תח"צ בשבת

שו”תקטגוריה: מחשבהתח"צ בשבת
נועם שאל לפני שבוע 1

שלום הרב, בימים האחרונים אני שומע הרבה לגבי הפעלת הרכבת שתהיה בין ירושלים לתל אביב בשבת.. זכור לי שהרב בעד תחבורה ציבורית בשבת וגם לי יש נטייה לא להתרגש מזה.. אך הטענה העיקרית שמפנים מולי היא השמירה על הצביון של המדינה כמדינה יהודית ועל כך שבזירה הציבורית המדינה חייבת לשמור על קדושת השבת ולא לאפשר דברים כעין אלו. מה הרב חושב?

1 תשובות
מיכי צוות ענה לפני שבוע 1

שלום רב.
אני לא בעד תחבורה בשבת אלא נגד כפייה. הרחב מלא רכבים שנוסעים בשבת ואני לא רואה משמעות רבה בהבחנה בין ציבורי לפרטי. יש לדון על הבעייה שתיווצר לאדם דתי למצוא עבודה, אבל עדיף לפתור אותה בדרכים אחרות שלא כרוכות בכפייה.
אני לא שולל לגמרי את הערך בשמירה על צביון יהודי ציבורי (אם כי לא רואה בו ערך גדול מדיי), אבל מעדיף את אי הכפייה.

שימי השיב לפני שבוע 1

לרב,
מה הערך של ‘שמירה על צביון יהודי ציבורי’?

מעודי לא הבנתי מה העניין בזה (חוץ משיקולי נוחות).

בתפיסתי, דת היא דבר רישי, לא קולקטיבי.

אז שוב, אני יכול למצוא רווחים שונים, אבל מהו הערך בזה?

מיכי צוות השיב לפני שבוע 1

אמרתי שגם אני לא רואה בזבה ערך גדול, אבל יש מקום לטענה שאם יישמר צביון יהודי כלשהו זה עשוי לשפר את הסיכוי להתקרבות יהודים שונים למחויבות דתית ולזהות יהודית. אם כי כמובן הכפייה עלולה להוריד את הסיכוי הזה.

י.ד. השיב לפני שבוע 1

האינטרס שלי כאדם דתי הוא שתהיה התאמה כמה שרק ניתן בין יום המנוחה של המשק לשבת, ולו כדי לפתוח לפני כמה שיותר אפשרויות תעסוקה בלי התנגשות דתית.

זה לא מבטל את החובה המקבילה על הציבור ועל כל אחד ואחד לרכוש את החינוך המקצועי והטכנולוגי הטוב ביותר שרק ניתן כדי למצב את עצמו בעמדה טובה מול הדרישות של השוק. וזאת בהתאם לשולחן ערוך או”ח סימן קנו: “אח”כ ילך לעסקיו, דכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון, כי העוני יעבירנו ע”ד קונו” . והדברים מדברים בעד עצמם

שימי השיב לפני שבוע 1

גם הרב וגם אתה מדברים במישור האינטרסנטי.
הרב אומר שזה משפר את הסיכוי לקרב יהודים לדת.
אתה אומר שזה משפר את הסיכוי שלך להתפרנס.

אינני נכנס לשיקולי עלות תועלת.
טענתי היא שמהשיח הציבורי סביב העניין נראה כאילו יש ‘ערך’, בצביון יהודי. לא אמצעי, אלא מטרה. כאילו שהפרהסיא של המדינה צריכה להיות דתית. (בדומה להבחנה שעושים לאדם פרטי, ‘שומר שבת בפרהסיא’ או לא).

אמרתי שאינני מתחבר לכך.
נדמה לי שמי שמבקש צביון דתי הוא מי שמקדש את רעיון המדינה היהודית, ורואה בה ערך דתי תיאולוגי.
לעומת זאת, מי שמגדיר עצמו ‘יהודי דתי ואזרח חילוני’, מי שרואה במדינה התארגנות תועלתית לרווחת האזרחים, לא אמור לראות בצביון היהודי ערך. תועלת, אבל לא ערך. נכון שהמדינה הוקמה עבור יהודים ורוצה לשמור על רוב יהודי, אבל זו לא ‘מדינה יהודית’ אלא מדינה של ‘העם היהודי’.

מיכי צוות השיב לפני שבוע 1

מסכים לכל מילה. והוא אשר אמרתי – יש לזה רק ערך אינסטרומנטלי. אפילו לקישור שעשית לתפיסת המדינה (ציונות-דתית) כבר מצוי אצלי בכתובים בכמה מקומות (למשל מאמרי בצהר על הדרך השלישית, ותגובתי באקדמות לתגובות למאמרי על המשפט העברי).

השאר תגובה


שאלות קשורות: