אקדח בשבת
האם אקדח נחשב ככלי שמלאכתו לאיסור או ככלי שמלאכתו להיתר?
במושכל ראשון זה כלי שמלאכתו לאיסור
מצד שני אפשר לומר שהשימוש העיקרי של האקדח הוא להרתיע ולא לירות ואם כן מלאכתו להיתר. ועוד שזה כלי לשימוש של פיקוח נפש בדרך כלל ואם כן שוב זה כלי שמלאכתו להיתר והוא לא יהיה מוקצה כלל. מה דעת הרב?
זה כלי שמלאכתו לאיסור, להרוג. ההרתעה היא פועל יוצא מהשימוש היסודי שלו, גם אם הוא נדיר יותר. אמנם אצל חז"ל נשק נתפס כקישוט לגבר, אבל נדמה לי שכיום זה לא המצב.
לגבי זה שמדובר בפיקו"נ זה לא הופך אותו למלאכתו להיתר. כמו בסכין של מילה שמקובל לחשוב שזה כלי שמלאכתו לאיסור.
אגב, גם כלי שמלאכתו להיתר מקובל לפסוק שלא מטלטלים שלא לצורך.
אני לא מבין.
הכוונה של הרב היא שההיתר לשאת אותו זה בגלל פיקו"נ שזה מבטל את איסור הטלטול הרגיל, או שאסור לשאת את הנשק באופן כללי בגלל שזה כלי שמלאכתו לאיסור?
לא הבנתי מה ההבדל בין שתי האופציות
אופציה א: מותר לשאת את הנשק.
אופציה ב: אסור.
כתבתי. כלי שמלאכתו לאיסור. סביר שזה גם מוקצה מחמת חסרון כיס כי מקפידים לא לעשות בו שימוש אחר.
אז אם זה כלי שמלאכתו לאיסור, האם מותר לשאת עליו את האקדח גם כשאין באמת חשש פיקוח נפש, אבל למעשה זה גורם לבנאדם תחושת ביטחון להסתובב עם זה, זה נחשב לצורך גופו או לא?
נראה לי שזה צורך גופו. אבל אם זה מוקצה מחמת חסרון כיס אז אסור גם לצורך גופו. כמובן צריך לדון מה נקרא צורך של פיקו"נ. ייתכן שיש צורך כללי שלאנשים ברחוב יהיה נשק מחשש למחבלים.
אם המחבלים עובדים גם בשבת
אז זה פיקוח נפש גמור.
מה הדיון ?
ואם המחבלים ידעו שהיהודים לא חמושים בשבת יגבירו רציחותיהם בשבת
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer