הדילמה של בנט או: מה חשוב יותר, יהדות או מתמטיקה ומדע? (טור 28)

בס”ד

היום (ג) נראה שאנחנו עמוק בעונת המלפפונים. כבר ביומן הבוקר ברדיו שמעתי דיון ער בדבריו של נפתלי בנט על כך שלימודי יהדות יותר חשובים בעיניו מאשר לימודי מדע ומתמטיקה. אודה ולא אבוש שלא ממש הופתעתי כשכל הפבלובים הקטנים מיד קפצו והתלוננו,[1] אבל כן הופתעתי שזה בכלל מעסיק מישהו, ואף תופס כותרות. גם אליי הקטן פנו להתראיין בנושא בתכניות מרכזיות בערוץ 2 וברשת ב. כמו בהרבה מקרים נוספים, לא הייתי נזקק לנושא המשמים והעמום הזה לולא חשתי צורך להסביר מדוע הוא כזה. טוב, לפחות מדברים על יהדות (“אין לכם מונופול”, “יש הרבה דרכים” וכו’ וכו’), גם אם מדברים שטויות (זה בדרך כלל המצב), וזה גם משהו. רק אוסיף שאינני דוברו של בנט וגם לא מהתומכים הנלהבים שלו, ובכל זאת יש בנותן טעם לבחון את הנושא גם אם במקרה ייצא שאני עושה לו כאן שירות הסברתי כלשהו (אל חשש זה לא יזכה לתשומת לב של אף אחד מהמבקרים הנחרצים שלו).

הערה לוגית: על הדיכוטומיה

מובא בשם הרב קוק שעדיף להיכשל באהבת חינם מאשר בשנאת חינם. ואנוכי הקטן תמיד חשבתי שהכי טוב לא להיכשל בשניהם. כאשר אתה שואל אדם אם אחותו עוסקת במקצוע העתיק בעולם או שמא היא רוצחת שכירה, לפעמים הוא שוכח שיש גם אופציה לומר שאין לו אחות. כך גם כששואלים אותך מה חשוב יותר, יהדות או מתמטיקה, מכניסים אותך לתוך דיכוטומיה שכולאת אותך מחשבתית. כשמשווים בין החשיבות של לימודי יהדות לזו של לימודי מדע, אדם מוצא עצמו נאלץ לבחור צד: יהדות או מדע, ולקבוע מה יותר חשוב. אבל למה בכלל אני צריך לבחור צד בשאלה התמהונית הזאת? למה עליי להחליט מה יותר חשוב? בהמשך אסביר מדוע קשה מאד (ואולי בלתי אפשרי) לבחור צד, ומדוע בניסוח הכללי הזה השאלה הזאת גם לא ממש חשובה.

הערה פרשנית: על ההיררכיה

בתחילת פרק מו של בראשית התורה מתארת:

וַיִּסַּע יִשְׂרָאֵל וְכָל אֲשֶׁר לוֹ וַיָּבֹא בְּאֵרָה שָּׁבַע וַיִּזְבַּח זְבָחִים לֵאלֹהֵי אָבִיו יִצְחָק:

רש”י על אתר מביא את מדרש חז”ל:

לאלהי אביו יצחק – חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם:

הדברים הובאו להלכה ברמ”א יו”ד סי’ רמ סכ”ד:

י”א דאין אדם חייב בכבוד אבי אביו (מהרי”ק שורש מ”ד /ל’/). ואינו נ”ל, אלא דחייב בכבוד אביו יותר מכבוד אבי אביו (וראיה ממדרש גבי ויזבח זבחים וגו’ (בראשית מו, א).

משמעות הדברים היא שאם אדם אומר לך שדבר X חשוב יותר בעיניו מאשר דבר Y, פירוש הדבר הוא ששניהם חשובים לו, אלא שיש היררכיה ביניהם. היישום לענייננו ברור. בנט בעצם אומר ששני הנושאים חשובים לו, אלא שלדעתו יש היררכיה כלשהי ביניהם.

