האם לאלוקים יש וודאות בידיעותיו?

השאלה היא פחות על אלוקים ויותר על האפשרות שבכלל תיתכן ידיעה וודאית אצל יישות כלשהי.
אפשר לתכנת יצורים לחשוב שהם ודעתם חד, ולא היא. (חוץ מזה שלא הבנתי איך המושג הוא וידיעתו חד נותן וודאות, אבל נניח).

(כעת ראיתי במייל שנשלח פעמיים):
ועל הישנות השאלה פעמיים, לא נכון הוא מעימי, תקלה טכנית היא באתריה דמר, ולא רציתי לעשותו.

אפשר גם לתכנת אנשים לחשוב שאפשר לתכנת אנשים לחשוב שידיעתם וודאית שכן הם ודעתם חד. אין לדבר סוף ואין טעם לעסוק בזה.

נו, ברור שאפשר ובדיוק בגלל זה לא תיתכן וודאות לעולם, לאף אחד, יהא אשר יהא. ואמנם ללולאה אים סוף, ולכן המסקנה סופית.

ל-y,

כפי שהזכיר כאן הרב מיכי, במחשבת הרמב"ם זה שהידיעה שלך אינה מושלמת כשאתה יודע את עצמך, זה משום שפעולת הידיעה אינה זהה עם עם מי שאתה ועם קיומך: אתה זה דבר אחד, ויש פעולה נוספת שדרכה אתה יודע את עצמך. כל שכן כשמדובר בלדעת דברים מחוץ לעצמך – לא רק שמדובר בפעולה נפרדת, אתה גם אמור לתפוס צורות שאינן זהות עם עצמך (אומנם השכל מתעצב על ידי זהות הצורות ברגע שהן נתפסות – אבל גם אז זו רק זהות קונטינגנטית ולא משהו הכרחי ביודע).

אצל הקב"ה לעומת זאת אין אבחנה בין קיומו, תבונתו, והאקט שבו הוא יודע את עצמו. הוא אינו צריך "להתבונן" מחוץ לעצמו כדי לקבל מידע כלשהו, אלא מתוך שהוא יודע את עצמו הוא גם יודע את הדברים שמתקיימים על ידו בכל עת. מאחר ולא מדובר בעניינים מובחנים אלא באותו דבר ממש – הוא ודעתו וחייו אחד – מושג הטעות בלתי אפשרי.

זהותו המוחלטת של האל לידיעתו ותאריו נגזרת מהיותו הנמצא ההכרחי, ולכן גם חוסר היכולת לטעות.