שיטת הרמב"ם בעניין קרבה דרך תאווה בזכר

שו”תקטגוריה: עיון תלמודישיטת הרמב"ם בעניין קרבה דרך תאווה בזכר
ראובן זילברשטיין שאל לפני 7 חודשים

הרמב”ם פסק שהבא על אנדרוגינוס דרך נקבותו פטור (איסו”ב א,טו) האם אין זה אומר שקרבה דרך תאווה בזכר אינו חייב מה”ת לפי הרמב”ם.
אמנם, לא ברור מהי”ת לרמב”ם לחלק כך, אך רואים שזו עמדתו, לא כן?
קשור לפסק דין שנתת בראשות הרב שפרבר.

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 7 חודשים

בהחלט לא. ראשית, יש כאן ספק ולכן פטור (וראה רעק”א שם שהוכיח מכאן שלוקים מרדות על הספק). שנית, כשבא עליו דרך נקבותו הרי הוא כבא על צד נקבה שבו, ולכן פטור. וראיה לדבר שכשבא על צד הזכר שלו חייב, ומוכח שלגבי זה אינו ספק אלא ודאי זכר. אם כן, כשבא על נקבותו הרי זה כוודאי נקבה. אז על מה כתב רעק”א שמוכח מכאן שבספק מלקים מרדות? כנראה שלגבי ביאה על נקבותו זה נחשב גם כספק קרבה דרך איברים לזכר שבו.
ובכלל, נושאי הכלים שם עסקו רבות בשאלה כיצד פסק הרמב”ם לגבי אנדורגינוס (האם הוא ספק, ודאי זכר, בריה בפני עצמה וכו’). לכן קשה להוכיח מכאן משהו.

בועז הגיב לפני 7 חודשים

שבוע טוב.

לכאורה תלמוד ערוך הוא שיש חילוק בין שנקבותו של אנרוגינוס גרע מביאה שלא כדרכה.

כי ביבמות (פג ב) לאחר שלמדו ממיעוט שהבא על אנדרוגינוס דרך נקבותו פטור, למדו מפסוק אחר לחייב על ביאה שלא כדרכה, ומבואר שביאה שלא כדרכה עדיפא טפי מאנדרוגינוס דרך נקובתו.

mikyab צוות הגיב לפני 7 חודשים

יפה

השאר תגובה