הביקורת של קאנט על הראיה האונטולוגית
ליפני כשבועיים העלתי כאן שאלה בנוגע לראיה האונטולוגית של אנסלם והתכתבנו עד שהדברים התבהרו לי (זוכר?)
במהלך ההתכתבות שם טענתי שאני מזהה הבדל בין הטענה הספקנית הרגילה שאומרת מניין לנו שקיימת הלימה בין מסקנה שאני מגיע אליה בראשי לבין המציאות עצמה ולאופן שבו היא מתנהלת, לבין יישום טענה זו על חוק הגרביטציה שאף לגביו אפשר לטעון שזה שאני מגיע למסקנה שחוק הגרביטציה נכון זה לא אומר שכך המציאות עצמה באמת פועלת.
טענתי שם הייתה ש״זו לא השוואה נכונה. משום שאת המסקנה אודות החוק אני מגבש תוך מפגש (כלשהו) עם המציאות עצמה בנוסף לתהליכי החשיבה של ההכרה שלי שמוליכים אותי אליה.
בשונה מכאן שהכל מתרחש בתוכי בלי שום אינטראקציה עם המציאות שבחוץ ולכן הבסיס לספק סביר יותר לדעתי״
האם זו הביקורת של קאנט למעשה? שלדעתו רק למשפטים סינטטיים-טרנצנדנטליים יש ערך ולא ללוגיקה טהורה כזו שמנביעה טענות עובדה בלא שמשולבת בה ניסיון עם המציאות??
אני מבין אותו נכון?
נכון. לכן הוא נסוג לתחום הפנומנלי, ורואה את כל הטענות כטענות עלינו (העולם כפי שהוא נתפס אצלנו). אבל אני לא מסכים. בעיניי אינטואיציה היא סוג של תצפית על העולם.
לא הבנתי למה הרב אומר את זה? למה זה קשור?
ולמה מה שהרב השיב לי שם לא דוחה את קאנט? שגם בטיעונים שמגיעים אחרי אינטראקציה עם המציאות גם בסוף זה הכל להליכה חשיבה שלנו ומניין שמתאים למציאות?
תהליכי חשיבה**
לא הבנתי מה לא ברור בדבריי. כשיש עובדות ואתה מ סיק מהן תיאוריה כללית שלא נובעת רק מהן (אלא דרושה פעולה מחשבתית נוספת, כמו הכללה ואבדוקציה), קאנט רואה בזה טענה טרנסצנדנטלית שהיא בעצם טענה עלינו (על הפנומנה) ואני רואה בזה טענה על העולם (שנוצרה על ידי ההכרה האינטואיטיבית שלי). אני בהחלט חולק על קאנט, וכתבתי זאת.
מובן. תודה רבה
בעצם לא הבנתי.. גם אתה הרי תסכים שכל מה שאנחנו פוגשים זה העולם כפי שהוא מופיע לענינו. ולא בהכרח שהעולם עצמו נראה כך. אז גם לך זה עלינו.
ובכלל למה זה טענה עלינו לפי קאנט? זה על העולם.. אומנם כפי שהוא מופיע לענינו אבל עדיין זו טענה על העולם
לא, אני לא מסכים. אני כן מסכים שאנחנו מתארים את העולם בשפה שלנו, אבל ז התיאור של העולם עצמו. אורך גל כלשהו מתואר אצלנו דרך צבע, אבל הצבע הוא שפה שמשמשת לתאר משהו בעולם.
הבנתי
אין שום דרך לשלול את האפשרות שהמציאות כפי שהיא לעצמה כוללת את כל מה שיכול להתקיים, ואיננו יכולים לעולם לצפות במצב שכזה, הדברים בתודעתנו מתפרקים כך שהמציאות הנראית לנו (העולם) היא כזו המאפשרת את קיומנו וכל שאר התופעות הנצפות יותאמו לכך.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer