שיחת פתיחה

שו”תקטגוריה: כללישיחת פתיחה
יוסי שאל לפני שבוע 1

ראיתי באתר, בחלק שיעורים לב”ק, קובץ עם נקודות לשיחת פתיחה (לבני ישיבה ככל הנראה) שכנראה הרב העביר איפה שהוא וז”ל:
‘שיחת פתיחה
1. ראיית החיים (השארת חותם. יצה”ר). מה חשוב בחיים. שאיפות גדולות והתמדה.
2. תרומה לחברה (צבא, ישיבה, לימודים, עשייה). מסירות נפש מתמידה ולא זמנית. התלונות בשבת בוגרים.
3. עולם תורה ציוני-דתי.
4. פוניבז’ וסלובודקה.
5. חזרה והכנה.
6. עיון ובקיאות (ישיבה כהכנה. הרבנים זילבר וקרייזבירט): מיקוד בעיון. לגדול במחשבה, או בתחומים אחרים, מותנה בעיון הלכה. תורה בחפצא ובגברא. לימוד והלכה למעשה (ההלכה כנפ”מ ללימוד).
7. ניצול הזמן. בשבוע נטו יש מעט מאד שעות. לא מספיקים הרבה. מי שזקוק לכך, שיוסיף זמן לעיון.
8. שימת לב לצעירים (יחס מספרי נמוך).
9. לגשת עם הערות, בעיות, הצעות, מכל סוג.’ 
הייתי סקרן לשמוע את השיחה עצמה, היא קיימת בקובץ שמע או משהו כזה? אם לא רציתי לשאול אם הרב יוכל להרחיב בנושאים האלה. תודה, ואני מקוה שזה לא מטריח.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני שבוע 1

השתרבב מתוך הקובץ. אלו נקודות שרשמתי לעצמי, אבל איני זוכר הקלטה שבה זה מופיע.

יוסי הגיב לפני שבוע 1

האם הרב יוכל להרחיב בדברים הנ”ל, אני פשוט בחור ישיבה והדברים האלה מעניינים אותי (ונשמעים חשובים)?

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

אני לא יכול לכתוב כאן שיחה שלימה שנאמרה. אם יש נקודה חשובה אנא העלה אותה ספציפית.

יוסי הגיב לפני שבוע 1

הנקודה הראשונה בכללה, בתוך הנקודה השנייה הפרט של מסירו”נ מתמידה. ונקודות 5 ו6. (אם זה יותר מדי אפשר לוותר על 5).

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

עיקרי הדברים כתובים.
בד”כ חושבים ששאיפות זה יצר הרע. כוונתי לא לשאיפות להיות צדיק אלא להיות מאן דאמר. להיות ידוע, לפרסם דברים וכו’. טענתי היא שעל כך נאמר בשני יצריך, ומי שמוותר על זה כדי לעבוד על יצרו יישאר בלי כלום. היצר הוא הבסיס ליצירה (כמו שמצינו בגמרא שכשביטלו יצרא דע”ז לא מצאו ביצת תרנגולת בכל א”י). כהן דפרויד שתלה את כל ההיגים שלנו בליבידו (ארוס מול תנטוס).
לאנשים קל לחשוב על תרומה לחברה, שירות משמעותי בצבא וכדומה. תרומה בלימוד תורה ובגידול תורני פצות אטרקטיבית במחוזותינו. אבל בעיניי זו תרומה חשובה יותר.
טוב, קשה לי לכתוב כאן שיחות. אם יש שאלה מסוימת, תוכל להעלות אותה.

משה הגיב לפני שבוע 1

סביב הנקודה השישית, הרב יכול לחדד מדוע הגדלות במחשבה ובשאר התחומים מותנית בלימוד ההלכה?

mikyab צוות הגיב לפני שבוע 1

כי ספרות מחשבה אינה אלא אוסף הגיגים לא שיטתיים ולא מחייבים. אין שם דיון וטיעונים של ממש ולא הגדרה טובה של המושגים. היכרות עם ספרות המחדבה לא משפרת את החשיבה בשום צורה. לעומת זאת, בהלכה יש שיטתיות ומחויבות ליישב מקורות שונים ולבנות תמונה קוהרנטית. זה באשר למתודולוגיה. אבל גם ביחס לתוכן המחשבתי, אם שואלים עוד שאלת למה אחרי שמסיימים את העיסוק הלמדני, ניתן להגיע מההלכה למחשבה. ראה על כך עוד בספר שתי עגלות שער 13.

השאר תגובה