שאלה בנוגע לירושת בכור‎

שו"תקטגוריה: הלכהשאלה בנוגע לירושת בכור‎
שואל שאל לפני 8 שנים

שלום הרב אברהם,
רציתי לשאול אותך שאלה בנוגע לירושת בכור. 
אבי ז"ל נפטר לפני כעשרה חודשים והשאיר ירושה מכובדת לי ולאחי הבכור. אני חזרתי בתשובה לפני קצת יותר משנה, ואחי עדיין חילוני (לעת עתה). לפני חצי שנה הלכנו לעורך דין לצורך הוצאת צו ירושה בבית משפט אזרחי (ולא רבני) ובצו הירושה מצוין שחלוקת הרכוש היא חצי חצי. מצאתי באינטרנט איזשהו שו"ת שאומר שאם בכור הסכים מרצונו לדון בערכאות, הוא מחויב לפסיקתם. להלן הקישור לשו"ת:
 
http://www.din.org.il/2011/02/20/%D7%90%D7%97-%D7%95%D7%90%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%94%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%95-%D7%A6%D7%95-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93-%D7%9C%D7%A8%D7%A6%D7%95%D7%9F/
 
שאלתי היא אם אני יכול להסתמך על זה ולהגיד שלפי זה, הבכור ויתר על חלק הבכורה שלו בהסכימו להוצאת צו ירושה בבית משפט אזרחי.
 
אציין שאחי לא מודע לעניין ירושת בכור, ולא דורש אותה, אך אני מברר זאת כדי לדעת אם עלי להביא לו את חלק הבכורה שלו, גם אם אינו מכיר בזכותו.
 
ועוד, רציתי להוסיף בהקשר הזה, שקראתי בכמה מקומות שניתן לטעון קים לי כדעת הפוסקים שסוברים שאין לחייב לחתום ללא פיצוי,
ועוד דבר, שהסוברים שיש לחייב לחתום מדין השבת אבידה, הרי דין השבת אבידה בחילוני או במי שלא נוהג להשיב אבידות הוא מוטל בספק 
 
בברכה,

השאר תגובה

1 Answers
מיכי צוות ענה לפני 8 שנים

שבוע טוב.
ראשית, קשה לי לקבל ויתור על זכות כשהמוותר לא מודע לזכות הזאת. זהו ויתור בטעות (כי אולי אם היה יודע על זכותו לא היה מסכים). לכן לדעתי אתה צריך להודיע לו שזהו המצב על פי ההלכה (כלומר שמגיע לו 2/3), ואם הוא נותן לך מתנה (כלומר מסכים לחלוקה שווה) אז זה כמובן בסדר גמור.
את הערותיך במכתב השני לא הבנתי. מה פירוש "לחתום בלי פיצוי"? על מה מדובר כאן?
דין השבת אבידה (שלא הבנתי איך הגענו אליו כאן) כלפי חילוני לא מוטל בשום ספק. ראשית, גם חילונים משיבים היום אבידות. שנית, בד"כ מדובר בתינוק שנשבה ולכן אין הבדל בין חילוני ודתי מבחינת חיובי בין אדם לחברו. שלישית, חוק המדינה מחייב להשיב אבידות והחוק מחייב הלכתית )בדבר שבממון). ורביעית, אם הבנתי נכון שאתה מתייחס לחובה לגלות לו את זכותו לכפל כאילו זו השבת אבידה, זה פשוט לא נכון. אתה גוזל ממנו ולא רק לא משיב לו אבידה. טענת קים לי לא שייכת כאן בשום צורה שהיא.
כל טוב,
מיכי

שואל הגיב לפני 8 שנים

ראשית, תודה רבה שאתה מקדיש זמן לענות לי.
אני מבין את תשובתך ומקבל.
רציתי לשאול בנוגע לעניין של ראוי ומוחזק. מעט לפני מותו של אבי, נודע לו על ירושה שהוסתרה ממנו על ידי קרובי משפחה. הוא החל בהליכים להשבת הרכוש המוסתר (חלקי דירות). התהליך הסתיים רק לאחר מותו, כאשר בסופו של התהליך חלקי הדירות הומרו לדירה אחת בפתח תקווה. שאלתי היא אם רכוש זה הוא בגדר ראוי או מוחזק. מצד אחד הוא נדל"ן, ומצד שני, יכול להיות שהוא היה בגדר חוב ולכן ראוי. כמו כן, כחלק מהסדר הפיצוי, קיבלנו פיצוי כספי של שכר הדירה שהוסתרה מאיתנו למשך זמן ההסתרה. השאלה אם גם שכר הדירה הוא בגדר ראוי או מוחזק?
בברכה,

