פיזיקה קוונטית סותרת את המציאות??

כן זה ברור. ובסקלות גדולות, זה כן דומה?
השאלה בכל אופן הייתה יותר האם בעקבות כך אכן קיימת בכלל מציאות באיזשהיא סקלה כי זה נשמע שיש כאלו שדוגלים בגישה שממש אין תכונה פיזקלית במציאות "אי שם" אלא משהו כמו מטריקס רבוי משתתפים.
גישה שאיינשטיין התנגד אליה נחרצות.

זאת פרשנות אחת לכמה בעיות במכניקת הקוונטים. אחת הפרשנויות לבעייה שמעורר החתול של שרדינגר היא "החבר של ויגנר". זאת הפרשנות היותר "רוחנית" והזויה של מכניקת הקוונטים.
הפרשנות השניה היא העולמות המרובים של יו אוורט.

בכל מקרה שני ההסתכלויות הן פרשנויות שיותר מתאימות לתחום הפילוסופיה מאשר לפיזיקה.

זה ברור, אבל סוף סוף, האם הרב חושב שהפסיקה המודרנית גורמת לנו לויתור בקיומה של כמעט כל תכונה פיזיקלית מחוץ לתודעה האנושית? או שעדיין העולם החומרי נשאר קיים ולא מדובר רק במטריקס מרובה תודעות.

למשל, אם נדבר על תכונה כמו גליות, אז במציאות עצמה החומר בסקאלות גדולות הוא הרי לא גלי, אבל אם כל פרט שבו כן אז כיצד בכללותו הוא לא או ליתר דיוק האם נכון לומר שבכללותו הוא לא?

זה ברור שהחשיבה שלנו צובעת את המציאות, אבל עדיין, האם נכון לומר שהמדע המודרני למעשה כבר הפשיט את החומר כמעט מכל תכונה פיזקלית מחוץ לתודעה האנושית? ז"א שמדובר במעין משחק מטריקס רבוי משתתפים.
למשל אם המציאות בסקאלות קטנות בכלל לא קרובה לסקאלות הגדולות (גלים אינסופיים מול חלקיקים) האם זה לא אומר שקיים איזהשוא קושי להניח שהמציאות בחוץ אכן פיזקלית?

יש גישה אזוטרית כזו ש"מציאות העל" היא כל מה שאפשרי. והמציאות של האדם בעל התודעה היא אותה מציאות (תולדה של "מציאות העל") שמאפשרת את קיומו. וזה מה שהוא רואה.
כלומר יש 3 שלבים. מציאות העל(מטפיזיקה). המציאות(הפיסיקה). ומה שהאדם רואה(ההכרה).

הסתירה נוצרת בין ההיגיון הרגיל למציאות. מה שחשבנו בהיגיון שאפשרי או שבלתי אפשרי מסתבר כלא נכון.

הרב, לאור דבריך, מה דעתך על הדיון הזה: http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=50793

חכמי חלם?

כפי שכתבתי, התודעה שלנו צובעת את המציאות, בלי קשר למדע ולקוונטים. אבל ההבדל מהמטריקס הוא מהותי. המטריקס הוא הטעייה. אתה חושב שאתה חי בעולם א ואתה חי בב'. לעומת זאת כאן אין שום הטעיה. זו התפיסה הנכונה של המציאות עצמה. אלא שתפיסה של גל אלקטרומגנטי באורך גל מסוים היא אור בצעה המתאים בהכרה. לכן זה ממש לא מטריקס.
כתבתי לא פעם על כך שטועים אלו המפרשים את ההבחנה של קאנט בין הדבר כשהוא לעצמו לבין הדבר כפי שהוא מופיע לעינינו כמגבלה על התפיסה. אין כאן שום מגבלה. זו משמעותה של תפיסה: הכנסת המציאות למערכת המושגים וההכרה שלי. ודוק היטב.

אלישע,
למה חלם? זה נראה לי דיון משמעותי בהחלט. כשיש לך חוויית שמיעה בלי שבאמת שמעת, השאלה האם יצאת ידי חובת שמיעה?
ולא דמי לשמיעה דרך רמקול או רדיו, כי שם מדובר בקליטה של מידע מבחוץ, ואפשר בהחלט לקרוא לזה שמיעה. אבל כאן המידע נוצר אצלי בפנים ולא בא מבחוץ. האם דבר כזה הוא שמיעה? תמהני.

אוקיי אני חושב שהבנתי למה התכוונת.
אם ככה רק בתור שאלה לא הכי קשורה, החומר בסופו של דבר יש בו מימד חלקיקי ממש ולא רק גלי? הכוונה שזה לא רק קירובים בסקאלות גדולות, אלא גם ממש כך? הרי אחרת כיצד ניתן לדבר על מהירות?

תורת הקוונטים רואה את החומר כיצורים שמקבלים אופי גלי או חלקיקי, בתלות בנסיבות. כשהם חליקיקם יש להם מקום אבל לא מהירות, וכשהם גלים ההיפך. ודוק, דווקאק לחלקיקים אין מהירות מוגדרת. כמובן בד"כ היצורים הללו נמצאים במצב ביניים כלשהו. אבל כל זה במיקרו. במקרו, התופעות הללו נעלמות.

למה דווקא אופי? כי זה הלשון, או שאתה סובר שהם יצורים אחרים בכלל שרק לעיננו הם או כך או כך?

לא מבין בזה, חשבתי שתנע זה מתאים לחלקיקים עם מהירות ומסה. ברור שאם אתה מדבר על מקום מוגדר ספציפי אז אין לו שם מהירות. אבל עדיין יכול להיות לו מהירות ביחס לסביבה. גם כהשולחן זז יש לו מהירות והסביבה קבועה ביחס אליו אז לא ברור.

בכל אופן, לא ברור שיש לכך נפק"מ כפי שאמרת.

למה השתמשת בלשון אופי בגלל הרגילות, או שאתה סובר שהם משהו שלישי רק שאנחנו מבינים זאת כגל או חלקיק?

חשבתי דווקא שלחלקיקים יש תנע ומהירות עם מסה, אבל אולי אתה מתכוון שמיקום של חלקיק אומר שאין לו שם מהירות בכלל, והמהירות היא ביחס לשינוי הסביבה שהוא עובר. אבל זה קצת פרדוקסלי אם כך (אם בכל נק' אין לאבן מהירות כיצד היא נוסעת).

בכל אופן, לא יודע אם יש נפק"מ לכך כפי שאמרת שזה תלוי בהבנה שלנו. אבל עדיין יש משהו מעצבן לחשוב שהחומר הוא גלי גם אם מבחינה הסתברותית אנחנו פשוט לא רואים או חווים זאת כמעט אף פעם. פרט לאיזה סדק קטן.

אכן לדעתי יש שם משהו שלישי. מתארים אותו בפונקציית הגל.
כל השאר הוא יסודות של תורת הקוונטים, ואם היא מעצבנת אותך אתה בחברה טובה.