הסתכלות על תמונת אשה במחשב

נימוק ראשון ניתן לקבל, אבל הנימוק השני לא הובן, למה אם אי אפשר יתבטל האיסור [אם נניח שלא כסברתך ש'מה שנאסר נאסר'], בטענה זו ניתן לבטל הרבה מהדינים. [הסתכלות אין עניינה ראיה אלא התעניינות בראיה, וזה דבר שניתן לשמור עליו, אף כי בקושי]

כשיש הלכה שלא ניתנת ליישום היא מתבטלת. ראה דוגמאות בתוד"ה 'אימור' ע"ז ט"ו ע"א וכן בתוד"ה 'תשיך' בב"מ ע ע"ב ועוד. אמנם יש לדון באלו הלכות ובאלו נסיבות, ואכ"מ. בד"כ הלכות שמטרתן הרחקה מאיסור יתבטלו במצבים כאלה, אבל נדמה לי שלא רק כאלה.
בסוגריים כתבת טענה אחרת (שגם אם כשלא ניתן ההלכה מתבטלת, כאן כן ניתן אם כי בקושי). אני לא לגמרי מסכים גם לה. בד"כ מדובר כשניתן בקושי. כשלא נייתן בכלל או כשזה פיקו"נ אז ברור שזה מתבטל ואין צורך לכל הדיון. גם במקרים שהובאו בתוס' הנ"ל לא מדובר שזה ממש פיקו"נ אחרת לא היה צורך לכתוב את הדברים בכלל.

גם הלכה מהתורה?
וכגון אם למשל ההליכה שלנו ברחוב בשבת הייתה אסורה ע"פ הגדרת מלאכת כותב או מלאכה אחרת [מחמת הלווינים ומצלמות] היית מתיר את ההליכה ברחוב משום שההלכה לא ניתנת ליישום בלא קושי גדול?
כמו כן אם היה מוכח שע"י נשיפות פינו אנו מפעילים מזגנים ומכשירים שונים, לא היית מחייב לנשוף בשבת לתוך כלי סגור כדי למנוע זאת? [בהנחה שיש בזה איסור תורה]

סייגתי את דבריי למעלה. אין לי קריטריון כללי. הכל תלוי לפי סוג האיסור והנסיבות.

נראה שההתייחסות לאיסור להסתכל בבגדי נשים וכדומה כפעולה שחז"ל אסרו הוא לא נכון. האיסור הוא להגיע לטומאה בלילה וחז"ל רק ציינו כמה דברים שעלולים להביא לכך. אם תמונה במחשב מגרה יותר, היא אסורה גם בלי שחז"ל יגזרו על כך בפירוש.

שאלת המשך לרב –

מעבר ל'כל מקרה לגופו', יש לך תובנות (בפוסט או בתשובה יותר מפורטת) על הקריטריונים לביטול הלכה? 

אפשר פשוט להביט בחוץ ולראות מה הציבור החליט לנטוש, אך אני לא בטוח האם בכל סיטואציה זה המדד, והאם עלינו ליישר איתו קו.

בדאורייתא נשמע לי שלא (אלא אם מציאותית המצב באמת הזוי).
האם בכל איסור דרבנן כן?

שאלה כללית מדי. כעת סיימתי לכתוב על כך ספר (השלישי בטרילוגיה)