New on the site: Michi-bot. An intelligent assistant based on the writings of Rabbi Michael Avraham.

היסטוריה וביקרות המקרא

שו”תהיסטוריה וביקרות המקרא
דברים ד' ו' asked 3 days ago

שלום וברכה.
קראתי את המחברת החמישית, ואני מסוגל לקבל את התורה כטקסט מחייב, אבל! יש לי משהו לכתוב:
הרב, כיום באקדמיה כבר ידוע לנו שהתורה שבעל פה היא פיתוח של הזרם הפרושי בימיי בית שני (עם שילוב של מסורות עתיקות יותר). הזרם הפרושי בעיקר קיבל את האהדה שלו מהעם כי הוא היה קרוב יותר סוציו-אקונומית אליהם, והמנהיגים התנהגו כמו פוליטיקאים טובים בהסכם על שלומציון המלכה. ובמיוחד לאחר החורבן עם הנהגה רציפה, וכו.. הנקודה היא שאפשר להסביר את הנפוצות של התושב”ע בקלות.
ובנוסף לכך, גם התורה שבעל פה בעצמה איננה ממש סגורה על עצמה, אתן לדוגמא את התפילין:
קודם, הרמב”ם כותב שיש עשרה דברים בתפילין שהם הלכה למשה מסיני (כמו צבען או היותן מרובעות וכדומה).
אבל אם אני מעיין במקורות חזל אני רואה שהמסורת לא ממש רציפה. כתוב דברים כמו אדם שהכין תפילין מעוגלות, או אדם שממש ציפה את התפילין בזהב – מה נסגר?
כמובן שיש עוד מקרים כמו הנחת התפילין במקום הלא נכון וכדומה.
לאחר מכן יש גם ויכוח בין רש”י לרבנו תם על התפילין – איך יש ויכוח על משהו שמבוסס לחלוטין על מסורת? וזה שהם סבא ונכד זה בכלל.. ולמה נזכרתם כ2000 שנה אחר מתן תורה לדבר על זה?!
כמובן שיש עוד נושאים שנמצאים ממש בתוך המקרא (השערת התעודות, סתירות וכדו.), אבל לא אכנס לזה כי נראה שדיברת על זה כבר קודם.
אחלק את השאלה שלי לשתיים:
1. האם מסקנות האקדמיה סותרות את האמונה בהכרח כך שהסבירות של היהדות תרד?
2. האם ייתכן שהתושב”ע פשוט איננה מסיני?
לגבי 2 חיפשתי לכך תשובות, כמו של שד”ל שאומר שמטרת התורה שבעל פה היא להתאמת ההלכה לזמן בלבד.
אפרט: לפיו, יש חלק במשנה ובגמרא שעברו במסורת מסיני, אבל רוב ההלכות הן פיתוח של חכמים – משמע, ייתכן שהמון ממה שאנחנו מבצעים כיום הוא בכלל רצון אדם ולא מסורה מדור לדור עד אלוהים.
זה יחד עם הפערים במצוות (בין הכתובות בתורה לבין האורליות) ויחד עם המסורת העקומה והלא רציפה לא מצליח לשכנע אותי.
אשמח לעזרה בביהור הדברים – תודה מראש!


Discover more from הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

Leave a Reply

1 Answers
מיכי Staff answered 3 days ago
קודם כל אעיר שמשפט כמו “היום באקדמיה כבר ידוע לנו” הוא בעיניי שטות. האקדמיה בתחומים הללו היא עניין די מפוקפק וספקולטיבי, רווי בהנחות ופרשנויות שמסתמכות עליהן. לעצם העניין, ברור שדברים מתפתחים עם הזמן. בשביל זה לא צריך אקדמיה, ולכן גם אין סיבה לחשוש מהאקדמיה ולראות בה סתירה לאמונה. היא אולי סותרת אמונה נאיבית וילדותית שלפיה הכל ירד מסיני וכל המסורת היא בבחינת צינור חלול. זו סתם שטות. כשחז”ל וחכמי הדורות אומרים שכל מה שבידינו ניתן למשה מסיני הכוונה היא לאמירה נורמטיבית (שיש להתייחס אליהם כאילו ירדו מסיני) ולא היסטורית-עובדתית. יש בחז”ל לא מעט אמירות כאלה, וכבר עמדו על כך מפרשים לאורך הדורות. המסקנה היא שתורה שניתנה בסיני התפתחה בדורות שלאחר מכן, וההתפתחות הזאת מצטרפת למה שניתן והכל יחד מהווה את מה שאנחנו מכנים ‘תורה’. לא כל מה שבידינו הוא נכון וקולע לכוונתו המקורית של הקב”ה. טלפון שבור הוא משחק ילדים שמראה שקשה מאד להעביר מסורת בלי שייפלו בה שיבושים. אז מה? התורה ניתנה על דעת כן שנפרש אותה (אחרת הקב”ה עצמו היה צריך לפרש אותה). לכן מבחינתי אותנטיות אינה תנאי למחויבות. אני מחויב לתורה כפי שהגיעה אליי ולא לתורה המקורית, ולא רק מפני שאין לי דרך לדעת מהי. אז יש חזקות, ומי שבא להוציא ממשהו שקיבלנו נטל הראיה עליו.

Discover more from הרב מיכאל אברהם

Subscribe to get the latest posts sent to your email.

Leave a Reply

Back to top button