חיוב – מוסרי הלכתי ותורני
שלום הרב,
כעת ראיתי בתגובות שלך על המאמר האחרון (מדינת הלכה, סמוטריץ') שאתה מודה שישנו חיוב תורני להיות מוסרי (ועשית הישר והטוב), רק אין זה חיוב הלכתי.
אשמח להסבר מהו ההבדל בין חיוב תורני להלכתי, חיוב הלכתי פירושו, חיוב שהתורה הטילה.
חיוב הלכתי יסודו בציווי. חיוב תורני שאינו הלכה אינו תוצר של ציווי. זהו רצון ה'. לכן "ועשית הישר והטוב" לא נכלל במניין המצוות.
אגב, זהו ממש עניין היום, מתן תורה. החידוש שהתחש במתן תורה אינו גילוי של רצון ה' אלא הציווי כלפינו. גם לפני מתן תורה האבות יכלו לדעת מה הקב"ה רוצה. אבל כל עוד לא הצטוו לא היו חייבים לעשות זאת ולא הייתה זו הלכה. זה כמו לעבור באור אדום בלי שהכנסת מחוקקת איסור בזה. זה מאד הגיוני להישמר ולא לעבור כי זה מסוכן. אבל איסור אין. החקיקה היא שיוצרת התוקף המשפטי מכוח ציווי.
אינני מבין א"כ, מדוע הרמב"ם כן מנה מצוות עשה של "ואהבת לרעך כמוך", וכן מנה ג"כ לאו של "לא תלך רכיל" ו"לא תשנא את אחיך בלבבך", האם על פרטי המוסר כן יש חיוב הלכתי? (ואינני מבין מדוע מצוות ואהבת תחשב ל'פרט', דווקא היא כוללת את החיים).
בנוסף, את"ל שאכן על פרטי המוסר יש חיוב הלכתי מהי"ת לחלק ולומר שעל מצוות "ועשית הישר והטוב" דהווי כוללני ל"ח חיוב הלכתי? מהי"ת לנו לחלק כך.
תודה מראש.
טענתי היא שגם החיובים ה"מוסריים" בהלכה הם הלכתיים ולא מוסריים. לדוגמה, כשהתורה אומרת "לא תרצח" היא לא מצווה ציווי מוסרי אלא מטרתה להוסיף רובד דתי על גבי הרובד המוסרי שהיה קיים עוד קודם. הרי הקב"ה בא לקין בתביעה על רצח אחיו, עוד לפני שנצטווה על איסור רצח. לכן אני טוען שאין בכלל בהלכה חיובים מוסריים, גם אלו שנראים כאלה.
כיצד הפוסקים למדו ש"ועשית הישר" והטוב אינו ציווי דתי על גבי המוסר? אולי בגלל שהוא כללי. ציווי כללי על עשיית הטוב נשמע כמו הבעת ציפייה להתנהגות מוסרית. לעומת זאת, לא תרצח, לא תלך רכיל, או ואהבת לרך כמוך הם ציוויים ספציפיים יותר.
השאר תגובה
Please login or Register to submit your answer