עיון תלמודי

שו"תקטגוריה: עיון תלמודיעיון תלמודי
י׳ שאל לפני 2 חודשים

שלום
אם תוכל להסביר לי מדוע אומרים קם ליה בדרבה מיניה גם במצב שבו האדם לא מתחייב מיתה כגון שחילל שבת בשוגג תוך כדי עשיית הנזק
תודה

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 2 חודשים

דברי תנא דבי חזקיה על חייבי מיתות שוגגין היא סוגיא נכבדה ותהיתי לגביה לא פעם. ההגדרה היא שאם מדובר בעבירה שיש עליה עונש חמור גם אם אינו מקבל אותו בפועל זה פוטר אותו מהעונש הקל. כלומר זה דין בעבירה עצמה (העונש הוא רק סימן ולא סיבה), ולא בעונש. זה באשר להגדרה. כעת להסבר.
כדי להבין זאת עלינו לשאול גם במקרה רגיל מדוע בכלל פוטרים מעונש מדין קלבדר"מ? לכאורה הוא חייב בשני העונשים ועליו לקבל את שניהם. וכי מי שאכל שום וריחו נודף יחזור ויאכל שום? נראה שהפטור מהעונש הקל בא כדי שלא נקל בחומרתה של העבירה החמורה. רוצים לחדד את חומרתה ולא לתת לשום דבר אחר להאפיל עליה. לדוגמה, אם רצחת אדם ותוך כדי זה גם קרעת את בגדיו, לא נהרוג אותך וגם נגבה ממך פרוטה, כי זה עושה צחוק מעבירת הרצח. מי שרצח אין רשות לראות בו כלום פרט לרצח. נראה שלכן גם אין דמים לבן חורין.
אם זהו ההסבר, אזי אפשר בהחלט להבין שזה נכון גם בחייבי מיתות שוגגים. עדיין העבירה החמורה נעברה, ואין צורך שייענש עליה בפועל כדי להיפטר מהקלה. אנחנו רוצים שמה שיהיה לנגד עינינו יהיה רק עבירת הרצח.

י׳ הגיב לפני 2 חודשים

תודה על ההסבר המעניין
רק חשוב לומר שלגבי מלקות אם הבנתי נכון הדין שונה, שם רק אם מתחייב בפועל במלקות אז פטור מממון, אך אם בשוגג הריהו חייב (מופיע בברטנורא מסכת בב"ק פרק מרובה)

תודה

מיכי צוות הגיב לפני 2 חודשים

זו מחלוקת ריו"ח ור"ל כתובות לה, ולהלכה פסק הרמב"ם כריו"ח שחייבי מלקויות שוגגין לא פטורים מממון.

השאר תגובה

Back to top button