הערה פרשנית שנייה: ריבוי צדדים[2]

רבי אלחנן וסרמן היה מתנגד חריף לציונות. כששאלו אותו כיצד הציונות שמובלת על ידי רשעים מצליחה בדרכה, הוא הביא את המימרא הבא (שבועות יח ע”ב)[3]:

אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל המבדיל על היין במוצאי שבתות – הויין לו בנים זכרים, דכתיב: להבדיל בין הקדש ובין החול, וכתיב התם: להבדיל בין הטמא ובין הטהור, וסמיך ליה: אשה כי תזריע. רבי יהושע בן לוי אמר: בנים ראויין להוראה, דכתיב: להבדיל ולהורות.

חז”ל מבטיחים לנו שמי שמבדיל על הכוס יהיו לו בנים זכרים, ואולי גם ראויים להוראה. כידוע, לאורך ההיסטוריה היו כמה חכמים וצדיקים גדולים שלא זכו לפרי בטן כלל, או שלא זכו לזכרים. לדוגמה, לחזון איש לא היו ילדים כלל. האם פירוש הדבר בהכרח שהוא לא הבדיל על הכוס, או שהמימרה הזו שגויה? לכאורה היא הופרכה אמפירית.

במאמרי הנ”ל הסברתי שהדבר לא הכרחי. יש באי הבדלה גורם להולדת בנים זכרים, אבל בה במידה ישנם גורמים נוספים שמעורבים בתהליך ויכולים לשנות את התוצאה. לדוגמה, ייתכן שהייתה סיבה אחרת שמנעה מהקב”ה לתת לאותו אדם ילדים. אולי בעוון נדרים הוא לא זכה בילדים (ראו שבת לב ע”ב).

כך יכול אדם לומר את המשפט “מסה X לעולם גורמת למסה אחרת Y שמצויה במרחק כלשהו ממנה להאיץ בתאוצה a”, אבל כשתבדקו תגלו שזה לא באמת קורה. מדוע? כי יש בסביבה עוד מקור כוח שגם הוא משפיע על המסה Y ולכן משנה את התוצאה. האם זה אומר שהמשפט שציטטתי לא נכון? לא, זה רק אומר שהוא מתאר פן אחד של המצב, אבל יש לו עוד כמה פנים וזוויות. כך יכול אדם לומר שכדאי לאכול שוקולד כי הוא  טעים, ואדם אחר יכול לומר שלא כדאי לאכול שוקולד כי הוא משמין. מי צודק? שניהם. הם פשוט מדברים על פנים שונות של הסוגיא.

כך גם כשאומרים לנו שיהדות חשובה ממתמטיקה אין זה אומר שמדובר בקביעה קטגורית וגורפת. ייתכן גם לפרש שיש צדדים שמבחינתם היא חשובה יותר ויש צדדים אחרים שמבחינתם היא פחות חשובה.

הערה אנליטית: אינקומנסורביליות של ערכים

בפילוסופיה של האתיקה (אתיקה אנליטית) מקובל לומר שערכים הם אינקומנסורביליים (חסרי מידה משותפת – incommensurable), ולכן אי אפשר להשוות ביניהם.

חשבו על השאלה הבאה: מה יש יותר, מים באוקיינוס או טוב לב של בני אדם? זוהי שאלה חסרת משמעות. אי אפשר להשוות בין דברים שאין להם מידה משותפת. אני יכול להשוות בין כמות גדולה וקטנה של מים, ואולי גם של טוב לב. אבל אי אפשר להשוות בין כמות מים לרמת טוב לב.

כאשר אנחנו באים להשוות בין ערכים, לדוגמה בין פיקוח נפש ושבת, עלינו למדוד את שניהם על קנה מידה (measure) משותף, ואז לראות מי חזק ממי (לבנות סולם ערכים). אבל לשני הערכים הללו אין מטרה משותפת ולא בסיס משותף אחר כלשהו. אז איך נמדוד אותם זה מול זה? כיצד  נוכל להחליט מי חשוב ממי? אם נשוב ליהדות ומדע או מתמטיקה, ממש מסקרן אותי לשמוע כיצד הצדדים  השונים בנו את סולם הערכים שלהם? כמה חשובה היהדות? וכמה המתמטיקה? ובאיזה סולם מודדים את שתיהן כדי לערוך את ההשוואה?

