אם כן, שהאבולוציה בהחלט מסבירה את היכולת המתמטית, והמוצא הפשוט והסביר יותר להתאמת “השעונים” נעוץ בה, אז מה הצורך בגורם מתאם?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 8 חודשים

כל מה שאמרת הוא הצעות אפשריות שלא שונות בעיניי מהאבולוציה עצמה. בסה”כ הסברת את האבולוציה על רגל אחת. לכן אין לי מה לומר לגביהן פרט למה שאמרתי על האבולוציה עצמה. למשל שהאבולוציה עצמה נודעה לנו כתוצאה מהיכולות המדעיות שלנו. לכן קשה לראות בה הצדקה לאמון שלנו ביכולות הללו. ועוד, שהאבולוציה עצמה היא תוצאה של חוקי הטבע (בלעדיהם היא לא הייתה), וזה עצמו מוכיח את קיומו של הגורם המתאם/מתכנן (מה שכיניתי לאחר מכן “הראיה מן החוקים”). 

עמיכי הגיב לפני 8 חודשים

מדוע זה לא די לומר שיש לנו אמון במה שמוכיח את עצמו? אפשר לומר (כמו שנדמה לי שאתה כותב)
שזו שאלת אינדוקציה מסדר שני, אבל האם עצם הצגת השאלה הזו לא דומה לספקנות מוגזמת (עליה אתה תוקף את היריבים ה”אנליטיים”)?
מדוע חתול נותן אמון בחושים שלו? בגלל האבולוציה/חוקי הטבע. כל התעסקות מעבר לכך אינה מובילה לדיונים או מסקנות ברות טעם.
גם השאלה על חוקי הטבע לא ברורה לי. דברים הם כמו שהם כי ככה הם. עצם השאלה “למה הם כאלו” מניחה מראש שיש גורם תבוני, ולכן יש כאן כשל לוגי. אם דברים התפתחו אקראית אין מובן בכלל לשאלות של אמון בחושים וסיבה לחוקי הטבע.

mikyab צוות הגיב לפני 8 חודשים

הסברתי את כל זה גם בספר וגם במחברת השלישית. הסברתי שם מדוע זו לא ספקנות רגילה. הטענה שמערכת אקראית נותנת תוצאה אמינה היא קשה על פניה והטלת ספק בה הוא מסקנה סבירה. בדיוק כמו קנקן התה השמימי של ראסל. ספקנות רגילה היא הטלת ספק בלי בסיס ממשי סתם בשאלת “מי אמר לך”.
מתן האמון כתופעה פסיכולוגית הוא ברור. נוצרנו כך שיש לנו אמון. ובכלל, עובדות לא זוקקות הסבר מהותי. זה טבע העולם וזהו. אני לא מדבר על זה, אלא על מתן אמון במישור הקוגניטיבי (כלומר להחליט שהאמון הזה מוצדק). יש לי נטיה לדבר לשון הרע. האם זו הצדקה לדבר? זה שיש לי נטיה פסיכולוגית כלשהי לא אומר שזה מוצדק. קוגניטיבית זה אמור לעבור את הסינון שלי.
כמובן שמי שלא מקבל את זה אלא דטרמיניסט ומטריאליסט זה לא מטריד אותו כי הוא אכן לא נותן אמון ולא מחליט שום דבר. הוא רק מחשב דברים. ראה גם בטור 35 על האינטליגנציה.

השאר תגובה