ידיעה ובחירה, גדרי זמן עבר-הווה-עתיד

שלום הרב מיכי,
בספרך “אין אדם שליט ברוח” בעניין סוגיית “ידיעה ובחירה”, אתה מחלק את שאלת הידיעה-בחירה לשתי “בעיות” – הבעיה הפיזיקלית (איך ניתן “להגיע” לעתיד) והבעיה הלוגית (איך ידיעת העתיד מתיישבת עם בחירה חופשית שאותה אתה מניח).
אתה מסביר שם שהבעיה הפיזיקלית ניתנת לפתרון בעוד שהבעיה הלוגית עומדת בעינה.
מסקנתך שם היא שעקב הבעיה הלוגית יש לוותר על ההנחה שהקב”ה יודע את בחירות האדם בעתיד.
 
שאלותיי:
א. בהנחה שהזמן הוא בריאה של הקב”ה ומשכך הוא אינו כפוף לזמן ולחלוקה של עבר-הווה-עתיד, הרי בהכרח שהוא יודע את העתיד (שהרי אין שום חלוקה אצלו בין ההווה לעתיד). אחרת, איזו משמעות יש לזה שהוא אינו כפוף לעבר-הווה-עתיד?
 
ב. בהנחה שאתה מסכים עם א’ – האם המשמעות של מסקנתך בדבר אי ידיעתו של הקב”ה את בחירות העתיד, היא שאתה למעשה מניח שהקב”ה כפוף לחלוקה של עבר-הווה-עתיד, ובעצם לזמן?
 
ג. עניין נפרד אך קשור – לפני שנים בשבת תחכמוני, דנו בין הבחורים בעניין ידיעה ובחירה, ובחור אחד העלה את ההסבר (שכנראה מופיע היכן שהוא) שהפירוש של ידיעת הקב”ה בהקשר היותו מעל הזמן הוא, שמעשה האדם בעתיד הם עצמם פועלים את הידיעה של הקב”ה בהווה. כלומר, זה לא משנה מה שהאדם יבחר, אך בחירתו כעת פועלת ברגע זה את הידיעה של הקב”ה בעבר (מכח אי החלוקה אצל הקב”ה בין עבר-הווה-עתיד).
כשאני חושב על זה, אולי הדוגמה הכי קרובה לזה הוא קידושין על תנאי, שבהתקיים התנאי העבר משתנה לפי פעולת האדם בהווה (כמובן שהדמיון אינו שלם, אך כוונתי לעיקרון שפעולה בהווה יכולה להשליך על העבר במסגרת על-זמנית).
כלומר – לא מדובר על ידיעה מהעבר או מההווה לכיוון העתיד, אלא על ידיעה מההווה בפועל לכיוון ה”עבר”.
מה דעתך?
 
ד. ומכאן לפרדוקס של ניוקום (אם כי בזה אני פחות בטוח) – יכול להיות שהפרדוקס של ניוקום מתרחש רק במקום שגם ה”נביא” וגם ה”בוחר” הם תחת גדרי הזמן, אבל אם ה”נביא” אינו מוגבל בהגדרות עבר-הווה-עתיד, אולי הפרדוקס אינו קיים?
כלומר, אם המעשה הסופי של האדם בפועל (לקח או לא לקח את הקופסה הפתוחה) הוא עצמו זה שגרם לכך שהנביא יידע האם הוא ייקח.