מדד יחסי ומדד אובייקטיבי

אז כיצד בכל זאת אדם קובע קביעה כזאת? אם אי אפשר להשוות בין ערך X לערך Y מה בכל זאת משמעותה של אמירה כמו יהדות חשובה ממתמטיקה?

במקרים רבים מדובר בקביעה רגעית ומזווית מסוימת, אחת מיני רבות אחרות. רבי אלחנן וסרמן בקונטרס דברי סופרים שלו מביא את המדרש “יפה שיחתן על עבדי אבות יותר מתורתם של בנים”. המדרש בא להסביר מדוע התורה מאריכה בסיפור מעשיו של אליעזר עבד אברהם, יותר מאשר איסורים חמורים ויסודיים שכל התורה תלויה בהם (כמו “לא תרצח” הקצרצר בעשרת הדיברות). ההנחה כאן היא שרוחב היריעה המקראי של פרשה כלשהי הוא מדד שמבטא את חשיבותה. נו, אז איך בכל זאת נסביר ש”לא תרצח” מופיע בצורה כה קצרה, בעוד פרשניות אחרות תופסות פסוקים ארוכים ורבים?

דומני שחשיבות של נושא לא נקבעת רק על ידי חומרתו. היא נקבעת גם על ידי הצורך בהדגשה שלו. כך לדוגמה, על אף שאיסור רצח הוא האיסור החמור ביותר, החשיבות שיש להופעתו בתורה אינה כה גבוהה, מפני שהאיסור וחומרתו ברורים לכל אחד גם בלי הפסוק. הצורך באריכות נובע משקלול של החשיבות ושל הצורך בהדגשתה. לכן גם אם דבר כלשהו הוא מאד חשוב, אם הוא ברור לכולם הוא לא יזכה להתייחסות רחבה במקרא. וזה כמובן לא סותר את הקביעה הכללית שיש פרופורציה בין רוחב היריעה המקראי לבין החשיבות.

אם נשוב לנושא שלנו, כשמישהו אומר שיהדות חשובה בעיניו יותר ממתמטיקה אין פירושו בהכרח שמדובר בחשיבות במובן מוחלט. זה יכול גם לבטא תחושה רגעית שכעת הוא חש חוסר גדול יותר בקרב התלמידים ביהדות מאשר במתמטיקה. ההשוואה כאן היא יחסית ולא מוחלטת. הוא לא משווה בין החשיבות המוחלטת של המתמטיקה לחשיבות המוחלטת של היהדות, אלא למידת החוסר והצורך של התלמידים בתחום היהדות מול החוסר והצורך שלהם בתחום המתמטיקה. גם אם מתמטיקה היתה הרבה יותר חשובה מיהדות, עדיין ייתכן שיחס התלמידים וההשקעה בתחום המתמטיקה נראית לו מספיקה או קרובה יותר לנדרש מאשר המצב ביהדות.[4]

מסקנות

אמירות שמשוות בין ערכים וחשיבותם הן אמירות לא חדות, שקשה מאד ואולי בלתי אפשרי לקבוע אותן ולשפוט אותן. הן גם עמומות וניתנות לפרשנויות שונות, ולפעמים ממש הפוכות. בוודאי שקשה מאד לכמת אותן. במקרים רבים אלו תחושות רגעיות ומתחלפות שנובעות מצדדים שונים, שקלול של צרכים, מצב וחשיבות, שקשה מאד לסכם ולשקלל אותם. לכן כשמישהו אומר שיהדות חשובה בעיניו יותר או פחות ממתמטיקה הוא מבטא מצב רוח רגעי או זווית ראיה מסויימת. לא בהכרח כאמירה כוללנית.

הערה על הביקורת

הדברים הללו נכונים גם ביחס לעמדתם של מבקריו של בנט, אלו שלדעתם המתמטיקה חשובה יותר. גם זה יכול לנבוע מסולם ערכים שונה, או מהערכות שונות של המצב הנוכחי ושל הצרכים. הקביעות הגורפות הללו כשלעצמן, כל עוד אין פירוט כלשהו, הן כמעט חסרות משמעות. הצהרות ריקות מתוכן. כמו שבנט לא יכול לקבוע באופן גורף היררכיה של חשיבות במשוואה כה מסובכת, גם מבקריו לא יכולים לעשות זאת.

