שניים מקרא ואחד תרגום

שו”תקטגוריה: הלכהשניים מקרא ואחד תרגום
אורי שאל לפני חודש 1

לכאורה החיוב נובע ממנהג(לא כתוב בגמרא שבי”ד גזר). להבנתי, קריאת התרגום כיום לא רלוונטית- אנחנו מבינים יותר טוב עברית מארמית(בשונה מאז) ויתר על כן, הרבה אנשים לא מבינים כלל ארמית וקוראים מלל חסר פשר בעיניהם רק לשם הקריאה.
לכן, גם אם רצו לכוון לטעם המנהג ולהתקין שיקראו פירוש רש”י במקום, למה זה יחייב את כלל ישראל? מנהג כזה שהתחיל במאה ה15 הוא מקור סמכות לחייב?

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני חודש 1

זה לא מנהג שהתחיל במאה ה-15, אלא יישום מחודש של מנהג (?) תלמודי. לעצם קביעתך שזה מנהג, אכן מלשון הגמרא קצת נראה כך, אבל הרבה פוסקים הבינו שזהו דין גמור.

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

ואגב, דווקא אם זה מנהג אז אין שום פגם בכך שהוא התחיל במאה ה-15. אם זו תקנה אז צריך בי”ד הגדול או תלמוד.

אורי הגיב לפני חודש 1

לפי זה אז תיאורטית אם המנהג של “הרמב”ם היומי” יתפשט עוד קצת(הוא תופס בצורה דיי רחבה) אז עוד מאתיים שנה הוא יהפוך לחובה גמורה? במקום דברי רב הונא על שניים מקרא יופיעו ציטוטים של הרבי מליובאוויטש והרב קוק שמדברים בשבח המנהג

mikyab צוות הגיב לפני חודש 1

אכן. לא צריך דברי שבח. מנהג מחייב מעצם התפשטותו.
אמנם זה יהיה תלוי האם הוא יתפשט כחובה או כהמלצה. מנהג שמתפשט כהמלצה אינו מחייב.

שילה כהן הגיב לפני חודש 1

שמועה שמעתי שהרב ליכטנשטיין אכן פסק שכיום בקרב דוברי עברית מספיק שניים מקרא ללא תרגום. וכבר זמן רב אני תוהה האם אכן אמר זאת. אם מישהו יודע על כך דבר אשמח לשמוע

ארמי בן ימינו הגיב לפני חודש 1

לדעתי, דווקא בימינו יש יתרון “חדש” בקריאת שניים מקרא ואחד תרגום, והוא דווקא ללמוד ארמית מתוך הקריאה.
לי זה עזר המון, אך כמובן שזה דורש קצת יותר התעמקות בקריאה, ולבצע השוואות מלים בין התרגום לפסוק בעברית. כמו כן, פעמים לא מעטות התרגום שונה מהפסוק המקורי, וגם רשי מתייחס לזה (ולתרגום בכלל).

השאר תגובה