שאלה על לימודים

אכן. לכן לענ"ד עדיף לעבור לפורמט של ישיבה קטנה.

גם אני חשבתי כך בעבר, אבל כיום אני מתלבט לגבי זה. ודאי שלחלק מהתלמידים זה טוב (אלו שילמדו ברצינות ולא ייפגעו מההתמקדות הזאת). אבל זה לא מתאים לכולם.

מורים שבאים מהשטח (והם לא עבדים של הסתדרות המורים) חושבים אחרת:
https://morelomechanech.wordpress.com/2020/11/18/%d7%94%d7%98%d7%a8%d7%92%d7%93%d7%99%d7%94-%d7%94%d7%92%d7%93%d7%95%d7%9c%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%95%d7%a8%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%aa%d7%9e%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94/
https://morelomechanech.wordpress.com/2021/09/01/%d7%90%d7%a4%d7%a9%d7%a8-%d7%90%d7%91%d7%9c-%d7%a7%d7%a9%d7%94/
למעשה ממה שאני רואה מהילדים שלי בית הספר הוא בהחלט לא רק בייביסיטר (הוא גם בייביסיטר). באנגלית, בחשבון, בעברית, וגם בתורה, במשנה ובהלכה אני רואה גרף התקדמות עם השנים. יש צפיה שהם יצטיינו אבל יצטיינו במה שהם צריכים להצטיין עכשיו. דידקטיקה היא חשובה (נושא שהוא מדבר עליו הרבה). גם בניית את הנושאים נדבך על גבי נדבך. אני שפספסתי את השנים המכריעות בלימוד דקדוק באנגלית סוחב עד היום אנגלית צולעת.
הרומנטיקה של תורה בלבד היא חביבה אבל מי שסבור כמוני שחובת האב ללמד את בנו מלאכה – ומלאכה בימינו זו אנגלית עברית ומתמטיקה – לא יכול לזלזל בעבודה הקשה של בתי ספר, מחנכים ומורים מקצועיים.

בפועל, החרדים לא מצליחים להשלים פערים באנגלית ונושרים באחוזים גבוהים מהמקצועות הרציניים באקדמיה.

י.ד.
באיזה גיל הילדים שלך? שלחת אותם לישיבה תיכונית רגילה?
דרך אגב, כשאני אמרתי ישיבה קטנה התכוונתי למקום כמו גמזו(הישיבה הקטנה בשעלבים) שבו מי שרוצה יכול לעשות בגרויות אבל אין על זה שעות מיותרות במערכת שסתם מבזבזים את הזמן(לפי מה שהבנתי על המקום). תשאל כל שמיניסט מצוי על בזבוז הזמן בישיבה תיכונית. בזבוז זמן זה דבר שאני חושב יש ברוב הישיבות התיכוניות(ובעצם בכל תיכון). בנוסף יש את העניין שלומדים קודש ברמה יותר נמוכה בישיבה תיכונית. כלומר גם מבזבזים זמן בלימודי החול וגם לא לומדים קודש ברמה גבוהה.

סיפור ארוך ומסובך, וכעת הם מבוגרים. אחד מהם למד בגמזו.

אין לי בנים בגיל של ישיבה תיכונית עדין. נחשוב על זה כשיגיע הרגע. מצד שני, זה לא אומר שחייבים להסתפק במה שהמערכת מציעה. אני מכיר יהודי אחד, חכם מאד, שהבנים שלו בגיל תיכון עוסקים בתכנות מצד אחד ומן הצד השני לומדים דף יומי. בעיניים חרדיות וחרד"ליות אולי זה לא נחשב הרבה. לדעתי זה לא מעט. זה נותן להם רוחב בגמרא שאולי כשיגיעו לישיבה גבוה יאפשר להם להתפנות לעיון בנחת ומתוך מקום של היכרות עם הגמרא. יש כוח לרוחב של הגמרא.
בסופו של דבר זה תלוי בך. בהשקעה שלך בהם וכן בהנאה שלהם עצמם מהלימוד. פגשתי בחורים שהצטערתי בשבילם שהם נתקעו בישיבה קטנה ופגשתי בחורים שכבר בישיבה קטנה עשו עלי רושם של למדנים רציניים. מהניסיון שלי זה עומד במתאם הפוך לכמה שההורה הוא כלי קודש בעצמו. דווקא הילדים של הורים שהם כלי קודש (ר"מים, מחנכים) מאד מסכנים בישיבות קטנות ודווקא אותם תוקעים בתלמודי תורה ובישיבות קטנות בלי לימודי חול. הנתיב בריחה שלהם נמצא בצבא אבל הם מגיעים לצבא עם קב"ה נמוך בלי תעודת בגרות. חבל. ולעומת זאת בנים של מתכנתים ומהנדסים רציניים פורחים בעולם התורה. יש להם גב כלכלי והרצינות של ההורים שלהם נותנת להם קנה מידה של איכות שאליו הם צריכים להגיע בעולם התורה.