למיטב הערכתי התגובות הללו גם לא ניסו לעשות זאת. הן אינן אלא אינסטינקט פבלובי נגד בנט ונגד היהדות, ותו לא מידי. להערכתי מאחוריהן כן עומד סולם ערכים שונה, אבל לא שונה בהיררכיה אלא במישור המוחלט. רוב המבקרים מתכוונים לומר שהם לא רוצים בכלל יהדות (לפחות נוסח היהדות של בנט) ולא לקבוע סולם היררכי אחר בין יהדות למתמטיקה. רק כך אני מצליח להבין אמירות נחרצות וחד משמעיות בנושא שאם אפשר לומר עליו משהו נחרץ וחד משמעי זה רק שהוא לא חד משמעי ולא נחרץ. אלא שאז לא ברור לי מדוע לא אומרים את על השולחן (“אין לכם מונופול”, “יש הרבה יהדויות” ושאר אמירות חבוטות ומעצבנות)? מה יש להם נגד קצת יושר?

עוד הערה על הביקורת: פילוסופיה ופרקטיקה

מכיון שבנט אינו פילוסוף של המוסר וגם לא מתמטיקאי או רב גדול, אני מניח שהדיון לא עוסק בסולם ערכים במובן מופשט כלשהו, אלא בהקצאת וחלוקת משאבים (=כסף). אלא שכעת מתבקשת השאלה אם אי אפשר לקבוע סולם ערכים איך בכל זאת מחלקים תקציבים בין הערכים השונים? שוב, כנראה לפי המדדים היחסיים שתיארתי למעלה. לפי החוסר יותר מאשר לפי החשיבות. כולם מסכימים שבריאות וביטחון חשובים יותר מתרבות, ועדיין התקציב מבטא את הצרכים והחוסרים ולא בהכרח את יחס החשיבויות. ביקורות על כך שהתרבות זוכה לתקצוב יתר או חוסר, לא יכולות להסתפק בהצבעה על החשיבות של התחום אלא גם על החוסרים והצרכים שיש בו.

אם כן, ביקורת רלוונטית היתה אמורה לעסוק בשאלה האם בנט מקדיש מספיק למתמטיקה. דומני שהוא בהחלט עושה זאת (בטח לא פחות מקודמיו), אבל גם אם מישהו חושב שלא שיבקר את זה ולא אמירות כלליות ועמומות בדבר היחס בינה לבין יהדות. אם אכן הוא מקדיש מספיק, אז למה זה רלוונטי מהו לדעתו היחס בין מתמטיקה ליהדות? האם מדובר בדיון פילוסופי?

כבר הזכרתי שבפועל בנט ידוע כמי שהעלה את המתמטיקה על ראש שמחתו. הוא אף חטף על כך לא מעט ביקורת. אז מדוע מפריע למישהו שהוא אומר שהיהדות חשובה יותר? וכי הוא לא מקדיש מספיק למתמטיקה? זו ראיה נוספת לכך שלא מדובר על ויכוח לגבי סדרי עדיפות אלא בויכוח על עצם החשיבות של היהדות והצורך בה.

עוד הערה על הביקורת: מיקוד יתר

השוואה שנעשית בין שני סעיפים מתוך סל תקציבי שמכיל עשרות סעיפים היא לעולם דמגוגיה. כך למשל המנטרה על התנחלויות מול עיירות פיתוח או מול תקציבים חברתיים, בוחרת שני סעיפים מתוך עשרות ומאות ומניחה משום מה שהאחד בא על חשבון השני. אם רוצים לדבר על סולם ערכים יש לשרטט את כולו. אולי היהדות פחות חשובה ממתמטיקה, ועדיין היא צריכה תגבור תקציבי על חשבון החינוך לדמוקרטיה? ואז אולי נתגבר את המתמטיקה על חשבון הגיאוגרפיה. ובכלל, אין כאן אחד על חשבון השני (שום שני), אלא חלוקה שונה של כלל התקציב. ביקורת שמתמקדת ביהדות מול מתמטיקה דומה לביקורת האינפטילית על ההתנחלויות בגלל עיירות הפיתוח.