mikyab צוות הגיב לפני 8 שנים

אני לא מצוי בפרטי הלכות ירושה, ועדיף לשאול את מי שמצוי בהן.
בקצרה, בשו"ע חו"מ סי' רעח ס"ג כתב שירושה של האב היא כמוחזק אלא אם המוריש של האב מת אחרי מיתת האב עצמו (שרק אז זה ראוי). ואם הירושה הזאת נמצאת אצל אחרים הרי היא לא גרועה מפיקדון, ופיקדון נחשב כמוחזק ולא כראוי. ולגבי דמי השכירות, ראה מחלוקת בקצוה"ח שם סק"ב.

שואל הגיב לפני 8 שנים

בהמשך למייל,
הבנתי שיש פוסקים שסוברים שדינא דמלכותא דינא גם בחלוקת ירושות, אז אולי ניתן לטעון קים לי לפי דעתם.

mikyab צוות הגיב לפני 8 שנים

אכן עקרונית ניתן לדעתי לטעון קים לי בירושות.
אבל טענת קים לי נטענת על ידי מוחזק. השאלה האם אתה נקרא מוחזק. הרי על הצד שהכסף הגיע אליך שלא כדין אתה גזלן ולא מוחזק. ואולי יש כאן תפיסה אחרי שנולד הספק. כל זה מכניס אותנו לשאלות של תפיסה ועשיית דין לעצמו. בפשטות אי אפשר לעשות דין לעצמו במקום שיש מחלוקת הפוסקים. להיפך התופס הוא המוציא מהמוחזק. אמנם יש לפלפל האם מה שהמדינה נתנה לך את הכסף אולי כן יכול להפוך אותך למוחזק, זה עצמו מדינא דמלכותא.
כל זה דורש בירור רחב, ואין לי כרגע פנאי לעשות זאת.

שואל הגיב לפני 8 שנים

אני הבנתי שהמצב דה פקטו היום שגם בתי דין רבניים נותנים חלק כלשהו מהירושה לבנות וקראתי גם בילקוט יוסף שעל סמך הקים לי הזה בנות יכולות לקבל פיצוי כלשהו מהירושה.
אבל בכל מקרה, מה שמעניין אותי יותר זה השאלה על הדירה בפתח תקווה (יכול להיות שפספסת את המייל הזה כי שלחתי עוד מייל מיד אחריו, הוא מופיע למעלה בתכתובת)

להלן ציטוט מילקוט יוסף. ייתכן שלפי זה אני זכאי לקבל 10 אחוז מחלק הבכורה:

לפי התורה הקדושה וההלכה אין הבנות יורשות את האב עם הבנים, אך אם הבנים מבקשים שבית הדין יזדקק להם ליתן להם צו ירושה, והבנים רוצים לוותר מחלקם לטובת הבנות, כדי שיטלו עמהם בירושה, יגשו אל בית הדין הרבני שבעיר, ויקנו מידם בקנין גמור או בקנין אגב, על פי דין תורה. ואין לבנים לחייב את הבנות לחתום על כתב ויתור חלקם בירושה, כדי שבית הדין יוכל לתת צו ירושה לבנים, אלא יכולות הבנות לתבוע פיצוי על חתימתן בזה. שיכולות הבנות לטעון קים לי כדברי הפוסקים שאומרים שאין לחייב אותן לוותר על חלקן. ולכן על הבנים לתת פיצוי כספי כדי שיסכימו לחתום על ויתור חלקן בירושה, עד לעשרה אחוז מהחלק שהיה מגיע להן לפי חוק המדינה. [שו"ת יחוה דעת חלק ד' סימן סה. ויביע אומר חלק ט' חלק חושן משפט סימן ח' עמוד תלח]

mikyab צוות הגיב לפני 8 שנים

כתבתי לך שלדעתי הדירה הזאת כירושה שהמוריש מת לפני אביך, אינה ראוי אלא מוחזק (מהשו"ע חו"מ סי' רעח ס"ג). אבל כאמור איני מצוי עת בפרטי הסוגיא והמנהג בפועל, ואין לי זמן להיכנס ממש לברר. עדיף לשאול פוסק שמצוי בזה.

השאר תגובה

Back to top button