היש טענה מנומקת לטובת טיעון "הגדולים"

שו”תקטגוריה: פילוסופיההיש טענה מנומקת לטובת טיעון "הגדולים"
אוהב החקירות שאל לפני 2 שנים

ערב טוב
אמנם הכותרת ואולי תוכן השאלה יכולה להישמע טיפה כסוג הוצאת הקיטרוג אותו נוהג לעשות אחד השואלים הקבועים כאן.אך אין זה הכוונה .ואסביר תיכף מה מטרתי בשאלה
.הגישה החרדית והגישה האולטרא ליברלית תמיד סיקרנו אותי במובן של סוגי הטיעונים שאותם אנשים מגייסים לידיהם .הנחות היסוד הבלתי מעוררות אותם הם מניחים לגבש .והנטייה להיתלות חזק בדמיות היסטוריות כמקור לסמכות.כאשר הגישה האולטרא ליברלית של חוגים מסיומים(כוונתי למכון הרטמן.נאמני תורה ועבודה לקבוצות אמריקאיות מסיומות מעבר לים .שהרבה פעמים מנסות כביכול .על סמך הישענותם על דמיות היסטוריות מסיימת לבסס גישה שתגיד .שהיהדות מאז ומעולם תאמה ככפפה את כול ערכי הדמוקרטיה השיוון האחווה והנאורות בתוכה .ושלמעשה אין ולא יכולה להיות סתירה בין יהדות לגישות אלו .כמובן שזו הכללה גסה.ואני לא מתכוון לומר שכל חבר .רב קהילה .פוסק או פרופסור שמשתייך לאירגונים אלו הוא אפטולגיקן מסוג זה.אך ההכללה.זוהי אכן הרוח שנושבת מאירגונים כאלו).ולמולה ניצבת הגישה החרדית.שאומרת כמובן הפוך.שכל גישה שמזכירה מושגים שקרובים לרעיונות של לערך השיוון.הזכות לדמוקרטיה .ליברליות .וכדומה .היא דבר טמא ולא יכול להיות שום אדם יהודי ירא שמיים שיחזיק בעיקרון דומה לעקרונות אלו.
האולטרא ליברלים ניתלים בדמיות היסטוריות “מהפכניות”.מסיומות .ב”רבנים נאורים” “אמיצים”.ואומרים לך:במידה והוא החזיק בכל המצוות קלה כבחמורה והיה דמוקרטי נאור וליברל גם אנחנו יכולים(וגם אוהבים להוציא מהקשרם אמירות מסיומות וכדומה).ואילו לחרדים יש כביכול אילנות רבים יותר וגבוהים יותר להיתלות בהם.
אינני בא לבקש ממך לעשות ניתוח פסיכולוגי לקבוצת אנשים .כמו כן אני מכיר את שיטתך שאומרת שבעניני עובדות וקביעות תיאולגיות אין לאף חכם יהודי סמכות.ושגם בהלכה.הלכות שנובעות מתפיסת מציאות מסוימת שאולי לא רלוונטית יותר(כמו הדוגמא הבנאלית .של השבת אבידה לגוי או הצלתו בשבת).יש לפעול לפי הבנתנו .גם במידה ולא נמצא אף פוסק מהעבר שסבר אחרת –
אך כמי שהיה שנים רבות בתוך החברה החרדית לפי עדותך רכש חברים וידידים בן היתר מן אותו מגזר.לפי עדותך.שאלתי היא אחרת:
איך בדיוק נקבע מיהו “גדול” “מרן” .בעל “ההשקפה הנכונה” שיש לציית לו?דווקא מתוך נקודת ההנחה שקביעת חכמי הדורות הקודמים היא המחייבת-איך קובעים שלדוגמא.בנושא.של לימודי חכמה חיצונית .והפרדה נוקשה מאוד בין גברים לנשים.הסמכות הוא “מרן החזון איש” ולא “מרן יחיאל יעקב וינברג”.למה בנושא היחס לנכרים .הקובע בסוגייה הוא מרן החתם סופר ולא מרן המר”ץ חיות או מרן בעל התפארת ישראל?
כמובן.שיש מהלך מסיום.מכוון כנראה.שהפוסקים והוגי הדעות עם תפיסת העולם השמרנית יותר יכנסו לפנתאון הגדולים.ואילו פוסקים והוגי דעות פתוחים או גמישים יותר יחשבו כשעה שנדחתה בכול הדורות-אך האם יש טיעון .לוגי.הגיוני.מבוסס .לגישה זו?נימוק שהוא איננו אפטולגיקה או הנחת המבוקש .לכך שהחזון איש אוטומטית גדול יותר מהרב הירש?האם מדובר בטענה על כמות?(לאורך ההיסטוריה היו יותר גדולי ישראל שאחזו בגישת החזון איש לעומת גישת ה #)בטענה על למדנות (הלמדנים הגדולים והבקיאים יותר אחזו בגישה כזו וכזו והפחות למדנים בגישה אחרת)-בקיצור.האם שמעת .מתישהו.טיעון משכנע מנומק .לוגי.בעל שכל ישר .לטובת הטיעון של “אלו הם גדולי דור”
 
 

השאר תגובה

1 Answers
mikyab צוות ענה לפני 2 שנים

ראשית, ההיזקקות של הליברלים לתקדימים נובעת ממקום אחר לגמרי, והסברתי זאת בעבר (ראה דבריי על פסיקה מסדר שני וראשון). מי שרוצה לחדש משהו חש נוח יותר להראות שכבר היו דברים מעולם. לכן רוב הליברלים נוטים להיות פוסקים מסדר שני. הם לעולם לא יתבססו על סברא וזהו. בספר השלישי בטריגלוהי שלי יצאתי נגד שתי הגישות הללו.
לשאלתך, אני חושב שאתה הופך את היוצרות. חרדים לא מקבלים את העקרונות הללו כי הגדולים אמרו, אלא מקבלים עליהם את הגדולים שאמרו את העקרונות הללו. הם מעריכים את דעותיהם ולכן קיבלום על עצמם. אין קריטריון וגם לא  צריך. כל קהילה בוחרת לנהוג על פי רב מסוים, וזה לא בהכרח בגל לשהוא הכי גדול בעיניה. וכי קהילת מושב פרפרת נוהגת כרבם כי הוא הכי גדול? לא, אלא כי הוא הרב שלהם.

השאר תגובה