השגחה בתלמוד

שלום רב,
יש מצב שהתלמוד בבלי (שהוא ה"תורה שבעל פה" שלנו אם אני לא טועה) לא מבוסס על מסורת מסיני ???

שאלה כללית מדי. ועוד יש להגדיר "מבוסס על". הוא פרשנות למה שניתן מסיני ולא שהוא ניתן מסיני.

מנצל את העמוד לשאול מה שמעיק לי. אתה טוען שבענייני עובדות של אמונה אין סמכות לקדמוננו. לכן אתה יכול לחלוק על עיקרי האמונה של הרמב"ם, ולדעתך הקב"ה כיום לא מעורב בכל מעשה בבריאה ועוד כהנה וכהנה. שאלתי היא, הרי ישנם גדרים הלכתיים בכופר בעיקרי האמונה כגון לגבי יין נסך וכו', ונמצא שבדומה לכל חקירה שאפשר לנפק"מה בקידושי אשה, כך כל שאלה אמונית, לפחות העקרוניות שבהן, ניתן לעגן בתוקף הלכתי.
א. או שאתה סובר שבעקרונות ניתן לחלוק גם אם תהיינה להן השלכות מעשיות.
ב. או שלדעתך הכל עניין של פרשנות, ואת דעותיך בעיקרי האמונה ניתן לפרשן גם ברמב"ם או בשאר נושאי דגל המסורת היהודית.

מה שאני טוען הוא לא טענה עובדתית אלא עקרונית. לא תיתכן סמכות בענייני אמונה ובענייני עובדות בכלל. אם תרצה לסקול אותי על דעותיי או לאסור את ייני – זה בסדר גמור. אבל זה לא יכול להיות שיקול מבחינתי האם לאמץ או לדחות דעה כלשהי. אם אני מאמין בה אז אני מאמין בה, ולמאי נפ"מ אם יש בזה איסור או לא, והאם הרמב"ם חשב כך או לא.
אלא שלטענתי בגלל שמדובר באונס (בדעות), גם לא נכון לנקוט סנקציות כנגד ה"כופר" באופן זה. לכל היותר אפשר לנקוט סנקציות כלפי מי שמביע דעות שהוא לא מאמין בהן. אבל זה מקרה מוזר ביותר, ובוודאי קשה לאבחנה.

הרי אתה לא יודע מה קורה באמת בשמים. ההתנהלות הטבעית נראית לך סטטיסטית לגמרי. זה אכן הסבר מעולה ואפשרי, אך מאחר ואני רואה שלמסורת היה כ"כ חשוב לעמוד על עיקרי אמונה אלו, אני יקבל את התאוריה שלהם לגבי ההשגחה האלוהית, כי שוב, בסופו של דבר אף אחד לא יודע מה קורה למעלה. הסטטיסטיקה של הטבע אינה סותרת בהכרח את ההשגחה, כי אולי זו דרכה של השגחה אלוהית, שהיא נסתרת. כלומר, אין לנו הוכחה אמפירית על השגחה, אלא ידיעה אפריורית מחמת האימון שלנו במסורת, ואפילו תהא זו סברא שקשה ללב לקבלה. האם אין לנו ענווה קלה כלפי גדולינו וכלפי האלוהות שגדולה עלינו ביותר מכמה מידות? [אגב, פעם כתבת לי שיש לתת אימון באלוהים שהוא עושה לטובתנו גם אם נראה לנו שלא. דוגמה נוספת אפשר לקחת מאימון שתתן באביך שיספר לך משהו שלא נראה לך מאוד הגיוני או למשל חוו"ד רפואית שמבוססת על אינטואיציות של עשרות שנים של רופא ותיק.]
אני לא מדבר על הסנקציות, אני מדבר על שאלה מעשית של יין נסך למשל, במידה וארצה לבוא להתארח אצל כבודו (בתקווה שהוא מקבל טרדנים), אם אני חושש קצת לדעת הרמב"ם, האם עלי לחשוש לשתות מיינך לפי הגדרתך בעצמך בטור 'האם אני אפיקורס'?

הטיעונים שהעלית מופרכים לגמרי, אבל כבר דשנו בזה עד לזרא בכמה וכמה מקומות באתר ואיני רואה טעם לחזור אליהם שוב ושוב.
לשאלתך ההלכתית, זה לא נשמע לך קצת מוזר לשאול שאלות הלכתיות אדם שהוא אפיקורס? אם אינך מקבל את עמדותיי – זה בסדר גמור. אבל ברר לך את עמדתך בעצמך. את רוצה לא לשתות את ייני אבל לקבל את הוראותיי ההלכתיות? אז אני מורה לך שאסור לך לשאול הלכה אדם מופקר כמוני.
[אין צורך לציין שאני לא כותב את הדברים בכעס. כלל וכלל לא, שהרי לשיטתי אדם צריך לקבל החלטות לפי מה שנראה לו. גם אתה וגם אני. כל מה שכתבתי כאן הוא באמת מה שנראה לי להשיב לך]

מבין את הנזיפה בי, צודקת לגמרי. אכן כפי שכתבת חשבתי שלא תכעס, כי אתה הרב היחיד שדן בפומבי בענייניות אם הוא נחשב אפיקורס, ולכן גם שאלתי היא עניינית לגמרי על אותו ז'אנר.
הסיבה שאני שואל אותך היא דווקא משום שאני מעריך מאוד וקיבלתי תועלת רבה ומעשית מהמוני מאמרים ושיעורים שלך, ואני מנסה בכל דרך לקבל תמונה שלמה דווקא ממך, גם בנושאי אמונה, כי שכלי מוגבל משלך, ואיני מכיר עוד מישהו מתאים.
(כן, אולי הטיעון הרגשי למחצה שלי יכול לעצבן מי שאין לו את הבעיות שלי – אספרגר נמוך מדי.)

כתבתי דברים די ברורים. אין כאן שום נזיפה. גם לא ראיתי טיעון רגשי ואין לי שום בעעה עם דבריך. אני פשוט לא מבין את הרציונל של שאלתך. לדעתי אני לא אפיקורס. אם לדעתך כן – אל תשתה את ײַני. אני לא מבין מה אני אמור לומר לשיטתך מעבר לזה.