ועוד הערה על הביקורת: חסר או יתר

נניח שבנט מעדיף את היהדות על פני המתמטיקה, אבל ההעדפה הזאת לא באה לידי ביטוי בפגיעה במתמטיקה אלא בתגבור תקציבי נוסף של  היהדות. האם העדפה כזאת היא בעייתית? האם באופן מוחלט כל שקל חייב להתחלק בין יהדות למתמטיקה ביחס החשיבות התיאורטי, למשל 60-40? הרי כבר ראינו שזה תלוי גם בצרכים ובחוסרים. זה תלוי גם בשאלה כמה יקר לחנך למתמטיקה או ליהדות (במדע למשל דרושות מעבדות וביהדות לא. לכן חלוקת התקציב לפי מידת החשיבות היא איוולת, אם כי נפוצה גם היא בביקורות אופנתיות שונות).

כדי לחדד זאת הבה נתבונן בדוגמה (שלא אכנס אליה כאן בפירוט). רבים מבקרים את ההלכה על יחס מפלה כלפי גויים. השאלה אותה יש לשאול היא האם ההעדפה הזאת נעשית על ידי פגיעה בזכויות בסיסיות של הגויים או על ידי מתן זכויות יתר ליהודים. הרי כל מדינה מעדיפה את אזרחיה על פני אנשים אחרים, וכל משפחה או קהילה מעדיפה את חבריה על פני אחרים. אז גם היהדות מעדיפה את היהודים על אחרים. מה רע בזה?

השאלה האם ההעדפה הזאת מתבטאת בנטילת זכויות של האחר או במתן זכויות יתר לאלו המועדפים על ידי. הורים מקדישים הון לרפא ולחנך את ילדיהם, ולא מקדישים את אותו הון לאחרים. האם הם לא מוסריים? מדינה מקדישה הון להצלת אזרחיה ולעזור להם במישורים שונים, מה שאינה עושה לאחרים. האם היא לא מוסרית? כל עוד לא מדובר בפגיעה בזכויות יסוד של האחר אלא בהעדפה של הקרוב אליי אין בכך שום פסול מוסרי. גם בהקשר ההלכתי יש לחלק בין פגיעה בזכויות של הגוי לבין אי מתן פריבילגיות לגוי. את היישומים והמשמעויות אותיר לדיון אחר.

אם נשוב כעת לענייננו, הביקורת על כך שבנט מעדיף יהדות על מתמטיקה נשמעת אחרת לגמרי אם כוונתה לומר שהמתמטיקה נפגעת (לא מקבלת מספיק) או שמא היהדות מקבלת יחס מועדף (אבל גם למתמטיקה ניתן די). אבל גם לכך המבקרים שלנו לא נכנסו כמובן.

סוף דבר, דומני שדי בדבריי כאן כדי להראות שמדובר בעוד התלהמות שאין בה הרבה מעבר להפרחת השממה (=הפרחת סיסמאות בעונת מלפפונים תקשורתית). טוב, כבר הזכרתי שזה מה שקרוי אצלנו “דיון ציבורי”. נסו להסביר ולו סעיף אחד מכל האמור כאן בראיון של שלוש דקות ביומן חדשות או בשתי דקות בטלוויזיה. אין פלא שה”שיח הציבורי” הזה גורם לאנשים למדיניות של התעלמות. מחר כבר לא יישאר מכל זה דבר. לכן פשוט יותר להתעלם ולא לנהל דיון ציבורי (אלא להסתפק ב”דיון ציבורי” במרכאות). על כך נאמר: הכלבים נובחים והשיירה עוברת (שם, שם).

[1] אני מניח שהחיתוך בין קבוצת המתלוננים היום לבין קבוצת אלו שהתלוננו על דגש יתר שהוא שם על מתמטיקה (איפה מדעי הרוח?) אינו הקבוצה הריקה. טוב, הם קצת חלשים במתמטיקה.

[2] ראה על כך במאמרי על האוקימתות.

[3] ראו אהרן סוראסקי, אור אלחנן, ירושלים תשנח.

[4] בעיית האינקומנסורביליות קיימת גם בהשוואה יחסית, אבל איני נכנס אליה כאן.