תפילה

נועם, לכאורה אם אתה מכיר בחובה ההלכתית להתפלל השאלה שלך צריכה להיות מופנית למשגיח בישיבה או אל פסיכולוג ולא אל פוסק הלכה. מה פוסק ההלכה יוכל להגיד לך על התופעה הפסיכולוגית של השעמום? הוא יכול להגיד לך שלמרות השעמום חלה עליך חובת תפילה.
מה רצית שהוא יגיד לך ?

נראה לכאורה מהרמב"ם שאין חובת תפילה על מי שאינו מסוגל לכוון

נראה מהרמ"א שאן חובה לחזור על התפילה אם לא כיוונת אבל יש חובה להתפלל למרות שאתה יודע שלא תכוון.

אולי המחלוקת תלויה בשאלה האם הוראתם של מסמנים (כמו מילה כתובה/נאמרת) אינהרנטית למסמן או תלויה במסומן הנתפס במחשבה. לדידו של הרמב"ם (פרקים סא-סב במו"נ) אין כל משמעות למסמן בלעדי תפיסת המסומן. לדידו של הרמ"א (בספרו "תורת העולה") יש שפות (בעיקר לשון הקודש ויתכן קצת ביוונית) בהן המסמן עצמו מורה באופן אינהרנטי על המסומן. לדעתי עמדת הרמ"א גובלת במאגיה ומכאן נובעת התנגדותו החריפה של הרמב"ם לקמיעות.

קופנהגן, אייקון צוהל.
קישור יפה מאד. לפי זה גם הראב"ד והרמב"ן שחולקים על הרמב"ם מצטרפים בדין זה לרמ"א.
אבל לעצם העניין איני בטוח שאתה צודק. אני מניח שהרמ"א עושה שיקולים פרקטיים שלא נאבד את עניין התפילה, ובפרט אם יש כוונה חלקית שאולי לא מועילה לגמרי מן הדין אבל יש לה ערך וכדומה.

תודה!
מצד שני אפשר להניח שגם הרמב"ם עושה שיקולים פרקטיים מבחינתו – שלא נאבד את עניין ומהות התפילה ונשקע במלמולי אברה קדברה ונחשוב שיש בכך חכמה ("חכמתכם ובינתכם") או שהם מועילים למשהו.

אכן.