מה שכתבתי על הצורך בבניה מסודרת נכון גם לישיבות תיכוניות. ישיבה קטנה כמו גמזו לא נותנת תעודת בגרות מספיק רצינית למי שחולם להיות רופא או ללמוד הנדסה בטכניון. יש חשיבות להשכלה מסודרת כדי להגיע להישגים. בעניין התורני זה כואב אבל זו כבר בעיה רוחבית יותר בציבור הדתי שלפעמים בשם האג'נדה של אנחנו מול הם מעדיף לקחת ר"מים דתיים לאומיים שלא למדו מספיק תורה במקום ללכת על ר"מים חרדיים שמגיעים עם מטען למדני רציני.

בעקבות בקשת הרה"ג שליט"א אני מעביר את השו"ת לפה:
רציתי לשאול אותך שאלה חשובה, לכא’ יש טיעונים טובים מאוד לגישה החרדית מבחינת ביזבוז זמן והאפשרות להשלמה של המקצועות חול אח”כ כפי שהזכרת בשו”ת. וכפי שאני רואה בעייני מאנשים סביבי. וכך גם נהגת למעשה.
מצד שני, כתבת שאתה מסתפק בכך כיום.
אשמח לשמוע מה דעתך היום? ומדוע!
נ.ב
ברור שאני לא מדבר על מקרים עבור אנשים שמתאים להם דווקא סוג אחד של מסגרת והמסגרת השנייה לא תתאים להם. ובבחינת אין אדם למד אלא ממקום שליבו חפץ.

י.ד.
מה האדם הבוגר האופימלי מבחינתך? בו נניח כברירת מחדל שזה האדם שיש לו את אפשרויות הרבות ביותר. ונמצא בדרגה הדתית הגבוה ביותר.
אני אישית חושב שבימינו צריך להזיז את ההגדרת הגיל שלו מגיל 18 לגיל 25. (שזה הגיל בו אדם חילוני ממוצע ראוי לעבוד בכושר מלא בבחינת 18 של חז"ל).

ולכן אני חושב שניתן להקדיש דווקא את השנים הראשונות למקצועות קודש. חוץ מאנגלית ומחשבים. שזה דברים שיש אנשים עבורם קשה ללמוד לבד. (אומנם כמות השעות שצריך להשקיע למחשבים ל5 או 10 יחידות אפסי ביחס לצורך בבית ספר כמו שאנחנו מכירים). ובגיל צעיר קל להשקיע דווקא באנגלית. אם יהיה שיעור שידברו בו רק אנגלית.
וניתן בגיל כמו 17 (שיעור א') לעבור למסגרת לימודים חלופית של חצי(עיון) חצי(חול).
בידיוק להפך מהדת"ל הממוצע. יקח בערך שנתיים -שלוש להשלים מכינה למקצועות היסוד בצורה שהיא איננה מהירה או בחיפזון רב.

ק
אדם שלומד תורה מתוך רצון ולא מתוך הכרח.

לענ"ד דף יומי זה לא מספיק.
ניתן גם להוציא תעודת בגרות טובה בגמזו אם מישהו יהיה מעוניין בכך. בקורס באוניברסיטה למדתי את כל החומר של הבגרות בפיזיקה וברמה קצת יותר גבוהה. כלומר בסמסטר אחד ניתן לסיים את החומר לבגרות בפיזיקה, מי שרוצה בגרות בפיזיקה יכול ללמוד בהפסקה ולהצליח לסיים. באמת לא צריך בשביל זה כל כך הרבה שיעורים מיותרים(ממילא בסוף רואים פשוט סרטונים ביוטיוב).
לגבי זה שלוקחים רמים דתיים לאומיים, אני לא מסכים איתך. לפעמים מחפשים דמות שהיא יותר חינוכית מאשר למדנית ויש כמובן גם למדנים דתיים לאומיים.